אחד הפרדוקסים המפורסמים בפילוסופיה ובלוגיקה, נקרא "פרדוקס השקרן". הפרדוקס מיוחס לאפימנידס איש קנוסוס שבכרתים שהיה עושה נפלאות, פילוסוף, ומספר אגדות מהמאה השישית לפנה"ס. מסופר עליו שנרדם במערה והקיץ כעבור 57 שנה לראות כי הכול סביבו השתנה; שהאריך לחיות שנים רבות (לפי גרסה אחת 299 שנה); שחווה חוויות מחוץ לגופו; שטיהר את אתונה ממגפה שפרצה בה, ועוד.
הפרדוקס שלו אומר כך: "איש כרתים מספר לנו: כל אנשי כרתים שקרנים."
אם איש כרתים דובר אמת, וכל אנשי כרתים שקרנים – גם הדובר (ככל אנשי כרתים) – שקרן. ואם הוא שקרן (ככל אנשי כרתים), גם טענתו שכל אנשים כרתים שקרנים (משקרים תמיד) – היא שקר. ואם זה שקר אין זה נכון שכל אנשי כרתים שקרנים כי יש ביניהם גם דוברי אמת.
מייסד הנצרות שאול התרסי-פאולוס האשים בפרדוקס את היהודים השקרנים (אגרת פאולוס אל טיטוס א', 12-13).
למקרא שקריו של דין יששרוף דובר ארגון אוכלי הקורצה "שוברים שתיקה" לא היה אפשר שלא להיזכר בפרדוקס השקרן.
אם יששכרוף דובר אמת, הוא אלים כלפי ערבים (וצדיק לדעתו), ואם הוא שקרן הוא אינו אלים כלפי ערבים אבל צדיק בעיני ארגונו הנלחם נגד אלימות כלפי ערבים.
מסכת השקרים של יששכרוף, שבן דרור ימיני הגדיר ככזו "שצריכה להילמד בבתי ספר להונאה," מטרתה אחת, ערעור הלגיטימיות של צה"ל ומדינת היהודים ע"פ "תורת השקר הגדול" של גבלס. חזרה תמידית על שקר והוא נהפך לאמת
הרעיון נהגה על ידי היטלר בספרו "מיין קאמפף". היטלר הסביר שכולם אומרים שקרים קטנים, אבל רק למעטים יש אומץ לומר שקרים גדולים. לא משנה עד כמה השקר מופרך, אם תחזור עליו שוב ושוב, אנשים בסוף יאמינו לו. באמצעות טכניקה זו, שיכנעו הנאצים את העם הגרמני שהעם היהודי הוא האוייב האכזר מכול. הם האשימו את היהודים שהם הגורם לכל הבעיות של גרמניה.
ייאמר ברורות, אם הארגון היה מטפל בתלונות נגד חיילי צה"ל, אוסף אותן ומביא אותן לגורמי האכיפה בארץ, פעולתו היתה ברוכה, אבל ארגון "שוברים שתיקה" המגדיר את עצמו: "ארגון לתועלת הציבור" (הערבי), מטרתו בעצם היא עידוד כיבוש ערבי-מוסלמי ועשיית דה-לגיטימציה של המדינה היהודית בעולם באמצעות אכילת קורצה.
כשם שהנאצים עשו טרם ההשמדה מסע "הכשר לרצח עם" עושה הארגון מסע "הכשר לחיסול המדינה היהודית."
הארגון מנסה לצייר את צה"ל כצבא קלגסים נאצי. בשקר של יהודה שאול למשל, הוא דיווח בנוסח האנטישמים בימי הביניים שהיהודים מרעילים בארות, וכך גם השקר של אבנר גבריהו המדווח על ירי של חיילי צה"ל במכונות ירייה אל שכונות אזרחיות בחברון כעניין של שגרה.
אנשי "שוברים שתיקה" לא מקדמים את השלום אלא מחרחרים מלחמה. הם מקבלים מימון מגורמים עוינים על מנת לקדם דמוניזציה של ישראל. בכך הם מחזקים את הסרבנות הערבית לשלום ומעודדים את האנטישמים המוצהרים, תומכי הב.ד.ס.מ. השוללים בגזענותם את זכות היהודים למדינה.
בין התורמים לקרן: "הקרן לישראל חדשה", (עמוס קלויזנר-עוז תרם לארגון פרס בסך 2500 ליש"ט, שניתן לו מ"הקרן לישראל חדשה" על פועלו לקידום זכויות אדם [ערבי]), האיחוד האירופי, ממשלות בריטניה, ספרד והולנד, קרן אוקספם, קרן DanChurchAid, קרן Christian Aid, קרן המכון לחברה הפתוחה וארגון NDC הפלסטיני, ממשלות דנמרק, הולנד, שוודיה, שווייץ, גרמניה, צרפת, בלגיה, ספרד ואירלנד.
ארגון ICCO התורם ל"שוברים שתיקה" היתנה את תרומתו במינימום של 90 ראיונות עם חיילים בשנה, והוצאה לאור של "אנציקלופדיה של הכיבוש". ארגון Oxfam, התנה את תרומתו בדרישה לחפש כמה שיותר עדויות על "בלתי מוסריוּת" ופגיעה בזכויות אדם.
מובן שכל פעילי הארגון אוכלי הקורצה אינם עובדים לשם שמיים או לשם האידיאולוגיה ההומאנית. הם עובדים למען כסף זר וזוכים לתגמולים מפנקים.
הנה רשימת אוכלי הקורצה בארגון הזוכים למשכורות מכובדות:
דירקטוריון: מיקי קרצמן – יו"ר. אבי מוגרבי. נעם חיות.
צוות: אבנר גבריהו – מנכ"ל. רון זיידל – מנהל תחום איסוף עדויות. דין יששכרוף – דובר הארגון. אחיה שץ – מנהל קמפיינים. עידו אבן פז – רכז פעילות חינוכית. נדב וימן – רכז פעילות ציבורית. ליאון ברזרר – רכז פעילים. אורי גבעתי – תחקירן. יהודה שאול – מנהל קשרי חוץ. פרימה בוביס – מתאמת תחום קשרי חוץ. עדי גולן – רכזת תחום מדיה חברתית. שירה ויזל – מנהלת כספים ומנהלה.
הנה חמשת בעלי המשכורות הגבוהות:
http://www.guidestar.org.il/vf_view_file?guid=671a1ef3165301d-a0588d736aca6a03-117-99-2017-0180435-7f1651a1323e2349-1844a86b36917e55f
אין ספק, אכילת קורצה מבטיחה בישראל פרנסה נכבדה.

