הרהורים על אלוהים וחופש הבחירה –
הסתירה הגדולה
הפיוט "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף", בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים, מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. מסורת מהמאה ה-12 מייחסת אותו לדמות מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא (מיינץ).
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם
כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם
וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ
וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה.
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת,
וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת.
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא.
וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּו.
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע.
וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן.
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן.
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין.
לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין.
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן.
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ.
מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ.
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי.
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ.
וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם:
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן
וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת.
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר
מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה...

(הנה השיר שהולחן על ידי יאיר רוזנבלום והוקדש ל-11 בני קיבוץ בית השיטה שנהרגו במלחמת יום הכיפורים. מבצעים הגבעטרון).

https://www.youtube.com/watch?v=sEVnlVRmYTk

השיר "ונתנה תוקף" מבטא גישה דטרמיניסטית מובהקת. אלוהים קובע את כל מה שקורה בעולם. ככתוב "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה". (מסכת חולין ז').

ויקטור פרנקל, ניצול אושוויץ, מספר שהאסירים במחנה התייראו מקבלת החלטות ומנטילת כל יוזמה משום שחשו כי הגורל שולט בבני האדם ואל להם להשפיע עליו. אף פעם לא ניתן היה לדעת אם אתה מתנדב לעבודה כלשהי, או למשלוח כלשהו, אם זה למוות או לחיים. בהקשר לזה הוא מזכיר את סיפור "המוות בטהרן" (מוכר גם כפגישה בסמארה):
גביר פרסי התהלך יום אחד בגנו עם אחד ממשרתיו. המשרת צעק כי מלאך המוות נקרה בדרכו ואיים עליו. הוא התחנן אל אדוניו כי ייתן לו את המהיר בסוסיו למען יברח חיש לטהרן, אשר אליה יוכל להגיע בו בלילה. האדון נענה לו והמשרת יצא לדרכו בדהרה. כשחזר הגביר אל ביתו, פגש את מלאך המוות ושאל אותו: "מדוע זה הפחדת את משרתי והטלת עליו אימה?"
"לא הטלתי עליו אימה. רק הבעתי את פליאתי על שעודנו נמצא כאן, הרי היה בדעתי לפגשו הלילה בטהרן," אמר מלאך המוות. (ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות", עמ' 75)

היהודי החילוני הראשון, הפילוסוף ברוך שפינוזה, טען שאין רצון חופשי, המושג "רצון חופשי" הוא רק אשליה. אנחנו רק מדמים שאנחנו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים. אם אבן נופלת היתה יכולה לחשוב, היא היתה חושבת שהיא עושה את זה מרצונה החופשי.
"האדם הדתי", אומר שפינוזה, "נסוג אל רצון האל שהוא מקלט הבורות."
asylum ignorantiae

הסתירה דטרמיניזם ואינדטרמיניזם
דטרמיניזם מוחלט אינו אפשרי מן הבחינה הפילוסופית כי לא ניתן להתעלם מחופש הבחירה ומהרצון החופשי של האדם, ובאמת אחת הבעיות הפילוסופיות הקשות ביותר, (ובעייה דתית קשה עוד יותר), והיא הסתירה בין דטרמיניזם לאינדטרמיניזם. הסתירה בין שלטון אלוהים או הגורל, לבין חופש הבחירה והרצון החופשי של האדם.
הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט, טען שהסתירה בין דטרמיניזם לאינדטרמיניזם (חופש בחירה) היא הנגדה (דיכוטומיה) שאינה ניתנת לפתרון לוגי.
המחשבה הדטרמיניסטית והאינדטרמיניסטית (חופש הרצון) שתיהן רציונאליות במידה שווה אך סותרות זו את זו. החשיבה אינה יכולה במצב כזה לשמש לקביעה של אמיתות, משום שהיא הופכת לטרנסצנדנטית. החשיבה חורגת מגבולות הניסיון האפשרי ומביאה לאנטינומיות. אנטינומיה (מיוונית: אנטי=נגד, נומוס=חוק) היא סתירה פנימית שאינה ניתנת ליישוב בתוך המערכת הלוגית שבה נוצרה).
מן הבחינה הדתית הסתירה בין הדטרמיניזם והאינדטרמיניזם היא בעייה קשה עוד יותר שכן לפי האמונה הדתית אלוהים שולט בעולם ("אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה") ובה בעת לאדם יש חופש בחירה במעשיו לבחור בין טוב ורע. ללא חופש בחירה אין משמעות דתית-מוסרית למעשיו.
למשל, אם אלוהים שולט בעולם, היטלר אינו רוצח רשע, אלא שליח אלוהים, ואם היטלר פעל מרצון חופשי, אלוהים לא שולט בעולם. ללא חופש רצון אין תורה מוסרית.
הבעייה היא שאם מאמינים שאלוהים שולט בעולם, לאדם אין חופש בחירה, ואם לאדם יש חופש בחירה, אלוהים לא שולט בעולם. הדת חייבת לקבל גם את זה וגם את זה למרות שזה סותר את זה.
גדולי התיאולוגים בכל הדתות ניסו לפתור את הסתירה ולשווא.

