מוּל הֶסְתֵּר הַפָּנִים שֶל טוֹפְלֵי הַדִּבָּה

רִבְקָה גוּבֶּר מִכְּפַר וַרְבּוּרְג שֶשָּכְלָה אֶת שְנֵי בָּנֶיהָ
אֶת אֶפְרַיִם וְאֶת צְבִי בִּימֵי מִלְחֶמֶת הַשִּחְרוּר
נֶחְשְבָה אֵם הַבָּנִים הָרִאשוֹנָה בְּתוֹלְדוֹתֶיהָ
הַקָּשוֹת שֶל יִשְׂרָאֵל אַף כִּי יָדוּעַ וּבָּרוּר

שֶגַּם תִּקְוָה בֶּן חוֹרִין שֶשְּנֵי בָּנֶיהָ שֶאָבְדוּ לָהּ
בְּמִלְחֶמֶת שֵשֶת הַיָּמִים, עַמְרָם וְיוֹחָנָן
הִנָּם פֶּצַע מְדַמֵּם בַּאֲבֵדָה שֶלֹּא יִשְווּ לָהּ
שוּם טְרָגֶדְיוֹת נוֹרָאוֹת וְאִמָּהוֹת רַבּוֹת אֵינָן

נִבְדָּלוֹת מִמֶּנָּה כְּלָל בְּאֶרֶץ זוֹ הַמְּשַלֶּמֶת
עַל חַיֶּיהָ בְּחַיֵּי הַנּוֹעָזִים וְהַטּוֹבִים
בְּבָנֵינוּ וְצָרַת רַבִּים אֵינֶנָּה מְנַחֶמֶת
וְאֵינָּה מַקְהָה בְּשוּם פָּנִים אֶת סְאַת הַמַּכְאוֹבִים

שֶל אַלְפֵי הַמִּשְפָּחוֹת שֶלֹּא מַגְלִיד בָּהֶן שוּם פֶּצַע
וְכָל יוֹם כָּל הַשָּנָה אֶצְלָן הוּא יוֹם-הַזִּכָּרוֹן
בְּאֻמָּה הַמִּתְפַּלֶּלֶת בְּלִי לַחְדֹּל שָלֹּא לָנֶצַח
נְקַבֵּל כִּכְלוֹת הַקְּרָב אֶת יְלָדֵינוּ בְּאָרוֹן.

וְיָפֶה עָשׂוּ שוֹפְטֵי פְּרַס יִשְׁרָאֵל מִשֶּהֶחְלִיטוּ
לְצַיֵּן אֶת מִרְיָם פֶּרֶץ עַל תְּרוּמַת הִתְנַדְּבוּתָהּ
לַחִנּוּךְ וְלַחֶבְרָה, כִּי יְגוֹנֶיהָ לֹא הֵלִיטוּ
בִּשְחוֹרִים, לַמְרוֹת סִבְלָהּ הָרָב, אֶת זֹהַר תְּרוּמָתָהּ.

וְנִזְכֹּר אֶת אֱלִיעֶזֶר, אֲבִיהֶם שֶל יְלָדֶיהָ
שֶהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ שְבוּר לֵב מִכֶּפֶל דְּוֵַי הַשְּכוֹל
כְּשֶאַרְצֵנוּ לֹא פּוֹסֶקֶת מִלִּמְחוֹת כָּאן אֶת עֵינֶיהָ
בְּתִקְוָה כִּי לֹא לָעַד תּוֹסִיף הַחֶרֶב לֶאֱכֹל

גַּם אוֹתָנוּ אֲבָל לֹא פָּחוֹת מִכָּךְ גַּם אֶת אוֹיְבֵינוּ
בְּיִחוּל כִּי יוֹם אֶחָד יִפֹּל לָהֶם הָאֲסִימוֹן
כִּי מוּטָב דָּגָן לִזְרֹעַ בִּשְׂדוֹתָם וּבִשְׂדוֹתֵינוּ
מֵאֲשֶר מַצְּבוֹת קְבָרִים הַמִּצְטַבְּרוֹת פֹּה בְּהָמוֹן.

וְאִם מִישֶהוּ מַשְוֶה אֵם חַיַּל צַהַ"ל שֶנִּרְצַח
לְאִמּוֹ שֶל מְחַבֵּל הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת שָאהִידִי
וְטוֹעֵן שֶהַנִּרְצָח וּמְרַצְּחוֹ הֵם הַיְנוּ הָךְ
אֵין סָפֵק שֶשִּפּוּטוֹ הוּא פָּתוֹלוֹגִי וּמוֹרְבִּידִי.

