בשני מאמרים ארוכים מציג הסופר אברהם גבריאל יהושע [שם העט שלו: אברהם ב. יהושע] תוכנית שלום בין ישראל לערבים המוסלמים-סונים שאותם הוא מכנה פלישתינאים. (ערבים עזתים, עבר ירדנים, תושבי יו"ש, הגליל, והנגב).
חלק ראשון מוסף "הארץ" 13.4.16 הגיע העת להיפרד מרעיון שתי המדינות:
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.5992832
חלק שני מוסף "הארץ" 20.4.18 התוכנית לבלימת האפרטהייד:
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.6008586
אברהם גבריאל יהושע המציג את עצמו כתומך בהקמת מדינה פלישתינאית ביהודה ושומרון ועזה כבר מהיום השלישי של מלחמת ששת הימים, נסוג לאחרונה מרעיון זה.
את הנסיגה שלו הוא עשה בהדרגה. בהתחלה באזכרה ליוסף שניידר-שריד הציע להעניק תושבות למאה אלף הפלישתינאים החיים בשטח סי, הכולל כ-60% מיהודה ושומרון, ועתה הוא מציע לספח את כל ערביי יהודה ושומרון, ולתת להם אזרחות ישראלית.
לא אכנס לניתוח ההיסטורי שעושה אברהם גבריאל יהושע, ניתוח שיש בו עיוותים וטעויות רבות, אבל אתייחס רק לשני אלמנטים מהותיים הנעדרים כליל מסקירתו ובלעדיהם אין הבנה של הקונפליקט:
1. המרכיב הדתי של הסכסוך. אצל אברהם גבריאל יהושע הסכסוך הוא רק טריטוריאלי, ולא הוא. היהודים נתפסים ע"י האיסלם כבעלי דת מושפלת בלבד, ובעקבות זאת, ע"פ האמנה הפלישתינאית (החילונית לכאורה) אין כלל עם יהודי, יש רק דת, ולכן אין ליהודים זכות למדינה, ולפי אמנת החמאס (סעיף 7) על המוסלמים להרוג את כל היהודים.
בעקבות זאת ההיסטוריון והתיאולוג ד"ר אבא של מאזן, חוזר ואומר שמעולם לא יכיר בקיום העם היהודי, ובזכותו למדינה. היהודים כבעלי דת, הוא קבע, הם "טמאים ומטמאים."
2. חלוקת ארץ ישראל פלשתינה-פלסטין נעשתה כבר. הבריטים הקימו בשטח של למעלה משני שליש של ארץ ישראל-פלשתינה-פלסטין, מדינה ערבית-מוסלמית-סונית שהם כינו אותה "איזור עבר הירדן" ואחר כך "אמירות עבר הירדן". (לאחר כיבוש שטחי יהודה ושומרון שנקראו "הגדה המערבית", החליטו "העבר ירדנים" לשנות את שם מדינתם ל"ירדן" ואת שם עמם ל"עם הירדני").
במדינת "עבר הירדן" זכו המוסלמים-הסונים, שכונו ע"י הבריטים "פלישתינאים", לריבונות לאומית. (לערבים-המוסלמים יש ריבונות לאומית על 13 מיליון קמ"ר של שטחים כבושים על ידיהם).
ככל חזון משיחי גם חזונו של אברהם גבריאל יהושע עשוי לקסום לרבים (אגב גם ישעיהו הנביא בחזון השלום שלו מנבא את פתרון הבעייה הפלישתינאית: ישעיהו י"א י"ד) אבל גם הוא בהחלט מודע לכך שהוא הזוי לחלוטין.
למשל הסעיפים הבאים של יהושע: "כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, שאיתם קיים עכשיו שיתוף פעולה סביר, יתאחדו עם הכוחות הישראליים במשטרה משותפת." אם צה"ל הוא הריבון הרי אין כל משמעות לסעיף הזה.
"המקומות הקדושים בעיר העתיקה של ירושלים (כקילומטר רבוע) ינוהלו על ידי שלוש הדתות הגדולות." דתות אינן מנהלות כלום בני אדם מדתות שונות מנהלים. ומי ינהל?

