כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שִׁירִים חֻבְּרוּ בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף
עַל גְּּבוּרָתָם שֶׁל חַיָּלֵינוּ עַד שֶׁבִּתְמִימוּת
צָרִיך לִשְׁאֹל: וּמָה עִם שִׁיר עַל יִשּׁוּבֵי הָעֹרֶף,
עַל כּוֹחַ עֲמִידַת כָּל תּוֹשָׁבֵי קַו הָעִמּוּת?

עַל חֹסֶן יִשּׁוּבֵינוּ בַּצָּפוֹן מוּל הַקַּטְיוּשׁוֹת
וְעֹז יוֹשְׁבֵי עוֹטֵף עַזָּה מוּל כָּל מַטָּח גּוֹעֵשׁ
בַּקְּרָב הַלֹּא נִגְמָר שֶׁגַּם כָּרֶגַע הוּא נָטוּשׁ עוֹד
מוּל מַשְׁגְּרֵי קָסָאמִים וַעֲפִיפוֹנֵי הָאֵשׁ.

כִּי גַם הָעֹרֶף הוּא חֲזִית בָּהּ אִישׁ, אִשָּׁה וְיֶלֶד
הֵם בְּגִיּוּס מָלֵא בּוֹ אֵין כּוֹשֵׁל וְאֵין חַלָּשׁ,
לָכֵן הַשִּׁיר הַזֶּה, בְּאַהֲבָה וּבְתוֹחֶלָת
מֻקְדָּשׁ לְכָל יוֹשְׁבֵי קַו הָעִמּוּת כְּמִין צָלָ"שׁ.

כִּי שוּם גְּבוּרָה אַף פַּעַם אֵינָהּ זֹאת שֶלֹּא פּוֹחֶדֶת
כִּי אִם גּוֹבֶרֶת עַל הַפַּחַד בִּתְשׁוּקַת חַיִּים
וְהָאֻמָּה הַזֹּאת שֶׁבַּמִּבְחָן יוֹם-יוֹם עוֹמֶדֶת
גֵּאָה מְאֹד בְּגִבּוֹרֶיהָ הָאֶזְרָחִיִּים.

וּבְיַלְדֵי קַו הָעִמּוּת שֶׁחֹם לִבָּם הוּא פְּנִימָה
מָמָ"ד קָטָן שֶׁל אֹמֶץ רָב בֵּין בּוּם לְבּוּם כְּשֶׁהֵם
אוֹמְרִים: "אַל תִּפְחָדִי, אֲנִי אֶשְמֹר עָלַיִךְ, אִמָּא,"
אָז אֵיךְ אֶפְשָר מֵעֹז כָּזֶה שֶלֹּא לְהִתְפַּעֵם?

הָרֶשַע שֶל שׂוֹרְפֵי שְׂדוֹתֵינוּ לֹא יִשְׂרֹף אַף פַּעַם
אֶת קְשִׁי עָרְפּוֹ שֶל עַם שֶעַל אָפַָּם וַחֲמָתָם
יִזְרַע שֵנִית אֶת כָּל שְׂדוֹתָיו לַמְרוֹת כְּסִילוּת הַזַּעַם
שֶל הַטּוֹרְחִים בְּלִי הַצְלָחָה לִפְרֹץ גְּדֵרוֹ שֶל עַם

שֶמִּתְיַשְּבֵי עוֹטֵף עַזָּה בּוֹ מִתְרַבִּים בְּלִי הֶרֶף
וְעֹז הֵאַחְזוּתָם גּוֹבֵר – לְכָךְ כֻּלָּם עֵדִים –
עַל אַף זְדוֹנוֹ שֶל אֲסַפְסוּף מוּסָת וְשוֹחֵר-טֶרֶף
הַמְּשַגֵּר בָּלוֹנֵי-אֵש אֶל גַּן שֶל יְלָדִים.

וְגַם קוֹלוֹת הָאַנְטִישֵמִים בְּעוֹלָם צָבוּעַ
הַמְּגַנִּים שָם רַק אוֹתָנוּ, לֹא אֶת הַטֵּרוֹר
וְסוֹחֲרְים בַּסֵּתֶר עִם אִירָאן כִּבְּלוֹף קָבוּעַ
לֹא יְרַפּוּ יָדָיו שֶל עַם שוֹחֵר שָלוֹם וּדְרוֹר

שֶלֹּא רַק חַּיָלָיו הֵם עֲרֻבַּת חָסְנוֹ כָּל רֶגַע
כִּי אִם גַּם אָזְרָחָיו, גְּבָרִים, נָשִים וִילָדִים
כָּל תּוֹשָבֵי קַו הָעִמּוּת שֶמּוּל אִיּוּם וּפֶגַע
הֵם הצָלָ"שְׁנִיקִים שֶל מְדינַת הַיְּהוּדִים.
יוסי גמזו

אהוד: את השיר "צָלָ"ש לִישּוּבֵי קֵַו הָעִמּוּת" קרא כדרכו מושיק טימור בשידור חי בתוכניתו "שישי אישי" אחר חצות בליל שישי, 20.7, תוכנית שפתיחתה איחרה בשעה בשל יומן האירועים בעזה ובעוטף עזה – שמילא בשידורים חיים את כל השעה שלפני חצות.
שלחתי ליוסי את המייל הבא:

ליוסי היקר,
האזנתי למושיק טימור קורא את השיר שלך
וחשבתי שאלתרמן היה מודה לך שאתה ממשיך
את מסורת השירה הפובליציסטית שלו
מהטור השביעי
והעיתוי היה ממש מתאים לאחר יומן הלחימה ברצועת עזה
שדחה את התוכנית בשעה.
לפחות יש שכר לפעולתנו
מול כל המשטינים שבקירבנו.
שלך
אהוד