גָּ'ן גָ'ק רוּסוֹ אִישִׁיּוּת דְּגולָה
"הָאָדָם נִבְרָא חָפְשִׁי" הוּא מַכְרִיז,
"אֲבָל בְּכָל מָקוֹם הוּא אָסוּר בַּאֲזִיקִּים"
יֵשׁ לִפְעֹל לְפִי "הָרָצוֹן הַכְּלָלִי!"
"הָרָצוֹן הַכְּלָלִי" הוּא קוֹל הַמַּצְפּוּן.
גָּ'ן גֶּ'קָ רוסו אִישׁ חִינוּךְ דָּגוּל.
תֵּיאורֶטִיקָן מֻפְלָא בְּגִידוּל וְחִינוּך יְלָדִים.
מַכְרִיז עַל עַצְמוֹ כְּ"יְדִיד הָאֱנֹושׁוּת".
חָמִישָׁה יְלָדִים נוֹלָדִים לוֹ מְפִּילָגְשׁוֹ תֶרֶז
וְּכְשְׁהֵם יוֹצְאִים לָאֲוִיר הָעוֹלָם בָּזֶה אַחַר זֶה
הוּא לוֹקֵחַ אוֹתָם בַּלַּיְלָה עִם הַחֲשֵׁכָה,
וּמַשְׁלִיכָם לְמַדְרֵגוֹת בֵּית הָעִירִיָה,
לַמוֹסָד הַעִירוֹנִי לִיְלָדִים עֲזוּבִים.
"עָשִׂיתִי, מַה שְׁהִטִּיף אַפְּלָטוֹן," אָמַר.

כֻּלָּנוּ קְצָת מַרְגִּישִׁים כִּיְלָדִים נְטוּשִׁים
שׁנִזְרָקִים לְגוֹרָלָם לְיַד בֵּית העִירִיָּה.
כֻּלָּנוּ כְּמוֹ יְלָדָיו שֶׁל רוּסוֹ,
רוֹצִים קְצָת פָּחוֹת "רָצוֹן כְּלָלִי"
וּקְצָת יותֵר אַהֲבָה פְּרָטִית.

הוגה הדעות השוויצרי-צרפתי, ז'אן-ז'אק רוסו Jean-Jacques Rousseau;‏ (1712-1778) היה תיאורטיקן פוליטי, ותיאורטיקן של החינוך שהשפיע רבות על תקופת הנאורות והמהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התיאוריה הסוציאליסטית ועל רעיון הלאומיות.
בחיבורו "האמנה החברתית" מ-1762 המתחיל במשפט המפורסם: "האדם נולד חופשי ובכל מקום כבול הוא באזיקים," טבע רוסו את המושג "הרצון הכללי".
ההיסטוריון יעקב טלמון ראה את מושג "הרצון הכללי" כמקור האידיאולוגי למה שהוא כינה "הדמוקרטיה הטוטליטרית" – המשטרים הטוטליטאריים של המאה העשרים, הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם, שטענו, כל אחד מהם, שהם מבוססים על מושג "הרצון הכללי", בעוד שבמציאות אין "רצון כללי" אלא רק רצון פרטי.
כתיאורטיקן חינוכי עסק רוסו בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך ילדים בגישה טבעית.
בספרו "אמיל", או על החינוך" (Émile ou De l'éducation), שהוא מעין נובלה בידיונית העוסקת בגידולו של נער צעיר בשם אמיל על ידי רוסו עצמו, הוא תיאר את חינוך הנער אמיל בכפר, מפני שבו האנשים קרובים יותר למצב הטבעי מאשר בעיר, שבה ילמד מנהגים רעים, פיזיים ואינטלקטואליים.
מטרת החינוך, לפי רוסו, היא ללמוד לחיות, ואת זה יש להשיג באמצעות הליכה בעקבות המורה המבוגר (רוסו), היכול להראות לצעיר את הדרך אל החיים הטובים.
בניגוד לתיאוריה החינוכית היפה שהציג בספר, במציאות נהג רוסו ההיפך בדיוק.
מיחסיו עם פילגשו תרז לווסר (Levasseur), תופרת חסרת השכלה, נולדו לו חמישה ילדים. מרגע לידתם הוא נטש אותם על מדרגות בית העירייה, שיילקחו לבית יתומים.
וולטר כבר עמד על הסתירה הזו בין התיאוריה למעשה.