ביהדות מפורסמת אמרתו של רבי עקיבא: "הכול צפוי והרשות נתונה" (אבות ג' ט"ו) אבל רבי עקיבא לא פתר את הבעייה אלא רק הציג אותה:
http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=62

הרמב"ם ניסה לפתור את הבעייה. (אמנם ללא הצלחה), אבל הפתרון מעניין:
"ההשגחה הכללית" – חוקי הטבע שטבע אלוהים שכל אדם כפוף להם.
"ההשגחה הפרטית" אינה מוענקת לאדם מלמעלה, אלא היא ההישג שמשיג האדם באמונתו באלוהים. האדם זוכה להשגחת אלוהים, באשר הוא מאמין באל ויודע אותו.
http://www.leibowitz.co.il/ebook.asp?id=12

הרב עבדאללה-עובדיה יוסף (יליד עיראק המוחזק כספרדי), שהיה חף מכל ידע על הגות גדולי הפילוסופים היהודים בספרד, הגה פתרון לבעייה: "הנספים בשואה," הוא אמר, "הם גלגול נשמות של חוטאים."
מובן שתורת הגלגולים של יוסף (בהשפעה הינדית ודרוזית?) אין בה פתרון לבעייה הדתית הזו.

"ואהבת את אלוהיך"
שנה ושלושה חודשים שכב יהודה יצחק הישראלי, הפצוע הקשה ביותר במבצע "צוק איתן", במצב הכרה מעורפל ורק מפעם לפעם פקח את עיניו, ופתאום החל לתקשר. מאז הוא נמצא בשיקום.
תהליך השיקום של יהודה הישראלי ריגש רבים. כשמשרד הביטחון סירב לאשר למשפחתו לבנות רמפה לביתם בשל העובדה כי הם גרים בעפרה, ולממן את עלות הבנייה, עם ישראל התגייס בהמוניו בקמפיין הדסטארט וגייס בתוך פחות מיומיים את הסכום הנדרש בסך 600,000 שקלים. מאוחר יותר התברר כי נאספו כ1.2 מיליון שקלים בהתרמה הגדולה ביותר שנערכה עד היום.
לאחרונה החליטה רבקה אשתו, בגיל 26, כשהיא אם לצוריה (4.5) ולארז (3), לעזוב את בעלה הנמצא בשיקום, ולהיפרד ממנו.
החלטה קשה. ערכית, מוסרית, דתית.
לב כל אדם ידמע לגורלו של החייל הפצוע, ומי ירהיב בליבו לבקר את האישה על בחירתה. שגם היא זכאית לחיים משלה.
את בחירתה בחרה רבקה הישראלי לפרסם ברבים במילים הבאות:

