בשנת 711 כבשו הערבים-המוסלמים את ספרד והגיעו צפונה עד לממלכת הפרנקים. מפקד הצבא הפרנקי קרל (שרל) מרטל (מרטל בלטינית "הפטיש", כמו יהודה המקבי) עצר אותם ב- 732 בנקודה הצפונית ביותר אליה הגיעו, פואטיה, ואז החלה המערכה לכיבוש מחדש (או שחרור) מהכיבוש הערבי-מוסלמי. המערכה הסתיימה ב- 1492 עם סילוק הערבים-המוסלמים (והיהודים) מחצי האי האיברי. מיני אז חולמים המוסלמים על כיבוש מחדש של אותם השטחים.
המוסלמים בעולם כולו חולמים על מימוש "זכות השיבה" לאל-אנדלוס בספרד.
בכל רחבי העולם המוסלמי יש מקומות רבים המשמרים את שם חבל הארץ הזה בתקווה לשחרורו מהכיבוש הספרדי ולהחזירו לכיבוש ערבי-מוסלמי.
אם תיסעו פעם לעירו של השייך ראאד סלאח תוכלו להיווכח שתושבי ה"אמא של הפחם" (אום אל פחם) חולמים לא רק על כיבוש ארץ ישראל מהיהודים, אלא גם על כיבוש ספרד מהספרדים.
הנה לדוגמא:
אל-אנדלוס שם לתכשיטים, טיולים, סוכנות ביטוח, וכו'
https://www.b144.co.il/b144_sip/401C04134078615C49130715.aspx
https://www.d.co.il/80056794/34680//
וכך גם בשאר יישובי הערבים-המוסלמים.
כמובן שהספרדים והצרפתים אינם מוכנים לוותר על "הכיבוש" שלהם ולהחזיר את "השטחים הכבושים" שכבשו לידי המוסלמים. כידוע הם נדיבים והומאניים רק על חשבון היהודים.
ספרד אפילו אינה מוכנה לוותר למרוקו על האי הקטן פטרוזיליה שכבשו הספרדים. האי שאורכו הוא כ-500 מטר ורוחבו כ-300 מטר, נכבש ע"י הספרדים וספרד ואינה מוכנה לוותר על אף שעל ממנו.
http://he.wikipedia.org/wiki/פרחיל
הנה זו הסיבה שבמיוחד המרוקאים פעילים מאוד במערכה נגד הכיבוש הספרדי, והם תיכננו וביצעו את מעשה הטרור בברצלונה.
כל הטרור הוא אך ורק בגלל הכיבוש. רק ברגע שייפסק הכיבוש (ודוק: כיבוש ערבי-מוסלמי הרי אינו נקרא כיבוש) ייפסק הטרור, ויבוא השלום על ספרד וצרפת.
איפה גולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) שתסביר להם את הדבר?

החלום על אנדלוסיה (אל-אנדלוס בערבית)
מצד היהודים המרוקאים
לא רק תושבי אום אל פחם הערבים-מוסלמים משמרים בנוסטלגיה את השם "אל-אנדלוס". השם הערבי "אל-אנדלוס" שמר על קסמו גם אצל היהודים המרוקנים.
בתגובת נגד לקיום התזמורת הפילהרמונית הישראלית המשמיעה מוסיקה "אשכנזית", הקימו היהודים המרוקנים בארץ שתי תזמורות של מוזיקה ערבית-מרוקנית.
מכיוון שהשם תזמורת ערבית-מרוקנית המנגנת מוסיקה ערבית-מרוקנית לא נשמע טוב באוזן. החליטו היזמים לכנות את המוסיקה שהם מנגנים "מוסיקה אנדלוסית". מוסיקה "אנדלוסית" נשמעת טוב יותר לאוזן. "אנדלוסיה" היא הרי היום ספרדית, והאסוציאציה היא אולי מוסיקה צוענית, קצת כרמן של ביזה, ולא של מוסיקה ערבית שאינה מנוגנת עוד בספרד אלא רק במרוקו. וכך החליטו היהודים המרוקנים להנציח את חבל אל-אנדלוס.
האם היהודים המרוקנים בארץ חולמים גם הם על כיבוש ערבי-מוסלמי מחדש של אל אנדלוס? אני בספק. מכל מקום בארץ יש לנו שתי תזמורות "אנדלוסיות". התזמורת האנדלוסית אשדוד, והתזמורת האנדלוסית ירושלים.
ולסיום נהנה כולנו מהשיר היפה "ברצלונה" בביצוע הנהדר של ג'ו אמר.
https://www.youtube.com/watch?v=xejh9WAJEHg

ומי מגנה את הטרור?
כמובן שמיד לאחר התקפת הטרור הערבי-מוסלמי בברצלונה הכריז אבא של מאזן: "אנחנו מתנגדים לטרור על כל צורותיו!"
הכריז, ומיד חתם על הצ'קים לטרוריסטים ומשפחותיהם.