הפרדוקס של נתניהו
למתנגדיו הקיצונים של נתניהו לא איכפת שהמדינה תיפול, ובלבד שהוא ייפול, ואילו לתומכיו הקיצונים של נתניהו לא אכפת שהמדינה תיפול, ובלבד שהוא לא ייפול.
אולי לטובת המדינה מוטב שילך???

המהפך – ראובן ריבלין כבר אפילו לא "נשיא חצי העם"
כשנבחר ראובן ריבלין לנשיא המדינה, ולאחר שסירב לפעול להנצחת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בפרשת ניסיון הפוטש של "אלטלנה" מתוך הזדהות עימו, כתבתי ש"ריבלין איננו נשיא של כלל ישראל," וכיניתי אותו מאז "נשיא חצי העם."
http://nextweb.lib.ohio-state.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00996.php
בתקופת אותו ניסיון הפוטש מנו "הפורשים" ותומכיהם הרבה פחות מחצי העם, אבל השפעתם גברה והיום הם מונים יותר מחצי העם, והשפעת התמיכה באותו ניסיון פוטש יש לה השפעה עד ימינו בהסתה נגד רבין עד שאפילו כאן, בעיתון "חדשות בן עזר", בהשפעת "מצבי הרוח הפשיסטיים" שירש מבית אבא, טפל יוסי אחימאיר עלילת דם בזויה על יצחק רבין ז"ל כאשר האשימו ב"רצח" אנשי אלטלנה: לדידו של אחימאיר, "מורשת רבין במלואה היא: רצח אנשי 'אלטלנה'." ["מה לרבין ול'דג נחש'?" "חדשות בן עזר" 491]. עלילת השקר הבזויה הזו שטפל אחימאיר על רבין, נפוצה זה כבר בחוגי הימין הסהרורי-קיצוני, ומתפשטת בחוגים רבים שהאמת מהם והלאה.
והנה בלשונו של היינץ קלוגר (חיים יבין) "חל מהפך". דווקא אותו חלק של תומכי ניסיון הפוטש של "אלטלנה" פנה עורף לריבלין ומתקיפו כעת בשצף קצף על דבריו בייחוד לאחר שסירב לחון את אלאור עזריה. בעיני אותם אנשים יקיר "אלטלנה" לשעבר הפך לחובש כפייה עוכר ישראל. ואילו דווקא אנשי הצד השני בעם מתנגדי "הפורשים" הפכו למגיניו.
את מסע ההסתה הגס נגד ריבלין יש לגנות אבל יש להודות שריבלין תרם להתקפות נגדו מאז שאמר: "יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכנו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי."
בדיוק על ריבלין אמר אבטליון: "חכמים, היזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל." (אבות א י"א).
ריבלין חייב היה להיזהר בלשונו ובמקום הכללה "בני עמי בחרו בטרור," צריך היה לומר: "יחידים" מבני עמי בחרו בטרור, ולא "בני עמי". ברגע שהכליל את "בני עמי" הוא חב חובת גלות. ולכן נציע לו, שעל כל אלה שילך לגלות ויסיים את תפקידו. הוא איננו תורם לדמוקרטיה אלא מזיק לה.

"נפש יהודי" – מעניין ביטחוני לפיגוע תרבותי
לאחר חתימת "הסכם אוסלו" בו נתנה מדינת ישראל לערפאת ואנשיו נשק ושלטון, ניסה ראש הממשלה יצחק רוביצוב-רבין לשכנע את הצבור הישראלי בכדאיות המעשה.
