דומה שמזמן לא היתה צהלה כזו כצהלה שנשמעה כאשר מסי (המשיח) ביטל את ביקורו בירושלים.
לְיוֹנֵל אנדרס "לֵאוֹ" מסי קוצ'יטיני, נולד ברוסריו ברחוב ישראל, אך נכנע לאיומי המוסלמים וביטל את ביקורו בישראל ובירושלים.
"תודה לך מסי (המשיח) צהל כתב "הארץ" אורי משגב (אורי משגב, "תודה לך מסי", "הארץ", 7.6.18) "מישהו צריך להפריע קצת לנורמאליות של הכיבוש" (היהודי של ירושלים).
"כולנו bds," צהל כתב "הארץ", האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי, דמיטריוס (חסיד האלה דמטר) שומסקי, האוקראיני ממוצא יהודי.
ציפורה מלכה בז'ז'וביץ-לבני-שפיצר מיד צהלה והכריזה: "ביטול משחק הכדורגל בין ארגנטינה לישראל נובע מניהול לא נכון של ראש הממשלה נתניהו ושל מירי רגב" ... כמובן אם היא היתה מנהלת (ראשת ממשלה) זה לא היה קורה...
יש לי הרבה ביקורת על דרך ניהולה של מרים סיבוני-רגב, אבל להאשים אותה באיומי הטרור האיסלאמי כל כך מופרך, וכל כך לא נכון, אבל עולה בקנה אחד עם הפרופוגנדה האנטישמית הקבועה לפיה "היהודים אשמים בכל."
מסי (המשיח) לא בא וגם לא יצלצל. בהחלט לא נורא. עברנו הרי את פרעה, נעבור גם את זה.

Amor inimicus
אהבת האוייב (1)
"יצורים יפים"
היהודייה האמריקאית גרטרוד שטיין הכריזה בזמנו שכיהודייה וכאישה לסבית, היא ממליצה להעניק לאדולף היטלר פרס נובל לשלום. כי על ידי גירוש היהודים והגורמים הדמוקרטים והשמאליים, הוא מסיר את כל הגורמים לסכסוך ומאבק מגרמניה.
והנה בדומה לה, בעוד מפגיני החמאס בעזה קוראים למען חיסול ישראל ורצח כל היהודים ("ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה"), ובעוד איסמאיל הנייה מצהיר: "אנחנו אוהבים למות, והיהודים אוהבים לחיות, ולכן אנחנו ננצח".
https://www.youtube.com/watch?v=Qjon9EceZg8
ובעוד הם מאיימים ברצח על הלהט"בים, יהודים כערבים, וגם רוצחים אותם, קורא הפעיל הלהט"בי, היושב בבירת הרייך – ברלין, עמרי בן יהודה, ללהט"בים בישראל לתמוך באלו הקוראים להשמידם, ולכנות אותם "יצורים יפים". (עמרי בן יהודה, "יצורים יפים", "הארץ", 6.6.18).
האין זו הוכחה ברורה לתיאורית "הטאנטוס" – יצר המוות של פרויד?
הנה כי כן, המחלה התגברה. למחלת Amor inimicus אהבת האוייב, נוסף התנטוס – יצר המוות.
מסתבר שבניגוד לקביעתו של "הסוציולוג" איסמעאיל הנייה, שהיהודים אוהבים לחיות, מסתבר שיש מהם שדווקא אוהבים למות.

Amor inimicus
אהבת האוייב (2)
אהבת הפשיזם האיסלמו-נאצי ומנהיגו העליון, בזמן שבאיראן שואגים ברחובות "מוות לישראל ולאמריקה" וסופרים את הימים להשמדת ישראל – הגיע לביקור באיראן האקטיביסט הפרו-איסלמי, האמריקאי, הגזען האנטישמי, מיקו איפלנד-פלד.
https://en.wikipedia.org/wiki/Miko_Peled