בכל זאת שתי מדינות
בניגוד לדבריו שהוא נסוג מפתרון שתי המדינות, "חזון השלום" של אברהם גבריאל יהושע בכל זאת נשען על פתרון שתי מדינות.
לדידו של יהושע מדינת החמאס בעזה, שהיא מדינה ערבית-מוסלמית-סונית-פלישתינאית, בעלת צבא וריבונות, תמשיך את קיומה העצמאי. אותה, אין הוא מוכן לספח לישראל. וכמובן קיימת גם מדינת עבר הירדן שם גם זוכים הערבים מוסלמים-סונים-פלישתינאים לריבונות.
לסיכום: בחזון של אברהם גבריאל יהושע אין שלום (הוא מודה בכך כשהוא מגדיר "שותפות לא שלום") אלא בסיס לקונפליקט מתמשך אין סופי.
סיפוח ערביי יהודה ושומרון לישראל יהווה סכנה לקיומה של מדינת היהודים, ולכן יש לשלול אותו הסף מבחינה מעשית ומוסרית. לעומת זאת הייתי אומר שהצעתו הראשונה של אברהם גבריאל יהושע, אותה הציג באזכרה ליוסף שניידר-שריד, היא הצעה שמקובלת גם על חלק מאנשי הבית היהודי והליכוד, ועולה בקנה אחד עם תוכנית אלון ורבין, וראוי לשקול אותה בזהירות בחיוב.

איך עושים מאפס אישיות?
פרופסור ליבוביץ המנוח הסביר לנו פעם מה ההבדל בין אישים לאנשים. "אישים", הוא הסביר, "הם אנשים שכותבים עליהם בעיתון." מכאן שככל שכותבים יותר על איש, הוא נהפך לאישיות.
אני פונה בבקשה לאורי הייטנר, אנא הפסק לעשות מרוגל אלפר אישיות. הפסק להביא את דבריו, אין להם כל חשיבות. הנה מה שכבר פרסמתי כאן:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01178.php

כיצד עושים מאפס מסכן – אישיות? רוגל אלפר אינו ברל כצנלסון, דב בר בורוכוב ואפילו לא דב בר קובנר. אין כמעט גיליון עיתון שבו אורי הייטנר אינו מתפלמס עם כתב "הארץ" רוגל אלפר.
על אלפר כתבתי פעם אחת: אכן "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה" (קהלת ט ט"ז)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01105.php
אלפר תינה בפומבי את מר גורלו: הוא התגרש בפעם השנייה ובנו הבכור הוא אוטיסט. "אני חי," הוא כותב, "כאילו קורה תיפול עליי ותמחץ אותי מחר. מי שחי אחרת מסרב להתבגר."
http://www.mako.co.il/video-blogs-rogel-alpher/Article-e0892f36d65c631006.htm
בגלל מצבו האישי הקשה של רוגל אלפר, ועתידה הקודר של ישראל, הוא דאג לפחות להציל את חיי בתו, הנערה בת ה-17, והשיג לה אזרחות אמריקאית. "לבתי ולילדיה (שייוולדו בעתיד) יהיה לאן לברוח הרגשתי שהצלתי את חייהם." (רוגל אלפר, "להציל את בתי", "הארץ" 20.9.15).
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2734140
קצת כואב הלב שאלפר לא דאג להציל גם את בנו האוטיסט והשאיר אותו בארץ.
אז נכון שאלפר מכיש את כולם. הוא יוצא נגד הציונות, נגד העולים, קורא לבטל את חוק השבות, מעליב משפחות שכולות וכולי וכולי, אבל יש לזכור שאפילו הערבים, שהציע להם לבטל את חוק השבות, לועגים לו.
אין שום טעם להתפלמס עם אלפר. אין לו שום חשיבות. התפלמסות איתו רק מעצימה אותו משל היה בעל תורה חברתית-מדינית כברל כצנלסון או דב בר בורוכוב. הוא אפילו אינו מגיע לרמתו של דב בר קובנר (הידוע יותר בכינויו המחתרתי הקומוניסטי מאיר וילנר), שגם כן היה אנטי-ציוני אבל בניגוד לאלפר היתה לו חשיבות פוליטית, ועמדה מאחוריו מפלגה.
דב בר קובנר (מאיר וילנר) לפחות חתם על הצהרת העצמאות של מדינת ישראל, שאלפר לא היה חותם עליה. אכן במקרה דנן "חוכמת מסכן בזויה," אבל כך יש להשאיר אותה.