השבוע לא יכולתי שלא להיזכר ברוסו ובסתירה הקשה בין התיאוריה החינוכית שלו לפראקסיס, כשראיתי את הסתירה בין התיאוריה החינוכית הנאורה של ד"ר פנינה פרי לבין הפראקסיס ההפוך שלה.
פרופסור לחינוך, פנינה פרי (פרופסור אורח באוניברסיטת מרילנד) מתנאה בהיותה מומחית בתיאוריות רב-תרבותיות וידועה כמי שערכה ספרים בנושא, דוגמת "חינוך בחברה רבת תרבויות: פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים", ירושלים 2007.
על כריכת הספר נכתב: "חינוך בחברה רבת תרבויות מכנס מחקרים העוסקים כולם בעשייה חינוכית, מזווית ראייה ביקורתית, של קבוצות חברתיות שונות בחברה הישראלית. כל המאמרים שואפים לחשוף את מקומן המיוחד של קבוצות אלה, תוך ערעור על סמכות האידיאולוגיה של העבר והעמדתה במוקד של ביקורת. המאמרים מדגישים את ההווה ושואפים לטפח עתיד הבנוי על תרבות של שוויון ואכפתיות לכל, ומעודדים את רעיון האינטגרציה. רק כך ניתן להקטין פערים, להעלות את רמת ההישגים ולבלום את החוקיות הידועה, שלפיה אוכלוסיות חלשות מקבלות שירותים חדשים".
יפה הלא כן?
אבוי, התיאוריה החינוכית הנאורה שלה, שונה לחלוטין מהתנהגותה הלא החינוכית.
גד קאופמן, נוסע שהמתין בנתב"ג, העלה סרטון ל"ספר הפנים" שלו וכתב: "אירוע מדהים אירע הבוקר בשדה, כאשר נשאלתי בנימוס ע"י איש חב"ד, אם אני מעוניין להניח תפילין? השבתי בחיוב, או אז קפצה אישה עם מבט מוטרף והחלה לגדף, להציק ולהפריע! ממש מביש שלהיות יהודי בארץ זה להיות נרדף ע"י הבוהמה השמאלנית. אם הייתי מוסלמי או נוצרי, זה היה לגביה יותר לגיטימי?"
הנה ראו את פרופסור פנינה פרי צוחקת:
https://www.youtube.com/watch?v=9x-5MaCSSEs&feature=youtu.be
ד"ר פנינה פרי עוד הוסיפה חטא על פשע כאשר את התנהגותה והצחוק הפרוע תירצה בשקר גמור, שהשניים כביכול אמרו לה: "חבל שהיטלר לא רצח אותך ואת כל משפחתך." "משפט זה הוא שגרם לי להתפרצות."
הרב מאיר הרצל, (האם קרוב של?), מנהל בית חב"ד בפסגת זאב, מזים את שקריה:
http://rotter.net/forum/scoops1/476361.shtml
"במשך דקות ארוכות לא אני ולא היהודי המתפלל לא הטחנו בה מאומה, מלבד הבקשה לזכות להתפלל בדממה. לאחר שהיא, כחמש-עשר דקות, לא פסקה מלבזות ולצעוק, סיים היהודי להניח תפילין והתיישב חזרה במקומו. הוא אמר לה מתוך סערת רגשות משפט שהתוכן שלו היה ש"ההתנהגות שלה היתה כל כך גרועה וקשה לו להאמין שאפילו הנאצים היו נוהגים כך." גם בסרטון שומעים שהיתה אישה שהתבטאה שאפילו האנטישמים הכי גרועים לא היו עושים את זה."
פרופ' פנינה פרי היא רעייתו של ד"ר יורם פרי, לשעבר נשיא "הקרן לישראל חדשה" בין השנים 1999-2001, ולאחר שירדו לאמריקה הזוג פרי פעילים בארגון 'J street'
כיום ד"ר פרי משמש כפרופסור לסוציולוגיה, המכהן כראש המכון ללימודי ישראל ע"ש ג'וזף ואלמה גילדנהורן באוניברסיטת מרילנד.
לפני שמונה שנים כתב בן דרור ימיני על "תסמונת פרי": (בן דרור ימיני, "מיהו שמאלני? יורשיו של השמאל הציוני מעניקים סיוע ותמיכה לשוללי זכות הקיום של ישראל", מקור ראשון, 6.2.2010)
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/050/546.html
ד"ר יורם פרי, בעברו עורך "דבר" וחבר מפלגת העבודה (דובר מפלגת העבודה בזמן כהונתה של גולדה מאיר) הפך לתומך הארגונים הפועלים לחיסולה של מדינת היהודים.
הזוג פרי הם יהודים המגדירים עצמם "אנשי שמאל", "פעילי שלום", ובעצם הם מחרחרי מלחמה התומכים באנטישמים שונאי ישראל.
אין תימה אפוא שאותם אקטיביסטים פרו-איסלמיים שונאי ישראל מגיעים בסופו של דבר לאנטישמיות טהורה המתבטאת בצחוק של פרופסור פנינה פרי המבטא שנאה ובוז לקודשי ישראל וליהדות.

