במרכז לחולי אלצהיימר ודמנציה בתל השומר נפטר השבוע חיים בג'איו-הנגבי.
השם בג'איו מקורו מהעיר בג'ה בפורטוגל.
בימי הפרעות בחברון ב-1929 הצילו השכנים הערבים את בני משפחת בג'איו. אימו של חיים היתה אשכנזייה, בת משפחת ויספיש, אחת המשפחות הבולטות של נטורי קרתא. אחיה של האם היה קיבוצניק מבית השיטה – נחום ויספיש-שריג, מפקד חטיבת הנגב של הפלמ"ח. (לייבלה ויספיש בן דודו שנודע באהבתו את ניטשה, שימש כ"שר החוץ של נטורי קרתא").
חיים בג'איו-הנגבי הצעיר נולד בירושלים וכל ימיו ישב בבתי קפה, עישן סיגריות צרפתיות יקרות, כבש נשים יהודיות (אף פעם לא ערביות), ודיבר על מהפכה. ממש צ'ה גווארה (דה לה שמאטע) בדיבורים.
הלמוט אויסטרמן-אורי אבנרי תיאר אותו בנקרולוג שכתב, כצעיר בטלן שמעולם לא עבד יום אחד, היושב בבית קפה (לא ברור ממה התפרנס). הוא הציע לו להיות מגיהּ בעיתון "העולם הזה", ואחר כך ככתב בעיתון. ככתב אבנרי הגדירו כבטלן גמור.
לימים היה ממקימי "הארגון הסוציאליסטי הישראלי" שפרש ממק"י, ונודע יותר בשם ביטאונו "מצפן".
בפוזיציה של "מהפכן" קיים בג'איו-הנגבי קשרים עם טרוריסטים ערבים כגון נאיף חוואתמה, והעריץ את ראש הטרוריסטים יאסר ערפאת שעליו אמר: "אהבתי אותו."
כל ימיו נאבק למען האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי, והגזענות המוסלמית, ותמך בכיבוש ערבי-מוסלמי, ובחיסול מדינת היהודים.
בהתאם למדיניותו הוא תרם את בית משפחת בג'איו הישן באל-חליל (חברון), לעירית אל-חליל (חברון) הערבית-מוסלמית.
בצוואתו אף ביקש להיקבר בבית העלמין המוסלמי באל-חליל (חברון).
לא במפתיע בקשתו סורבה. אין לטמא בית קברות מוסלמי ביהודי, ואפילו יהיה אקטיביסט פרו-איסלמי ככל שיהיה, בדיוק כשם שאסור להתיר ליהודים הטמאים והמטמאים (בלשונו של התיאולוג המוסלמי אבא של מאזן) להיכנס למערת המכפלה ולטמאה. מותר להם להגיע רק עד המדרגה השביעית.
בדלית ברירה קברוהו בקבורת סנהדרין יהודית בבית הקברות ירקונים בקבר גומחה זול.
ע"פ המסורת היהודית יש לומר על חיים בג'איו-הנגבי "בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתו,ֹ" ואחרי מות קדושים אמור," אבל הוא האמין בגן העדן המוסלמי, האסור ליהודים.
ליהודי אל-חליל (חברון) נותר כידוע רק הגיהנום המוסלמי, שם היהודים (והנוצרים) ניצלים באש תופת. לאחר זמן מסוים מוציאים אותם מהאש עד שירפא עורם. כשיצמיחו עור חדש מיד ייזרקו בחזרה אל תוך האש, וכך לנצח... (סורה 4 פסוק 56).
אולי באמת היו לו ל חיים בג'איו-הנגבי כוונות טובות, וחלומות טובים, אבל כמאמר הידוע: "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות." קל וחומר אם הן היו כוונות רעות לחיסול מדינת היהודים.
ואם הזכרנו כבר את האימרה ההיא, ואת הגיהנום, אז לעתים חושב אדם מסוים שהוא בגן עדן שבשביל האחר הוא דווקא גיהנום.
בגלל שפיכות הדמים שלו, שם המשורר דנטה אליגיירי ב"קומדיה האלוהית" את מוחמד בגיהנום בחלקו השפל – בתופת. מעיו שפוכים החוצה מבטנו המרוטשת, וחזהו נבקע "מהסנטר ועד פי הטבעת." (קנטו 24,28)
הסצנה הזו מתוארת בציור קיר בבזיליקת סן פטרוניו בבולוניה ומאז הכנסייה הפכה להיות מאוימת ע"י טרוריסטים מוסלמים.
http://2.bp.blogspot.com/_BZFYe98kpkk/Sdcu3OMAYMI/AAAAAAAABgM/WJpCA4Zzq-M/s400/Giovanni da Modena Last Judgment 2.jpg
הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות קל וחומר רעות. רק האדם במעשיו יקבע היכן הוא.