שיר תהילה לישראל. צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. ישראל היא המדינה המוסרית ביותר בהיסטוריה של המין האנושי
ביום העצמאות השבעים למדינת ישראל, ולנוכח כל המלעיזים והמשטינים עליה. אני קובע שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בתולדות המין האנושי, ומדינת ישראל היא המדינה המוסרית ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.
חוקת ארה"ב של אמריקה מגדירה מהי בגידה (תיקון 14 סעיף 3): "given aid or comfort to the enemies" – בגידה היא מתן עזרה וסעד לאוייב.
למרות שגרמניה הנאצית לא הצהירה שמטרתה לחסל את מדינת ארה"ב ולהשמיד את אזרחיה, ארה"ב (ובריטניה) לא העלו על הדעת לספק לגרמניה בזמן המלחמה מזון, תרופות, ודלק.
החמאס מצהיר מפורשות שמלחמתו מטרתה חיסול מדינת היהודים ורצח כל היהודים בעולם, ולמרות זאת ולמרות המצור שעושה עזה על ישראל, ישראל מספקת לעזתים מזון, תרופות, ודלק, ומקבלת לתחומה פצועים שנפצעו במלחמה נגדה.
פעולה זו של ישראל הינה תקדים היסטורי עולמי בתולדות המין האנושי.
מאז קיום המין האנושי – הומו ספיינס, כמאתיים אלף שנים, לא קרה שבני אדם יספקו לאלו הרוצים להשמידם במהלך מלחמה מזון, תרופות, ודלק.
תחי מדינת ישראל המוסרית במדינות בהיסטוריה של המין האנושי.

מרים פרץ בנאום מרגש עם קבלת פרס ישראל
"הפכתי את יגוני לניגון חדש"
הרבה רוע הוציאו המלעיזים והמשטינים על בחירתה של מרים פרץ לכלת פרס ישראל. בנאומה המרגש הוכיחה מרים פרץ האם השכולה פעמיים שהיא ראויה לפרס בשל האופטימיות שלה ודבקותה בחיים ובמקצוע החינוך, ובמילותיה הנהדרות "הפכתי את יגוני לניגון חדש."
הנאום שלה בשפתה הלבבית והפשוטה נגע ללב כולם הרבה יותר מדברי עמיתה לפרס דוד גרוסמן.
בנאומה היה עוד נדבך חשוב. כך אמרה:
"הוריי יעקב ואיטו אוחיון שנולדו לרגלי הרי האטלס במרוקו. הם לא ידעו קרא וכתוב ולא דיברו את השפה העברית. אילו היו יושבים כאן היום היו מבינים רק כמה מילים מדבריי, מילים שבעבורם היו קוד: ירושלים, תורה, ותודה.
"באחד הלילות של קיץ 1963 הודיע אבי כי הלילה יבוא המשיח. לשאלתי כיצד אזהה אותו ענה כי הוא ילבש חולצה פתוחה מכנסיים קצרים וינעל סנדלים. פגשתי את המשיח, את שליח הסוכנות היהודית, שהוציא אותנו מהמלאח בקזבלנקה, שם חייתי עד היותי בת 10, והביא אותנו לירושלים, למעברת חצרים בבאר שבע, שבה חייתי עד 1969.
"חיינו ללא גז, ללא מקרר, היו מיטות עשויות ברזל, וקשיי קליטה ושפה חדשה, אבל היתה שמחה גדולה על שזכינו להגיע לארץ ישראל.
"...כילדה חשתי שלא עשיתי דבר למען ארצי. באתי אל ארץ מוכנה, ולא ידעתי שיום יבוא ואתן את היקר לי מכל עבור ארצי, את בניי אוריאל ואלירז. אבל מולדת לא בונים רק בכאב ודמעות אלא גם בעמל ובנתינה מתמשכת לאורך שנים."
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/371223
דבריה של מרים פרץ שונים מדברי הבלע להם זכו לאחרונה מקימי המדינה וקולטי העלייה האשכנזים (רופאים אחיות, מורים, מורות, מהנדסים) שקלטו אוכלוסייה אנאלפאבתית ללא השכלה, ללא שפה, ללא הון חומרי, ובתנאים קשים.
שיר תהילה למקימי המדינה האשכנזים.
האקטיביסטים האנטי-אשכנזים עוד ייסרוהּ על דבריה.