יד ושם – המופתי ושואת יהודי ערב
בתגובה לתיאוריה המופרכת של מנחם רהט שהיעלמות תמונת המופתי עם היטלר מהתצוגה ב"יד ושם" נעשתה ע"י אימּה של האקטיביסטית הפרו-איסלמית דורית נובק, בעקבות דברי האיוולת של בנימין מיליקובסקי-נתניהו כי המופתי הוא הסיבה לשואה ("חדשות בן עזר" 1348) הריני לומר שהמציאות שונה לחלוטין. תמונת המופתי עם היטלר מעולם לא היתה במוזיאון החדש.
לאחר פתיחת מוזיאון יד ושם ביקרתי בו. התרשמתי עמוקות מהתצוגה (בייחוד מהמצגת הנפלאה של האמנית מיכל רובנר), ותמהתי על העובדה שתמונת המופתי הירושלמי, גנרל הס.ס. מוחמד אל חוסייני, היושב בברלין עם היטלר (שזכרתי שהיתה בתצוגה הקודמת) נעלמה מהתצוגה.
מניה וביה כתבתי מכתב ליו"ר "יד ושם" ושאלתי מדוע הוסרה תמונת המופתי? האם מטעמים פוליטיים? והוספתי שעל המוזיאון להנציח גם את האנטישמיות המוסלמית (לא רק הנוצרית), ואת "שואת יהודי ערב".
והנה מכתב התשובה שקיבלתי.

יד ושם
רשות הזיכרון לשואה ולגבורה

ירושלים, ז' שבט, תשס"ו
5 פברואר, 2006

לכבוד
מר נעמן כהן
תל אביב

שלום רב,
קיבלתי מכתבך מיום 26.1.06. כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, תפקידו של יד ושם הוא להנחיל את זיכרון השואה. בהתאם לכך עוסקת התצוגה במוזיאון לתולדות השואה בשורשיה של האנטישמיות הנאצית ובתפקיד שמילאה האנטישמיות הנוצרית בהתפתחויות ההיסטוריות שהובילו לשואה.
הרשה לי להבטיחך שאין אנו מודרכים ע"י מניעים פוליטיים. במוזיאון לתולדות השואה מצויות תמונותיו של המופתי של ירושלים במיקום שנקבע על פי ההקשר ההיסטורי.
באותה מידה גם הגבנו על התבטאויות של נשיא איראן. אני מצרף לך את ההודעה לעיתונות שפירסמנו.
יד ושם הוקם על מנת להנציח את זיכרון השואה – רצח יהודי אירופה בידי הנאצים ועוזריהם – ולהנחיל אותו לדורות הבאים. אנו פועלים בהתאם למנדט זה המגדיר את משימותינו בתחום התיעוד, המחקר, ההנצחה והחינוך. על פי תפיסתנו והמחקר העדכני, השואה היתה אירוע ייחודי מכיוון שגרמניה הנאצית שמה לה למטרה לא רק לרדוף ולהשפיל את היהודים, אלא עשתה את הניסיון חסר התקדים להשמיד כל יהודי בתחום שליטתה.
אנו עוסקים, כאמור, בתחום זה.
בברכה,
אבנר שלו
יו"ר הנהלת יד ושם

