בכל מקום בו ביקרתי שבו נרצחו יהודים, מחנות מוות אושוויץ, לובלין, גיא הריגה, באבי יאר, פונר, גיטו ורשה, גיטו מינסק, גיטו פינסק, ובורות הריגה בו נורו יהודים בעיירות פולניה, אוקראינה, רוסיה הלבנה, ליטא, לטביה ובכל אירופה, היה לי מנהג קבוע.
כאשר האחרים אמרו "אל מלא רחמים" אני לא יכולתי לומר זאת. אינני צדיק כאברהם אבינו. אינני יכול לומר "מלא רחמים" במקום ללא רחמים, לכן בכל מקום ביקשתי רשות לומר בקול (עם אלו שהצטרפו אליי):

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ
וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ.
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת  נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ.
שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם.
תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יי.

זו התפילה הנאותה שיש לאמרה במקומות אלו, ולא "אל מלא רחמים". ואני ממליץ לעשותה מנהג בכל משלחות הנוער.
יתכן שגם כאן "הצדקנים" ה"הומניסטים" (בעיני עצמם) המתנגדים לומר זאת בסדר פסח יתנגדו גם כאן לומר זאת, אבל הדבר רק מוכיח את בורותם וחוסר ההומניות שלהם שכן הפסוקים הללו בהחלט משקפים את ערכי המוסר ההומניסטי.
המקורות בתנ"ך לפסוק "שפוך חמתך" בהגדה:
ירמיהו י כ"ה: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ, עַל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ, וְעַל מִשְׁפָּחוֹת, אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ: כִּי-אָכְלוּ אֶת-יַעֲקֹב, וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ, וְאֶת-נָוֵהוּ, הֵשַׁמּוּ.
תהילים פרק ע"ט, ו: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ -- אֶל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ: וְעַל מַמְלָכוֹת -- אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ, לֹא קָרָאוּ. ז: כִּי, אָכַל אֶת-יַעֲקֹב; וְאֶת-נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.
תהלים ס"ט:כ"ה: שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם.
איכה ג: ס"ו: תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהֹוָֽה׃
הפסוק הוּסף להגדה בימי הביניים, בתקופת מסעי הצלב והפרעות שבאו בעקבותיהם.
היהודים למודי הסבל חשו שאין בהענשת פרעה ההיסטורי במכות מצרים משום נחמה מספקת, ותפילה פרצה מפיהם שיבוא האלוהים, יצילם מהרוע, וישפוך את חמתו על הגויים שבימיהם, אוכלים את יעקב ומחריבים את נווהו.
פתיחת הדלת בשעת אמירת "שפוך חמתך" באה לוודא שאין שום מלשין העומד ומצותת לדברים, כדי ללכת ולהודיע על היהודים המקללים לשלטונות, או גופה של ילד נוצרי. הקשר בין חג הפסח לעלילות הדם, היה ידוע וצריך היה להישמר.
כבר בעבר נעשה ניסיון לשנות את הטקסט. בהגדת וורמס מהמאה ה-16, נמצא נוסח חיובי: "שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך, ועל ממלכות אשר בשמך קוראים, על חסדים שהם עושים עם זרע יעקב, ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם. יזכו לראות בטובת בחירך ולשמוח בשמחת גוייך." לא בכדי הנוסח הזה לא תפס שכן לא רק שהתפיסה היהודית אינה מקדשת אלטרואיזם קיצוני בנוסח ישו: "ואהבת את אויבך," ו"הגש את הלחי השנייה" (מתי ה) אלא הנוצרים עצמם (וגם המוסלמים) המשיכו ברדיפות היהודים.
באמירת "שפוך חמתך", יש הד לכל היסטוריה היהודית מאז יציאת מצרים ועד ימינו, ימי החמאס ואחמדיניג'אד.
 ודוק: הפסוק המקורי של "שפוך חמתך" עומד אפילו בכל כללי הפוליטקאלי קורקט שהרי אין מדובר על כל הגויים, מדובר רק על הגויים אשר איבדו צלם אלוהים ו"אכלו", כילו-השמידו את יעקב-ישראל ואת נווהו השמו. תפילה לביעור כל אלו שרצחו והשמידו היא אפילו בגדר תפילה הומניסטית, אחרי הכול על עקרון זה הושתתו אפילו משפטי נירנברג.

