כָּל הָאוֹהֵב בְּלֵב שָלֵם
אֶת הַמְּדִינָה הַזֹּאת כָּמוֹנִי
אֵינוֹ רַשַּאי לְהִתְעַלֵּם
בְּשוּם פָּנִים מִנֶּגַע כְּרוֹנִי

הַמִּתְבַּצֵּעַ בְּקַלּוּת
בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת, שֶמַּרְשִים
כַּמָּה פּוֹשְעֵי-הִתְעַלְּלוּת
בְּאֶזְרָחֵינוּ הַקְּשִישִים

שֶיֵּש פְּרָטִים תִּעוּדִיִּים
עַל פְּרִיעָתָם אֶת הַחוֹבוֹת
שֶל מְטַפְּלִים סִעוּדִיִּים
בְּתוֹשָבֵי בָּתֵּי-אָבוֹת

וְשֶלֹּא פַּעַם מַעֲכִיר
אֶת מַצָּבָם שֶל חוֹסֵיהֶם
חִפּוּי הַסֶּגֶל הַבָּכִיר
עַל תּוֹעֲבַת מַעֲשֵׂיהֶם.

מָה נַעֲשֶׂה עִם הַחֶרְפָּה
בָּהּ אֵין אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים
שֶרִשְעוּתָהּ אֵינָהּ מַרְפָּה
אַךְ גִּדּוּלָהּ רַק מַעֲצִים?

מָה נַעֲשֶׂה עִם הַתַּגְלִית
הַמַּחְרִידָה כָּל לֵב נִפְעָם
וּמִתְפַּשֶּטֶת כְּיַבְּלִית
וּשְׂדֵה קוֹצִים בְּלֵב הָעָם?

מָה נַעֲשֶׂה עִם הָאִחוּי
שֶל פֶּצַע זֶה שֶאֵין לִמְחֹק
אִם לֹא נַזְעִיק לְלֹא דִחוּי
אֶת זְרוֹעַ אֲכִיפַת הַחֹק

וּנְוַדֵּא שֶכֶּתֶם זֶה
שֶאֶת כֻּלָּנוּ מְבַזֶּה
לֹא יְטֻיַּח וְלֹא יֻסְתַּר
כִּי אִם יֻסַּר כָּאן לְאַלְתָּר.

כִּי מְדִינָה שֶלִּקִּשִישֶיהָ
אֵין הֲגָנָה מִכָּל אִיּוּם
הִיא בְּעֵינֵינוּ גוּף פּוֹשֵעַ
שֶאֵין לוֹ כְּלָל שוּם זְכוּת קִיּוּם

וְעַם שֶמַּצְפּוּנוֹ הִיגְיֵנִִי
וְְלֹא נָגוּעַ בִּפְלִילִים
עֵר לְמִצְוַת "אַל תַּשְלִיכֵנִי
לְעֵת זִקְנָה" מִתְּהִלִּים.

אַךְ עַם אָדִיש לְזַעֲקַת
"כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי"
אֵין בּוֹ, וְלוּא לְרֶגַע קָט
חוּש מוּסָרִי וְגֶ'ְנטְלְמֵנִי.

לָכֵן, כְּחֶבֶר בְּנֵי אֱנוֹש
שֶלַּזְּוָעָה הַזּאֹת עֵדִים
תּוֹבְעִים אֲנַחְנוּ לַעֲנֹש
בִּפְרָט אֶצְלֵנוּ, כִּיהוּדִים

כָּל מְטַפֵּל בְּבֵית-אָבוֹת
אֲשֶר מֵפִיר פֹּה אֱמוּנִים
בְּאֵין חֶמְלָה וְאֵין כָּבוֹד
לְכָל קָשִיש חֲסַר אוֹנִים

וּלְמַגֵּר מֵאֶרֶץ זֹאת
בְּתֹקֶף וּבְחֹזֶק-יָד
גַּם נִמְרָצוֹת וְגַם עַזּוֹת
אֶת הַחֶרְפָּה הַזּאֹת מִיָּד.
יוסי גמזו