מיקו איפלנד-פלד התפרסם לאחרונה בהיותו הפעיל האנטישמי הבולט ביותר בוועידת הלייבור הבריטי. לעומתו קורביין הצטייר כאוהב ציון.
הוא טען בוועידה כי יש לאפשר לאנשים לפקפק בהתרחשות השואה: "זה נוגע לחופש הביטוי, החופש למתוח ביקורת על כל נושא ולדון בכל נושא, בין שמדובר בשאלת 'השואה – כן או לא?' – בין שמדובר בפלסטין, בשחרור, כל קשת הנושאים. לא צריכים להיות גבולות לדיון."
הוא אף השווה את ישראל לנאצים: "אנחנו לא מזמינים את הנאצים ונותנים להם שעה להסביר מדוע הם צודקים; אנחנו לא מזמינים את גזעני האפרטהייד מדרום אפריקה להסביר מדוע האפרטהייד היה טוב לשחורים; וכך עלינו להימנע גם מהזמנת הציונים – זה דבר דומה מאוד."
בניגוד ליאיר, בנם של אנשי הלח"י משה וטובה סבוראי, שבגד בתורת הוריו הפך אוטו-אנטישמי ואנטי-ציוני קיצוני המחויב לחיסול ישראל, הבן, מיקו פלד, רק ממשיך את תורת אביו. ככתוב "שמע בני מוסר אביך":
האב, מתתיהו (מתי) איפלנד-פלד (1923-1995), יליד הארץ להורים שעלו מאוקראינה, התחיל את הקריירה כפלמ"חניק, המשיך אותה כאלוף בצה"ל וחבר המטכ"ל בששת הימים, שהאיץ במטכ"ל לצאת למלחמה, וסיים אותה כאנטי-ציוני, חבר "התנועה המתקדמת לשלום".
הבן, מיקו איפלנד-פלד המתגורר בארצות הברית, חיבר ספר  בשם:
The General's Son – Journey of an Israeli in Palestine
בו הוא תיאר את התהפכות האידיאולוגיה ההדרגתית שלו ושל אביו, נגד הציונות, והפיכתם לאקטיביסטים פרו-איסלמיים, והוא מותח בו ביקורת חריפה על מדינת ישראל וצה"ל.
נכדתו של איפלנד-פלד, סמדר, (בתה של בתו נורית פלד) נרצחה בפיגוע התאבדות במדרחוב בן יהודה בירושלים ב-4 בספטמבר 1997 ונקברה בקיבוץ נחשון, ליד סבה, אבל הרצח הנתעב ע"י האיסלמו-נאצים רק העצים את הזדהותה של אימהּ נורית פלד, הידועה כאקטיביסטית פרו-איסלמית קיצונית, עם הרוצחים ומטרותיהם.
הנה בנים גידלתי ורוממתי וחינכתי לשנאת ישראל.
והנה אותו אקטיביסט פרו-איסלמי, הגזען האנטישמי, מוזמן ע"י המשטר הפשיסטי האיסלמי-נאצי, האיראני מכחיש השואה, להורות את משנתו בפני "משמרות המהפכה".
את הביקור הוא פותח בביקור הזדהות עם משפחות השאהידים האיראנים, שם הוא נזכר בבניו איתן ודורון, ושמח שהם כבר לא בישראל ולא ייהרגו ע"י האיראנים.
לאחר ההזדהות עם השהידים האיראנים הוא נותן הרצאה לחיילי הצבא הפשיסטי האיסלמו-נאצי המכונה חיילי "משמרות המהפכה".
מטרת ביקורו.
וכך הוא מתאר את ההרצאה:
"נכנסתי להיכל התפילה, מלווה במתורגמן ומספר עיתונאים שליוו אותי במהלך הטיול, קיבלו את פנינו והובלנו למושב עם מיקרופון. כבערך 10 שורות של גברים צעירים יושבים, 20 ישבו על הרצפה עם רגליהם שלובות ובערך מאה אנשים נוספים בלבוש אזרחי אשר ישבו לצד הקירות של ההיכל הגדול. אף על פי שהייתי מצפה מצוערים צעירים באימונים להיות ישנוניים וחסרי מנוחה, הם היו קשובים ומטופחים היטב. בבירור השמנת והסלתה של צעירי איראן, והנה אני, מחזיק בשני זהויות אשר הם עלולים למצוא עצמם נלחמים בהם מלחמה קטלנית. החלטתי בראשי לא להתאפק ולהוציא הכול החוצה:
"'למרות שאני מוצג כאמריקני, ואני אכן מתגורר בארה"ב, אני למעשה לא מארה"ב. אני ישראלי, בנו של גנרל בצבא הישראלי, וגם אני שירתתי בצבא הישראלי.'
"עצרתי לדקה לראות מה יקרה. אחרי הכול, היה זה גוב האריות, ועל פי הממשלות הישראליות והאמריקאיות, הם טרוריסטים. האולם היה שקט כפי שאולם עם מאות אנשים יוכל אי פעם להיות. המשכתי:
"'אני כאן היום בגלל שאני מתנגד לציונות ומדינת ישראל אשר הוקמה על מדינה פלסטינית גנובה, על חשבון חייהם של פלסטינים.'
"זה לא הולך להיות מספיק, לכן הייתי צריך להמשיך, עמוק יותר:
"'שינוי כזה כמו שאני עברתי בדרך כלל מגיע כתוצאה של חוויה טרגית והמקרה שלי אינו שונה. נקודת מבטי ותפיסת העולם שלי השתנתה כאשר שלושה צעירים פלסטינים ביצעו משימת התאבדות בירושלים והרגו את בתה בת ה-13 של אחותי.'
"לאחר שסיימתי את דברי, היה זמן לשאלות ותשובות והשאלה האחרונה היתה בנוגע להערה שאמר המנהיג העליון של איראן, כי בעוד 25 שנים לא תהיה ישראל. הם תהו מה חשבתי על ההערה שלו.

