עשרים ואחת שנים לאסון המסוקים בשאר-ישוב

אֱלוֹהַי הַשּוֹכֵן בַּשָּמַיִם,
אֱלוֹהַי הַצּוֹפֶה מִמְּרוֹמִים
אֵיךְ שָעָה שֶצּוֹנֵחַ כּוֹכָב לְעֵת לַיִל
מִיָּד נֶחְפָּזִים הַתְּמִימִים
לְבַקֵּש בַּקָּשָה עוֹד בְּטֶרֶם
נֶעֱלַם הַכּוֹכָב וְכָבָה –
מָה תֹאמַר לְאֻמָּה הַזּוֹכֶרֶת
בְּכָל-כָּךְ הַרְבֵּה חֹם-אַהֲבָה
אֶת שִבְעִים וּשְלוֹשָה לוֹחֲמֶיהָ
שֶזִּכְרָם לְעוֹלָם לֹא יִכְבֶּה
כִּי הָיוּ בְּצָנְחָם מִשָּמֶיהָ
לֹא כּוֹכָב אֶחָד אֶלָּא הַרְבֵּה?

כִּי חַיֵּינוּ פִּתְאֹם הֶאֱפִילוּ
אֲבָל גַּם בְּתוּגָה נוֹשָנָה
לֹא הוּעַם זִכְרוֹנָם – וַאֲפִלּוּ
הוּא גוֹבֵר מִשָּנָה לְשָנָה.

הֵם יָצְאוּ בְּלֵיל סַעַר וָחֹרֶף
מוּל חוֹמַת חֲשֵכָה חֲסוּמָה
כְּשֶמַּדְחֵף כְּלֵי-הַטַּיִס סוֹבֵב כִּסְחַרְחֹרֶת,
דְּרוּכִים לְמַלֵּא מְשִׂימָה
שֶבַּלַּיְלָה הַהוּא לֹא זָכוּ לָהּ
כְּשֶפָּגְעוּ מַסּוֹקֵי הַ"יַּסְעוּר"
זֶה בָּזֶה מֵעַל עֵמֶק הַחוּלָה
וְהוֹתִירוּ כְּפֶצַע פָּעוּר
אֶת זִכְרָם הַשָּמוּר כְּקָמֵעַ
בְּלִבָּהּ שֶל מִשְפַּחַת הַשְּכוֹל
בָּהּ כָּלוּל עַם שָלֵם, עַם דּוֹמֵעַ
שֶלִּשְכֹּחַ אוֹתָם לֹא יָכוֹל.

כִּי חַיֵּינוּ פִּתְאֹם הֶאֱפִילוּ
אֲבָל גַּם בְּתוּגָה נוֹשָנָה
לֹא הוּעַם זִכְרוֹנָם – וַאֲפִלּוּ
הוּא גוֹבֵר מִשָּנָה לְשָנָה.

וְכַיּוֹם, אֱלוֹהַי, אִם חָדַרְתָּ
אֶל לִבּוֹת מִשְפְּחוֹת הַנּוֹפְלִים
הָעוֹמְדוֹת כָּל שְנַת-אֵבֶל בְּצֵל הָאַנְדַּרְטָה
בִּכְאֵב אֲשֶר אֵין לוֹ מִלִּים
תֵּן לִבְּךָ לָעֻבְדָּה הַנִּצַּחַת
שֶבַּקְּרָב הַסִּיזִיפִי הַזֶּה
מוּל תּוּגָה שֶאֵינֶנָּה נִשְכַּחַת
מִן הַלֵּב הַנִּשְבָּר בֶּחָזֶה
הֵן עוֹמְדוֹת יוֹם וַלַיְלָה כְּפֶלֶא
שֶאוֹתוֹ הֵן בְּאֹמֶץ כָּפְלוּ
בִּגְבוּרָה שֶאֵינֶנָּה נוֹפֶלֶת
מִגְּבוּרַת יַלְדֵיהֶן שָנָּפְלוּ.

כִּי חַיֵּינוּ פִּתְאֹם הֶאֱפִילוּ
אֲבָל גַּם בְּתוּגָה נוֹשָנָה
לֹא הוּעַם זִכְרוֹנָם – וַאֲפִלּוּ
הוּא גוֹבֵר מִשָּנָה לְשָנָה.
יוסי גמזו