דומה שמעולם בהיסטוריה של העם היהודי לא היתה מתקפה כל כך פוריטנית כמו שהתפרצה בפרשת ביקורו של יאיר מיליקובסקי-האן-נתניהו במועדון חשפנות.
לא בתקופת התנ"ך ולא בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, לא היינו עדים לפוריטניות חסודה שכזו.
רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב. הרב כהנא תואר בתלמוד כיפה באופן מיוחד, יופיו היה כעין יופיו של רבי אבהו שיופיו היה כעין יופיו של יעקב אבינו. הרב כהנא לא היה הולך אמנם למופעי סטריפטיז אבל היה לו תחביב אחר. מסופר עליו שהוא הסתתר מתחת מיטתו של רב בעת שזה עסק בתשמיש המיטה. כאשר רב שם לב לכך, נזף בו שאין זו דרך ארץ. ענה רב כהנא: "תורה היא, וללמוד אני צריך". (מסכת ברכות סב א).
בעוד שרב כהנא זוכה לכבוד, תארו לכם מה היה מקבל יאיר על מעשה מציצנות דומה.
על רבי אלעזר בן דורדיא, שחי בתקופת בית שני מסופר שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה.
פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.
הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עליי רחמים! אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו שנאמר כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה
אמר: שמיים וארץ, בקשו עליי רחמים! אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה.
אמר: חמה ולבנה בקשו עליי רחמים אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה.
אמר: כוכבים ומזלות בקשו עליי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם
אמר אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. (תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יז עמוד א)
נפקא מינה. על פי חז"ל, בעל תשובה, לא רק שחטאיו נמחלים לו, אלא שחכמי ישראל הפליגו במעלתו כדברי רבי אבהו, שאמר: "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין." (בבלי, ברכות דף לד עמוד ב).
יאיר מיליקובסקי-האן-נתניהו אפילו לא הלך לזונה אחת אלא רק דיבר מלוכלך על זונות והתנצל על דבריו, האם אצל "הפוריטנים" הצדיקים הוא יהפך לתנא קדוש?
ובכלל הליכה לזונות מותרת ע"פ ההלכה. "רבי אילעאי אומר: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו – ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתעטף שחורים, ויעשה מה שליבו חפץ, ואל יחלל שם שמיים בפרהסיא". (מועד קטן יז ע"א). וזה הרי בדיוק מה שעשה יאיר התעטף בשחורים (הוא לא לקח בחשון מכשיר הקלטה) ויצא לעיר אחרת – ק"ק תל אביב, ואפילו רק לראותן בלבד.
אין ספק כל אב היה רוצה שבנו יעסוק בדברי תורה (שם גנרי) ולא ישחֵת ימיו במופע חשפנות. שדיבוריו יעסקו למשל בדיאלקטיקה ההגליינית ולא בתאור זונות, אבל מכאן ועד המסע הפוריטני צדקני הזה הדרך ארוכה.
גילוי נאות. בגילו של יאיר גם אני ביקרתי במופע חשפנות. אמנם קצת יותר קלאסה ממנו. למרות שבניגוד ליאיר בן המיליונרים אני פרולטר בן פרולטר ביקרתי בפריז במועדון החשפנות "פולי ברג'ר" וב"מולין רוז'".
ומאין בכלל שמעתי בנעוריי על המקומות הללו?
הכרתי אותם מסיקור עיתון "העולם הזה" על ביקורו של שר הדתות הרב יצחק רפאל שם.
מופע הפוריטניות הצדקני של ח"כ שלי רחל יחימוביץ הפוריטנית הגדולה מעורר תמיהה. האם היא לא מבינה שזה יעורר נגדה את אויביה שירצו לחשוף את עלילותיה שלה במשכן הכנסת?
המתמודדת החדשה לראשות מרצ, ח"כ תמר זנדברג, עוד עלתה עליה בפוריטניות.
בדומה לסלפיסטית מוסלמית היא מדגישה בראיון שהיא היתה הראשונה שלחמה נגד מופעי חשפנות.
זנדברג, המתמודדת החדשה על תפקיד ראשת מרצ, בטוחה בעצמה ובכשרונותיה.
מתחריה, גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון, ופלורין גולדשטיין-אילן גלאון, תהו איך היא יכולה לרוץ לכנסת ביחד עם בן זוגה (הרומנטי) אורי זכי שרץ גם הוא לכנסת מטעם מר"צ, ושאלוה, האם זה נפוטיזם?
זנדברג ענתה להם שגם ז'אן פול סרטר פעל פוליטית ביחד עם בת זוגו סימון דה בבואר.