אכן, בתצוגה החדשה במוזיאון החדש יש תמונה קטנה של המופתי, אבל לא זו המפורסמת עם היטלר.
אין לי מושג מי היה היוזם של הסרת תמונת המופתי עם היטלר שהיתה בתצוגה הקודמת במוזיאון הישן, אבל מהתשובה הבנתי שמוסד "יד ושם" אינו מוכן להנציח את שואת יהודי ערב, ולכן יזמתי את הקמת "העמותה להנצחת שואת יהודי ערב".
יש לזכור כי בימים ההם השתוללה בארץ "אינתיפאדת הקצה" (אל אקצא), לאחר סיום האופוריה של "השלום", וייתכן שזו הסיבה להחלטה של המוסד להסיר מהתצוגה את תמונת המופתי עם היטלר.
בד בבד פניתי לראש העיר ירושלים אהוד אולמרט שינציח את "שואת יהודי ערב" ויקרא רחוב על שם קהילת קורייטה שהושמדה ע"י מוחמד באל-מדינה.
בתשובה כתבו לי מהעירייה שוועדת השמות העירוניים של עיריית ירושלים דנה בבקשה והחליטה לדחותה. מסתבר שעיריית ירושלים אינה מוכנה להנציח את שואת יהודי ערב בדומה להנצחת קהילות שהושמדו בשואת יהודי אירופה.
במכתב הם הוסיפה הערה כי "אי ההיענות לבקשה איננה נובעת מאי ההכרה לפועלם ולמסירות נפשם על קידוש שם שמיים. תודה על יוזמתך הברוכה."
למותר לציין שכל ניסיונותיי להנצחת "שואת יהודי ערב" במטרה להילחם בגזענות הערבית-מוסלמית עלו בתוהו בגין התנגדות מפורשת של כל המוסדות מימין ומשמאל.

נתניהו מבזה את חללי צה"ל
גם השנה, כמדי שנה, ביזה בנימין מיליקובסקי-נתניהו יחד עם נשיא חצי העם, ראובן ריבלין, את חללי צה"ל, כאשר השתתף באזכרה לזכרם של אנשי האצ"ל שנהרגו בניסיון הפוטש של אלטלנה, והתעלם לחלוטין מחיילי צה"ל שנהרגו ע"י אותם אנשי האצ"ל.
נאום נתניהו 30.5.18
https://www.youtube.com/watch?v=xr7sZuGkDxA
נתניהו הילל את הגיבורים שחלקם ערקו מצה"ל (תוך גניבת כלי מלחמה) בעיצומה של מלחמת השחרור, כאשר צבא הכיבוש המצרי נמצא כשלושים ק"מ מתל אביב, כדי להשתתף בניסיון הפוטש של אלטלנה.
האם זה המסר שרוצה מיליקובסקי-נתניהו להעביר היום לחיילי צה"ל?
אחרי שבעים שנות עצמאות הגיע הזמן שבנימין מיליקובסקי-נתניהו, וראובן ריבלין, נציגי "הפורשים" המכנים עצמם "המשפחה הלוחמת" יכבדו את עצמם ואת עם ישראל וינציחו גם את חללי צה"ל שנהרגו במהלך ניסיון הפוטש של אלטלנה.
ודוק: אני מדגיש את המילה "גם" כי מעבר למחלוקת ההיסטורית כולם ראויים להנצחה.
ייאמר ברורות, מדינה היא ארגון שיש לו מונופול של שליטה בשטח מסוים. המדינה הצעירה לא היתה שורדת (כאשר צבא הכיבוש המצרי נמצא כשלושים ק"מ מתל אביב) אם בנוסף לצה"ל היה קיים ארגון צבאי פרטי בפיקודו של מייצ'סלב בגון (מנחם בגין), וגם לא ארגון צבאי של הפלמ"ח בפיקוד יגאל פייקוביץ-אלון.
בפירוק כל הארגונים הצבאיים והכפפתם לצבא אחד, צה"ל, הכפוף למוסדות המדינה, בן גוריון הציל את קיום המדינה הצעירה ואת משטרהּ הדמוקרטי.
במקום להשקיע מיליונים במשיית האונייה מהים, כפי שדרש נתניהו בנאומו, יש להנציח את חיילי צה"ל ההרוגים.
וכן, הגיע הזמן להזים עוד שקר אחד עליו חוזר מיליקובסקי-נתניהו שנה אחרי שנה. השקר שבגין מנע מלחמת אחים כאשר אמר: "מלחמת אחים לעולם לא!"
בגין לא מנע מלחמת אחים, אלא התחיל בה.
בכל מדינה אחרת בעולם, גם בדמוקרטיות הנאורות, אדם העושה מרד מזוין נגד השלטון בזמן מלחמה היה מועמד לקיר.
למזלנו בן גוריון היה מספיק חכם כדי לא לעשות כן.
במקום נתניהו וריבלין, המבזים כדרכם את זכר חללי צה"ל שנפלו מאש אנשי האצ"ל, ננציח אנחנו כאן את שלושת חיילי צה"ל שנפלו מאש אנשי האצ"ל.
זכרם של השלושה יינון לעד כתורמים להקמתה של מדינת היהודים ולהיותה מדינה דמוקרטית:

