אני מנסה לדמיין לעצמי איך המתווה להפללת צרכני זנות עומד להתבצע:

שוטר חרש, לבוש בבגדים אזרחיים אורב ליד בית חשוד כבית בושת, אבל גם "המדאם" לא נולדה אתמול, והיא מגניבה את הקליינטים דרך מבוא סתרים. קליינט שלומיאל יוצא דרך הפתח הראשי, והשוטר עט עליו:

"אתה מואשם כצרכן זנות, בוא איתי לתחנה!"

הקליינט דווקא לא מתבלבל: "אני גר כאן!"

"תראה לי תעודת זהות."

"יש לי כאן רק רישיון נהיגה."

"אל תתחכם איתי, בוא איתי לתחנה!"

"אני נשבע לך, אני רק שאלתי, רק שאלה, כמו בקופת חולים."

"אז אתה מכחיש?"

"כן, אני מכחיש."

"אז אקח אותך ואת היצאנית לבדיקת די אן אי."

"יש שם חמש..."

"עכשיו לילה, סגור במעבדה, אמלא צו לך ולחמש – מחר בבוקר תתייצבו במעבדה."

"המאדאם" יוצאת ולועגת לשוטר: "מי יפצה אותי על אובדן הקליינטים? תוותר בן אדם, איזה די אן איי תמצא מחר אחרי שכולן יתקלחו?"

אני מניח שהסצינה שתיארתי לעיל איננה רחוקה מהמציאות שתיווצר אם המתווה המטומטם הזה ייהפך לחוק, שבו יקנסו צרכן זנות ב-1500 שקל, ועל הרצידיביסט יוטל קנס כפול, אבל יזכה להנחה אם יסכים ל"חינוך מחדש".

"החינוך מחדש" מזכיר משטרים אפילים מההיסטוריה הלא רחוקה, ואם אינני טועה, גם דאע"ש נקט דרך זאת כלפי סוטים "קלים" מהאיסלאם "הנכון". באשר ל"כופרים"ף היה להם "פתרון" הרבה יותר יעיל. יש גם היום חוגים דתיים המאמינים שעל ידי חינוך מחדש ניתן לגרום להומוסקסואלים להיהפך להטרוסקסואלים.

ומדוע הזכרתי את הניסיון הנואל לשנות את טבעו של ההומוסקסואל?

משום שמדובר בטבע, ובלשון שהדתיים יבינו: ככה ברא אותם הקדוש ברוך הוא. זה גם מה שקורה עם הזכר האנושי, "השפוט" על מין מלידה עד זקנה ושיבה, והבעיה נובעת מכך שהפרטנר – הנקבה האנושית – מוכנה להיענות לדרישה האובססיבית הזאת במינון זעיר, והקומץ אינו משביע את הארי.

שלא ישתמע שיש לי טענה כלפי הנשים, אדרבה, מובן מאליו שמי שנושאת את הרחם בגופה, והרי האחריות על תוצאות המפגש המיני היא בעיקר עליה, לכן היא חייבת להיות בררנית בבחירת הפרטנר למין. בין הסיבות האובייקטיביות ל"יובש" מיני נמנה את ימי המחזור שאצל הרבה נשים כרוכים בסבל, את חודשי ההיריון הראשונים עם הבחילות האינסופיות שאינן מותירות כל מקום לאינטימיות מינית, וההחלמה מהלידה שבדרך כלל היא טראומטית למדיי, ולחלק לא קטן של נשים מתלווה גם הדיכאון אחרי לידה. וכן גם תקופת הבלות איננה מסייעת למצב רוח מתאים לאקט שהגבר "שפוט" עליו.

שהרי אצל גבר, חוץ ממחלה קשה, שום דבר איננו יכול להחליש את התשוקה האדירה למין. הסטטיסטיקות (מדו"ח הייאט ואילך) מראות שיש אחוז גבוה של נשים שמעולם לא חוו אביונה בחייהן, ויש לא מעט נשים שהמין עבורן זה עינוי, שהן מוכנות לסבול אותו (תוך זיוף אורגזמה) למען ילדים ולמען שלום בית. כל זה איננו מונע מהנשים לעשות כל אשר לאל ידן כדי לפתות ולגרות את הגבר: בגדים צמודים וחשופים, תעשייה ענקית של יופי (תסרוקות, איפור, ניתוחים פלסטיים, מניקיור, פדיקיור, אינספור פריטי גרדרובה וכו'). אני משוכנע שנשים רבות אינן מודעות לכך שהתנהגות זאת מגרה, כפי שהנקבה המיוחמת ביונקים איננה מודעת לכך שהרחם שלה מפיץ ריח שמטריף את מוחו של הזכר, הרודף אחריה עד אובדן החושים, והמוכן להילחם עליה עד מוות.

שוב, שלא תשתמע כאן טענה – כך ברא הטבע את הזכר, וכך את הנקבה. אבל צריך להיות עיוור כדי לא לחוש בפער האדיר בין תשוקת הזכר למין ובין יכולתה-רצונה של האישה לספק תשוקה זאת.

הפתרון מאז ומעולם: קניית מין בכסף. הפמיניסטיות סבורות שצרכני הזנות עושים את מעשיהם האפלים כדי להחפיץ את הנשים: הולך גבר כזה אל מאורה חשוכה בלא מעט סכנות (סרסורים, עולם תחתון), משלם במיטב כספו – וכל זה לא כדי לספק את יצרו, אלא כדי להחפיץ את האישה!

לא יכולה להיות דרך מחשבה יותר מטומטמת מזאת! ויש פתרון מזהיר: משלם הקנס, כך טוענות יוזמות המתווה, יבויש בפני משפחתו וחבריו.

יש לי חדשות: צרכן הזנות איננו הולך קוממיות לבית הזונות גם היום. הוא יודע גם היום שמעשיו, ומעשיה של הזונה, אינם הבון-טון של החברה, אבל אם מותר לי להיכנס לעורו – הוא חש שהוא כפוי על ידי יצרו, שלא בטובתו.

ובכן, אנחנו הולכים להיות מדינה מתקדמת, כמו עוד 9 מדינות בעולם, ואנחנו נפליל צרכני זנות. אם הדאגה לזונות היא בראש מעייניה של התנועה הפמיניסטית, הרי אפשר לשאול אותן אם הן מוכנות להשתקם, להציע להן דיור, קורסי השתלמות והבטחת עבודה. זה יהיה הרבה יותר זול מכל המנגנון האדיר שהמשטרה תצטרך להקים כדי להתמודד עם תוצאות החוק המטומטם הזה. וכן, הפמיניסטיות תהיינה מופתעות להיווכח כמה מעט מהן תהיינה מוכנות למתווה השיקום.

משה גרנות