המחדל של איווט לובוביץ ליברמן
והנצחון התודעתי של החמאס
כפי שהיה צפוי החמאס נוחל ניצחון תודעתי בהפגנת "השיבה". כל הרוג זוכה למסיבה. קל וחומר כשנהרג נער בן 15.
ישמעאל הנייה נהנה כמובן מהמוות והכריז: "אנחנו דור שאוהב את המוות."
http://rotter.net/forum/scoops1/466728.shtml
אהבת המוות הרי זו סיסמת החמאס ו"האחים המוסלמים". ההרוגים מקבלים בתולות יפות, ונערים יפים בגן העדן, ואנשי החמאס מקבלים תעמולת חינם בעולם עד כדי כך שהשחקנית נטלי* פורטמן מביעה סימפטיה לחמאס ושנאה לנתניהו.
צר לי שאני כותב זאת כל שבוע. איווט אביגדור לובוביץ ליברמן ממשיך לסבך את ישראל. במקום לדבר דברים ריקים עליו לתת הוראה מיידית למקש את כל גדר הרצועה.
במצב הנוכחי, ללא מיקוש עוד יהרגו ערבים רבים על הגדר. לאחר מיקוש אין לישראל כל אחריות למות, וכל המתקרבים לגדר דמם עליהם. יש לבצע את המיקוש מהר ולהכריז על כך. אם לא אנחנו צפויים לאסון נורא בהפגנת יום הנכבה ב-15 במאי, הפגנה של מאות אלפים.
בשביל החמאס הרג ערבים הוא שמחה. בשבילנו אסון.

* מה כבר אפשר לצפות משחקנית ששמה הפרטי הוא חג המולד? אגב מעניין אם היתה מסרבת לבוא לו היתה מקבלת לכיסה את שני מיליון הדולר, ולא לתרומה.

ככל שרודפים אחר הכבוד הוא מתרחק
יולי יואל אדלשטיין נאבק על כבודו, וככל שנאבק על כבודו כך הוא הפך לפתטי, וכבודו ירד. כל הוויכוח על כמה דקות הוא ינאם, או על כניסה ייחודית, היה מיותר. הוא לא העלה את קרנה של הכנסת אלא הוריד אותה.
אדלשטיין יכול להתנחם באשתו בת האוליגרך נבזלדין ובעיתונה "הארץ", שם הוא מפרסם את מררתו.
לזכותו יאמר שהוא, אדלשטיין, לא הגיש את הלחי השנייה, כמו שמטיף לו אביו שהשתמד והפך לכומר פרובוסלבי.
נעמן כהן