פסח וולודינגר, בן 19, נותר יחיד מכל משפחתו שנספתה בשואה, בפרוץ המלחמה התגייס לפלמ"ח, השתתף בקרבות ונפצע קשה בידו. הועבר לשרת במטה הפלמ"ח שם נפצע מאש אנשי האצ"ל ולאחר מיספר ימים מת מפצעיו.

משה חיים כ"ץ, בן  19, ניצול השואה חייל חטיבת "אלכסנדרוני", השתתף ב-11 קרבות עם צבאות ערב שפלשו לארץ, נהרג ע"י אנשי האצ"ל ליד כפר ויתקין.

יעקב פריד, בן 21, חייל חטיבת "קרייתי", נהרג ע"י אנשי האצ"ל ליד כפר ויתקין.

(ועל עדותו של ס"אל אלי דובדבני (אני מקווה שהוא בבריאות טובה) מחטיבת אלכסנדרוני, ועל סירובו של נשיא חצי העם, ראובן ריבלין, להנציח את חיילי צה"ל, כבר כתבתי:)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00996.php

המדיניות השגויה של נתניהו – החזרת ספינות הערבים מעזה
לאחרונה כתבתי על הפתרון האפשרי לבעיית שלטון החמאס על ערביי עזה.
על ישראל לצאת מהקופסה ולנקוט ביוזמה חדשה שיש בה יתרונות רבים לישראל.
על ישראל להחיל מדיניות של גבול ימי פתוח לעזתים ליציאה. יש לתת אפשרות גורפת לעזתים לצאת מעזה ולהגר לאירופה.
על ישראל להתיר מעבר חופשי החוצה של אזרחים ע"י מתן אפשרות חופשית ליציאת אוניות עם מהגרים עזתים. מובן מאליו שכל האוניות הנכנסות לעזה יעברו פיקוח בטחוני. לעומת זאת האוניות היוצאות עם מהגרים מעזה יצאו בחופשיות ללא כל פיקוח. יתדפקו העזתים על שערי אירופה. האיחוד האירופי יוכרח לקלוט את כל המהגרים מעזה.
זה אגב האיום הגדול ביותר שישראל יכולה לאיים על ממדינות אירופה. הצפת אירופה בפליטים. ובעצם הצבתו יש משום יתרון מדיני מיידי לישראל.
האם נתניהו ייצא מהקופסה?
למרבה הצער השאלה ששאלתי נענתה בשלילה. מסתבר שנתניהו לא יצא מהקופסה.
במסגרת ההפגנות לחיסול מדינת היהודים והשמדתם יצאו כמה ספינות מעזה למשט לאירופה. ובמקום להתיר להם פשוט לצאת חיל הים מנע מהם את היציאה.
תנו לערבים לצאת כרצונם! אל תפריעו להם לצאת!

