"משֹרדי הממשלה אינם מתייחסים אל ציבּוּר הנכים בּישֹראל כּפי שמתייחסות
אל נכיהן כּל המדינות הנאורות."
(שֹמחה בּניטה, יו"ר עמוּתת "מזור" לעזרת הנכים,
בּראיון עם ירון דקל ב"קול ישֹראל")

לִפְנֵי שָנִים סְפוּרוֹת בִּלְבַד, שָעָה שֶבָּאוּ מַיִם
עַד נֶפֶש בְּגוּפֵנוּ הַנָּכֶה בְּלָאו הָכִי
עַל לֹא עָווֹן וָחֵטְא מוּל חֵרְשוּתָם שֶל הַשָּמַיִם
הָאֲדִישִים מַמָּש כְּמוֹ הַמִּמְשָל הָאֶזְרָחִי
פָּרַצְנוּ עִם כִּסְאוֹת-הַגַּלְגַּלִּים שֶלָּנוּ פְּנִימָה
אֶל אֹטֶם שְרִיר הַלֵּב הַמֶּמְשַלְתִּי, אֶל מָעֻזֵּי
הַבְּלוֹף וְהַסְּרָרָה, בְּאוֹפֶנְסִיבָה שֶהִדְהִימָה
אֲפִלּוּ אֶת הַהֵם הַמִּתְחַפְּרִים בְּלִימוּזֵי-
הַשְּׂרָד הַנּוֹצְצִים, אֶת תַּחְמָנֵי הַחַארְטָה-בַּארְטָה
שֶל "לוֹבִּי חֶבְרָתִי" שֶהוּא שְטָרוֹת לְלֹא כִּסּוּי
מִלְּבַד כִּסּוּי-הַתַּחַת שֶל אוֹתָם יָקִירֵי-קַרְתָּא
שֶאֵין יַלְדָם מֻרְעָב וְאֵין הוֹנָם כָּאן שְחוּק-מִסּוּי,
שֶאֵין בָּהֶם מֻבְטָל נִזְרָק לָרְחוֹב וְאֵין הָעֹנִי
הוֹלֵם עַל חַלּוֹנָם בְּאֶגְרוֹפֵי עָרְלַת-הַלֵּב
שֶל חֶבֶר מַפְקִירֵי שוֹכְנֵי הַסְּלַאמְס בַּקָּטָמוֹנִים,
בְּרַמְלֶה, בְּדִימוֹנָה, שֶל שִלְטוֹן שֶנִּסְתָּאֵב
בְּשֹּחַד וְנִוּוּן, בְּחֶלְמָאוּת וּשְחִיתוּת-קֶבַע,
בְּנֶמֶק מוּסָרִי מַגְדִּיל עַוְלוֹת וּפְעָרִים,
בְּחֹסֶר-כָּל-בּוּשָה שֶנַּעֲשָׂה אֶצְלֵנוּ טֶבַע
בּוֹ הָעוֹבְדִים אוֹבְדִים וְהַגְּבִירִים מַעֲשִירִים.

וְשַבְנוּ וְרָאִינוּ אֵיךְ אָחָ"ם עוֹצְמִים עֵינַיִם
שֶלֹּא לִרְאוֹת חָלִילָה אֶת דִּמְעַת הָעֲשֻקִים
וְאֵיךְ הֵם מְשַסִּים בָּנוּ שוֹטְרִים כְּכַלְבֵי-צַיִד
וּמַמְרִיאִים לְחוּ"ל עַל חֶשְבּוֹנָם שֶל הַמֻּכִּים.

