לזִכרו מעורר הכבוד והגעגוע
של פרופסור משה נגבי ז"ל, לוחם אמיץ לטוהר המידות

הָאָרֶץ הַזֹּאת מִתְפּוֹצֶצֶת כָּרֶגַע מֵרֹב צִפִּיָה מִדַּבֶּקֶת
שֶל עַם שֶכְּבָר קָץ בְּמִמְסָד שֶכָּל יוֹם מִתְגַּלָּה בּוֹ חֶרְפַּת הָעֶרְווֹת
אַךְ לֹא לְגוֹדוֹ מְצַפָּה הִיא, הַהוּא שֶכָּתַב עָלָיו סֶמְיוּאֵל בֶּקֶט
כִּי אִם לְאִבְחַת מַטְאֲטֵא שֶיַּשְׂכִּיל לְטַהֵר בָּהּ אֶת כָּל הָאֻרְווֹת.

וְאֵין בְּאוֹתָהּ צִפִּיָה שוּם הֶבְדֵּל בֵּין יָמִין וּבֵין שְׂמֹאל אוֹ בֵּין סֶקְטוֹר
אֶחָד לַשֵּנִי, מִזְרָחִי אוֹ שִכְּנוֹזִי, נוֹצְרִי, מוּסְלְמִי, יְהוּדִי,
צֶ'רְקֶסִי אוֹ דְרוּזִי, דָּתִי אוֹ גְלוּי-רֹאש, כִּי כֻּלָּם מְחַכִּים לָאִינְסְפֶּקְטוֹר
שֶלֹּא רַק יַחְשֹף אֶלָּא גַם יָשִׂים סוֹף לְסַרְטַן הַשְּחִיתוּת הַתְּמִידִי.

כִּי נִמְאַס לוֹ לִצְפּוֹת בַּשִּדּוּר הַחוֹזֵר שֶל אוֹתוֹ רִיטוּאָל הִיפּוֹקְרִיטִי
בּוֹ לִפְנֵי הַבְּחִירוֹת מַצְהִירִים מַנְהִיגָיו שֶטּוֹבַת הָאֻמָּה, הִיא בִּלְבַד,
מְעַנְיֶנֶת אוֹתָם וְכַיּוֹם בִּצְפוֹתֵנוּ יוֹם-יוֹם בַּיָּרִיד הַפּוֹלִיטִי
מִתְבָּרֵר לְכֻלָּנוּ כִּי טוֹן אַלְטְרוּאִיסְטִי כּוֹזֵב זֶה חָלַף וְאָבַד.

וּמַמָּש בִּמְקוֹמוֹ הוּא בְּרֹב זַעֲמוֹ מִתְבָּאֵס מֵאוֹתוֹ סַחַר-מֶכֶר
עַסְקָנִי-חֶנְוָנִי שֶל קְנוּנְיוֹת פֹּה-לִי-תִיק שֶשָּנִים כְּבָר חָזִינוּ בּוֹ כָּאן
וְהָאִידֵיאוֹלוֹגְיָה הָפְכָה כִּסְּאוֹלוֹגְיָה וְאֵין לֹא סִמָּן וְלֹא זֵכֶר
לְטוֹבַת הָאֻמָּה שֶרַק אֶמֶש קָדְמָה כִּבְיָכוֹל לְטוֹבַת הָעַסְקָן.

וְהָעָם הָאָמוּן עַל סִסְמוֹת הַתִּחְמוּן שֶל כָּל זֶרֶם, סִיעָה אוֹ מִפְלֶגֶת
הַבְטָחוֹת טְרוֹם-קַלְפֵּי שֶל כָּל ז'וּלִיק קַל-פֶּה כְּבָר בָּקִי וְיוֹדֵעַ מֵרֹאש
שֶבְּשוּם מַחֲנֶה כְּלוּם כָּאן לֹא יִשְתַּנֶּה כִּי הַצִּינִיּוּת חַאפְלוֹת חוֹגֶגֶת
וּכְשֶזֶּה יִסְתַּיֵּם אִיש שוּב לֹא יְקַיֵּם שוּם פְּרִינְצִיפּ שֶהִרְבָּה בּוֹ לִדְרֹש.