אח פגישה, אח פגישה שכזאת
יום לאחר האירוע בברצלונה הגיעה גולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) מלווה במשה רז, מזכ"ל מרצ, לרמאללה כדי לחלות את פניו של אבא של מאזן.
הם לא שרו "קומביה" ולא נזפו בו על גזענותו האיסלמו-נאצית על כי כינה את היהודים "טמאים ומטמאים" את מסגד הקצה, וגם לא ביקשו ממנו לבטל את מינוי המופתי שלו מוחמד חוסיין, התובע את השמדת היהודים, כי לדידם אין ערבים-מוסלמים גזענים. ואם המופתי אומר שגולדה זלטה היא קופה וחזירה הרי שהיא כבמשל המפורסם על הקופים מכסה את עיניה ואוזניה.
מה כן היה בפגישה המרגשת? גולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) אשת המוסר והצדק, נזפה באבא של מאזן: ''הבחירה להעניש את העם העזתי כולו," היא גערה בו, "צעד לא לגיטימי."
גלאון התייחסה למשבר ההומניטארי ברצועת עזה ואמרה: "אני כמובן לא תומכת בחמאס או בממשלה שהוא הקים, אבל יש תחושה שהבחירה להעניש את העם העזתי כולו באמצעות ניתוק החשמל הוא צעד לא נכון ולא לגיטימי בזמן הזה. צריך למצוא דרך אחרת לפרק את החמאס מכוחו, מבלי לפגוע באזרחים."
תודו, כמה מרגש וכמה אצילי. בדומה לישו שאמר שיש לאהוב את האויייב ולהגיש את הלחי השניה, הצדקת שניפיצקי-גלאון דואגת לאיסלמו-נאצים שנשבעו לרצוח את כל היהודים.
אבא שלמאזן הצטדק ואמר: "אנחנו מעבירים כל שנה 1.5 מיליארד דולר, אבל אחרי שחמאס הכריז על ממשלה עצמאית שלו, עצרנו 25% מהתמיכה שלנו ברצועה, ואנחנו חוששים שאם לא יחול שינוי בקרוב, נגיע גם ל100% שלילת התמיכה שלנו מרצועת עזה, בהדרגה. אנחנו תופסים את פעולת חמאס כניסיון להפריד בין הגדה המערבית והרצועה, וזה צעד שהוא הבעת אי אמון פוליטי בהנהגה הפלסטינית, יותר משהוא צעד מוסרי או מדיני."
http://rotter.net/forum/scoops1/421293.shtml
מה שלא ברור הוא מדוע זה הצדקת גלאון אינה לוקחת את רווחי העסק המשפחתי שלה ומשלמת בעצמה לחמאס עבור החשמל? ובא לעזה גואל.
ולמי שדבר הפגישה עורר בו תיעוב אני ממליץ להיזכר בפגישה ישנה סימפטית יותר.
אח פגישה, אח פגישה שכזו:
https://www.youtube.com/watch?v=ChqVVSeLSXo&list=PLZzik-5K4gHMIcnSsy1x7ACJMQvjgL95V

הנדיב הידוע
עמוס שוקן ושות' מפרסמים מדי יום טבלה קבועה בעיתון "הארץ" ובה פירוט שעות החשמל ברצועת עזה. נצבט הלב על המסכנים העזתים, ומתרחב הלב על האלטרואיזם היישועי השוקני.
מה שלא ברור הוא מדוע זה שוקן אינו לוקח את העושר המשפחתי שלו ושל האוליגרך הרוסי, והגרמני (נאצי לשעבר) שותפיו, וביחד משלמים את חשבון החשמל של החמאס, ובא לעזה גואל.

