לקיבוץ מסדה בעמק הירדן
במלאות לו 80 שנה

אִם הָאָדָם, כִּדְבַר הַשִּיר, אֵינֶנּוּ אֶלָּא
תַבְנִית חַיָּה מְאֹד שֶל נוֹף מוֹלַדְתּוֹ
וְאִם צְרוּבִים בּוֹ כָּל מִשְעוֹל וָעֵץ וָסֶלַע
כְּאוֹר הַשֶּמֶש שֶשָּנִים שִזְּפָה אוֹתוֹ –

אָז הַשָּׂדוֹת שֶהוּא חָרַש בָּהֶם כָּל תֶּלֶם
גַּם בְּפָנָיו חוֹרְשִים תְּלָמִים שֶל זִכְרוֹנוֹת
כִּי שְׂעָרוֹ מַכְסִיף וּכְבָר אֵינֶנּוּ עֶלֶם
אַךְ כָּל בָּצִיר חָדָש מַתְסִיס בּוֹ שִכְרוֹנוֹת.

וְאִם בְּתוֹךְ לִבּוֹ, בְּצִלְצוּלוֹ הַמְּדַנְדֵּן,
עִנְבָּל שֶל אַהֲבָה פּוֹעֵם עֲדַיִן
לַנּוֹף שֶמּוּל הָרֵי גִלְעָד, לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן
סִימָן שֶחוּץ מֵעֵמֶק זֶה גַם בַּיִת.

*
"כֵּן," הוּא אוֹמֵר, "אֲנִי זוֹכֵר עוֹד אֵיךְ עִנּוּנִי
בְּכָל יוֹם קַיִץ כִּבְשָנָיו שֶל הָאַקְלִים
וְאֵיךְ הוֹסַפְנוּ עַל הַצְּרִיף שֶבְּאוּם-גּ'וּנִי
עוֹד יִשוּבִים עַל אַף פּוֹרְעִים וּמִתְנַכְּלִים.

וְאֵיךְ הִרְעַמְנוּ עַל פְּלִישַת אוֹיְבֵינוּ: "סוּרִי!"
וְאֵיךְ בִּדְגַנְיָה נֶהֱדְפוּ כּוֹחוֹת עוֹיְנִים
שֶלְּזִכְרָם שָם עַד הַיּוֹם הַטַּאנְק הַסּוּרִי
מֻצָּב כְּזֵכֶר לִגְבוּרַת הַמָּגִינִּים.

כִּי אִם בְּתוֹךְ לִבּוֹ, בְּצִלְצוּלוֹ הַמְּדַנְדֵּן,
עִנְבָּל שֶל אַהֲבָה פּוֹעֵם עֲדַיִן
לַנּוֹף שֶמּוּל הָרֵי גִלְעָד, לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן
סִימָן שֶחוּץ מֵעֵמֶק זֶה גַם בַּיִת.

*
הַזְּמַן זוֹרֵם כְּמוֹ הַיַּרְדֵּן וּמִן הַחֹמֶר
שֶמִּתּוֹכו צָמְחוּ יַלְדֵי הַמִּקְלָטִים
צוֹמְחִים בָּנָנוֹת וְזֵיתִים וַעֲצֵי תֹּמֶר
וְגַם דּוֹרוֹת שֶל צַבָּרִים לֹא מְעַטִּים.

וְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ יוֹדֵעַ
כְּשֶמַּבָּטוֹ בִּירַק שְׂדוֹתָיו סָבִיב טוֹבֵל
שֶיֵּש תֵּבֵל גְּדוּשַת פְּלָאִים מִכָּל צְדָדֶיהָ
אַךְ אֵין כְּעֵמֶק זֶה בְּכָל קַצְוֵי תֵּבֵל.

כִּי אִם בְּתוֹךְ לִבּוֹ, בְּצִלְצוּלוֹ הַמְּדַנְדֵּן,
עִנְבָּל שֶל אַהֲבָה פּוֹעֵם עֲדַיִן
לַנּוֹף שֶמּוּל הָרֵי גִלְעָד, לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן
סִימָן שֶחוּץ מֵעֵמֶק זֶה גַם בַּיִת.
יוסי גמזו