הפקר פטרושקה
השם פטרוזיליה הגיע לעברית מהמילה היוונית פטרוסלינון, שמשמעותו "סלרי הסלעים". פטרוס פירושו ביוונית סלע, ומכאן גם פטרה, היא הסלע האדום.
בשפות שונות חלו שינויים בשם היווני. כך נוצר באנגלית השם parsley, ובפולנית ורוסית פטרושקֶה. זהו גם השם היידי, ומכאן הביטוי היידישאי "הפקר פטרושקה". או "הפקר ווי פעטרושקע", הפקר כמו פטרוזיליה, מאחר שצמח הפטרוזיליה גדל בר בטבע.
בימים עברו היו אלו הקרוים "פעילי השלום" דורשים להגיע ל"הסכם שלום" עם הערבים. המהדרין היו מוסיפין "שלום אמת". בימינו כבר אפילו התמימים ביותר מבינים ששלום עם הערבים-המוסלמים לא ייתכן, ולכן הם דורשים להגיע עימם רק למה שהם קוראים "הסדר מדיני". כמובן השאלה היא מהו "הסדר מדיני"? האם הפסקת אש? שביתת נשק? הם בגדר "הסדר מדיני"? והרי גם המצב הנוכחי הוא "הסדר מדיני".
והנה במאמר תגובה פרוגרמטי לד"ר מיכה גולדמן. טוענים עמיחי הירש-אילון, ראש השב"כ לשעבר, האדבוקט גלעד שר, והגביר המיליארדר ארני פטרושקה, ש"מוקד הלהט" ו"פסגת החלומות" של השמאל אינם השלום, אלא "כלל ערכי היסוד של המדינה".
אופס, "השמאל" כבר לא בעד השלום???
והנה התובנה המדהימה של הכותבים: "יצירת מציאות של שתי מדינות, אף טרם הגעה להסכם שלום מלא, תשפר את מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל: בחזית הצבאית, היא תביא להתחזקות המגמות הפרגמטיות בחברה הפלסטינית."
(עמיחי הירש-אילון, גלעד שר, ארני פטרושקה, "דמות המדינה עומדת למבחן, הסיסמאות לא יעזרו – לא נזכה לחוסן לאומי כל עוד נמשיך לשלוט בעם אחר." תגובה למיכה גודמן, מוסף "הארץ", 9.3)
הבנתם? פתרון הפלא לבעיותיה של מדינת ישראל הוא להקים מדינה ערבית-מוסלמית ביהודה ובשומרון ללא שלום, וזה ישפר את מצבה המדיני-בטחוני של ישראל.
כמה הזוי אפשר עוד להיות? הרי כל בר בי רב יודע שהקמת מדינה ערבית-מוסלמית ביו"ש ללא שלום תביא למלחמה נוראה שסופה מי ישורנה. ארגוני טרור מוסלמים ינהרו אליה מכל העולם המוסלמי, שום מטוס לא יוכל להמריא מנתב"ג. ומכך יבוא הרס הכלכלה הישראלית, מלחמת אזרחים פנימית, ומלחמה אכזרית חיצונית, יהיו תוצאתה.
להזכיר למי שאינו מבין מושגי יסוד: "מדינה" היא ארגון שיש לו מונופול של שליטה בשטח מסויים. האם הוגי הדעות הללו באמת מדברים על מדינה ללא שלום? מדינה עם ריבונות, צבא ונשק?
כמה הזויה יכולה להיות עמדה שכזו. במקום להביא שלום תביא מלחמה.
עמיחי הירש-אילון, גלעד שר, וארני פטרושקה, עוד יביאו חלילה את המדינה למצב של "הפקר פטרושקה."
ואם כבר הזכרנו פטרוזיליה, ספרד בניגוד לישראל, הצליחה להשתחרר מהכיבוש הערבי, לפרק את כל ההתנחלויות הערביות, ולסלק את כל הערבים משטחה.
חסן אל בנא, מייסד תנועת "האחים המוסלמים" שתבע את חיסול מדינת היהודים, ורצח כל היהודים, תבע גם את כיבושה מחדש של ספרד כאדמת ווקף קדושה לאיסלם.
(אפילו בארץ יש הרבה מקומות הקרויים ע"ש אנדלוסיה המראים את שאיפת הערבים לכיבוש מחדש של ספרד).