בצלם התעמולה הנאצית
ממש מדהים איך הצליח האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי, מנכ"ל בצֶלֶם, דוד זונשיין, לאמץ לעצמו את צֶלֶם התעמולה הנאצית.
בדומה להיטלר שהאשים את היהודים באחריות למלחמה הוא נוקט בתעמולה דומה. (דוד זונשיין, "מותר להרוג אסור לגנוב", "הארץ" 20.8.17).
זה רק "אתוס" קובע זונשיין שיש אוייב הקם לכלותנו. האמת שונה.
אהוד אולמרט הוא זה "שהוציא את ישראל למלחמת 'עופרת יצוקה' ובגללו נהרגו בעזה קרוב ל-1,300 בני אדם, בהם מאות ילדים ואנשים שלא היו מעורבים בלחימה," ונתניהו הוא האחראי לכך ש"שבגללו נהרגו במלחמת 'צוק איתן' קרוב ל-2,400 בני אדם, בהם יותר מ-500 ילדים."
לחמאס שנשבע לחסל את ישראל ולרצוח את כל היהודים בעולם אין שום אחריות.
מן הסתם על פי אותו היגיון, אותו אקטיביסט פרו-איסלמי, זונשיין, שאימץ את צֶלֶם התעמולה הנאצית, היה מאשים את בנות הברית באחריות לרצח גרמנים חפים מפשע בגרמניה למשל בדרזדן במהלך מלחמת העולם השנייה.
למרות שבניגוד לערבים-המוסלמים המכריזים בריש גלי כי מטרתם היא השמדת היהודים, הגרמנים מעולם לא איימו להשמיד את בעלות הברית, למרות זאת בעלות הברית מעולם לא העלו על הדעת לספק לאוייב בזמן המלחמה מזון, רפואה, ודלק, מה שישראל עושה לעזתים כתקדים בהיסטוריה של המין האנושי.
זונשיין קובל על כך שישראל אינה משלמת את חשבון החשמל בעזה שיעלה לה פחות "עשרות מונים מהמיליארדים שיושקעו במלחמה הקרובה, ומחייהם של עשרות או מאות הישראלים ומאות או אלפי הפלסטינים שימותו במלחמה."
ושוב אנחנו תמהים מדוע זה ארגון בצֶלֶם העשיר (המפרנס את זונשיין) אינו משקיע את משאביו הבלתי נדלים בתשלום חשבון החשמל בעזה ובכך לחסוך מלחמה לדעתם.

"היהודי אשם" ופרשת אלטלנה
בדומה להיטלר ולדוד זונשיין גם יהודה דרורי קובע את אשמת היהודים.
יהודי לדידו הוא האשם בהפגנת הניאו-נאצים בשרלוטוויל. למרות שבפועל ראש העיר היהודי של העיר התנגד להסרת הפסל של גנרל לי, מטיל עליו דרורי את האשם בהפגנה (יהודה דרורי, "טמטום ליברלי הרסני", גיליון 1270)
היהודים הרי תמיד אשמים.
כדי להוכיח את התיזה שלו מעלה דרורי השוואה היסטורית: "למה הדבר דומה, שמחר ראש העיר ת"א (הנוטה ל"שמאל") יחליט להסיר את האנדרטה בעירו המנציחה את זכר אנשי אצ"ל שנהרגו בקרב על "אלטלנה"... תארו לעצמכם איזה הפגנות היינו רואים פה?"
איזו השוואה מביכה. בדומה לנשיא חצי המדינה, ראובן ריבלין, גם ראש העיר ת"א (הנוטה לשמאל), רון אובז'נסקי-חולדאי, מסרב זה שנים להנציח על אנדרטת אלטלנה את שלושת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בניסיון הפוטש של אלטלנה.
בטוחני שגם אילו היו משנים את האנדרטה ומנציחים עליה את שמם של חיילי צה"ל ההרוגים, לא היו פורצות שום מהומות בתל אביב.
באמת הגיע הזמן להנציחם.