בנאום טלוויזיוני ב-1 במרץ 1994 הוא פרש את הנימוק הבא: "המשטרה הפלסטינית תילחם בחמאס בלי בצלם, בלי בג"ץ, ובלי אימהות נגד שתיקה."
רבין סבר שהבאת יאסר ערפאת ליהודה ושומרון תועיל לישראל מפני שהוא יפעיל עינויים, ויהרוג את מתנגדיו, כך שיילחם בטרור טוב יותר מישראל מפני שאין לו ארגונים כבג"ץ ובצלם, המגבילים את מעשיו.
בתגובה למדיניות הביטחונית של יצחק רוביצוב-רבין לחש בנימין מיליקובסקי-נתניהו לרב כדורי כבד השמיעה: "השמאל שכח מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם יתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו."
אין ספק שאימרתו של רבין שערפאת ילחם בטרור בלי בג"צ ובצלם ראויה להיכנס לספרה של ברברה טוכמן "מצעד האיוולת" בהיסטוריה, אבל הפולמוס ההיסטורי הגדול התעורר דווקא על חצי המשפט של נתניהו ש"השמאל שכח מה זה להיות יהודים." במהלך הפולמוס איבדה האימרה של נתניהו את משמעותה הביטחונית, והפכה לדיון (בקרב מה שקרוי בארץ "שמאל") בשאלה מהו הקשר של השמאל ליהדות. ובעצם מהי "נפש יהודי"?
בהתייחסו לדברים שהטיח ראש הממשלה נתניהו כלפי השמאל ב-97', אמר אברהם גבאי יו"ר העבודה: "אנחנו יהודים, חיים במדינה יהודית. אני חושב שאחת הבעיות של חברי מפלגת העבודה, ברצינות, זה שהיא התרחקה מזה. נתניהו אמר ב-97' לרב כדורי והטלוויזיה קלטה את זה. הוא אמר לו 'השמאל שכח מה זה להיות יהודי.' את יודעת מה השמאל עשה כתגובה לזה? שכח מה זה להיות יהודי. כאילו אומרים את זה עלינו, 'אנחנו עכשיו רק ליברלים.' זה לא נכון, אנחנו יהודים ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודיים שלנו.
"הערכים היהודיים שלנו הם הבסיס לכל הדור שקם אחר כך. אנחנו יהודים ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודיים שלנו. אני אומר לך באחריות, הכול מתחיל בתורה שלנו, בהלכות שלנו ובדברים הבסיסיים, אנחנו צריכים להיות גאים בזה. יש כאלה שאומרים 'צריך להיות חילוני קיצוני.' אני מכבד כל דרך."
למרות שבמעשיו (עשיית מיליונים על חשבון הציבור) אברהם גבאי מסמל את הקפיטליזם החזירי, אברהם גבאי צודק לחלוטין. אבות תנועת העבודה דוד גרין-בן גוריון, ברל כצנלסון, מאיר ולד-יערי ודומיהם, היו בראש וראשונה יהודים. כולם היו בעלי "נפש יהודי" ולא "רוסקאיה דושה" (נפש רוסית"). הנפש היהודית היא-היא שהביאה אותם לאידיאולוגיה הסוציאליסטית. אין סתירה בין יהדות לליברליזם, אולי להיפך. היהדות הינה לא רק דת אלא גם תרבות. השפה העברית, ספרות, אמנות, תיאטרון, אבל הבסיס הוא הדת היהודית. אין ספרות עברית חילונית ללא התנ"ך, המשנה והמדרשים. ליהדות פנים רבות אבל ללא בסיסה, ללא "נפש יהודי", אין לתנועת העבודה בסיס קיום.