על החירות הנאצית והאיסלמו-נאציזם של פרופסור דניאל בלטמן
האקטיביסט הפרו-איסלמי האוטו-אנטישמי דניאל בלטמן, המתנאה בהיותו מרצה לשואה באוניברסיטה העברית, נתקף בנוסטלגיה לפולניה ומהגג בחג החירות על "אחווה יהודית פולנית."
"עד השואה," הוא אומר, "היהודים והפולנים בפולניה הלכו לאור האימרה למען חירותנו וחירותכם! החירות הפולנית היא גם חירות ליהודים."
מזה מסיק הפרופסור שהמאבק למן החירות לחמאס, איתו הוא מזדהה, הוא גם למען החירות ליהודים.
את ישמעאל הנייה משווה בלטמן לגנדי וטוען שהוא "לוחם חופש". (דניאל בלטמן, "למען חירותנו וחירותכם", "הארץ", 1.4.18)
אמנם בלטמן פירסם זאת באחד באפריל יום השוטים הבינלאומי, אבל הוא התכוון ברצינות.
אם היה הפרופסור לשואה מכיר קצת את ההיסטוריה הפולנית היה יודע כי ברגע שזכו הפולנים בחירות מהגרמנים הם לא הפכו את "חירותנו לחירותם" של היהודים.
מעט מניצולי השואה שהצליחו לשרוד וניסו לחזור לבתיהם בערים העיירות והכפרים הפולנים, נשדדו ע"י הפולנים, והמדינה הפולנית מבתיהם ורכושם, וגורשו מפולניה. הנה כי כן, זו "החירות הפולנית".
זה בהחלט לא מוזר שאדם המתנאה בהיותו חוקר מדעי באוניברסיטה משווה בין ישמעאל הנייה האומר בריש גלי שמטרתו (בהתאם לדברי מוחמד נביאו) היא לחסל את מדינת היהודים ולרצוח את כל היהודים, לבין גנדי שדגל באי אלימות ובאי רצח.
זה לא מוזר, כי אם בלטמן הפיליסטיני היה באמת קצת רציני יותר בחקר השואה, הוא היה ודאי מכיר את הגותו של בן דמותו, החוקר קרל שמיט, המשפטן הגרמני-הנאצי, שהגותו המשפטית סללה את הדרך ל"פתרון הסופי". שמיט עשה הבחנה בין המונח "חופש" הגרמני (Freiheit) לבין המונח הצרפתי   (Liberté).
הליברליזם המערבי הוא אוניברסאלי, לעומתו "החופש הגרמני" (פרייהייט) הוא חופש המאפשר לגרמנים לפעול נגד "האויב המהותי" שלהם – היהודים, ולרצוח אותם. לכן הכינוס בו החליטה המפלגה הנאצית לקבל את חוק "אזרחות הרייך, הגנת הדם הגרמני, והכבוד הגרמני," נקרא "כנס החירות" (Reichsparteitag der Freiheit) והחוקה נקראה כמובן, "חוקת החופש".
כשם שקרל שמיט ב"תיאולוגיה הפוליטית" שלו כינה את הגזענות "חופש", כך מכנה בלטמן את מאבקם של הגזענים האיסלמו-נאצים: "מאבק לחופש".
למזלם של הקוראים השפויים שטרם לקו בגזענות אנטישמית עצמית כזו של בלטמן, מציג הפובליציסט הערבי-פלסטיני-דרוזי, הגזען, סלמאן מצאלחה את המצב לאשורו: "הערבים," הוא מסביר, "אינם מדברים על עצמאות בגבולות 67' והקמת מדינה ערבית-מוסלמית-סונית פלישתינאית עצמאית, כל אלו כלל לא מעניינים אותם, מטרתם היא אחת בלבד, חיסול מדינת היהודים (סלמאן מצאלחה, "שבות ישמעאל", "הארץ" 1.4.18)
ובשולי הדברים, כאקטיביסט פרו-איסלמי, נאבק פרופסור בלטמן בקיום מדינת היהודים ותומך בחרם הערבי נגדה, לכן אם היה פרופסור בלטמן אדם עם טיפת יושרה, הוא היה קם ומתפטר ממשרתו באוניברסיטה, שהרי לא יעלה על הדעת שאדם ייאבק למען חרם על המוסד בו הוא עובד וממנו הוא מקבל משכורת, ולא יחרים הוא עצמו את אותו מוסד.
אם היה בלטמן בעל יושרה, אבל אין זה רציני לקוות ליושרה אצל גזען אנטישמי. זה פשוט בלתי אפשרי.

זהירות תעמולה
ארגון הטרור של החמאס הקרוי ע"ש הטרוריסט-הג'יהאדיסט-הסורי-האיסלמו-נאצי עז א דין אל קאסם, (אפילו לא היה פלישתינאי) פתח לאחרונה אתר תעמולה בעברית:
https://www.qassam.ps/hebrew/
זהירות. באתר מדגישים רק את מטרת הארגון הג'יהאדיסטי לחיסול מדינת היהודים, אבל מסתירים את מטרתם לרצוח כל היהודים בעולם לפי דברי נביאם המופיע בסעיף 7 של תנועתם.
זהירות אל תפלו בפח.

מי הוא קוף ומי גזען?
ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עו"ד אווקה (קובי) זנה, בוחן בימים אלה את דרכי הטיפול בהתבטאויות הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף, שיוחסו לו בעת שנשא דברים במהלך שיעורו השבועי בפני תלמידיו.
לדברי עו"ד זנה, השוואת הרב הראשי בין בני אדם בעלי צבע עור כהה ל'קוף' הן חמורות ביותר ויש בהן כדי להצדיק צעדים שונים נגדו במישור המנהלי, המשמעתי ואף הפלילי ככל שיתברר כי בדברים יש משום הסתה לגזענות.
היחידה פנתה לשם כך לגורמים מוסמכים רלוונטיים בבקשה לבדוק ולברר התבטאויות אלה, כדי שהדברים ייבחנו לעומק ויינקטו צעדים מתאימים.
http://rotter.net/forum/scoops1/462268.shtml
מה אמר הרב?
ראו מהדקה העשרים:
https://www.youtube.com/watch?v=_iBLZyNBMlo
"הרואה בריות משונות, מברך 'משנה הבריות'. רואה כושי, מברך עליו 'משנה הבריות'. איזה כושי? שאבא ואימא שלו לבנים והוא יצא כושי." הרב הדגיש: "לא (על) כל כושי מברכים."
הרב הסביר את הסוגייה ההלכתית: "אתה הולך ברחוב באמריקה, כל חמש דקות תראה כושי, תברך עליו 'משנה הבריות'? אלא צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואימא שלו לבנים."
הוא הוסיף: "אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה – אז תברך עליו 'משנה הבריות.' אז מה תגיד, צריך שיהיה שני כושים? לא, אלא זו דוגמה שהגמרא נתנה, אז (כך) גם כאן באילנות."
לאחר שכל האקטיביסטים הפרו-איסלמיים עטו על דברי הרב והצביעו על גזענותו, אז בואו ונשווה בין ההתבטאות הזו שרואה גם בקוף יציר בריאה שיש לברך עליו, לבין התבטאות האומרת שלפי הנביא מוחמד היהודים (והנוצרים) הם קופים וחזירים שיש להרוג אותם. איזו התבטאות חמורה יותר, ואיזו התבטאות יש לחקור?
הנה ראו את המופתי הירושלמי מוחמד חוסיין, המינוי האישי של אבא של מאזן הקורא לרצוח את היהודים הקופים וחזירים:
https://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
אז ברור שיש לחקור קודם כל את הגזענים הערבים-מוסלמים, ובראש וראשונה את דברי אותו המופתי, אבל זה הרי לא עולה על הדעת של הפרקליטות כי הרי אי אפשר לחקור את הערבים המוסלמים כולם.
ואני רוצה להזכיר שאני טרם התייאשתי מלמצוא ערבי-מוסלמי שאינו גזען. אני עדיין מחפש ערבי-מוסלמי אחד שיראה בדברי מוחמד המופיעים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ ולפיהם היהודים הם קופים וחזירים שיש להרגם, גזענות ולא מופת מוסרי.
אם אתם מכירים ערבי-מוסלמי כזה שאינו גזען, אנא הודיעוני.