"משם פנינו לבית ספר תיכון מקומי לשיחה נוספת. פעם נוספת נכנסו אל תוך היכל התפילה, הפעם בבית ספר תיכון, וכאן קרוב למאתיים תלמידים ישבו ברגליים שלובות על הרצפה מרוצפת השטיח, כבערך מאה מבוגרים יושבים סביב המתחם, וכסאות ומיקרופון הוקמו בחזית. אמרתי לתלמידים שאני מירושלים, פלסטין. ושאלתי אותם מה הם יודעים לגביה.
"במהלך שלב השאלות והתשובות, אני נשאלתי האם זה נכון כי יהודים הגיעו לפלסטין וקנו שם אדמות ולאחר מכן הפלסטינים הגיעו ולקחו אותם. 'לא,' השבתי שלא כך היה, אני השבתי: 'היו אלה היהודים הציוניים אשר הגיעו ולקחו את האדמה והבתים מן הפלסטיניים.'
(מעניין שבניגוד לאיפלנד-פלד יש בין האיראנים יש הסבורים שהארץ שייכת ליהודים ולא לפלסטינים. נ.כ.)
"'האם נחוץ "היטלר" לשחרור פלסטין?' שאל צעיר גבוה, בעל מראה נאה שנעמד ואמר כי הוא חושב ש'פלסטין תוכל להיות חופשייה רק אם יהיה היטלר נוסף.'
"הזכרתי לנער את ההצהרה שנאמרה על ידי המנהיג העליון, שבעוד רבע מאה מעכשיו ישראל לא תתקיים, ואיתגרתי אותו ואת האחרים לחשוב למה הוא התכוון בכך? האם הוא רוצה שאנשים ימותו? האם הוא רוצה שנשים וילדים יסבלו ויהפכו פליטים חסרי בית? כמובן שלא. מה שדיבר עליו המנהיג העליון הוא סיום המשטר הציוני האכזר והגזעני הקיים בפלסטין כיום ולראות אותו מוחלף במדינה שבה יהודים, נוצרים ומוסלמים יהיו חופשיים להתפלל יחדיו, בדיוק כפי שעשו בעבר."
http://rotter.net/forum/scoops1/478500.shtml
פשוט לא ייאמן, בשעה שחסידי הדמוקרטיה באיראן יוצאים נגד משמרות המהפכה הפשיסטיים, מיקי איפלנד-פלד תומך בהם, מעריץ את מנהיגם העליון, ומייחל לניצחונם בחיסול מדינת היהודים. האם יש בוגד שפל ונאלח ממנו? ממש זרע השטן.