על החלחלה של יוליה תמיר
יעל הוז-תמיר, שרת החינוך לשעבר, התמלאה חלחלה מדברי גבאי "האסטרטגיה הפוליטית של אבי גבאי מעוררת חלחלה," היא כותבת, "היא תביא (אולי) כמה מנדטים משורות הימין, אבל היא מערערת את יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית-אנושית-ודמוקרטית". (יולי תמיר, האסטרטגיה מעוררת החלחלה של גבאי, הארץ 16.11.17)
"גבאי," היא מסבירה, "חובר לגרועים שבאויבי הפלורליזם היהודי, תוך שהוא מקדם תפישה צרה ואמונית של היהדות."
ולאור הניתוח הזה משווה תמיר את עצמה, לא יאומן, לנביאה בשער: "לא נותר אלא להזכיר לגבאי את מילותיו של מרטין נימלר, בשינוי קל: כשפסלו את החילונים שתקתי, כי לא הייתי חילוני, כשפסלו את השמאלנים שתקתי כי לא הייתי שמאלני, כשפסלו את הליברלים שתקתי כי לא הייתי ליברלי, כשפסלו את הערבים שתקתי כי לא הייתי ערבי לבסוף, כשפסלו אותי, לא היה מי שידבר בשבילי."
קשה להאמין שאישה פיליסטינית מחולחלת כזו, החפה לחלוטין מידיעת יהדות וציונות, עמדה דווקא בראש משרד החינוך שאמור לחנך את ילדי ישראל.