לנו לא ברור רק למי זנדברג משווה עצמה, האם לסרטר או לסימון דה בבואר? כפוריטנית היא ודאי לא רמזה לחיים המיניים שהיו סוערים בגיוונם כפי שחי הזוג ההוא.
"בני יאיר אמר דברי הבל על נשים. הוא עשה זאת תחת השפעת אלכוהול. הוא התנצל על כך, ובצדק," הבהיר נתניהו בכינוס עם שגרירי מדינות נאט"ו בירושלים.
"יאיר אמר שני דברים נוספים: שזה לא הוא, ושאלה לא הערכים שעליהם הוא התחנך בבית - והוא צודק," המשיך ראש הממשלה. "רעייתי ואני חינכנו לכבד כל אדם באשר הוא ולכבד כל אישה באשר היא, וזו הסיבה שאני מתנגד להדרת נשים ופועל להעצמת נשים."
בתור אב לבן בן 26 שכמו יאיר חי עדיין בבית וגם הוא טרם מצא את עצמו, אני נזהר לומר שהכל תלוי בחינוך. לא תמיד יוצא החינוך שאליו מחנכים, והנה עובדה שהחינוך של הבת הבוגרת של נתניהו נועה, שהיא היום חסידת חב"ד, והחינוך של אבנר הבן הצעיר שלו, עלו יפה יותר.
ישו הנוצרי בדרשה על ההר (מתי פרק ה') פירש את המצווה "לא תנאף" גם במחשבה: "כל המביט באישה מתוך תאווה אליה כבר נאף אותה בליבו. אם עינך הימנית תכשיל אותך נקר אותה ממך, כי טוב לאבד איבר אחד מכל גופך בגיהנום."
בניגוד למוסר הנוצרי המוסר היהודי אינו מטיל עוון על מחשבה. אכן יאיר דיבר בצורה מכוערת על נשים אבל הוא לא פשע. הוא לא אנס ולא עשה מעשה מגונה כלשהו.
העיתונאי קלמן ליבסקינד חשף את צביעותו של עמוס שוקן בגינויו של יאיר. בוועדה בכנסת בראשות גולדה שניפיצקי-זהבה גלאון, שעסקה בבעיית הזנות, תמך שוקן בקידום הזנות בעיתונו בטענה שביטול פרסום מודעות הזנות יפגע לא רק ב'עמוס שוקנים' של העיתונות, אלא גם בהרבה עובדים בעיתונים."
"אני לא יכול להגיד שהפרסום לא יוצר ביקוש," הודה שוקן בוועדה של גלאון.
ברור הרי לכל שהמתקפה הפוריטנית הצדקנית כלפי יאיר, (בנו של), לא כוונה לשם שמיים, אלא כוונה רק לפגוע באביו במטרה להביא לכיבוש ערבי-מוסלמי.
למותר לציין שמופע הצדקנות הפוריטנית פגע בראש ובראשונה בעמוס שוקן עצמו. הביביסטים בהתקפת נגד פרסמו מיד ברשתות החברתיות את סרטון הפורנו בו הוא מככב.
יאמר ברורות זהו מעשה מעורר תיעוב וראוי לכל גינוי. אבל הנה, דווקא עודף הצדקנות הביא לגל עכור מלוכלך ומתועב של השיח הציבורי בישראל.
כן אני יודע שאתם סקרנים לקישור לאינטרנט, אבל לא אתן, כי עצם הפרסום, לא המעשה, הוא תועבה.
ובהקשר של הליכה לזונות אי אפשר שלא להזכיר את בנימין זאב הרצל, מייסד המדינה, היהודי הגדול ביותר בעת החדשה.
הרצל נהג ללכת בצעירותו לזונות ואף נדבק במחלת הזיבה בעקבות ביקור אצל זונה באביב 1880. במכתב לחברו היינריך קאנה, מתאריך 8 ביוני 1880, הוא תיאר בפרוטרוט את הסימפטומים. זיבה היתה מחלה נפוצה למדי, ובשלהי המאה ה-19 לא היתה לה תרופה יעילה. ייתכן שהמחלה תרמה בין היתר למותו בגיל צעיר, וכן לבעיות הבריאות הקשות שהיו מנת חלקו בעשור האחרון לחייו.
היום יש פניצילין ופרפ לידיעת אלו הרוצים ללכת בדרכו.
ועוד על חינוך והפעם על חינוך למשמעת או חינוך לכיבוש ערבי
ד"ר אמיר ברנע מרצה בכיר למימון באוניברסיטת HEC Montréal, שבקוויבק, קנדה, מתארח השנה לשנת שבתון במרכז הבינתחומי בהרצליה.