למען כיבוש ערבי מותר לגנוב
בניגוד לדוד זונשיין האומר "מותר להרוג אסור לגנוב," פרופסור ארתור פרימן (יחזקאל דרור) סובר הפוך, מותר לגנוב ובלבד שיהיה כיבוש ערבי. (ארתור פרימן-יחזקל דרור: "המלצה אישית לראש הממשלה" הארץ 8.8.17)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4339683
בהמשך לניסיון המוצלח של ראש הממשלה המושחת אריאל שיינרמן-שרון להיחלץ מהסורגים ע"י קבלת תוכנית ההתנתקות ואתרוגו ע"י התקשורת כהגדרת עיתונאי החצר שלו אמנון אברמוביץ, מציע פרופסור ארתור פרימן-יחזקאל דרור לראש הממשלה מיליקובסקי-נתניהו עסקה דומה.
על נתניהו הוא כותב, "לגאול את עצמו" על ידי העלאת יוזמת שלום אמינה, שתפתיע את תומכיו, מתנגדיו והעולם כולו." "המלצתי הלא־שגרתית," ממשיך פרימן-דרור, "ראויה מבחינה מוסרית, ריאל-פוליטית ואישית כאחד, ויש בה גם משום 'כפרה' על עבירות אישיות שאין בהן משום דיני נפשות, אם אכן נעשו."
מה שלא ברור הוא מדוע סבור הפרופסור הגמור שזה יעבוד? הרי יש לדבר תקדים. הרי זה בדיוק מה שעשה העבריין המושחת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
כדי להימלט מסכנת הכלא ולקבל איתרוג ע"י התקשורת, עשה אולמרט פליק פלאק בדעותיו הפך לאקטיביסט פרו-איסלמי קיצוני והעלה "יוזמת שלום אמינה, שהפתיעה את תומכיו, מתנגדיו והעולם כולו." (בדיוק כניסוחו של הפרופסור) ומה היתה התוצאה? (מלבד השחתת החברה הישראלית) אבא של מאזן סרב לאותה הצעה נפלאה. ולמה סבור הפרופסור הגמור שהפעם זה יהיה שונה?
הרעיון לתמוך בשחיתות כאמצעי הוא רעיון משחית ובמיוחד אווילי.

מה מפחיד יותר?
מה מפחיד יותר? הניאו-נאצים באמריקה המכריזים: "היהודים לא יחליפו אותנו!"
או האיסלמו-נאצים המכריזים: "יש להרוג את כל היהודים הקופים וחזירים!"
עם יד על הלב מה מהווה סכנה גדולה יותר ליהודים?
הגזענות האנטישמית מסוכנת ליהודים הרבה יותר מצד הארגונים האיסלמו-נאצים ותומכיהם ארגוני Blm (גם שחורים נחשבים) ו-Antifa (אנטי פשיסטים) מאשר הגזענות האנטישמית של אנשי הקלו קלוקס קלאן.
מעניין על כן שכל המגנים את הניאו-נאצים אינם מגנים כלל את האיסלמו-נאצים ותומכיהם.
כל אותם המגנים את נתניהו על אי גינוי הניאו-נאצים אינם מגנים לעולם את האיסלמו-נאצים ותומכיהם.
יש לומר ברורות. על נתניהו לגנות בלשון בוטה את הניאו-נאצים והאיסלמו-נאצים ותומכיהם בדיוק אותה מידה, וגם לדרוש זאת מנשיא ארה"ב טרמפ.
הבעייה של היהודים בארה"ב היא שהם נמצאים בדיוק בתווך בין המחנות הניצים בארה"ב שהמשותף ביניהם הוא רק דבר אחד. כל צד שונא את היהודים.
דומה שהיהודים באמריקה עלולים להיקלע בקרוב בדיוק למצב אליו נקלעו פעם היהודים בספרד שנמצאו בתווך מלחמת הדת בין הנוצרים למוסלמים, שהמשותף ביניהם היה רק שנאת היהודים.
כפי שניסח זאת רבי יהודה הלוי:
"בֵּין צִבְאוֹת שֵׂעִיר וְקֵדָר
אָבַד צְבָאִי, וְנֶעְדַּר
הֵם כִּי יִלָּחֲמוּ בְמִלְחַמְתָּם
אֲנַחְנוּ נוֹפְלִים בְּמַפַּלְתָּם."

כטוב בעיניכם
אחד היהודים שנמלטו מספרד עקב רדיפת היהודים התפרסם דווקא באימרה אופטימית: "העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין – אם כן דאגה מנין?"
המשפט האופטימי הזה נאמר ע"י רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (ראב"ע), 1089-1164 משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בספרד, שעסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה (על שמו קרוי מכתש בירח: "Abenezra").
ראב"ע נולד בטודלה וכתוצאה מהמצב ברח מספרד.
בסוף ימיו, בערך בשנת 1158 הגיע אבן עזרא ללונדון שבאנגליה. לא ברור אם ראב"ע דיבר בשפה האנגלית, אבל ייתכן שהיתה לו השפעה מסוימת על הספרות האנגלית.
באחד משיריו הוא כותב על חלוף העיתים בחיי האדם מלידה על מוות:

בן אדמה
בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ
כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ

"קוּם וְהַצְלַח!" אִמְרוּ לְבֶן חָמֵשׁ
מַעֲלוֹתָיו עוֹלִים עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ
בֵּין שְׁדֵי אֵם יִשְׁכַּב וְאַל יָמֵשׁ
צַוְּארֵי אָב יִקַּח לְמֶרְכַּבְתּוֹ.

