ארכיון קישורים אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #1321 26/02/2018 י"א אדר התשע"ח
נעמן כהן

הרוטשילדים – עתידים הבריות לירוק על קברם

כשנוכח הרצל שמשפחת רוטשילד מכשילה את מאמציו במו"מ שניהל עם השולטן התורכי הוא כתב: "בעוד חמישים שנה עתידים הבריות לירוק על קבריהם." (אילון, הרצל, עמ' 373), והנה קמה לה בארץ משפחת רוטשילד חדשה. אמנם קצת פחות עשירה, אבל בהחלט יותר צדקנית.

משפחת רוטשילד החדשה אימצה מסתנן ממצרים ומתנאה במעשיה כמשפחה של "למדווניקים". (שרית רוטשילד, ניו זילנד (אימא), "לב פועם ושמו איסו", מוסף "הארץ", 23.2.18).

אותה משפחה של "צדיקים" למדווניקים" החליטה מצדקנותה להגשים את חלומו הרטוב של ישמעאל הנייה ולרדת מהארץ.

כאחשוורוש, היהודי הנודד, ירדו בני המשפחה מהארץ ונדדו לקצווי ארץ. לאמריקה, לניו זילנד, ולגרמניה. (האחרונים הגשימו גם את חלומו של היטלר באשר ילדיהם בבירת הרייך אינם עוד אפילו יהודים גלותיים, אלא שייכים לפולק הגרמני).

כדי להציל את המסתנן ממצרים שאימצו מגירוש מישראל, זייפו הרוטשילדים עבורו פספורט והבריחו אותו לגרמניה. שם הוא קיבל מקלט, (מעניין מה אומרים הגרמנים על יהודים המזייפים מסמכים כדי להביא להם מסתננים מאפריקה) וכמובן משפחת הצדיקים ה"למדווניקית" הזו מטיפה מוסר לנשארים בארץ על יחסם למסתננים.

להם לרוטשילדים הרי אין שום סולידריות עם החברה הישראלית הענייה. הם הרי לא סובלים את עניי הארץ היהודים בין אם הם יהודים-ערבים או רוסים-אשכנזים. מה להם אכפת אם כבר כיום מונים המסתננים ממצרים (שרובם ערבים-מוסלמים) עשרה אחוז מתל אביב, ועשרים אחוז מהגילים הנמוכים בתל אביב.

מה אכפת להם לרוטשילדים אם תל אביב תיהפך לעיר אפריקאית מוסלמית. הם הרי כבר לא כאן. את נפשם הם כבר הצילו. שרית האימא ("הלמדווניקית") נהנית בניו זילנד הלבנה. את המסתננים הם משאירים לנו, לנשארים בארץ.

ואנחנו המודעים למאמצים הבינלאומיים להביא לחיסולה של המדינה היהודית, אנחנו שיש לנו עדיין וראשית כל סולידריות עם המדינה היהודית והחברה הישראלית מתוך הומאניזם, נאמר את שאמר הרצל: בעתיד גם על קבריהם של הרוטשילדים החדשים ירקו הבריות.

טפו עליהם!

מה צריך להיות היחס ההומניסטי למסתננים ממצרים?

צדק ולא צדקנות

בדיון בבעיית הערכים יש לזכור כי אין רציונאליזציה לערכים. ערך נקבע רק על פי מה שאדם מוכן להקריב עבורו מרצון חופשי.

אם אדם לא גונב אין זה אינו אומר שהוא ישר, כלומר שבשבילו יושר הוא ערך.

אם אדם לא גונב יכול להיות שהוא אינו יכול לגנוב (כי הוא נמצא בכלא) או שהוא אינו גונב בגלל שהוא פוחד מהמשטרה.

מתי יושר הוא ערך? כשאדם לא גונב למרות שהוא יכול לגנוב, והוא יודע שלא ייתפס. רק אז הוא אדם ישר שבשבילו יושר הוא ערך.

מתי אדם הוא הומניסט? אדם בעל ערכים הומניסטיים כלומר אדם הרואה את האדם כערך עליון נבחן ככזה רק אם הוא מקריב משהו תמורת אותו הערך. אדם שאינו מקריב משהו אינו בעל אותו הערך כפי שהוא מתחזה להיות.

אם אדם נהנה כלכלית מניצול המסתננים הוא אינו הומניסט הוא נצלן על חשבון אחרים.

לעשירי הארץ, הפוליטיקאים, הסופרים, המהנדסים, השחקנים, הזמרים, המכחישים את השואה באשר הם מתנאים בעצמם כ"חסידי אומות העולם" עקב תמיכתם בהישארות המסתננים ממצרים בארץ בשעה שאינם משלמים על כך דבר, אלא רק נהנים, החל מהשחקנית המיליונרית גילה אלמגור, וכלה בסוחר המכוניות העשיר המתנאה בדוקטורותו שמאל חיא ראש ליהודי פולין (חרל"פ), נאמר: אתם המתנאים בצדיקותכם שהיא בעצם צדקנותכם לכו ע"פ המנהג היהודי. תנו מעשר מכספכם לצדקה. רשמו הוראת קבע לטובתם של המסתננים, והם יוכלו בעזרתכם לחיות כבני מלכים בארצם.

אל תפגעו בבני עמכם העניים. זה קל מדי להיות צדיק על חשבונם.

להיות צדיק על חשבון אחרים אינו מעשה מוסרי.