כִּי אֵין לָנוּ אָמְנָם לֹא יָד, לֹא רֶגֶל וְלֹא עַיִן
אַךְ לֵב עֲדַיִן יֵש לָנוּ (מַה שֶּמִּזְּמַן כְּבָר אֵין
לְכָל מַטִּיפֵי-הַצִּמְצוּם מֵעֻמְקָהּ שֶל לִשְכָּה מְמֻזֶּגֶת בַּקַּיִץ
וּסְוִּיטָה מֻסֶּקֶת בַּחֹרֶף בְּ"הִילְטוֹן" אוֹ "הַאיַאט", פְּלוּס אֵשֶ"ל דָּשֵן,
לְכָל הַבְטָחוֹת כִּזְבֵי-עֶרֶב-בְּחִירוֹת שֶאַף פַּעַם עוֹד לֹא נִתְמַמְּשוּ פֹּה
בְּעַם שֶמִּפְלַס הַצִּינִיזְם שֶל חֶבֶר מוֹשְלָיו אֵין לוֹ גְבוּל וְלֹא stop
וּמַצְפּוּנָם נָקִי כִּי מֵעוֹלָם לֹא הִשְתַּמְּשוּ בּוֹ
וְאִלּוּ הִשְתַּמְּשוּ בּוֹ, כְּלוּם שֹוֹרְדִים הָיוּ בַּ-top?

לְכָל שֶשָּמְנוּ וְעָבוּ וְכָשֹוּ מוּל אֻמָּה בָּהּ חוֹרֶקֶת שִנַּיִם
דַּלּוּת אֶפִּידֶמִית שֶבָּהּ נְמַקִּים אֲלָפִים מֵאֵין עֵזֶר לִסְעֹד,
לְכָל שֶהַמַּס הַיָּחִיד שֶאֵינָם מַבְרִיזִים בּוֹ הוּא מַס-הַשְּׂפָתַיִם
שֶבּוֹ הֵם צְמוּדִים כְּמוֹ בְּדֶבֶק-מַגָּע לֹא לַצֶּדֶק כִּי אִם לַכִּסְּאוֹת.

וְחֵרֶף הַצִּנָּה הַיְּרוּשַלְמִית הַנּוֹשֶכֶת
וְחֵרֶף הַפְּרוֹטֶזוֹת, הָעֶלְבּוֹן וְהַמְּצוּקָה
וְהַבְטָחוֹת-הַשָּוְא הַמּוּפָרוֹת בִּמְשִיכַת-שֶכֶם
וְלַעַג קִצְבָּאוֹת שֶהֵן חֶרְפָּה וְלֹא צְדָקָה,
שָאַלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ כִּכְלִי-שַיִט עַל שִׂרְטוֹן:
מִי כָּאן סוֹפְסוֹף נָכֶה יוֹתֵר,
הָעָם אוֹ הַשִּלְטוֹן?

וְאֶת הַשְּאֵלָה הַזֹּאת הַמַּחְרִיפָה כָּל בֹּקֶר
כָּאן שוֹאֲלִים עַצְמָם רֹב הַיּוֹשְבִים בְּאֶרֶץ זֹאת
שֶכְּבָר נִמְאַס לָהֶם לִרְאוֹת כֵּיצַד פַּרְצוּף הַפּוֹקֶר
שֶל מֶמְשָלָה אוֹטִיסְטִית מִתְאַמֵּץ לְהִתְחַזּוֹת
כְּאִלּוּ הוּא שוֹלֵט עוֹד בַּבַּרְדָּק הַמִּתְחַמֵּק לוֹ
מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְטֻפְּחוֹת הַמָּנִיקוּר
שֶל שְלַאכְטַת-הַשֻּמָּן שֶהָאֵמוּן הַמִּצְטַמֵּק לוֹ
מִצַּד הָעָם אֵלֶיהָ עִם כָּל דּוּ"חַ וְסִקּוּר
עַל הַפְקָרַת אִי-מִגּוּנוֹ שֶל מַעֲרַב הַנֶּגֶב
וְהִתְעַצְּמוּת כְּנֻפְיוֹת-הַפֶּשַע וְגִזְעָנוּתָם
שֶל בָּתֵּי-סֵפֶר מוּל יַלְדֵי עוֹלֵי אֶתְיוֹפְּיָה נֶגֶד
כָּל אֶתוֹס יְהוּדִי וְטִרְטוּרֵי שְׂכַר חֶרְפָּתָם
שֶל מְחַנְּכִים בְּיִשְֹרָאֵל וְשֶל זְנִיחַת קְשִישֶיהָ
לְאֶגְרוֹפֵי חַיּוֹת-אָדָם, כָּל אֵלֶּה וְיוֹתֵר
גּוֹרְמִים לוֹ לָאֵמוּן הַמִּתְמָעֵט כְּלַפֵּי רָאשֶיהָ
לְכָךְ שֶבְּקָרוֹב אֲפִלּוּ זֶה לֹא יִוָּתֵר.