הם צודקים
"ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה," דברי האימאם השהיד (החלל הקדוש) חסן אלבנא, רחמי אללה עליו. שהרי השליח [מוחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו." (אמנת החמאס סעיף 7)
איסמאיל הניה מצהיר: "אנחנו אוהבים למות, והיהודים אוהבים לחיות, ולכן אנחנו ננצח."
https://www.youtube.com/watch?v=Qjon9EceZg8
לאחר הדברים המפורשים של אנשי החמאס האיסלמו-נאצים שמטרתם חיסול מדינת היהודים והשמדת היהודים, קובע האקטיביסט הפרו-איסלמי, תעמלן החמאס, לורד האו האו הישראלי, גדעון לואי (לוי) שהם פשוט צודקים!
"צריך להגיד זאת בפשטות וביושר: הם צודקים." (גדעון לוי, "הם צודקים", "הארץ", 31.5.18) והוא מסיים: "הם לעולם לא יפסיקו להיאבק. הצדק איתם."
למזלו של לואי (לוי) חיילי צה"ל (הפאשיסטיים לדבריו) מגינים עליו בגופם. אילולי הם, היו העזתים מחריבים את ביתו, ורוצחים ואונסים אותו ואת משפחתו.
המגוחך הוא שלואי (לוי) מגנה את ישראל כמדינה לא דמוקרטית בשעה שבן דמותו האנגלי הלורד האו האו הועמד לדין והוצא להורג, כי לדמוקרטיה האנגלית יש עקרונות. הדמוקרטיה האנגלית היא דמוקרטיה מתגוננת, הדמוקרטיה הישראלית – לא.
הדמוקרטיה האנגלית היתה חסרת ביטחון, ולכן התגוננה מהפשיסטים תומכי הנאציזם כלורד האו האו שהוצא להורג, או מאנשי מפלגתו של מוסלי שהוכנסו לכלא.
הדמוקרטיה הישראלית בטוחה בעצמה.
ודוק: בשום פנים אופן אין להוציא להורג את לורד האו האו הישראלי – גדעון לואי (לוי). הדמוקרטיה הישראלית חזקה מספיק.

הישבנים החדשים – בזכות הישבנים המרוֹקנים
בתיאטרון הקאמרי החליטו להעלות מחזמר חדש בשם "זה אני" שיכתוב ויביים המחזאי, מאור זגורי.
לפי התקציר, המחזה המבוסס על שיריו של הזמר אייל ביטון-גולן, מספר על משפחת טולדנו המנהלת תזמורת מוזיקה מרוקאית (בכיבוסית אנדלוסית-ספרדית) הנמצאת על סף קריסה, כאשר האב מנסה לשכנע את שלוש בנותיו לקחת לידיהן את הניהול.
בדף הסבר שכתב זגורי הוא נימק את הבחירה בשיריו של ביטון-גולן בכך ששיריו ליוו אותו מאז התבגרותו בבאר שבע ועד חייו בתל אביב כיום. "שיריו הם הקונצנזוס היציב והמצליח ביותר בפופ הישראלי," וציין ש"זה זמן רב שכיסאות התיאטרון הישראלי צמאים לישבנים טריים של קהל חדש, כזה שיש להזמינו לא על ידי תיאטרון חנפני, אלא על ידי יצירה חדשנית ובועטת."
מרגע הפרסום החלה מתקפה פרועה עליו בשתי חזיתות.
בחזית הראשונה הותקף זגורי שעצם ההצגה על יהודים מערביים-מוגרבים היא מגונה מפני שהיא חנופה לשרת התרבות מרים סיבוני-רגב, והופכת את הקאמרי לתיאטרון חנפני.
בחזית השנייה, החזית הפוריטנית, הותקף זגורי על הבחירה בשירי איל ביטון-גולן, שאביו דני ביטון ריצה שנתיים מאסר על שידול לזנות וקבלת שירותי זנות מקטינות, ונעצר בחודש שעבר בחשד לביצוע מעשה מגונה.
כל זה מגונה.
מאור זגורי הוא במאי מוכשר. אמנם לא אהבתי את הפרשנות שלו ל"המלט", אבל מאד אהבתי את הסידרה שלו "זגורי אימפריה" בה הציג את חיי המרוקנים כהוויתם. (אם היה אשכנזי ודאי היה מואשם בגזענות) וכן אהבתי את הסדרה הקומית שביים "השבבניקים".
זגורי צודק. כל מי שמבקר בתיאטרון רואה מיד כי הקהל הוא א"ט – אשכנזי טהור.
עדת המערביים-מוגרבים אינה נמנית על חסידי התיאטרון. לכן יש לעודד את זגורי האומר ש"כיסאות התיאטרון הישראלי צמאים לישבנים טריים של קהל חדש" – ישבנים מרוקנים.
יש לתמוך בהעלאת ההצגה החדשה.