מַה תְּאִיצוּן מוּסָר לְבֶן עֶשֶׂר?
עוֹד מְעַט קָט יִגְדַּל וְיִוָּסֵר
דַּבְּרוּ לוֹ "חֵן חֵן" וְיִתְבַּשֵּׂר
שַׁעֲשׁוּעָיו – יוֹלְדָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ.

מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים
קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים
בָּז לְמוּסָר, לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים
יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ.

בֶּן שְׁלשִׁים נָפַל בְּיַד אֵשֶׁת
קָם וְהִבִּיט – הִנּוֹ בְתוֹךְ רֶשֶׁת!
אִלְּצוּהוּ סָבִיב בְּנֵי קֶשֶׁת
מִשְׁאֲלוֹת לֵב בָּנָיו וְלֵב אִשְׁתּוֹ.

נָע וְנִכְנָע מַשִּׂיג לְאַרְבָּעִים
שָׂשׂ בְּחֶלְקוֹ – אִם רַע וְאִם נָעִים
רָץ לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲזֹב רֵעִים
עַל עֲמָלוֹ יַעְמֹד בְּמִשְׁמַרְתּוֹ.

בֶּן חֲמִשִּׁים יִזְכֹּר יְמֵי הֶבֶל
יֶאֱבַל כִּי קָרְבוּ יְמֵי אֵבֶל
בָּז בְּעֵינָיו אֶת כָּל יְקָר תֵּבֵל
כִּי יְפַחֵד פֶּן קָרְבָה עִתּוֹ.

שַׁאֲלוּ: מֶה הָיָה לְבֶן שִׁשִּׁים?
אֵין בְּעֵצָיו בַּדִּים וְשָׁרָשִׁים
כִּי שְׂרִידָיו דַּלִּים וְנֶחְלָשִׁים
לֹא יְקוּמוּן אִתּוֹ בְמִלְחַמְתּוֹ.

אִם שְׁנוֹתָיו נָגְעוּ אֱלֵי שִׁבְעִים
אֵין דְּבָריו נִרְאִים וְנִשְׁמָעִים
רַק לְמַשָּׂא יִהְיֶה עֲלֵי רֵעִים
מַעֲמָס עַל נַפְשׁוֹ וּמִשְׁעַנְתּוֹ.

בֶּן שְׁמֹנִים טֹרַח עֲלֵי בָנָיו
אֵין לְבָבוֹ עִמּוֹ וְלֹא עֵינָיו
בוּז וְלַעַג לִבְנוֹ וְלִשְׁכֵנָיו
רֹאשׁ בְּכוֹסוֹ גַּם לַעֲנָה פִתּוֹ.

אַחֲרֵי זֶה כַּמֵּת יְהִי נֶחְשָׁב
אַשְׁרֵי אִישׁ נֶחְשָׁב כְּגֵר תּוֹשָׁב
אֵין בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן וְלֹא מַחְשָׁב
רַק בְּאַחְרִית נַפְשׁוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ.

ארבע מאות שנים אחרי ראב"ע הביע מחזאי אנגלי בלונדון רעיון דומה. הנה המונולוג המפורסם של שיקספיר מהמחזה כטוב בעיניכם:

כל העולם במה,
כל איש וכל אישה רק שחקנים הם.
כולם כניסות ויציאות להם,
וכל אדם על פי תורו מופיע
בתפקידים שונים, במחזה
ששבע עלילות לו.

בתחילה הנה תינוק: הומה ומיילל,
ואף מקיא על זרוע האומנת.
אחריו הילד הבכיין, ילקוט לו,
פניו זורחים כפני השחר,
זוחל כחילזון בלא חמדה

אל בית הספר. אחריו עולה
העלם האוהב: כולו גונח
כמו כבשן לוהט, מזמור עצוב
הוא שר לעפעפי אהובתו.

ואז- חיל נואץ ומגדף,
על סנטרו זקן של נמרים,
רודף כבוד, רועם, קופץ על ריב,
ומבקש עשן של תהילה
אפילו בלועו של התותח.

