לִפְנֵי קְצָת יוֹתֵר מִשְּׁבוּעַיִם, כְּשֶׁהֵם
צוֹפִים בַּ"גְּרַנְד סְלָאם" בִּנְסִיכוּת אַבּוּ-דַאבִּי
חָרְקוּ כָּל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל שִׁנִּיהֶם
וְסָחוּ בְּרֹב תִּסְכּוּלָם: "אוֹח, יָא רַאבִּי,

מַדּוּעַ שׁוּם טְרִיק כָּאן אֵינֶנּוּ מוֹעִיל
לַמְרוֹת שֶׁתִּחְכּוּם וְעָרְמָה בּוֹ הִשְׁקַעְנוּ
כְּנֶגֶד אוֹתָם גּ'וּדָאֵי אִישְׂרָאִיל
שֶׁכָּל תַּחְמָנוּת וְקוֹמְבִּינָה שֶׁלָּנוּ
שֶׁכֹּה הִתְאַמַּצְנוּ מוּלָם לְהַפְעִיל
סוֹפָהּ שֶׁפִשְּׁלָה וְכָשְׁלָה, עַ'ס בִּין עָאנוֹ?

הֲרֵי עַל מְנַת שֶׁיַּרְבּוּ פֹּה לִזְעֹם
מָנַעְנוּ מֵהֶם לְהוֹפִיעַ אֶצְלֵנוּ
כְּמוֹ כָּל מִתְחָרֶה, עִם סִמְלֵי הַלְּאוֹם
כְּגוֹן הִמְנוֹנָם וְדִגְלָם שֶׁשָּׂנֵאנוּ,
אַךְ הֵם הִתְחַכְּמוּ וְהוֹכִיחוּ פִּתְאֹם
קְשִׁי-עֹרֶף וְחִישׁ צִפְצְפוּ פֹּה עָלֵינוּ

גַם בְּלִי הַהִמְנוֹן וְהַדֶּגֶל – וְכָךְ
לְפֶתַע קָטְפָה כָּאן אוֹתָהּ הַפָּמַלְיָה
בִּזְכוּת גּ'וּדָאִי צִיּוֹנִי לֹא נִשְׁכָּח
שֶׁשְּׁמוֹ הוּא טַל פְלִיקֶר, זָהָב שֶׁל מֵדַלְיָה

וּמָה שֶּׁהוֹסִיף לָעַרְבִים רֹב כְּלִמָּה
הָיָה שֶׁהֶשֵּׂג זֶה מִיָּד שָׁם הִדְלִיק
בְּלֵב אוֹתוֹ פְלִיקֶר נִיצוֹץ שֶׁל יָזְמָה
וּפְלִיקֶר הַטְּרִיקֶר הִפְלִיק לָהֶם פְלִיק

וְשָׁר בְּעָמְדוֹ עַל הַפּוֹדְיוּם בְּקוֹל
אֶת שִׁיר הִמְנוֹנָם שֶׁל אֶחָיו הַסָּאיּוּנִים
וְכָל בְּנֵי עַמּוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ שָׁם אֶת כָּל
הַשִּׁיר עוֹדְדוּהוּ: "תַמְשִׁיךְ, יָא עֲיוּנִי!"

וְשָׁרוּ "הַתִּקְוָה" מִתּוֹךְ הַיָּצִיַע
עִם מוֹיְשָה'לֶה פּוֹנְטִי, שֶׁהוּא מְאַמְּנָם
וְזֶ'סְטָה כָּזֹאת תָּ'עֵינַיִם הוֹצִיאָה
לְכָל אַבּוּ-דַאבִּי כֻּלָּה וְאָמְנָם

מִיָּד, בִּחְיַאת אַלְלַהּ, לִבָּם שָׁם נֶחְרַד
כִּי עוֹד גּ'וּדָאִית, נִילִי כֹּהֵן, הִצְלִיחָה
לִקְטֹף בְּרֹב צֶדֶק מֵדַלְיַת אָרָד
וְכָל יְרִיבֶיהָ חָטְפוּ עוֹד פָאדִיחָה

וְכָךְ גַּם גּ'וּדוֹקָה נוֹסָף, בּוּטְבּוּל טֹהַר,
גַּם הוּא עוֹד מֵדַלְיַת אָרָד כְּבָר תָּרַם
וְכָל זֶה הִקְרִין לַסָּאיּוּנִים מִין זֹהַר
רָצוּי, כְּפִצּוּי עַל דִּגָלָם שֶׁהֻחְרַם

וְגַם פֶּטֶר פְּלָצִ'יק וְאוֹרִי שָׂשׂוֹן
מֵדַלְיוֹת גָּרְפוּ (לָעַרְבִים זֶה אָסוֹן)
וְזֹאת הָיְתָה בַּאסָה שֶׁרֶגַע לֹא חָסָה
עַל מְאַרְחֵיהֶם שֶׁחָרְשוּ מְזִמָּה
מוּל סְפּוֹרְט צִיּוֹנִי, עוֹד אִינְטְרִיגָה שֶׁפָּסָה
וְכָל אַבּוּ-דַאבִּי רַק חָשָׁה כְּלִמָּה.

לָכֵן, הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶת כָּאן, יָא רַאבִּי,
לְכָל הַתַּחְמָנִים שֶׁבַּ"גְּרַנְד סְלָאם" בְּאַבּוּ-דַאבִּי
הִיא זֹאת, שֶׁאִם עוֹד יֵש קְצָת שֵׁכֶל תַּחַת הַכָּפִיָּה
אָז יֵשׁ פִּתְגָּם עַרְבִי עַל טִיב הָרֶשַע וְעָצְמוֹ:
"מַן חַפַר חוּפְרָתָן לֵאָחִיהִי וַּקַע פִיהַא"
(מִי שֶׁחוֹפֵר בּוֹר לְאָחִיו נוֹפֵל בּוֹ הוּא עַצְמוֹ...)
יוסי גמזו