בביקורו בארץ נתן הרצאה בכיתה של בתו הלומדת בחטיבת הביניים, ויצא מזועזע מבעיות המשמעת במערכת החינוך בארץ לעומת קנדה.
"בקנדה, הוא כתב, "התלמידים ממושמעים, מכבדים את מוריהם ואת חבריהם, ומפיקים יותר מהזמן שהם מבלים בבית הספר."
איך הגיעה מערכת החינוך בישראל למצב כזה? הוא שואל, ועונה: "ההסבר למציאות זו כולל סיבות כלכליות ותרבותיות. גודל הכיתות, שכר המורים ומעמד מקצוע המורה, תרבות הדיבור באופן כללי בישראל, אווירת הלימודים בכיתה והעדר גיבוי מצד ההורים למורים ולמנהלי בתי הספר — כולם ממלאים תפקיד חשוב."
בארץ, הוא מנתח, "הזלזול שמפגינים התלמידים כלפי המערכת לא נוצר יש מאין. הוא ניזון מתרבות הדיבור בבית, ברחוב, ברדיו, בטלוויזיה ובכנסת."
ההצעה שלו: "מערכת החינוך חייבת לנהוג באפס סובלנות כלפי בעיות משמעת גם אם ענישה משמעתית של תלמידים לא תמצא חן בעיני ההורים. כמו אכיפת משמעת בצבא. זו הדרך היחידה להשבת השקט לכיתה, שתוביל להקניית הרגלי למידה טובים לתלמידים ולשיפור בהישגים. אין מה לעשות, כדי שתהליך הלמידה יתרחש, התלמידים צריכים, לפעמים, פשוט לסתום את הפה. (ד"ר אמיר ברנע, "לפעמים התלמידים פשוט צריכים לסתום את הפה". "הארץ", 5 בינואר 2018)
אין ספק אורח לרגע רואה כל פגע. ד"ר ברנע מפליא לתאר את המצב העובדתי במערכת החינוך, ובכלל ברחוב ובחברה הישראלית, אבל הוא לא לקח בחשבון עובדה חשובה אחת. עצם העובדה שהוא מציע לאכוף משמעת בבתי הספר ולסתום למפריעים את הפה כמו בצבא, מיד מעוררת נגדו את האקטיביסטים הפרו-איסלמיים (מה שקרוי "שמאל" בישראל).
ד"ר אריה קיזל ראש החוג ללמידה והוראה אוניברסיטת חיפה, נזעק מייד לדגל וזועק: "אל תסתמו להם את הפה!" ("הארץ", 8.1.18)
התלמידים בארץ טוען קיזל, לא יכולים לשתוק לא בגלל שאינם תרבותיים או מנומסים, הם אינם יכולים לשתוק בגלל מה שהוא מכנה: "דברי האלוהים החיים שרוצה מערכת החינוך הישראלית להשמיע להם."
התלמידים בארץ, קובע החוקר החשוב, אינם יכולים לשבת ולשתוק בעת הלימודים כי "הם חשים כי הם מוחזקים בני ערובה בידי מערכת משעממת אותם שמעבירה אותם סוציאליזציה אלימה של שר החינוך בנט שמחנך אותם רק לחיות חיים שיש בהם זהות אחת, שיש בה מלחמות, ואחר אלים."
הבנתם? הנה תוצאות המחקר החינוכי של החוקר קיזל: אם מערכת החינוך בארץ היתה מחנכת את תלמידי ישראל לצאת נגד שר החינוך בנט (כלומר לתמוך בכיבוש ערבי-מוסלמי) הרי כולם היו סותמים את הפה, ויושבים שקטים ומנומסים בכיתה. ובכלל, כל האלימות המילולית והפיסית הנהוגה בישראל היתה אז פסה מן הארץ.
המסקנה: אין כלל טעם לחנך למידות טובות אלא רק לכיבוש ערבי-מוסלמי.
בזמנו כבר כתבתי על תורה חינוכית אחרת שיצאה מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00708.php
ראש החוג לשעבר פרופסור אילן גור-זאב הגיע למסקנה במחקריו כי הפרויקט הציוני הגיע לסיומו ולכן הוא מסכם את משנתו האקדמית בספר האמור "לחנך" את ילדי ישראל לחיות בגלות. (אילן גור זאב, "לקראת חינוך לגלותיות", רסלינג, ת"א, 2004).