השעמום מהציונות והפיכת מדינת היהודים
למדינה ערבית-מוסלמית
את ההוכחה לכך שאין ציונות בלי יהדות ו"נפש יהודי" מביאה "תורתו" של בועז המבורגר-עברון. בועז המבורגר החליט לעברת את שמו והתלבט בין השמות התנכיים עברון או נעמן. ובחר בעברון (וטוב שכך).
דוד אוחנה מסכם את דרכו הרוחנית של המבורגר-עברון מהתנועה הכנענית אל "הפעולה השמית" לרעיון מדינת כל אזרחיה. (דוד אוחנה, תחושת המולדת שלנו, שיעמומנו היגע מהציונות, "הארץ" מוסף תרבות וספרות 24.11.17)
בועז המבורגר נולד בירושלים [1927], הצטרף להגנה ב-1944, ולאחר פיצוץ מלון המלך דוד הצטרף ללח"י בהשפעת "עיקרי התחייה" של אברהם שטרן. ב-1946 נסע לארה"ב, שם פעל מטעם הלח"י וחזר לישראל בלי להשתתף במלחמת השחרור ב-1951, והצטרף לתנועה הכנענית.
ב-1956, על רקע מלחמת סיני, היה המבורגר-עברון לצד העולה מגרמניה הלמוט אויסטרמן (אורי אבנרי), והעולה מפולניה נתן פרידמן-ילין-מור ואחרים, ממקימי קבוצת "הפעולה השמית" שדגלה בהשתלבות מדינית של ישראל עם המדינות הערביות ב"מרחב השמי".
(היטלר כידוע הכשיר את הערבים מהיותם "שמים" ודיבר על ה"ארים" מול ה"יהודים")
ב-1958 פירסמה התנועה מניפסט תחת השם "המנשר העברי – עקרונות הפעולה השמית". התנועה האמינה כי במרחב המזרח-תיכוני קיים לאום/גזע משותף, הוא הלאום/גזע השמי, תחתיו קיימות תתי-קבוצות כמו הלאומים העברי והערבי. מבחינתם על הלאום השמי להתאחד במסגרת קונפדרטיבית. התנועה הכירה בזכות הפליטים הפלסטינים לחזור למקומות מהם ברחו או גורשו במהלך מלחמת 1948, ולבטל את "חוק השבות".
על שורשי השקפתו העברית, הנטועים בהשקפה ה"כנענית" מבית מדרשו של רטוש, סיפר עברון כי ב-1946, בהיותו בן 19, הכיר לו חברו עמוס לוין-קינן את המשורר העולה מפולניה אוריאל היילפרין שהחליף שמו ליונתן רטוש. הרצאותיו של היילפרין-רטוש סיפר המבורגר-עברון "הבהירו לנו את סיבות שיעמומנו היגע מה'יהדות' וה'ציונות', שניסו להרביץ בנו, את ההרגשה שהשתייכות היסוד שלנו היא עם הארץ הזאת ותושביה."
היילפרין-רטוש הטיף להתנתקות מהעם היהודי ויצירת אומה חדשה בארץ בכל הסהר הפורה המבוססת על התרבות העברית הקדומה. אברהם שלונסקי כינה אותם "כנענים".
לאחר מלחמת ששת הימים טען המבורגר-עברון ש""הפיתרון היחיד הוא הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינת 'כל אזרחיה' מתוך ההנחה שהתרבות העברית חזקה דיה להכיל בתוכה נוצרים ומוסלמים, שמים וסלאבים... יש לפרק את המסד האידיאולוגי שכונן את מדינת ישראל ולעשות דה-ציוניזציה שלה". (כלומר להפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית).
הנכד שלו עמרי עברון ממשיך את תורת סבו וכאקטיביסט פרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי סירב להתגייס לצה"ל.

סעיב עריקאת – בין "כנעני לכנעני"
בדומה להמבורגר-עברון, הפוליטיקאי הפלישתיניאי סאיב מוחמד סלאח עריקאת, המתגורר ביריחו, מתנאה שנים רבות בהיותו "כנעני" (צאצא של רחב הזונה?)
ההתנאות בעבר הכנעני משמשת בפרופוגנדה הערבית-פיליסטינית הוכחה לכך שהם קדמו בארץ ליהודים. אבל עריקאת, בניגוד להמבורגר-עברון, מגדיר את עצמו ערבי-מוסלמי-סוני, ונלחם למען הפיכת ישראל למדינה ערבית-סונית ששפתה ערבית. לא עולה על דעתו שהוא יהיה "כנעני" המדבר עברית.
הנה ההוכחה שהתנתקות מהעם היהודי ומהיהדות (על כל גווניה) הופכת את האוחזים בה, גם אם לא תמיד מרצון, לאקטיביסטים פרו-איסלמיים.