כֵּן, הָעָם מִתְפַּלֵּל וְהוֹזֶה שֶכַּגֶּשֶם הַזֶּה הַשּוֹטֵף וּמַדִּיחַ
כָּל סֵאוּב וְאָבָק שֶנִּצְמַד וְדָבַק לְכל נוֹף שֶמִּיֹּפִי נֻשַּל
כָּךְ יֻסַּר הַמּוּסָר הַפּוֹלִיטִי חֲסַר הַבּוּשָה שֶבְּלִי הֶרֶף מַקְדִּיחַ
תַּבְשִילֵי תַּקִּינוּת נֶעֱדְרֵי הֲגִינוּת שֶהָיוּ לִשְנִינָה וּמָשָל.

הָעַם, כְּאוֹת, רוֹצֶה לִרְאוֹת פּוֹלִיטִיקָה אַחֶרֶת
שֶל מַנְהִיגוּת-אֱמֶת שֶהִיא מֻשָּׂא לְהִזְדַּהוּת,
שֶל יֹשֶר בְּלִי פְּשָרוֹת וּבְלִי קוֹמְבִּינוֹת, שֶל נִבְחֶרֶת
שֶבָּהּ נִקְיוֹן-כַּפַּיִם הוּא לֹא פּוֹזָה, הוּא מַהוּת.

כִּי כְּלָל וּכְלָל לֹא דַי לָנוּ שֶהֲגָנָה מֻגְבֶּרֶת
כְּמוֹ זֹאת שֶל מַכְשִירֵי שִרְצֵי מִמְסָד סַמְכוּתִיִּים
אוֹ סוֹלְלָה שְלֵמָה שֶל צֶוֶת פְּרַקְלִיטֵי צַמֶּרֶת
שֶיֵּש בָּהּ אַרְטִילֶרְיַת שוּעָלִים מִשְפָּטִיִּים
כָּאן תְּטַהֵר בְּשֶפַע דֵטֶרְגֶּנְטִים אֶת הַשֶּרֶץ
מַמָּש כְּפִי שֶכָּתוּב שָם בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין
וּתְקַרְצֵף בְּמִכְבְּסוֹת-מִלִּים בְּפֶרֶץ מֶרֶץ
אוֹ בְּשִטּוֹת נִקּוּי יָבֵש (וְהַמֵּבִין יָבִין)

כָּל שְוִינְדְלֶר מְמֻלָּח שֶבְּכַסְפֵּי צִבּוּר מָעַל כְּבָר
וְתוֹצִיאוֹ נָקִי, גְלָאט כֹּשֶר, עִם אוֹ בְּלִי קָלוֹן,
כִּי גַם קֻפַּת שְרָצִים בִּלְתִּי פְּלִילִית הִיא מִין סְקַנְדָּל כְּבָר
וְשַׂר אוֹ חַ"כּ חָשוּד כְּ- crookשָחוּד – הוּא כִּשָּלוֹן
וְאִם זֶה אִיש מֻכְשָר (מֻכְשָר כַּסְפֵּי צִבּוּר לַחְמֹס פֹּהׂ)
גַּם בְּשָמְרוֹ עַל זְכוּת-שְתִיקָה סוֹפוֹ שֶהַבָּלוֹן
הַנַּכְלוּלִי שְלִילִי הַזֶּה עוֹד יִתְפּוֹצֵץ בְּשוֹס פֹּה
שֶכֵּן כְּדֶגֶם מוּסָרִי לָעַם זֶה חִדָּלוֹן
כְּפִי שֶבָּשָׂר כָּשֵר אִם הוּא מַסְרִיחַ אֵין לִנְגֹּס בּוֹ
וְגַם אִם אֵין בּוֹ שוּם קָלוֹן זֶה לֹא אוֹ דֶה קוֹלוֹן...
יוסי גמזו

אהוד: אם נאמין לתיאור המזעזע שלך את הנעשה במדינת ישראל, נשקול לרדת מהארץ ממש בקרוב, אולי לאיטליה או לארה"ב, מדינות שאין בהן שחיתות נוראה כמו זו שפושה בישראל!