הַנִּגּוּן הֶעָרֵב בְּיוֹתֵר שֶנִּשְאַר בִּי תָמִיד, לֹא שָכוּחַ
מִסֻּכָּה שֶבָּנִיתִי עִם אַבָּא וְשוּב מִלִּבִּי לֹא תַחְרֹג
הָיָה קוֹלָהּ שֶל אִמָּא שֶזִּמֵּר בְּקוֹל רוֹעֵד
שִיר-עֶרֶשׂ שֶעִרְסֵל אוֹתִי כְּמִין לוּלָב בָּרוּחַ
בָּרֶגַע שֶנָּשְׂאָה אוֹתִי, רָדוּם, הַבַּיְתָה פְּנִימָה
אָפוּף בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ, כְּאֶתְרוֹג...

וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים הַפְּרוּשׂוֹת שֶהֲכִי נֶחְרְטוּ בִּי לְזֵכֶר
גַּם בְּכָל הַשָּנִים שֶמֵּאָז כְּבָר חָלְפוּ וְהָיִיתִי גָדוֹל
הָיוּ יָדָיו שֶל אַבָּא עַל רֹאשִי,
שֶחֶרֶש גּוֹנְנוּ עָלַי כְּמוֹ סֶכֶר
מִכָּל נַחְשוֹל אָפֵל וְקַר שֶל פַּחֲדֵי הַיֶּלֶד
שֶאַבָּא שָם אִלֵּץ אוֹתָם לַחְדֹּל.

אָז אֵלֶּה הֵם אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶל יַלְדוּתִי
שֶכָּל שָנָה, בְּחַג סֻכּוֹת, חוֹזְרִים לִהְיוֹת אִתִּי.

הַהֲדַס הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶזָּכוּר לִי הַיּוֹם מֵאַרְבַּעַת
הַמִּינִים שֶבְּתוֹךְ סֻכָּתֵנוּ נִרְאוּ בֵּין הַרְבֵּה אֻשְפִּיזִים
הָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה שֶשְּמָהּ הֲדַס,
בִּתָּם שֶל הַשְּכֵנִים, שֶלֹּא יָדְעָה אָז
שֶמָּה שֶלֹּא הֵעַזְתִּי לְהַגִּיד לָהּ שָם בִּפְּרוֹזָה
אֹמַר לָהּ כָּאן הַיּוֹם בַּחֲרוּזִים.

וְאוֹתָהּ עֲרָבָה יְרֻקָּה שֶשִּפְעַת עֲנָפֶיהָ טְמוּנָה עוֹד
בְּתוֹךְ "סְלִיק" זִכְרוֹנוֹת חַג סֻכּוֹת שֶהָיוּ לִי סִבָּה לִמְסִבָּה
הָיוּ אָז צַמּוֹתֶיהָ שֶל אוֹתָהּ
יַלְדָּה, שֶהִיא הַיּוֹם כְּבָר לֹא קְטַנָּה עוֹד
וְאִם הִיא אֶת הַשִּיר הַזֶּה שוֹמַעַת כָּאן אָז בֶּטַח
גַּם הִיא נִזְכֶּרֶת בִּי, כָּמוֹנִי בָּהּ...

אָז אֵלֶּה הֵם אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶל יַלְדוּתִי
שֶכָּל שָנָה, בְּחַג סֻכּוֹת, חוֹזְרִים לִהְיוֹת אִתִּי.

יוסי גמזו