האקטיביסט הפרו-איסלמי, משה מזרחי-רז (הנקרא בפי חבריו בשם החיבה הערבי-כורדי מוסה-מוסי), שתפס את מקומה של חברת הכנסת גולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) במפלגת מרצ, מתכחש לציונות. בראיון ל"מקור ראשון" הוא קבע: ""מפלגה שיש בה ערבים מתוך הגדרה לא יכולה להיות ציונית."
דוברת המפלגה מאי אוסי מבהירה ש"מרצ היא מפלגה ישראלית לא ציונית, מפלגת כל אזרחיה, כי רעיון הציונות בהכרח מוחק עם שלם."
הבנתם את ההיגיון האידיאולוגי? אם יש ערבים במפלגה אז ליהודים אין זכות לריבונות והם חייבים להיות תחת כיבוש ערבי. כאילו אין במפלגות ציוניות אחרות חברים ערבים ואפילו יותר מאשר במרצ.
חברת הכנסת המתפטרת של מרצ, גולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) שהיא עולה חדשה-ותיקה לארץ מבריה"מ (בלשון "הארץ", מהגרת) התופסת באופן בלתי חוקי את מקומם של הערבים, איננה יכולה להתכחש לציוניותה, וכך היא מתרצת את אי אזכור הציונות במצע מפלגתה: "מעולם לא נכתב שמרצ היא מפלגה ציונית, פשוט כי לא ראינו טעם לכתוב את המובן מאליו. אנחנו מאמינים, שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי ושל כל אזרחיה."
היא כמובן משקרת במצח נחושה. בעבר הגדירה מרצ את עצמה כמפלגה ציונית, ומצעיה איזכרו במפורש את החזון הציוני של המפלגה וקבעו שמרצ מייצגת את "הציונות ההומניסטית". לדוגמה, במצע 1999 מתגאה מרצ שהיא "הסיעה הציונית היחידה" שהתנגדה למלחמת לבנון.
מטבע הדברים העולה החדש מרומניה, ח"כ פלורין גולדשטיין (אילן גילאון) הנאבק על הנהגת המפלגה, מתנגד להוצאת הציונות מהמצע: "הם יכולים להתעקש שמרצ היא מפלגה לא ציונית אבל זה כמו לומר שהבית היהודי היא מפלגה חילונית רק מפני שיש בה חילונים," אמר גולדשטיין-גילאון. "מרצ נוסדה בידי מפלגות כמו מפ"ם, ר"צ ושינוי שמיוסדות על אדני הציונות. כל האיחוד הזה בין המפלגות הוא איחוד 'ציוני סוציאליסטי', ובתוכו יש גם חברי כנסת ערבים ויהודים לא ציונים. מי שמאמין, כמוני, בשיבת ציון סבור שמרצ ציונית. סיסמתנו היתה ונשארה: לציונות, לסוציאליזם ולאחוות עמים. ואם לא כתוב במצע מרצ על ציונות והקשר שלנו לציונות, צריך לתקן את המצע."
לכן יש לומר לשניהם, שניפיצקי וגולדשטיין: הוסיפו את הציונות למצע מפלגתכם, או חזרו לליטא ורומניה.
אי הציוניות של מרצ אינה דבר חדש. כבר לפני שנתיים הכריז חבר הכנסת הערבי-מוסלמי- סוני הגזען וההומופוב שלה, עיסאויי פריג', שמפלגת מרצ אינה ציונית.
לאחר שהמהלך לחתימת הסכם עודפים בין מרצ לרשימה המשותפת נכשל בשל התנגדותם של הערבים נציגי בל"ד והרשימה האסלאמית לחתום הסכם עם "מפלגה ציונית", הגיב על כך פריג': "הם טעו, אנחנו לא ציונים, אנחנו ישראלים. מרצ מפלגה ישראלית, כל אחד יגדיר את עצמו איך שהוא רוצה".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/685/393.html
לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים
מפ"ם ההיסטורית, מפלגת האם של מרצ, הדגישה תמיד את המוטו האידיאולוגי שלה שהופיע תמיד בכותרת של עיתונה "על המשמר": "לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים."
מרצ מחקה את הציונות והסוציאליזם, ונשארה רק עם אחוות עמים. כלומר עם אקטיביזם פרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי.
מאיר ולד-יערי, ויעקב חזן, חברי ההנהגה ההיסטורית של מפ"ם, מתהפכים היום וודאי בקברם.
בזמנו אמר חזן בצער: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי הארצות."
מסתבר שהרבה יותר גרוע. אם היה חי היום היה אומר: רצינו לגדל דור של אפיקורסים וקיבלנו דור של אקטיביסטים פרו-איסלמים, ואנטי ציונים.
הצביעות של נשיא חצי המדינה ראובן ריבלין
כל זמן שנשיא חצי המדינה ראובן ריבלין אינו מוכן מטעמים פוליטיים להנציח את חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בניסיון הפוטש של אלטלנה, כל הטפה שלו למען ממלכתיות נשמעת צבועה ומתחסדת, כוונדטה אישית נגד נתניהו.
הפשיזם של מירב מיכאלי-קסטנר
ח"כ מירב מיכאלי-קסטנר השתתפה בפאנל בטלוויזיה האוסטרלית ותקפה את המבנה המשפחתי המסורתי. "המשפחה הגרעינית, כפי שאנחנו מכירים אותה, היא המקום הכי פחות בטוח לילדים," אמרה מיכאלי.
מיכאלי טענה כי "בעולם המערבי, ובחברות מסורתיות זה נכון עוד יותר, הנתונים מדברים על כך שכל ילד חמישי עובר סוג כלשהו של התעללות – מינית, פיזית, נפשית."
מיבנה המשפחה המסורתי, טענה, מעניק עדיפות לגברים: "זה המקום שבו הזכויות ההוריות והמשמורת המוחלטת עדיין מעניקה לגברים שליטה מוחלטת על ילדיהם, ולעתים קרובות מדי גם על הנשים – היא חלק מהכאב המתמשך בקרב ילדים."
אני רוצה לשים את הדיון בזכויות ההורים בהקשר של המשפחה הגרעינית, זה אחד הדברים שצריך להתחיל לפרק. (ודוק: מיכאלי תובעת לפרק את המשפחה הגרעינית),
במקום נישואין, המדינה צריכה להציע שני הסכמי ברירת מחדל: אחד הוא המשמורת על הילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים; הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח, ומישהו צריך לקחת אחריות על הילד.
האדם שיזכה להיות הורה לילד יהיה חייב לעמוד בקריטריונים שהמדינה צריכה להחליט עליהם ובמסגרתם ציינה כי "זה צריך לכלול הרבה חופש עבור הילד, להיות מי שהוא או היא."
ואז היא נשאלת ע"י משתתפת בפאנל: "ואת רוצה שהמדינה תחליט את זה? והיא עונה: "לא המדינה, זה אנחנו שמתאספים יחד בדמוקרטיה. כולנו ביחד נחליט מהו הורה טוב."
דבר נוסף, אומרת מיכאלי-קסטנר: "המדינה צריכה להביא "משק בית משותף" (קומוניזם?). "המרכיבים המרכזיים של הנישואין הקשורים לפנים הסוציאליים, הכלכליים והכספיים, שאנחנו לא דנים בהם כשאנחנו מתחתנים."
https://www.youtube.com/watch?v=vGcEq4JNL2g
ההשקפה האידיאולוגית של מיכאלי-קסטנר, התומכת בפירוק המשפחה הגרעינית, אינה חדשה. אפלטון בספר המדינה שלו "הפוליטיאה" יצר דגם של מדינה אוטופית טוטליטרית שבה הילדים שייכים למדינה והיא קובעת את חינוכם.
בהשפעת מרקס*, האוטופיה של אפלטון, והחינוך הסובייטי בנוסח "הפואמה הפדגוגית" של מקרנקו, ניסו בזמנו גם ב"שומר הצעיר" לשנות את מבנה המשפחה הבורגני.
"החינוך המשותף" הקיבוצי הגיע אצל "השומר הצעיר" לתבנית קיצונית בהרבה מיתר התנועות הקיבוציות, ואפילו לביזאריות מסוימת. הילדים נצטוו לא לקרוא להוריהם אבא או אימא, אלא בשמותיהם הפרטיים בלבד, והם נשלחו למוסדות חינוך רחוקים, במטרה לחנכם ברוח התנועה.
(* קרל מרקס עצמו שמר על המשפחה הבורגנית. המשרתת בביתו, הֶלֶן "לֶנְכֶן", שנוצלה כלכלית ומינית, נמצאה הרה. מרקס לא הכיר באבהותו. הילד נשלח למשפחה אומנת, ורק לעיתים היה מתיר לו לראות את אימו, במטבח בלבד).
למותר לציין שאפלטון נחשב לאבי אבות הפשיזם והמחשבה הטוטליטרית, ולכן מוזר הניסיון שעושה מכאלי-קסטנר לחזור לשיטה מחשבתית שאבד עליה הכלח. גם אם חלק מביקורתה הוא נכון, המכלול הוא מסוכן.
ועוד על הנצחת המירמה של קסטנר
כשכותבים על מיכאלי-קסטנר ודעותיה הפשיסטיות אי אפשר שלא להזכיר את הנצחת המרמה שעשתה לסבהּ.
אינני יודע מאין המציא ד"ר יצחק קציר, שאמרתי שקסטנר הציל את בתו של קסטנר, מה שמעולם לא אמרתי, אבל דבריו שאין זה נכון ש"גן ניצולי קסטנר" הוקם עקב השפעתה של ח"כ מרב מיכאלי. מפני שהגן הוקם בעקבות החלטה של מועצת עיריית חיפה משנת 1996, כאשר חברת הכנסת הנ"ל עדיין זכרה מקרוב את בחינות הבגרות," ("חדשות בן עזר" 1243) אינם נכונים.
ההחלטה על הקמת הגן על שמו של קסטנר התקבלה אמנם ב-1996 אבל אחיינה של הצנחנית חנה סנש, איתן, ןכם לילי מאור, ניצולת שואה מהונגריה, ועוד ניצולי שואה רבים אחרים מהונגריה, הגישו עתירה לבג"ץ אשר ביטל את ההחלטה.
במהלך השנים הלכו רבים מהם לעולמם כך שרק לאחרונה בזכות מאבקה של ח"כ מרב מיכאלי (קסטנר) התאפשרה הנצחת המרמה שלו, כלומר הנצחתו באמצעות הנצחת ניצוליו.
הנה ח"כ מרב מיכאלי (קסטנר) מתנאה בתוצאות מאבקה:
https://twitter.com/MeravMichaeli/status/856496773778505731
לגופו של עניין. לקראת סיום המלחמה, כשהרוסים בשער, החל מ-15 במאי 1944 ובמשך כשבעה שבועות נשלחו 434,351 מיהודי הונגריה אל מותם באושוויץ.
אני סקרן להסברו של ד"ר יצחק קציר מה היה האינטרס של אייכמן בשחרור רכבת קסטנר ב- 30 ביוני 1944, מדוע זה הוא הציל ממוות את אותם יהודים? או בלשונו של טראמפ, מה היה הדיל בינו לקסטנר?
הנצחת המירמה של אווה מוזס-קור
הרוסטראטוס היה עלם יווני צעיר אשר בשנת 356 לפנה"ס העלה באש את מקדשה של האלה ארטמיס בעיר אפסוס, שהיה אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק, על מנת שייכנס שמו להיסטוריה. בעשותו כך קיווה הרוסטראטוס ששמו ייזכר לעד לצד שמות האלים והגיבורים של המיתולוגיה היוונית.
בקובץ הסיפורים שלו "הקיר" (1939) פרסם ז'אן פול סארטר את "הרוסטראטוס", סיפור קצר בו הגיבור מתכנן לבצע פשע של אלימות מקרית על מנת לזכות בתהילה.
והנה ניצולת שואה בשם אווה מוזס-קור (83) מספרת כיצד היא ובני משפחתה הגיעו מרומניה לאושוויץ וכיצד ראתה בפעם האחרונה את הוריה ואחיה, כאשרהיא ואחותה התאומה נלקחו על-ידי ד"ר מנגלה למטרה של עשיית ניסויים רפואיים.
לאחר שניצלה עלתה לארץ, וירדה לארה"ב שם ייסדה את ארגון ניצולי מנגלה.
אותה אישה משימה עצמה למעין אפיפיור שמחלק אינדולגנציות כתבי מחילה, וסולחת למנגלה: "אני סולחת למנגלה ולכל שאר הרופאים שביצעו בי ובאחותי התאומה מרים ניסויים מזעזעים. אני סולחת להם על שהרגו את ההורים שלי, שגזלו ממני את שאר משפחתי, שלקחו ממני את הילדות, שהפכו את חיי לגיהנום, שיצרו עבורי סיוטים שליוו אותי לילה לילה בשישים השנים האחרונות. בשמי – ורק בשמי – אני מוחלת להם על כל המעשים הנוראיים הללו."
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5022854,00.html
לא ברור למה היא סולחת רק למנגלה ולא להיטלר? אבל היא סוף סוף זכתה לפרסום עולמי ושמה, היא חושבת, ייזכר בהיסטוריה כמו היטלר ומנגלה.
זכותה כמובן לסלוח למי שהיא רוצה ולקבל פרסומת וכסף אבל המעשה שלה בעצם חותר תחת הזיכרון של כל הנרצחים בשואה שכן בדומה אליה רבים רבים היום סולחים להיטלר ולמנגלה, ואפילו מצדיקים אותם.
נעמן כהן
נעמן כהן
משה מזרחי-רז – מרצ איננה מפלגה ציונית
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר