"אפשר להבין – בלי להצדיק – את סירוב הפלשתינאים לקבל את עקרון החלוקה, בדיוק כפי שאפשר להבין – בלי להצדיק – את עמדת הציונים הרוויזיוניסטים ששללה את החלוקה. אך רוב הישוב היהודי קיבל את העיקרון. ואם רוב הפלשתינאים היו גם כן מקבלים אותו, הרי ב-1948 היתה קמה מדינה פלשתינית עצמאית בחלוקה של ארץ ישראל המנדטורית: בלא מלחמה, בלא פליטים."
(פרופסור שלמה אבינרי, "הארץ", 10.5.07)

אֵין בִּי שִׂמְחָה לְאֵיד עַל שׁוּם הָרוּג עַרְבִי בְּעַזָּה
כְְּּשֵׁם שֶׁהַפָּלֶשְׁתִֹינָאִים חוֹגְגִים עַל כָּל
הָרוּג שֶׁלָּׂנוּ מִיְּדֵיהֶם כִּי מִלִּבִּי לֹא גָזָה
אַף פַּעַם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב וְיֵשׁ לוֹ אֵם

וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ הֵם מַכְרִיזִים בְּלַהַט
כִּי רֶצַח יְהוּדִים הוֹפֵךְ שָׁאהִידִים אֶת בְּנֵיהֶם
כָּל אִמָּא שַׁכּוּלָה בְּיִשְׂרָאֵל הֵיטֵב יוֹדַעַת
כִּי גַם הוֹרִים עַרְבִים מוֹחִים שָׁם אֶת דִּמְעוֹתֵיהֶם.

אַךְ שׁוּם עֲשַׁן צְמִיגִים מְבֹעָרִים לְאֹרֶךְ גֶּדֶר-
הַהַפְרָדָה בֵּין עַזָּה לְשִׁטְחָהּ שֶֶׁל יִשְׁרָאֵל
וְשׁוּם צִמְאוֹן-דָּמִים שֶׁל פֶּלֶשְׂתִינִי מִתְנַגֵּד עֵר
לְעֶצֶם קִיּוּמֵנוּ בְּהַסֵּת וּבְהַרְעֵל

אַף פַּעַם לֹא יוּכַל, אִם בְּעָשָׁן וְאִם בְּרַעַל
שְׁטִיפַת-הַמּוֹחַ הַגִּ'יהָאדִית לְטַשְׁטֵשׁ בִּמְאוּם
אֶת זֶה שֶׁהֵם אֵינָם מַעֲלִימִים מֵעֵינֵי צַהַ"ל
שׁוּם כַּוָּנוֹת-זָדוֹן גַּם אִם לְרֶגַע לֹא יִרְאוּם

תַּצְפִּיתָנִים שֶׁלָּנוּ, כִּי עֻבְדָּה לֹא מְעֻרְעֶרֶת
הִיא זֹאת שֶׁשּׁוּם מָסַךְ-עָשָׁן וְשׁוּם מַרְאַת-סִנְווּר
לֹא מַסְתִּירִים אֶת הַמַּצָּב בּוֹ מִי שֶׁמְּסֻנְוֶּרֶת
גַּם בְּלִי עָשָׁן וּבְלִי מַרְאוֹת הִיא דַעַת הַצִּבּוּר

הַפָּלֶשְׂתִּינִי עוֹד מִמַּאי שְׁנַת אַרְבָּעִים וָשֶׁבַע
שֶׁבַּעֲצֶּרֶת אוּ"ם וּבְתָכְנִית הַחֲלֻּקָה
דָחוּ הֵם פָּלֶשְׂתִּין אֲשֶׁר תִּכְלוֹל בָּהּ דֶרֶךְ-קֶבַע
מִלְּבַד יְרוּשָׁלַיִם מְבֻנְאֶמֶּת שֶׁנֻּתְּקָה

מִשֶּׁטַח יִשְׂרָאֵל בָּאוּ"ם בְּרֹב-קוֹלוֹת מַכְרִיעַ
גַם עוֹד עָרִים וַאֲתָרִים בְּשֶטַח פָּלֶשְׂתִּין
כְּמוֹ רַמְלֶה, אַשְׁקְלוֹן, נַצֶּרֶת, עַכּוֹ, נַהֲרִיָּה
אַךְ הֵם בְּסִכְלוּתָם סֵרְבוּ וּבְלִי כְּלָל לְהַמְתִּין

פָּתְחוּ יַרְדֵּן, עִירָאק, מִצְרַיִם בִּפְלִישָׁה נִמְרֶצֶת
עִם כּוֹחוֹת סוּרְיָה וּלְבָנוֹן מִתּוֹךְ צִפְצוּף עַל אוּ"ם
לְתוֹךְ תְּחוּמֵי אַרְצֵנוּ, כְּפִי שֶׁעַד הַיּוֹם בְּעֶצֶם
הֵם זוֹמְמִים לַשָּׁוְא וּכְפִי שֶׁגַּם כַּיּוֹם סִכְּלוּם

לִפְנֵי שָׁבוּעַ וְלִפְנֵי שְׁבוּעַיִם חַיָּלֵינוּ
לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר תּוֹךְ הַתְרָאוֹת בְּרוּרוֹת בְּלִי סוֹף
כִּי מִי שֶׁיְּנַסֶּה לִפְרֹץ אוֹתָהּ לְתוֹךְ שִׁטְחֵנוּ
לְאֵשׁ חַיָּה שֶׁל מְגִינֵינוּ אֶת עַצְמוֹ יַחְשֹׂף

וְכָל זֶה בְּלִי לוֹמַר מִלָּה עַל נֶזֶק אֵקוֹלוֹגִי
לַחַקְלָאוּת בִּרְצוּעַת עַזָּה הַמְּלֵאָה עָשָׁן
וְעַל זִהוּם-אֲוִיר חָמוּר פְּרִי מוֹחַ פָּתוֹלוֹגִי
שֶׁל הַנְהָגַת "חָמָאס" וְשֶׁל אוֹתוֹ טֵרוֹר עַקְשָׁן

אוֹתוֹ הֵם מְטַפְּחִים מִזֶּה שָׁנִים בְּאֹרַח כְּרוֹנִי
בַּחֲפִירַת הַמִּנְהָרוֹת שֶׁאָנוּ מַחְרִיבִים
בִּמְקוֹם שֶׁהֵם יְצַמְצְמוּ אֶת מְמַדֵּי הָעֹנִי
לְרַוְחָתָם שֶׁל אֻמְלָלִים אוֹתָם הֵם מַקְרִיבִים

לְעוֹד יָזְמָה כּוֹשֶׁלֶת לְהָרֵעַ לָנוּ קְרִיטִית
בְּעוֹד שֶׁהֵם בְּטִמְטוּמָם בְּכָל מִינֵי קְנוּנְיוֹת
אַף פַּעַם לֹא הֶחְמִיצוּ שֶׁמֶץ הִזְדַּמְּנוּת פּוֹלִיטִית
לְמָה שֶׁהֵם מֻמְחִים בּוֹ: הַחְמָצַת הִזְדַּמְּנֻיּוֹת...
יוסי גמזו