לאחר שסיימתי את כתיבת הרומאן "המושבה שלי" נדדתי עם כתב-היד אצל מרבית הוצאות הספרים החשובות בארץ, ומכולן נדחיתי. לעיתים בביזיון, כמו עורכת "הספרייה לעם" של "עם עובד", אילנה המרמן, שהחזירה בדואר את כתב-היד אפילו ללא מכתב, ורק לאחר שננזפה במערכת שלחה לי מכתב עם תאריך קודם לתאריך החזרת כתב-היד.

אחת ההוצאות להן שלחתי את כתב-היד היתה "ספריית פועלים". חוות הדעת של נתן שחם היתה חיובית אך הוא התנצל בפניי ואמר ששאר האנשים הקובעים במערכת מסרבים להסתכן בהוצאה לאור של הרומאן שלי.

הרומאן יצא לאור לבסוף בשנת 2000 בהוצאה המסחרית [ללא מימון המחבר] "אסטרולוג", ונמכר ביותר מ-1,500 עותקים. על העטיפה האחורית שלו נכתב, בין היתר:

ש. שפרה: "הרומאן פורש יריעה צבעונית, בשר-ודמית מאוד, של המושבה. המספר הוא גם אחד מגיבורי הרומאן וגם מעין כרוניקאי הרושם את תולדותיה. דמיון ומציאות משמשים כאן בעירבוביה, ומעניקים לרומאן גוון של בורלסקה פיקארסקית שאינה נעדרת אירוניה, המופנה כלפי אורחות החיים של בני המושבות הראשונות. הישגו של הרומאן הוא בעיצוב לשון דיבור ייחודית, מפולפלת מאוד וגוזמאית, שהיתה רווחת במושבות האיכרים והיא בליל של עברית ברמות שונות ושל ערבית, אידיש וצרפתית, והיא מסייעת לצייר תמונה מלאת חיות של המושבה על שפע גיבוריה. בן עזר הוא אולי אחרון הסופרים שמסוגל להעמיד תמונה של המושבה בלשון זו."

נתן שחם: "נועזותו של אהוד בן עזר בקריאת הדברים בשמם עשוייה לרכוש לו הן קוראים שיש להם עניין להכיר את תולדות ההתיישבות בארץ-ישראל והן קוראי ספרות יומיומית יותר, שסתם סאגה ציונית אינה הספר שייקחו עימם לאי מבודד."

[הציטוט בהסכמת נתן שחם, ששמח לצרף את המלצתו].

עמוס לויתן: "'המושבה שלי' הוא רומאן פיקארסקי, צבעוני, עסיסי ומשעשע, רומאן ייחודי על תקופת העלייה הראשונה, שטרם נכתב כמותו וספק אם ייכתב בדורות הבאים."