ואז שופט, כרסו העגולה
ממולאה בבשר תרנגולות,
והוא עולה בעין קפדנית,
זקן גזוז ומטופח כדת,
מלא אמרי חכמה מלומדים
אשר מכבר אבד עליהם כלח,
וכך הוא משחק את תפקידו.

בעלילה שישית הופך הוא
לפנטלון צנום בסנדלים:
זוג משקפיים על החוטם, צרור
תלוי לו על מותניו, ומכנסיו
שנשתמרו משחר עלומיו,
רחבו מלהכיל את זוג שוקיו
המצומק. קולו הגברתני
חוזר לצווח כתינוק, והוא
שורק ומצפצף בקול צורם.

ועלילה אחרונה חותמת
סיפור עלילותינו המוזר:
ילדות שנייה ושיכחה גמורה,
לא שן, לא עין, טעם, ולא כלום.
(תרגום אברהם עוז)

המונולוג המפורסם הזה של שקספיר מתוך "כטוב בעיניכם" נאמר ע"י ז'אק המתבודד המלנכולי, בגילום הנהדר שמואל וילוז'ני.
בניגוד לביקורות שחלקן היו שליליות ביותר, דומני שמעולם לא נהניתי מקומדיה של שקספיר כמו מההפקה החדשה של התיאטרון הקאמרי ל"כטוב בעיניכם" שראיתי השבוע.
ההצגה, בבימוי של אודי בן משה, המראה את החיים על הרוע ועל האהבה, על זיונים ועל שינוי מיגדר. הצגה שיש בה עיבוד הקורץ למודרני חיי היפִּים וחיי טבע ביער עם סמרטפונים, הפליאה בהמצאות. שירת הכבשים. וכדומה. הכול זורם. אין רגע דל.
התרגום העברי הנהדר של דן אלמגור שהפליא במשחקי מילים מהמקורות העבריים. המוסיקה המקורית של יוסף ברדנשבילי על ההרמוניה הקולית הגברית.
אולה שור סלקטר היתה נפלאה בתפקיד רוזלינד. אודי רוטשילד מצוין בתפקיד אורלנדו. עזרא דגן בתפקיד אדם הזקן כאילו העלה לחיים את שמוליק סגל הזקן שחקן הבימה המנוח. לרגע לא יכולתי להבדיל ביניהם. ואת ההצגה גנב נדב אסולין בתפקיד הקומי של השוטה וגרף תמיד מחיאות כפיים.
לא אכנס לניתוח של ההצגה יש מומחים ממני אבל אי אפשר שלא להביא את שורות הסיום המביאות את הצופה לחיוך אופטימי. שכל אחד יחיה כטוב בעיניו:
רוזלינד:  "אין זה הנוהַג לראות את הגברת מגישה את האפילוג; אבל זה לא פחות יפֶה מלראות אדון מגיש את הפרולוג. אם זה נכון שיַיִן טוֹב לא צריך פרסומת, נכון גם שמחזה טוב לא צריך אפילוג. ובכל זאת לְיין טוב מדביקים תווית מושכת, ומחזות טובים מצליחים יותר בִּזכות אפילוג טוב. אז באיזה מין מצב אני, שאפילוג טוב אין לי, וגם אין באפשרותי לפרוט על נשמתכם בשמו של מחזה טוב! אין עליי בגד של קבצן, לכן להתחנן לא מתאים לי. השיטה שלי היא לכשף אתכם; ואפְתח בנשים. בואו ואשביע אתכן, הו נשים, באהבה שאתן רוחשות לגברים, שתחבּבנה בַּמחזה כל מה שליבֵּב אתכן. ובואו ואשביע אתכם, הו גברים, בשם האהבה שאתם רוחשים לנשים – כי לפי הלחשושים יש לי רושם שאף אחד מכם לא שונא אותן – שביניכם ובין הנשים המחזה ימצא חן. אם הייתי אישה, הייתי מנשקת כל גבר ביניכם שיש לו זקָן שנראֶה לי, פרצוף שיפֶה לי, ואין לו ריח רע מהפֶּה. ואין לי ספק שכל מי שיש לו זקָן נחמד, פרצוף יפֶה או הבל-פֶּה מתוק יהיה מוּכן, תמורת הצעָתי הנדיבה, לבָרֵך אותי יפֶה-יפֶה לשלום – ואם לא קשה גם איזה "בְּראבוֹ" – כשאקוד קידה." (תרגום דורי פרנס).
נעמן כהן