רבקי הישראלי "ואהבת את אלוהיך"
רצה אלוקים שניפגש בפעם הראשונה לפני חמש וחצי שנים.
רצה אלוקים שנמשיך לדייט שני למרות שדייט ראשון היה לא משהו.
רצה אלוקים שנתחתן ונבנה את ביתנו יחד.
רצה אלוקים שנביא לעולם 2 ילדים. בת ובן.
רצה אלוקים שיהיו לנו שנתיים וחצי מדהימות יחד.
רצה אלוקים שאזכה להיות לצידך, לספוג אותך, ללמוד ממך כל כך הרבה דברים.
רצה אלוקים שתצא למבצע למרות שבכלל היית בדרך לקורס קצינים.
רצה אלוקים שתקבל רסיס בראש, שתיפצע קשה מאוד, דווקא אתה, היחיד מבין חבריך לצוות.
רצה אלוקים שתהיה מחוסר הכרה במשך תקופה ארוכה.
רצה אלוקים שנעבור טלטלות רבות, אינסוף מחשבות, שאלות, התלבטויות.
רצה אלוקים שתתעורר, תתקדם אט אט, אבל לא תחזור להיות אותו אחד.
רצה אלוקים שנבדוק, ננסה, נחשוב.
רצה אלוקים שנבין שבמציאות הזאת יש כנראה רק דרך אחת בשבילנו.
רצה אלוקים להשאיר לי פתח.
רצה אלוקים שאצא לדרך חדשה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5014046,00.html

וכאן אנחנו חוזרים לפיוט "ונתנה תוקף" והדטרמיניזם המוחלט שיש בו. רבקה הישראלי בחרה מרצון חופשי ומבחירה חופשית לעזוב את בעלה, ומניין לנו שאלוהים אכן רצה שהיא תעשה כן מהבחינה המוסרית-דתית? לדבריה אלוהים רצה בכך מעצם המעשה שבחרה בו.
זהו אולי פתרון טוב מבחינה פסיכולוגית, אבל אין לו כל משמעות מהבחינה הפילוסופית-דתית.
בעיית הסתירה הנצחית בין הדטרמיניזם לאינדטרמיניזם (חופש הרצון והבחירה החופשית) נשארת תעלומה נצחית.
ולמי שעקב עד הנה אני מאחל ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה גם בחיים (דטרמיניזם) וגם בבחירה החופשית (אינדטרמיניזם).

יום הכיפורים (2)
שלמה בן עבו-עמי – הכאה על חטא
פרופ׳ שלמה בן עבו-עמי, לשעבר שר החוץ של ישראל, שירד לספרד וקיבל אזרחות ספרדית, התארח לפני כשלוש שנים בתוכנית Head to Head של הערוץ הקטארי "אל ג׳זירה", שהוקלטה בפני קהל באונ׳ אוקספורד.
כאזרח ספרדי יכול היה פרופסור בן עבו-עמי לטעון נגד כוונת הערבים לכיבוש מחודש של מדינתו ספרד, או להציג את הלגיטימיות הספרדית בסילוק הכיבוש הערבי מספרד, אבל לא. פרופסור בן עבו-עמי הצהיר בתוכנית כי דווקא "ישראל נולדה בחטא, אבל צריך לשים באיזשהו מקום גבול לחטא!!!"
http://www.aljazeera.com/programmes/headtohead/2014/02/zionism-compatible-with-democracy-2014212134450172791.html
ראו את הקטע המתחיל בדקה 14:15
הכרזתו זו של פרופסור בן עבו-עמי הרי מובנת לכולם. היהודים הרי תמיד נושאים את החטא הקדמון.
בראש השנה תשע"ח לקראת יום הכיפורים דומה שפרופסור בן עבו-עמי מתפכח וחוזר בתשובה. בראיון ל"מעריב" הוא קובע כי "גם אם השמאל היה בשלטון לא היינו מגיעים להסכם שלום. אוסלו מיקש אותנו. לא אתפלא אם ערפאת בכלל לא קרא את ההסכם. רצח רבין לא גמר את השלום. ברק ואולמרט הלכו הרבה יותר רחוק. אי אפשר להתעלם מהישגי מדיניות החוץ של נתניהו."
כשקוראים את דבריו הקודמים של הפרופסור אי אפשר שלא להיזכר באמרתו המפורסמת של אורוול: "יש רעיונות שהם כל כך מטופשים, שרק אינטלקטואלים יכולים להאמין בהם."
כזכור, שלמה בן עבו-עמי שימש גם כשר לביטחון פנים במאורעות אוקטובר 2000. בעדותו בוועדת תיאודור אור, שחקרה את המאורעות, התכחש לאחריותו לתפקוד המשטרה בנוסח "לא ראיתי," "לא שמעתי," ולא גיבה את השוטרים שהואשמו בהרג ערבים. פשוט זרק אותם לכלבים.
למרות זאת קבעה הוועדה שלאור תיפקודו יש למנוע ממנו בעתיד לכהן כשר לביטחון פנים.
אז לקראת יום הכיפורים, נתייחס אליו כדברי שלמה המלך: "מודה ועוזב ירוחם." אבל למה כל כך מאוחר?
ולפרופסור בן עמי-עבו נאמר: שלמה, גם אם אתה ישראלי לשעבר, כיהודי יליד מרוקו בוודאי תלך לבית הכנסת ביום הכיפורים. לכן בווידוי עמוד במיוחד על: "דִּבַּרְנוּ דפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה."