Amor inimicus
אהבת האוייב (3)
האם מִפנה?
כתב "הארץ", האקטיביסט הפרו-איסלמי והאנטי-ציוני, יצחק לאופר-לאור, היושב בבירת הרייך – ברלין, עוזב את העיתון.
כתבותיו, בלי קשר למושא הכתיבה, היו מלאות בשנאת ישראל והעם היהודי, ובאהבת האוייב הערבי-מוסלמי.
במכתב פרידה אל הקוראים שהוא מפרסם ב"הארץ" ("פרידה מפרק ארוך", מוסף "תרבות וספרות", "הארץ", 8.6.18) הוא אינו נותן הסבר האם הוא פוטר ע"י עמוס שוקן או פשוט יצא לפנסיה, אבל הוא מסיים כך: "היו שלום קוראים, לא הכרתיכם אבל כתבתי לכם מתוך אהבה."
מוזר. לא נראה לי שערבים היוו את קהל הקוראים שלו שקראו את כתבותיו.
---
האם ניתן לברך "ברוך שפטרנו", ועיתון "הארץ" משנה את פניו? או שנקבל מחליף בדמותו?

מחנה ציוני?
"הרשימה הערבית המשותפת" (בשנאת ישראל) העלתה הצעת חוק לפירוק ההסתדרות הציונית, הסוכנות, קק"ל וקרן היסוד.
מלבדם תמך בהצעה חבר כנסת של מפלגת "המחנה הציוני", הערבי-מוסלמי-סוני זוהיר בהלול.
תאמרו זה אבסורד שחבר מפלגה הנקראת "המחנה הציוני" יצביע נגד המחנה הציוני? מסתבר שלא.
לא מפתיע שמוסלמי כזוהיר בהלול, המסרב לראות בדברי מוחמד לפיהם יש לרצוח את כל היהודים גזענות, יצביע כך. אבל מפתיע מאוד שיש לו תומך.
יוסף ביילין תומך בזוהיר בהלול בדרישתו לחיסול מוסדות אלו. (יוסף ביילין, "ישראל היום", 8.6.18).

[אהוד: לאחר שיוסי ביילין נבחר לעמוד בראש מר"צ, פרשתי סופית מן התנועה וגם ניבאתי לה ירידה אחר ירידה בקלפי. אני משער שאילו רן כהן היה נבחר אז לעמוד בראשה, התנועה לא היתה מידרדרת עד כדי מצבה היום, עם תמר זנדברג בראשה, מנהיגה שעלולה להביא אותה אל מתחת לאחוז החסימה].

האם לקראת ייסודו של חג חדש?
לא די בכך שבנימין מיליקובסקי-נתניהו, ביחד עם נשיא חצי העם ראובן ריבלין, מבזים את חללי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בניסיון הפוטש של אלטלנה, הרי ביום ראשון תעלה בפני ועדת השרים לחקיקה הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו לקבוע יום זיכרון ממלכתי לציון אותו ניסיון פוטש, בו נהרגו חיילי צה"ל, ולא לצורך הנצחתם.
למותר לציין שההצעה צפויה לקבל תמיכה גורפת.
http://rotter.net/forum/scoops1/478024.shtml

חרשנו, אמר הזבוב לשור
"ארבע המחתרות הן שסללו את הדרך ליציאת הבריטים ולהקמת מדינת ישראל." (יוסף גייסינוביץ'-אחימאיר, "חדשות בן עזר", גיליון 1348)
"חרשנו, אמר הזבוב לשור." (איבן אנדרייביץ קרילוב)
נעמן כהן