וּמַסְפִּיק אִם נְצַטֵּט דַּוְקָא קָצִין עַרְבִי בָּכִיר
כְּמוֹ מַר עַבֶּד אֶל-לָטִיף מִילְחָם, סָעוּדִי הַמַּשְחִיר
בְּלִי רַחֵם אֶת פְּנֵי פּוֹלִיטִיקַת אַרְצוֹת עֲרָב כְּנֶגֶד
מְדִינַת הַצִּיּוֹנִים שֶבְּרֹב מֶרֶץ מְשַׂגְשֶׂגֶת
וְשֶבָּהּ גַם הַתּוֹחֶלֶת שֶל חַיֵּי עַרְבִים אֶצְלָם
פִּי כַּמָּה גְבוֹהָה מֵרַף כָּל אַרְצוֹתָיו שֶל הָאִסְלָאם.

אָז אִמְרוּ בְּעַצְמְכֶם," סָח הַסָּעוּדִי הָאַמִּיץ,
"מִי מוֹצִיא מֵעַרְבִיֵּינוּ לֹא רַק דָּם כִּי אִם גַּם מִיץ:
כָּל אֻגְדּוֹת הַצִּיּוֹנִים אֲשֶר יָצָאתֶּם לְמוּלָּן
בְּשוּרַת מִלְחֲמוֹת-כֶּשֶל שֶהֻבַסְתֶּם בְּכֻלָּן
וְהָפַכְתֶּם בָּן אַלְפֵי פָּלֶסְטִינָאִים לִפְלִיטִים
שֶעַכְשָיו, בְּתוֹךְ 'אָבִיב' עַרְבִי זֶה אֵין גַּם מְעַטִּים
בֵּין כֻּלְּכֶם שֶאֲסוֹנָם הַמְּמֻשָּׁךְ וְהַיָּגֵעַ
לְחוּשְכֶם הַסּוֹלִידָרִי כָּאן עָמֹק בַלֵּב נוֹגֵעַ
אוֹ גוּפֵי-טֵרוֹר מוּסְלְמיּים שֶיֵּש לָהֶם מַנְדָּט
כְּמוֹ 'אֶל-קַעִידָה' וְ'דַאעֶש' לִשְחִיטַת אַחִים-לְדָת?

כֵּןְ, נָכוֹן שֶמִּדֵּי פַּעַם מְטוֹסִים יִשְׂרְאֵלִים
בִּשְמֵיכֶם אַמְלָ"ח שֶל 'חִיזְבַּאלָּה' וְ'דַאעֶש' מְחַסְּלִים,
אַךְ הַסּוּרִים הַבּוֹרְחִים מִמְּטַר פְּצָצוֹת וּגְזַר מוֹקֵש
לֹא מִחֵיל-אֲוִיר יִשְׂרְאֵלִי בּוֹרְחִים, כִּי אִם מֵאֵש
טַיָּסֵי חֵיל-הָאֲוִיר שֶל הָרוֹצֵחַ מִדַּמֶּשֶׂק
הַטּוֹבֵחַ אֶת עַמּוֹ, אִּתּוֹ בִּלְבַד יֵש לָכֶם עֵסֶק
בְּשָעָה שֶהָעַרְבִים שֶבִּמְדִינַת הַצִּיּוֹנִים
מַצָּבָם עוֹלֶה עַל זֶה שֶל מַצַּבְכֶם עֶשְׂרוֹת מוֹנִים."

כָּךְ מֵטִיחַ עַבֶּד אֶל-לָטִיף מִילְחָם בְּעֹז וָאֹמֶץ
וְלַמְרוֹת שֶקּוֹל שָפוּי זֶה הוּא כַּיּוֹם פָּחוֹת מִקֹּמֶץ
בְּעוֹלָם עַרְבִי שְטוּף-מוֹחַ בְּשִׂנְאָה וַהֲסָתָה
זֶה נִיצוֹץ זָעִיר שֶל אוֹר בְּמִנְהֲרוֹת הָעֲלָטָה
שֶבְּעַזָּה לְשׂוֹנְאֵינוּ לְחוֹפְרָן עוֹד לֹא נִמְאַס
וְאַחַת מֵהֶן הִתְמוֹטְטָה עַל שְנֵי אַנְשֵי "חָמָאס".

אַךְ הִנֵּה, הַפְלֵא וָפֶלֶא, גַם אִם כָּל אַנְשֵי "חָמָאס" הֵם
שְטוּפֵי-מוֹחַ קָם סְטוּדֶנְט, שוּקִי בָּדִיר מִכַּפַר קָאסֶם
וְלוֹמַר דְּבָרוֹ עַל עַבֶּד אֶל-לָטִיף לֹא הִשְתַּמֵּט
כְּשֶקָרָא בְּקוֹל, גַּם הוּא בְּאֹמֶץ: "כָּל מִלָּה אֱמֶת..."
יוסי גמזו

* משה טימור מגיש כל יום שישי בשידור חי את תוכניתו המעניינת "שישי אישי", משעה אחת-עשרה בלילה ועד שתיים לפנות בוקר ב"כאן ב'" של תאגיד השידור הישראלי [מה שהיה קודם "רשת ב'"].
בתחילתה של כל תוכנית הוא משלב קריאת טור שבועי של יוסי גמזו, המתפרסם גם במכתב העיתי.