בְּיָמִים שֶהַמְּמְסָד אִבֵּד מִזְּמַן אֶת הַבּוּשָה
וְאֵין סוֹף לְפַרְשִיּוֹת שְחִיתוּת בְּכִירִים גּוֹנְבֵי מִילְיוֹנִים
כְּשֶצַּמֶּרֶת הַמִּמְשָל עַל הַנָּכִים יָדָהּ מַקְשָה
בְּצִמְצוּם דַּרְגוֹת נָכוּת וְהַגְדָּלַת חֶרְפַּת הָעֹנִי

מִתְגַּבֵּר בְּלֵב צִבּוּר יִשְׂרְאֵלִים שֶקָּץ לִבָּם
בְּאותָהּ הַהִתְנַכְּרוּת לְאֵלֶּה הַסּוֹבְלִים גַּם כָּכָה
מֵאִין-סְפוֹר מֻגְבָּלֻיּוֹת נָכוּת הַמִּתְעַלֶּלֶת בָּם
צֹרֶךְ לְאַבְחֵן אֶת נָכוּתוֹ הַמִתְנַפַּחַת

שֶל מִמְסָד שֶלֹּא חָדֵל לִגְזֹר כָּאן צִמְצוּמִים
אַכְזָרִים בַּאֲחוּזֵי נָכוּת חַסְרֵי הַיֶּשַע
בָּה-בָּעֵת שֶלַּמִּמְסָד עַצְמוֹ יֵש דֵּי מוּמִים
הַגּוֹבְלִים לֹא בְּנָכוּת בִּלְבַד פֹּה, גַם בְּפֶשַע.

קֹדֶם כֹּל, מִמְסָד אָדִיש זֶה שֶיּוֹם-יוֹם נוֹתָר שָלֵו
מוּל סִבְלָם הַכַּלְכָּלִי הַמְּשַוֵּעַ שֶל נָכֵינוּ
מִתְאַפְיֵן כָּאן בְּסִימְפְּטוֹם חָמוּר שֶל אֹטֶם שְרִיר הַלֵּב
כִּי אוֹטֵם הוּא אֶת לִבּוֹ לִמְצוּקָתָם שֶל אֶזְרָחֵינוּ

הָעוֹמְדִים יוֹם-יוֹם בִּפְנֵי אוֹתָהּ דִילֵמָה מַחְרִידָה:
מָה לִקְנוֹת, תְּרוּפוֹת אוֹ אֹכֶל? כְּשֶקִצְבַּת-נָכוּת סְפַּרְטָנִית
לְעוֹלָם לֹא מְאַפְשֶרֶת אֶת שְנֵיהֶם בָּהּ-בְּמִדָּה
שֶזַּכַּאי לָהּ כָּל אָדָם בְּאֶרֶץ עִם מִמְשָל הוּמָנִי.

וְשֵנִית, יֵש לְמִמְסָד זֶה בְּנִגּוּד לַהִגָּיוֹן,
לְמִדַּת הַהֲגִינוּת וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ לַצֶּדֶק
סוּג אָקוּטִי שֶל אוֹטִיזְם כְּשֶבְּבֵית מִשְפָּט עֶלְיוֹן
מוֹצִיאָה אִינְסְטַנְצְיָה מִשְפָּטִית פְּסִיקָה כָּל-כָּךְ נִפְסֶדֶת

בָּהּ שְרוּיָה הִיא בְּנִתּוּק מֵהַמְּצִיאוּת, מַמָּש מַחְשָךְ
בְּאוֹמְרָה כִּי לֹא הוּכַח שֶאִי אֶפְשָר לִחְיוֹת אֶצְלֵנוּ
מֵאַלְפַּיִם שְלוֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְנַיִם שָ"ח
שֶזֶּה מָה שֶמְּקַבְּלִים כַּיּוֹם רַבִּים מִבֵּיו נָכֵינוּ.

וְאִם גַּם בְּכָךְ לֹא דַי לְנֹכַח עָוֶל כֹּה חָמוּר
בּוֹ מֻפְקָר צִבּוֹר נָכֵינוּ, בְּלִי טִפַּת חֶמְלָה, לְעֹנִי –
מִסְתַבֵּר שֶהַמִּמְסָד לוֹקֶה בְּעִוָּרוֹן גָּמוּר
לִקְשָיֵי יוֹמָם שֶל אֵלֶּה שֶבְּאֹפֶן פְּרִינְצִיפְּיוֹנִי

רְאוּיִים הָיוּ לִפְנֵי כֻּלָּם לְיַחַס אֱנוֹשִי
כִּי כָּרֶגַע מַצָּבָם זוֹעֵק מַמָּש עַד לֵב שָמַיִם,
אַךְ מִמְסָד שֶחֵרְשוּתוֹ הִיא כְּבָר לִקּוּי-שְמִיעָה שָרְשִי
יֵש לוֹ לֹא רַק אֹטֶם-לֵב כִּי אִם גַּם אֲטִימוּת-אָזְנַיִם.

אָז הֵיכָן הֵם בְּשָעָה זוֹ כָּל אוֹתָם חַבְרֵי הַכְּנֶסֶת
הַשּוֹקְדִים מֵעֵת לְעֵת לְהַעֲלוֹת אֶת מַשְׂכֻּרְתָּם?
וְהֵיכָן הֵם הַמּוּסָר הַיְּהוּדִי, חֶמְלָה וָחֶסֶד
שֶלִּפְנֵי אַלְפֵי שָנִים כָּל-כָּךְ חָזָק בִּטֵּא אוֹתָם

הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (סֵפֶר קֹהֶלֶת, פֶּרֶק ד')
בְּדַבְּרוֹ בְּלֵב נִכְמָר עַל הַמֻּכִּים וְהַדְּפוּקִים
בַּפָּסוּק הַמְּצַמְרֵר בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק, פָּסוּק א'
הָאוֹמֵר בְּזַעַם: "וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשֻקִים."

וּמוֹסִיף בְּלֵב נִשְבָּר כִּי אֵין לָהֶם כָּל מְנַחֵם
כְּמוֹ צָפָה לִפְנֵי אַלְפֵי שָנִים אֶת יִסּוּרֵי נָכֵינוּ,
מָה שֶלֹּא פּוֹטֵר מִמְסָד אָטוּם שֶאֵין בּוֹ מְרַחֵם
מִתִּקּוּן עָוֶל נוֹרָא לַמְּקֻפָּחִים בֵּין אֶזְרָחֵינוּ.