לפני יום הנכסה
אנחנו עומדים לפני יום הנכסה. בהיעדר מיקוש נקווה שהיום הזה יעבור עם פחות הרוגים מיום הנכבה. הרוגים הם בראש ובראשונה אינטרס ערבי. יש לזכור כי אחת ההמצאות הגאוניות ביותר של מוחמד היא המצאת רעיון מלחמת המצוה – הג'יהאד.
הרעיון גאוני בגלל שהג'יהאד הוא מה שנקרא בתורת המשחקים win win situation, הזוכים בקרב מקבלים את השלל – אדמות, בתים, נשים, וההרוגים מקבלים חיי נצח בגן העדן עם בתולות ונערים. לכן כל הרוג ערבי הוא הישג עבורם.
לרגל יום הנכסה כתבתי מכתב תזכורת לפרופסור רון רובין – נשיא אוניברסיטת חיפה, שיסיר את אנדרטת הזיכרון המנציחה את זכר הנַּכְּסַה (יום התבוסה, בערבית – אסון, של הערבים במלחמת ששת הימים) הנמצאת לפני שער הכניסה הראשי לאוניברסיטה.
היום כשהסטודנטים הערבים הם רק כמחצית התלמידים זה עדיין ניתן. בעתיד כבר לא.
(ערבים בחיפה חוטפים היום את דגל ישראל ודורכים עליו:)
http://rotter.net/forum/scoops1/477080.shtml

מזכ"ל נאט"ו: לא נגן על ישראל אם תותקף על-ידי איראן
בריאיון לעיתון הגרמני "דר שפיגל" הדגיש מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, כי ישראל אינה חברה בברית, וכי הסיוע הצבאי של הארגון אינו חל עליה.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5276886,00.html
זה ברור שנאט"ו (או בכלל אירופה) לא תתייצב לצד ישראל, השאלה היא אם היא תתייצב לצד איראן במאבקה בישראל?

ונהיו בעינינו כחגבים
כמה נלעגת היתה השבוע ח"כ ציפורה-מלכה בז'וז'וביץ-לבני-שפיצר, כאשר הגיבה לדברי תמיר פרדו וכתבה: "קמנו למדינה שבה ראש השב"כ היה המעצור האחרון בפני ראש מממשלה שרוצה להשתמש באמצעים שנועדו מול אויבים כנגד רמטכ"ל וראש המוסד. השילוב של הרבה שנות שלטון, עודף כוח וסימון כל מי שחושב אחרת כבוגדים – הרסני. נתניהו צריך ללכת," ופנתה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, אבי דיכטר, בבקשה לכנס דיון דחוף בוועדת משנה לשירותים חשאיים, שאליו יזומנו יורם כהן וראש השב"כ הנוכחי, נדב ארגמן, כדי לברר האם אכן היתה בקשה לבצע האזנות.
לא זכור לי למשל שכאשר מסר מאיר דגן לאמריקאים מידע סודי על תוכניות תקיפת הגרעין האיראני, היא תבעה לחקור אותו על כך. כי הרי דגן התנגד לנתניהו, אם היה זה נתניהו הוא היה ודאי מואשם בבגידה, לא פחות.
דווקא הוראת נתניהו להגביר את האמצעים לשמירת סודיות מקבלים משנה תוקף לאור הפטפטת הבלתי נפסקת של לשעברים למיניהם, עד שלפעמים אפשר לקבל זיעה קרה רק מהמחשבה שאלו היו ממונים על ביטחוננו.
כמה נלעג גם אברהם גבאי, שותפהּ של ציפורה-מלכה בז'וז'וביץ-לבני-שפיצר, המאשים את ממשלת ישראל שהיא "בלון החמצן של עזה":
http://rotter.net/forum/scoops1/476060.shtml
ומחליף את פרסקי-פרס בסאטירה "כן", ו"לא", כאשר יום אחד אומר לכבוש את עזה ויום אחד שאסור לכבוש את עזה.
אבי גבאי כן ולא:
http://rotter.net/forum/scoops1/476485.shtml
כמה עצוב.
הטרגדיה של ישראל היום והעם היהודי כולו, שכולם ליד נתניהו נדמים כחגבים.

נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).