יום הכיפורים (3)
נוי שטרית חוזרת בתשובה – חוזרת ליהדות
לפני כחודש כתבתי על על יהודים שמתאסלמים ומתבוללים במוסלמים החל מסלבריטאים כאורי דיוויס וטלי פחימה שהתאסלמו ונהפכו לאויבי ישראל, ושלאחרונה התבשרנו על שני יהודים שהתאסלמו והצטרפו לדעא"ש-החליפות האיסלמית. והזכרתי צעירה יהודיה בת 23 בשם נוי שטרית שהתאסלמה על הר הבית במסגד הקצה. ונשבעה לאיסלם ולנביא מוחמד:
http://www.ashqelon.net/article/10085
וסיימתי בשאלה תיאולוגית: לאור דבריו של מוחמד שהיהודים הם קופים וחזירים. (המופתי של הרשות הפלשתינאית מוחמד חוסיין (מינוי אישי של אבו מאזן) מצטט את דברי מוחמד שהיהודים הם קופים וחזירים שיש להרגם).
http://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
האם יהודייה שמתאסלמת מפסיקה להיות קופה וחזירה, והיא רק צריכה לראות את הוריה כקופים וחזירים? ("חדשות בן עזר", גיליון 1272)
והנה לקראת ראש השנה תשע"ח ויום הכיפורים אנחנו מתבשרים שהמשומדת נוי שטרית חוזרת בתשובה וחוזרת ליהדות:
http://rotter.net/forum/scoops1/426652.shtml#56
אז מעתה מצבה קשה בהרבה. כיהודייה היא חוזרת לפי האיסלם להיות קופה וחזירה, אבל מעתה דינה מוות, כי כיהודייה היא יכולה לחיות כ"בת חסות", אבל כמוסלמית כופרת שיצאה מהאיסלם דינה מוות. נוכל לומר לה "צרת רבים חצי נחמה", מפני שגופשטיין, שהחזירה בתשובה הרי תומך גם בהרג יהודים על חילול שבת לדוגמא.

יום הכיפורים (4)
למה אין בארץ מאסר עולם?
הרוצח השפל צבי גור עומד להשתרר מהכלא. וזה מעלה שוב את השאלה שאני לא מצליח למצוא לה תשובה. מדוע אין בארץ מאסר עולם?
הררי מילים נשפכו על השאלה המוסרית של דין מוות, וטוב שאין בארץ דין מוות, אבל למה אין מאסר עולם? מי החליט על כך? למה אין על זה דיון ציבורי?

הפיליסטיניות של האפיפיור
חורחה מריו ברגוגליו, המכונה פרנציסקוס, משמש כאפיפיור, הלא הוא ממלא מקומו של פטרוס שהוא ממלא מקומו של ישו עלי אדמות. והנה ממלא המקום הכריז ש"הקוראן הוא ספר של שלום, ודת האסלאם אינה דת של אלימות."
http://rotter.net/forum/scoops1/426435.shtml
כנראה שהבוּר הפיליסטיני לא קרא כלל את הספר. והוא אינו יודע שעל פי הספר הוא כופר קוף וחזיר שיש להרגו. (קוראן סורה 5 פסוק 60).
את זה הגדיר שפינוזה כמקלט הבורות (asylum ignorantiae)
נעמן כהן