כִּי יֵש עָדְפֵי גְּבִיַּת מִסִּים וְהָאוֹצָר מוֹדֶה
שֶיֵּש כְּסָפִים וְקֻפָּתוֹ אֵינֶנָּה מִצְטַמֶּּקֶת
אַךְ הַנָּכִים זוֹכִים לְיַחַס שֶל בֵּית-דִּין-שָׂדֶה
וְהַשּוֹטְרִים מוֹנְעִים מֵהֶם זְכוּת הַפְגָּנָה מֻצְדֶּקֶת
וְזֶה נוֹקֵב בִּכְאֵב בְּלֵב כָּל מִי שֶעוֹד אִכְפַּת לוֹ
מַה דְּמוּת וּמַה צִּבְיוֹן מֻקְנִים לָהּ לַמְּדִינָה הַזֹּאת
וְלָמָּה יֵש בָּהּ מִי שֶיֵּש בְּקֹשִי גַג אוֹ פַּת לוֹ
וּמִי שֶהַמּוּסָר אֶצְלוֹ פָּרוּץ כְּעִיר-פְּרָזוֹת
וְזֶה מַדִּיר שֵנָה מֵרֹב דּוֹמֵם, אֲבָל דְּמָמָה זוֹ
עַזָּה יוֹתֵר מִכָּל סְאוֹן הַסְּפִּינִים הַגָּדוֹל
שֶל הַכְרָזוֹת-פְּרוֹסְפֶּרִיטִי כּוֹזְבוֹת בַּחֲמָמָה זוֹ
בָּהּ מַשְמִינִים מִנַּחַת אַחְ"מֵי חֶלֶם בְּלִי לַחְדֹּל.

וּפֶתַע, כִּתְשוּבָה עַל הַקֻּשְיָה אֲשֶר הִקְשֵינוּ
(מִי כָּאן הַיּוֹם נָכֶה יוֹתֵר: הָעָם אוֹ שַלִּיטָיו?)
הִבְקִיעַ כְּאִבְחַת בָּרָק סְתָוִי מֵעַל רָאשֵינוּ
אוֹרָהּ שֶל דִּיאַגְנוֹזָה בְּלִי טִיּוּחַ, תָּו בְּתָו.

וְתֵכֶף אַחֲרָיו, עַזָּה כְּרַעַם מִשָּמַיִם
קָרְאָה בַּת-קוֹל סְמוּיָה, בְּלִי חַת, בְּלִי בּוֹש וּבְלִי רַחֵם:
"אֵינְכֶם כָּאן הַנָּכִים הַיְּחִידִים, אַחִים, עֲדַיִן
יֵש מַשֶּהוּ נָכֶה כָּאן אַף יוֹתֵר מִנָּכוּתְכֶם,

וְיֵש בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַמַּשֶּהוּ מוּמִים כָּאֵלֶּה
וַאֲחוּזֵי נָכוּת בִּסְכוּם כֹּה רָב וְכֹה נִפְסָד
שֶבּוֹ, רַק בּוֹ טְמוּנָה הֲוָיָתֵנוּ הַמֻּרְעֶלֶת
כְּנֶגַע סַרְטָנִי, מִן הַטְּפָחוֹת עַד הַמַּסָּד."
– "אוֹקֵי, אִם כָּךְ אָז מַהוּ זֶה?" שָבַרְנוּ אֶת הָאֵלֶם
וּבַת-הַקּוֹל הִרְעִימָה:
"קִרְנוּפוֹ שֶל הַמִּמְסָד..."
יוסי גמזו