שלח את עמי – גרסת מיכל רוזין הפיליסטינית הבורה
ח"כ מיכל רוזין-פרי ממר"צ נותנת את הדרשה הזו לחג החירות: "בחג הפסח נספר לילדינו שגירוש אינו אנושי שההיסטוריה היהודית איננה רק העבר אלא ציווי מוסרי שבלעדיו לא למדנו דבר. אנחנו לא נהיה פרעה בחג הזה. בחג הזה נשב מסובין ונאמר בקול רם שבשמנו לא מגרשים פליטים ומבקשי מקלט. שיהיה לכולנו חג חירות שמח."
http://rotter.net/forum/scoops1/462407.shtml
הבורות הפיליסטינית של רוזין-פרי מגיעה לדרגה כזו עד שהיא אינה מבחינה כלל בגיחוך שבדבריה. פרעה לא גירש את העבדים שלו, אלא שיעבד אותם וניסה למנוע את מנוסתם.
כאקטיביסטית פרו-איסלמית התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי, ומתוך האידיאולוגיה שלה הפסבדו-הומניסטית המנוכרת לעניי ישראל, תומכת רוזין-פרי בהפיכת מדינת היהודים למדינה ערבית-מוסלמית ע"י קליטת המסתננים המוסלמים ממצרים.
לו היתה חברת הכנסת רוזין-פרי באמת הומניסטית, היתה קוראת לקלוט את המסתננים בקיבוצי "השומר הצעיר" אותם היא מייצגת, והיא אישית היתה תורמת למסתננים מעשר מרווחיה למען יוכלו להשתקם במולדתם, או במקום אחר. אבל לחברת הכנסת רוזין-פרי קל מאוד להיראות צדקנית על חשבון עניי ישראל כאשר היא מרוויחה כלכלית ממצוקת המסתננים.
ולקיבוצי "השומר הצעיר", שהציעו לקלוט מסתננים, אני כותב את אותם הדברים שכתבתי בזמנו לאורי הייטנר שניסה להראות טוב ומיטיב, רחב לב, ישר צעד, ועוזר לזולת, כשהציע לקלוט את המסתננים ממצרים בקיבוצים.
במקום להיראות אצילים יפי נפש מהר מאוד יוצגו הקיבוצים כגזענים חשוכים.
ברגע שהמסתתנים ממצרים שרובם ערבים-מוסלמים יתבעו להקים בקיבוץ מסגד ובתי ספר בשפה הערבית ששם לא ילמדו את תורתו של האדמו"ר ממרחביה, ר' מאיר ולד-יערי צאצאו של הקדוש ר' אלימלך מליזנסק, אלא את תורתו של "הקדוש" השייך מוחמד חוסיין, והם לא יסכימו, הם יוקעו בכל העולם כגזענים חשוכים. לכן צדקנים היזהרו במעשיכם.
ואת חברת הכנסת רוזין-פרי התומכת גם בחמאס נשווה בהגדה לרשע:
"רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי – וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל."
עברנו את פרעה נעבור גם אותה.

מיקוש יצילנו מפח יקוש
ארגון החמאס, המצהיר שמטרתו חיסול מדינת היהודים ורצח היהודים בעולם, כולו החליט להפיל את היהודים בפח יקוש. הפגנות המוניות למען חיסול מדינת היהודים. ככל שיהיו יותר הרוגים ערבים-מוסלמים קרנו תעלה והחמאס יכה ביחסי ציבור בתמיכה כספית ופוליטית.
לצורך ההפגנות שהוא מכנה הפגנות השיבה (לא שיבה למולדת הערבים בערב, אלא לשטחי מדינת היהודים במטרה לחסלה) גויס סכום של 10 מיליון דולר.
בינתיים דומה שההשקעה משתלמת ואפילו האקטיביסטים הפרו-איסלמיים מסוגם של ח"כ הסטלנית-שקרנית ממר"צ, תמר זנדברג, ועמיתתה מיכל רוזין-פרי נשבו בקסם החמאס, והם תומכים במה שהם מגדירים "הפגנות של שלום".
דרך הפעולה הנוכחי של מערכת הביטחון שר הבטחון והמטכ"ל הולכת להביא את ישראל לאסון תדמיתי שיתורגם לאסון צבאי ופוליטי.
יש לשנות מיידית את המדיניות. אין לבזבז אמצעים כלכליים וכוחות של צה"ל על-מנת להקיף את רצועת עזה בחיילים.
יש לקחת את מימון החמאס להפגנות 10 מיליון דולר מהסכום שישראל נותנת לרשות, ולהשקיע אותם במיקוש כל גדר הרצועה. ולהכריז בשלטים כי כל המתקרב האחריות לחייו עליו. זה מיד ישנה את מצב וימנע את האשמת היהודים בהריגת ערבים-מוסלמים.
אם לא ייעשה כן אנו צפויים לאסון כבד ב-15 במאי יום הנכבה.
אם מיקוש הגדר יביא לכך שההפגנות תתהפוכנה באמת להפגנות שלום, והערבים-המוסלמים ישירו בהן "קומביה" ו"שיר לשלום" והם יקראו לגבול פתוח, גבול של שלום לשני הצדדים, אזי יש לצייד את חברות הכנסת זנדברג ורוזין-פרי בזרי פרחים שהן תזרוקנה על המפגינים שיגמלו להן בפרחים משלהם. ויבא השלום המיוחל.

קרולינה לנדסמן המהגרת מארגנטינה תומכת "האנושיות" של החמאס
כתבת "הארץ" קרולינה לנדסמן המהגרת מארגנטינה* תומכת ב"צדק" של הגזענים האיסלמו-נאצים מהחמאס התובעים לא רק את חיסול מדינת היהודים אלא גם את כל היהודים כולל אלו שבארגנטינה.
לנדסמן (איש ארץ) אשת "הצדק" ו"האנושיות", קובעת שמצעד השיבה שאירגן החמאס הוא "צעד גדול לאנושיות". ובמאבק זה "לא החזק אלא הצודק מנצח". (קרולינה לנדסמן, "צעד גדול לאנושיות", "הארץ", 30.3.18)
מה שלא ברור הוא מדוע אותה קרולינה ה"צדקת" וה"אנושית" כל כך, לא מגשימה את חלומו של החמאס ופשוט חוזרת לארגנטינה? למה היא ממשיכה להתנחל בארץ לא לה?

* אני משתמש במילה "מהגרת" ולא "עולה" מפני שע"פ "השיחדש" של "הארץ" אין עולים או עלייה של יהודים לארץ, יש רק הגירה ומהגרים (כשם שאין מסתננים מהגרי עבודה, אלא רק "מבקשי מקלט"), ומלבד זאת, מבחינת רוח השפה העברית והאידיאולוגיה שלה, קרולינה לנדסמן היא מהגרת ולא עולה.

הברכה לפסח של עיתון "הארץ"
האם עיתון "הארץ" נהפך לעיתון נאצי?
בערב פסח, י"ד בניסן תש"ג, ה-19 באפריל 1943, נכנסו הכוחות הגרמניים לגטו ורשה במטרה להשלים סופית בתוך שלושה ימים את פינוי היהודים מהגיטו, ולהכריז על ורשה "יודן ריין" נקייה מיהודים.
העיתון הגרמני-נאצי דֶר שטירמֶר Der Stürmer, ('המסתער'), בעריכת יוליוס שטרייכר, בירך את העושים במלאכה בתקווה שיצליחו במשימתם – חיסול היישוב היהודי.
בערב פסח, י"ד ניסן תשע"ח, 30 מרץ 2018, שולח עיתון "הארץ" את "ברכתו" לחג הפסח. במאמר מערכת של העיתון מוזכר יובל לחידוש היישוב היהודי בחברון לאחר חיסולו ע"י הרוצחים הערבים-מוסלמים בפרעות תרפ"ט [1929], ע"פ דוגמת חיסולו של הישוב היהודי באל-מדינה ע"י מוחמד נביא הערבים.
לדעת בעלי עיתון "הארץ", עמוס שוקן, משפחת אלפרד דומונט, הגרמנית הנאצית בעברה, והטייקון הרוסי ליאוניד נבזלדין (אביה של אשתו של בן המשומד, הכומר הפרובוסלבי, יולי אדלשטיין) חברון – חייבת להיות "יודן ריין".
בדומה לאידיאולוגיה הנאצית קובעת מערכת "הארץ": "יום אחד אולי יבשר פינוי היישוב היהודי בחברון את תחילתה הסוף של מפעל ההתנחלויות."
דומה שמאז ברכת העיתון "דר שטירמר" הנאצי, טרם פורסמה בעיתון כלשהו ברכה כזו ליהודים לרגל חג הפסח.
ב-23 במאי 1945 נתפס יוליוס שטרייכר בעיירה בשם ויידרינג בצפון-מערב אוסטריה. לאחר שהזדהה כצייר בשם יוסף סיילר. לאחר חקירה קצרה, הודה בזהותו האמיתית. בבדיקה שנעשתה לכל פושעי המלחמה הנאצים שעמדו לדין במשפטי נירנברג, התברר כי לשטרייכר הייתה רמת המשכל הנמוכה ביותר רק 106 IQ– שטרייכר נידון למוות במשפטי נירנברג על תפקידו בהסתת הגרמנים להשמדת היהודים, הורשע והוצא להורג. שטרייכר היה היחיד מהנידונים למוות שעונשו בא אך ורק על חלקו בהסתה להשמדת היהודים.
ודוק: אינני משווה כמובן את עמוס שוקן ליוליוס שטרייכר. אני רק רוצה להתריע על הכיוון הגזעני המסוכן אליו צועד עיתון "הארץ".
נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).