ספרד עצמה אינה מוכנה להחזיר למרוקו אפילו את האי הזעיר פטרוזיליה שכבשה, ועובדה יש "שלום" בין המדינות, ולא רק "הסדר מדיני".
http://en.wikipedia.org/wiki/Isla_Perejil

הפתרון היחיד – תוכנית אלון-רבין
לאור כל התוכניות ההזויות ל"פתרון מדיני" שאינו שלום שאנו עדים להן. יש לחזור ולהדגיש בלי לאות. הפתרון היחיד ל"הסדר מדיני" הוא תוכנית אלון-רבין.
ריבונות ישראלית (ריבונות עם יישובים לא רק צבא, וודאי שלא צבא מצרי, או עבר ירדני, כבתוכניתו ההזויה של ג'ון פורבס קרי, מזכיר המדינה האמריקאי) על בקעת הירדן, ונתינת אפשרות לערבים החיים ביהודה ושומרון להחליט אם הם רוצים בהצטרפות למדינת עבר הירדן כבתוכנית אלון, או למדינת עזה, ובלבד שאותה יישות מדינית בשטחי יהודה ושומרון תהיה יותר מאוטונומיה, ופחות ממדינה ריבונית.
במצב הנוכחי אין דרך אחרת לטובת כל הצדדים.

בני זונה
בבדיחה ישנה עם זקן שואלים, מדוע הקיפו בני ישראל את יריחו שבע פעמים? התשובה: "שכולם יספיקו לבקר אצל רחב הזונה..."
בשפה העברית המודרנית נהפך המושג "בן זונה" בסלנג, גם לכינוי מצוין, מעולה, משובח.
כידוע. ההתנאות בעבר הכנעני משמשת בפרופוגנדה הערבית-פיליסטינית הוכחה לכך שהם קדמו בארץ ליהודים.
ערפאת התנאה פעם בכך שהוא אינו כלל פלישתי, אלא יבוסי, ולכן ירושלים שייכת ליבוסים.
ההיסטוריון הערבי-מוסלמי-סוני, ד"ר אבא של מאזן, הכריז בנאומו האחרון באו"ם שהוא כנעני עם היסטוריה של 5000 שנה.
המפורסם ביותר ב"כנעניותו" הוא הפוליטיקאי הערבי-מוסלמי-סוני, סאיב מוחמד סלאח עריקאת, המתגורר ביריחו.
עריקאת המתנאה שנים רבות בכל ראיון טלוויזיוני בהיותו "כנעני" אינו מזכיר מעולם את העובדה שככנעני הוא חייב להיות "בן זונה", שהרי כל הכנענים ביריחו נהרגו, מלבד רחב הזונה.
מסתבר ש"ייחוס" כזה מכובד לרחב הזונה, מקשר את הערבי-מוסלמי-סוני, עריקאת, בקשר משפחתי עם יהודים מכובדים.
רחב הזונה (רש"י מפרש מוכרת מזונות) שהיתה לפי התלמוד יפת תואר ובעלת מעללים מיניים מהוללים שרק אמירת שמה יכולה הייתה להביא לסיפוק מיני לאלה שהכירו אותה, התגיירה, והתחתנה עם יהושע בן נון.
חולדה הנביאה לפי חז"ל היא צאצאית של רחב הזונה, כמו גם הנביאים ירמיהו, ויחזקאל.
בספר "הברית החדשה" רחב היא אימו של בועז, כך שגם דוד המלך, וישו הם מצאצאיה.
הנה כי כן ראו את הייחוס המכובד של סאיב מוחמד סלאח עריקאת. הוא ממש "בן זונה".

נזקי הסמים – הסטלנית תמר זנדברג – חבר אתה חסר
ח"כ תמר זנדברג המתחרה על ראשות מר"צ (במקום גולדה זלטה שניפיצקי-גלאון הפורשת) מתנאה תמיד במסוממותה "הסטלנית", ובמאבקה למען לגליזציה של סמים.
מסתבר שהסמים כבר משפיעים על צלילות דעתה של "הסטלנית".
בראיון לרזי ברקאי בתוכנית "מה בוער" טענה חברת הכנסת זנדברג שמעולם לא ביקרה בקבר עראפת, זנדברג הוסיפה וטענה שסיפור העלייה לרגל לקבר הוא רק הכפשה שנעשית ע"י גורמים רבי עוצמה כדי לפגוע בה פוליטית.
מסתבר שלרוע מזלה של הח"כית "הסטלנית" היא צולמה בבירור בעת שעלתה לקברו של אותו "צדיק".
מה קורה כאן?
הסמים כבר כל כך משפיעים על זיכרונה?
http://rotter.net/forum/scoops1/456392.shtml
https://www.youtube.com/watch?v=rdCXEmzof6k&feature=youtu.be
נעמן כהן