איימן עודה מזדהה עם הטרור של חיזבאללה ושל החמאס
יו״ר הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), ח״כ איימן עודה, האחמדי הגזען, הצהיר ש"אם הייתי אזרח לבנון לא הייתי מצטרף לארגון כמו חיזבאללה – אך לא אשתמש כלפיו במונחים של טרור"..
כלומר אימן עודה מביע הזדהות עם פעולות הטרור של חיזבאללה.
http://rotter.net/forum/scoops1/438271.shtml
לפני שנה ב"יום הנכבה" 2016, עלה עודה לרגל לקברו של הגזען הסורי-מוסלמי סוני שהסתנן לארץ, עז אדין א קסאם, ונתן לו בּיְעָה – שבועת אמונים.
החיזבאללה השיעית היא האוייב של קסאם הסוני. שתי התנועות היו מחסלות זו את זו אם היה עולה בידן, אבל עודה הגזען האחמדי תומך בשתיהן כי הן אויבות של העם היהודי ומדינת ישראל.
תמיכתו של האחמדי עודה בחיזבאללה ובחמאס תמוהה, שכן הדת האחמדית, המוגדרת באיסלם כדת כפירה, אינה יכולה להתקיים בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים, (כ-13 מיליון קמ"ר, 23 מדינות) ויכולה להתקיים רק תחת השלטון היהודי-ציוני.
אם היה עז אדין א קסאם בחיים ולא בקבר, היה מן הסתם רוצח את הכופר האחמדי אימן עודה. ואם יתפוס חיזבאללה את השלטון ירצח גם הוא את הכופר האחמדי אימן עודה, אבל מה לא עושים כאשר שנאת היהודים היא-היא המאחדת אותם והיא המניע לפעולה של אימן עודה.

בין גיס חמישי ערבי לקפה עם סודה
כאשר איימן עודה יו״ר הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) מגדיר את עצמו כגיס חמישי אי אפשר שלא להיזכר בתפקיד הערבים בגיס החמישי המקורי.
במלחמת האזרחים בספרד, בשנים 1936-1939, בין תומכי הפשיזם בהנהגת הגנרליסימו פרנסיסקו פאולינו ארמנחילדו טאודולו מויסס פרנקו אי מאסאס באמונדה סלגדו פרדו, המכונה "אל קאודייו" El Caudillo, (בספרדית "המנהיג"), לבין תומכי הרפובליקה, הצהיר אחד ממפקדי הצבא של פרנקו, גנרל אמיליו מולה, ערב כיבוש מדריד, שלרשותו יש ארבעה גייסות, ובנוסף בתוך מדריד יש לו גיס חמישי, התומך בו.
אחד מהשירים המפורסמים ביותר המזוהה עם הרפובליקנים במלחמת האזרחים היה שיר הבריגדה החמש עשרה.

Viva la Quince Brigada
Viva la Quince Brigada,
rumba la rumba la rumba la.
Viva la Quince Brigada,
rumba la rumba la rumba la
que se ha cubierto de gloria,
¡Ay Carmela! ¡Ay Carmela!
que se ha cubierto de gloria,
¡Ay Carmela! ¡Ay Carmela!
Luchamos contra los moros,
rumba la rumba la rumba la.
Luchamos contra los moros,
rumba la rumba la rumba la
mercenarios y fascistas,
¡Ay Carmela! ¡Ay Carmela!
mercenarios y fascistas,
¡Ay Carmela! ¡Ay Carmela!
Solo es nuestro deseo,
rumba la rumba la rumba la.
Solo es nuestro deseo,
rumba la rumba la rumba la
acabar con el fascismo,
¡Ay Carmela! ¡Ay Carmela!
acabar con el fascismo

