גֵּנֵרָל פָּרְסִי שֶשְּמוֹ הוּא גוּלָאם רָזָא גָּ'לָאלִי,
רֹאשׁ אִרְגּוּן הַהֲגָנָה הָאֶזְרָחִית,
הִטִּיל לִפְנֵי יָמִים סְפוּרִים גַּל-פָּאנִיקָה כְּלָלִי
בִּנְאוּם פֻּמְבִּי מַרְעִיש שֶבּוֹ הִנְחִית
עַל יוֹשְבֵי אוֹתָהּ רֶפּוּבְּלִיקָה אִיסְלָאמִית לוֹחְמָנִית
יְדִיעָה שֶבֵּין גּוֹרְמִים הַמִּתְנַכְּלִים
לְאִירָאן, פִּתְאֹם הִצְלִיחָה יִשְׂרָאֵל הַתַּחְמָנִית
עִם מֻמְחִים שֶלָּהּ בְּשֶטַח הָאַקְלִים
בְּעָרְמָה רַבָּה – מַמָּש לֹא יְאֻמַּן – פָּשוּט לִגְנֹב
עֲנָנִים נוֹשְׂאֵי גִּשְמֵי-בְּרָכָה מִשֶּטַח
מְדִינַת הָאָיָתוֹלוֹת, כָּךְ שֶשֹוּם טִפְטוּף רָטֹב
לֹא יַרְוֶה אֶת אַדְמוֹתֶיהָ, וְהַמֶּתַח
שֶדִּבְרֵי הַגֵּנֵרָל הַזֶּה גָרְמוּ שָם בִּמְהֵרָה
נִתְגַּבֵּר כְּשֶחֵקֶר מֵטֵאוֹרוֹלוֹגִי
בְּאִירָאן חִזֵּק בְּתֹקֶף אֶת דְּבָרָיו שֶלִּכְאוֹרָה
נִשְמְעוּ כִּבְּלוֹף מֻפְרָךְ וּבִלְתִּי לוֹגִי.

וְאִם אֵין זֶה מְסַכֵּן מַסְפִּיק אֶת הָרֶפּוּבְּלִיקָה
הָאִיסְלָאמִית, עוֹד הוֹסִיף אוֹתוֹ דוֹבֵר
שֶבִּמְקוֹם עַנְנֵי-גֶּשֶם שֶמֵּהֶם אִירָאן נֻתְּקָה
כְּבָר הֶחְדִּירָה יִשְׂרָאֵל בִּשְווּנְגּ גּובֵר
לְשִטְחָם שֶל הָאִירָאנִים שֶרֹאשָם בָּעֲנָנִים
בְּחָלְמָם לִזְכּוֹת בְּנֶשֶק מְגֻרְעָן
עֲנָנִים שוֹנִים שֶהֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר מְסֻכָּנִים,
וְהוּא לֹא פֵּרֵט מָה יֵש בְּכָל עָנָן.

אַךְ אֵין צֹרֶךְ כְּלָל לִהְיוֹת מֻמְחֶה בַּפְיַאסְקוֹ הָאִירָאנִי
לְהָבִין שֶכָּל עָנָן כָּזֶה וַדַּאי
כְּשֶמַּטִּיל הוּא צֵל כָּבֵד עַל הַמִּמְשָל הַטֶּהֶרָאנִי
הוּא אֶחָד מִשְּלֹשֶת אֵלֶּה, יְדִידַי:
אוֹ עֲנָן מַחְנַק-הַסַּנְקְצִיּוֹת שֶטְּרַאמְפּ מַפְעִיל בְּצֶדֶק
עַל גִּרְעוּן הָעַרְסִים-פָּרְסִים הַמֻּסְוֶה,
אוֹ עֲנַן תְּּקִִיפוֹֹת-אֲוִיר שֶל יִשְׂרָאֵל הַסּוֹדְקוֹת סֶדֶק
בִּזְרִימַת חִמּוּש אִירָאנִי הַנִּכְוֶה
בְּאִשָּׁהּ שֶל פְּגִיעַת-בּוּל יִשְׂרְאֵלִית בְּכָל מִשְלוֹחַ
הַמֻּבְרָח לְסוּרְיָה אוֹ לַ"חִיזְבַּאלְלַהּ",
אוֹ עֲנַן הַהַפְגָּנוֹת בְּכָל אִירָאן, הַצּובְרוֹת כּוֹחַ
בִּמְחָאָה עַל כַּלְכָּלָה שֶקֻּלְקְלָה.

וְכָל-עוֹד שֶאִירָאן בְּטִמְטוּמָהּ זֶה מִתְעַקֶּשֶת
עַל אַסְפָּקַת כְּלֵי-רֶצַח לַטֵּרוֹר הַמּוּסְלְמִי
בִּמְקוֹם לִדְאֹג לְאֻֻכְלוסיְַּת אַרְצָה הַמִּתְרוֹשֶשֶת
אֵין שוּם גּוֹרֵם מִחוּץ לָהּ, אֲזוֹרִי אוֹ עוֹלָמִי,
יָכוֹל לִגְרֹם לָהּ נֶזֶק הַחוֹתֵר בְּאָשְיוֹתֶיהָ
בְּעִקְבִיּוּת כָּזֹאת, בְּהַתְמָדָה וּבְעָצְמָה
כְּמוֹ הַשִּׁלּוּב בֵּין רֶשַע לְאָבְדַּן עֶשְתּוֹנוֹתֶיהָ
שֶבּוֹ יוֹם-יוֹם הִיא מְכַרְסֶּמֶת בִּיסוֹדוֹת עַצְמָהּ.
יוסי גמזו