הפרויקט הציוני, למסקנתו, הגיע לסיומו, קרב הרגע שבו תחדל ישראל להתקיים כבית לאומי לעם היהודי, ומכאן שעלינו לחולל מהפכה בתפיסתנו החינוכית ולהכשיר את ילדינו לחינוך לגלותיות. אין מנוס מן "האמת המצמררת ... שלאחר מאה שנות מאבק ישראלי-פלסטיני הכרח הוא לישראלים לשלם במטבעות החיים הראויים עבור עצם החיים... גם אם ישראל תוכל להתקיים עוד דור אחד או שניים, היא לא תוכל לעשות זאת אלא בתבנית מדינית של ספרטה של מנוולים, גם אם לא תהפוך קודם לכן לספרטה בקפוטות." (עמ' 190).
"הברבריזציה של היהדות בידי הציונות" גרמה "שאין ליהודים בישראל אפשרות ריאלית לחולל כאן דמוקרטיה ליברלית." (עמ' 191-190).
מאחר "שליהודים ההומניסטיים בישראל אין עתיד... מפני שאין כאן מקום בטוח לעצם קיום החיים של קיבוץ יהודי ריבוני שאינו הופך לספרטה של מנוולים... אזי תעודתו של החינוך לגלותיות היא להבטיח שילדינו יהיו מצויידים היטב לקראת שיבה לחיים בגולה."
"על החינוך בישראל כיום," הציע החוקר גור-זאב, "לצייד את הנוער ברצון, בכלים ובכישורים שיאפשרו להם חיי מהגרים שאינם נהדפים לשוליים הכלכליים, החברתיים, המוסריים והתרבותיים בארצות שבהן השפע הוא בן בית." (עמ' 193).
החינוך לגלותיות דוחה את האופציה הישראלית-הציונית ומציע חזרה והתקדמות אל "המאבק המשיחי על גאולת העולם." (עמ' 193). מימושו של החזון הגלותי אפשרי בשתי וריאציות: האחת, "בחיי נדודים במרחב הקוסמופוליטי, כנושאיה ושליחיה של תודעה אקזיסטציאליסטית ודיאספורית." השנייה, בהקמת יבנה החדשה כמרכז של יהדות רוחנית והגונה, "כגולה יהודית בפלסטין המשוחררת מן ההגמוניה הציונית." (עמ' 199).
את החינוך הציוני של "שלילת הגולה", החליף גור-זאב בחינוך ישראלי של חיוב הגולה וחיוב חיסול מדינת היהודים – ישראל.
"יבנה חדשה"? תחת כיבוש ערבי-מוסלמי? גם כאשר התנגד אחד העם לציונות והציע את "הציונות הרוחנית" שלו, היה הדבר לא מעשי, קל וחומר היום, כיצד בכלל עלה הרעיון שניתן יהיה ליהודים לקיים "מרכז רוחני" תחת כיבוש ערבי-מוסלמי? האם מעולם לא נקראה אמנת החמאס שבניגוד להיטלר תובעת בגלוי את השמדת היהודים?
ניתן לומר, כתבתי אז כתגובה לתורתו, שאם זה "החינוך" לילדי ישראל אותו מנפק "החוג לחינוך" באוניברסיטת חיפה, מוטב היה שייסגר. אילו ידעו כל המחרימים את אוניברסיטה חיפה, מבפנים ומחוץ, שחינוך לחיסול ישראל הוא תוצאת המחקרים בה, מן הסתם לא היו מחרימים אותה אלא תורמים לה כספים רבים...
כעת לאור מחקרו החדש של ד"ר ארייה קיזל המסקנה שלי מאז רק מתחזקת.
בין קארל שמיט לפיראס נאסר
קרל שמיט, המשפטן הגרמני-הנאצי, שהגותו המשפטית סללה את הדרך ל"פתרון הסופי", עשה הבחנה בין המונח "חופש" הגרמני (Freiheit) לבין המונח הצרפתי (Liberté).
הליברליזם המערבי הוא אוניברסאלי, לעומתו "החופש הגרמני" (פרייהייט) הוא חופש המאפשר לגרמנים לפעול נגד "האויב המהותי" שלהם – היהודים. לכן הכינוס בו החליטה המפלגה הנאצית לקבל את חוק "אזרחות הרייך, הגנת הדם הגרמני, והכבוד הגרמני," נקרא "כנס החירות" (Reichsparteitag der Freiheit) והחוקה נקראה כמובן, "חוקת החופש".
כשם שקרל שמיט ב"תיאולוגיה הפוליטית" שלו כינה את הגזענות "חופש", מכנים הגזענים הערבים-מוסלמים את גזענותם "מאבק לחופש".