תֶחִי הבריגדה החמש-עשרה
(תרגום שלמה אביו)
תֶּחִי הַבְּרִיגָדָה הַחֲמֵשׁ-עֶשְׂרֶה
רומְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
תֶּחִי הַבְּרִיגָדָה הַחֲמֵשׂ-עֶשְׂרֶה
רוּמְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
שֶׁהִתְעַטְרָה בִּתְהִילָה!
הַאי כַּרְמֶלָה! הַאי כַּרְמֶלָה!
שֶׁהִתְעַטְרָה בִּתְהִילָה
הַאי כַּרְמֶלָה! הַאי כַּרְמֶלָה!
נִלְחָמִים אָנוּ נֶגֶד הַ"מּוֹרוֹס"
רומְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
נִלְחָמִים אָנוּ נֶגֶד הַ"מּוֹרוֹס"
רומְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
שְׂכִירֵי חֶרֶב וּפַשִׁיסְטִים.
רַק תְּשׁוּקָה אַחַת לָנוּ
רומְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
רַק תְּשׁוּקָה אַחַת לָנוּ
רומְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
לְחַסֵּל אֶת הַפַשִׁיזְם.

המלחמה נגד "המורוס", כוונתה למלחמה נגד הערבים-המרוקאים שהצטרפו לצבא של פראנקו במלחמה נגד הרפובליקאים, ונודעו לשמצה בגלל אכזריותם ומעשי האונס שלהם.

פישל ביגלמן היה יהודי פולני שהשתתף במלחמת האזרחים בספרד, שם, במהלך המלחמה הכיר חובשת עדינה, יפה, וטובת לב בשם כרמלה, שהלכה אחריו לארץ והם הצטרפו לקיבוץ גבת. פישל היה אופה. עבד בלילות וישן בימים. במאפייה בגבת אפו שני סוגי לחמים: שחור לימי החול, ולבן לשבת. הטעם היה נפלא. כרמלה אשתו של פישל, עבדה במרפאה. בגלל טוב ליבה ועדינותה, עמדו כל הילדים הפצועים על כך שרק היא תחבוש את פצעיהם.
הבן של פישל וכרמלה התגייס לחיל האוויר ונעשה טייס. בגלל שליטתו בצרפתית היה מראשוני המטיסים את מטוסי המיראג' שהגיעו מצרפת. לימים היה מבכירי מפקדי חיל האוויר. הוא איפשר לנו, ילדי גבת לבקר בבסיס ולראות מטוסים.
פישל סיפר לנו בחברת הילדים על המלחמה בספרד ושם גם למדנו על מקור השיר שנהגנו לשיר אותו במילים המוזרות וחשבנו על החובשת טובת הלב כרמלה:

יֵשׁ לִי דוֹדָה, אַיְזְן דּוֹדָה,
רוּמְבָּלָה רוּמְבָּלָה רוּמְבָּלָה.
הִיא שׁוֹתָה קָפֶה עִם סוֹדָה,
רוּמְבָּלָה רוּמְבָּלָה רוּמְבָּלָה.

כַּרְמֶלָּה הֵי, כַּרְמֶלָּה הֵי,
כַּרְמֶלָּה הֵי, כַּרְמֶלָּה.

https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1768

מיקו פלד – היהודים תמיד אשמים
על מיקו פלד הפעיל הפרו-איסלמי, האנטישמי והאנטי-ציוני, בנו של מתתיהו (מתי) איפלנד- פלד הפלמחניק, אלוף בצה"ל שהפך לאנטי-ציוני, ושימש כמרגל סמוי של הק.ג.ב. בארץ, ומסר ידיעות לסובייטים כבר כתבתי:
http://nextweb.lib.ohio-state.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01282.php
והנה אותו מיקו פלד מסביר את הסיבה לטבח הנורא שנעשה במסגד סופי בסיני ובו נטבחו למעלה משלוש מאות מתפללים בהם ילדים רבים. הסיבה לטבח, הוא מסביר, היא שיתוף הפעולה הנפשע של א-סיסי עם ישראל.
הנה עוד דוגמא לאקטיביסטים פרו-איסלמיים המתחזים לליברלים ובעצם תומכים ומעודדיםאת הטרור המוסלמי.
נעמן כהן