חיסול מדינת היהודים אינו מעשה מוסרי. הראו את צדיקותכם ותנו למסתננים מעשר מכספכם. רק בזה תבחנו אם הומאניסטים אתם.

היו צדיקים ולא צדקנים!

לא אלמן ישראל

אברהם משה דיכטר מועמד ראוי לראשות הממשלה

עם כל ההערכה שיש לי כלפי מיליקובסקי-נתניהו, ועם כל הרצון והתקווה שיוכיח את חפותו, דומה שהוא הגיע לסוף דרכו הפוליטית.

גם אם ישרוד דומה שעצם המחלוקת שהוא מעורר בחברה הישראלית, המשך כהונתו כראש ממשלה עם ענני השחיתות והנהנתנות המיוחסת לו (נכונה או לא נכונה) היא בעלת נזק לחברה הישראלית. עצם הוויכוח האלים סביבו, הן של מתנגדיו והן של חסידיו כבר גורם נזק רב.

מן הראוי לבחור לתפקיד אדם ישר דרך שאין עליו צל ואפילו קל של שחיתות ונהנתנות.

הנימוק שלנתניהו אין מחליף שגוי. בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף.

גם לנתניהו על כל סגולותיו יש תחליף. לא אלמן ישראל.

הנה קראו את הראיון שנעשה עם אברהם משה דיכטר: "אחרי עידן נתניהו אתמודד על ראשות הממשלה":

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-625286

לאברהם משה דיכטר יש את כל התכונות המאפשרות לו למלא את תפקיד ראש הממשלה שיחליף את נתניהו. יש לו את הניסיון הביטחוני הראוי, הוא אדם ישר ללא ענני שחיתות ונהנתנות, והחשוב מכל הוא אוהב ישראל בעל ערכים ציוניים.

דיכטר (המשורר-פייטן) חסר אמנם את האנגלית הרהוטה של נתניהו, אבל לעומת זאת יש לו ערבית רהוטה מאין כמוה.

הנה, לא אלמן ישראל. אברהם משה דיכטר ראוי לראשות הממשלה.

למלשינים אל תהיי תקווה

עדי מדינה מעצם טבעם אינם צדיקים אבל עד החושף שחיתות אינו מלשן.

השפה העבריינית של ח"כ אמסלם נגד עדותו של יאיר למפל-לפיד כמלשן, והדיבור למי הוא ייתן את בנותיו ולמי לא, ראוי לכל גינוי, בדיוק כמו שפתו העבריינית של הזמר יהורם גאון "למלשינים אל תהיי תקווה ויהודה איש קריות."

לעומת זאת בהחלט ניתן להשתמש בשפה זו לגבי המלשינים האמיתיים.

ודוק: חשיפת שחיתות אמיתית אינה מלשנות. מלשנות שקרית שאינה מבוססת על עובדות היא-היא הראויה לכל גנאי. למשל המאמר שפרסם לאחרונה פרופ' זביגנייב אורלובסקי, הידוע יותר בשמו – זאב שטרנהל.

זאב שטרנהל פירסם השבוע מאמר ב"לה מונד" תחת כותרת שמשווה בין ישראל של היום לראשית הנאציזם:

En Israël pousse un racisme proche du nazisme à ses débuts.

מאמרים דומים וזהים מפרסם שטרנהל גם בעברית. זה לא התחיל היום. כבר למעלה מ-40 שנה מנסה שטרנהל להפוך את ישראל לפשיסטית, והוא חוזר שוב ושוב על אותו פזמון.

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5126228,00.html

על זביגנייב אורלובסקי-זאב שטרנהל כתבתי כבר לא אחת. אורלובסקי-שטרנהל חוקר הפשיזם נעשה פשיסט בעצמו כאשר הפך ליועץ לענייני טרור של עראפת ויעץ לו שמטעמים פוליטיים כדאי לו לרצוח יהודים ביו"ש בלבד. ("הארץ" 11.5.2001). מסתבר שאקטיביסט פרו אסלמי הוא בהכרח פשיסט אוטו-אנטישמי.

לשכמותו, המלשינים האמיתיים תומכי החרם, נאמר: "למלשינים אל תהיי תקווה" "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי (עושה) חרם הוא." "האוחזים בחרם בחרם יאבדו."

ההיסטוריה החדשה

בהיסטוריה, כידוע, יש עובדות ופרשנות. ההיסטוריון האנגלי המפורסם אדוארד הלט קאר כותב בספרו "מהי היסטוריה?" שעצם בחירת העובדות היא כבר פרשנות.

לפי האופנה החדשה של הדה-קונסטרוקציה הפוסט-מודרנית אין בכלל עובדות יש רק פרשנות.

הדוגמה הבולטת היא של ההיסטוריון המפורסם ד"ר אבא של מאזן שטען לאחרונה בעצרת האו"ם שהוא מייצג את הכנענים שחיים בכנען 5000 שנה.

ההיסטוריון הידוע, ד"ר אבא של מאזן, חשף תגלית היסטורית מדהימה: אבא של מאזן, ועמו, אינם ערבים-מוסלמים הדוברים ערבית, ומאמינים באללה – אלוהי הערבים, וגם לא פלישתים הדוברים פלישתית ומאמינים בדגון האל הפלישתי, אלא סתם כנענים. מעניין שלפניו הגדיר אבו עאמר את עצמו כיבוסי דווקא.

נעמן כהן

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+