השחקן הערבי-מוסלמי-סוני פיראס נאסר, הוא אחד מכוכבי הסדרה "פאודה". הוא מגלם בסדרה טרוריסט איש חמאס. בראיון לעיתון "הארץ" (איתי שטרן, "עם קצת עזרה מדאעש," "הארץ" 31.12.17) אמר נאסר כי הוא לא מוכן לקרא לדמות שהוא מגלם "טרוריסט", אלא "לוחם חמאס".
הבנתם "טרוריסט" לדידו זה כינוי גנאי. "לוחם חמאס" איסלמו-נאצי הנלחם לרצוח את כל היהודים בעולם זה כינוי מכובד. הרי לוחם חמאס הוא לוחם חופש – חופש מיהודים.
פיראס הפיליסטיני (פיליסטר בגרמנית) אמנם לא שמע על משנתו של קרל שמיט אבל הנה עוד הוכחה להרס השפה שנגרם ע"י גזענים אנטישמים בגלל שנאת היהודים.
K Health האפליקציה שתעזור לנו להבין במה אנחנו באמת חולים
כהיפוכונדר מושלם שמחתי מאד לקרוא על ההמצאה הישראלית החדשה "העוזרת הרפואית שלך." מעתה חשבתי, אוכל לדעת על כל מחלותיי בלי לשאול רופא.
"העוזרת הרפואית שלך" מגדירה עצמה כך: "אני יכולה לעזור לכל אחד ואחת בין הגילאים 18 ל-85, בנושאים רפואיים כמו: וכאן באה רשימת מחלות.
https://www.khealth.ai/home-he
מיד ניגשתי למלאכה. מכניסים שם ותאריך לידה. ומיד העוזרת הרפואית החדשה שלי מתחילה להפציץ אותי בשאלות: "איפה כואב לך? האם כואב גם ביד? ברגל? בצד ימין? שמאל? אתה מזיע?" ועוד ועוד ועוד.
העוזרת מחשבת באפליקציה את כל הנתונים ועונה: "אם זה אורתופדי לך לרופא אורתופד. אם לא 80 אחוז סיכויים ככה, ו-20 אחוז סיכויים ככה.
תודה רבה, אני אומר לה, שלום.
אחרי שעתיים אני שומע צליל בסמארטפון. העוזרת הרפואית מתקשרת אליי: מה שלומך נעמן? הלכת כבר לרופא? אני עונה לא. ומיד היא מתחילה להפציץ אותי בשאלות.
לאחר סדרת שאלות קצת שונה מהסדרה הראשונה אני מקבל מסקנה זהה לקודמת.
תודה ושלום לך אני אומר.
למחרת בבוקר היא חוזרת אליי. "שלום נעמן. מה שלומך? הלכת לרופא?..." ואו נודניקית. הפעם כבר לא עניתי יותר. אשמור אותה להמשך למקרה של למחלות רציניות יותר או עדכוני תוכנה.
מאחל לכולם בריאות.
פינסק מינסק ורוגל אלפר
בדיחה יהודית מספרת על שני יהודים הנוסעים ברכבת. "לאן אתה נוסע?" שואל האחד, "לפינסק," הוא משיב.
"אם אתה אומר לי שאתה נוסע לפינסק זה בגלל שאתה רוצה שאני אחשוב שאתה נוסע למינסק, אבל בעצם אתה נוסע באמת לפינסק." אומר השואל.
היטלר אהב לספר את הבדיחה המראה לדעתו על השקרנות הטבועה ביהודים הוא רק השתמש בשמות פוזמוקל פוזמוקל. (שאול פרידלנדר: "גרמניה הנאצית והיהודים", ת"א, 1998, עמ' 408)
נזכרתי בבדיחה למקרא דבריו של כתב "הארץ" רוגל אלפר.
על אלפר המסכן והאכזר כתבתי פעם אחת: אכן "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה" (קהלת ט טז)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01105.php
במאמר חדש ב"הארץ" אלפר קובע כך: "מי שמתפלל לגשם הוא אידיוט."
רוגל אלפר רוצה שאנחנו נחשוב שהוא לא אידיוט שהרי אם הוא קובע שמישהו אידיוט הרי הוא חושב שהוא עצמו אינו כזה, אבל אנחנו הרי יודעים שהוא באמת אידיוט.
פינסק מינסק...
אלדד יניב ומנחם נפתלי –
מושחתים – נמאסתם!
נעמן כהן
נעמן כהן
הפוריטניות החדשה בישראל
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר