שְחוּר הוא כישוף. מאגיה ערבית צפון אפריקאית הנפוצה גם בקרב יהודי מרוקו:
https://he.wikipedia.org/wiki/שחור_(כישוף)
מסתבר שהכישוף המרוקאי משפיע גם על אשכנזים.
נועה בן ארצי-פילוסוף-רוטמן (הנכדה של), מנתחת את המצב: "אני אומרת, תסתכל מי עמד על המרפסת בכיכר ציון, למעט ביבי, שהוא היום ראש ממשלה, ותגיד לי איפה הם היום. המיסטיקה והשחוּר עובדים בשני הצדדים..."
https://he.wikiquote.org/wiki/נועה_רוטמן
שלשום, בעצרת הזיכרון לרבין, התנאה יצחק (צחי) שטראוסברג-הנגבי שהוא לא היה על המרפסת בכיכר ציון.
מסקנה הוא ניצל מהשְחוּר. המפגינים בעצרת דווקא לא רצו שיינצל.

בין רצח רבין למורשת רבין
זה שנים אינני משתמש במילה "שמאל" מפני שאין כל קשר בין המושג "שמאל" המקורי המייצג מפלגות פועלים סוציאליסטיות, ואצלנו את מפלגות הציונות הסוציאליסטית שדגלו במדיניות חברתית סוציאליסטית, ובמדיניות פוליטית של סוציאל-דמוקרטיה – למושג "שמאל" העכשווי.
"הציונות הסוציאליסטית" בנתה את היישוב והקימה את המדינה באמצעות מוסד "ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י" שכלל ארגון מקצועי, ו"חברת העובדים" (בתי חרושת), קיבוצים, מושבים, קואופרטיבים בתחבורה דן אגד, תובלה ימית, בנק הפועלים, ביטוח הסנה, קופת חולים, בתי חולים, זרם בחינוך, תיאטרון אוהל, הוצאות ספרים, עיתון וכו' וכו'. מדינה שבדרך.
בלעדי מוסד ההסתדרות לא היתה קמה המדינה.
מאז 1967 בעקבות פעילותו של הלמוט אוסטרמן – אורי אבנרי, הקפטיליסט שהתנגד להסתדרות ולזכויות הפועלים, אבל תמך במוחמד ערפאת, מושג "השמאל" איבד את הפן החברתי והתמקד בלעדית בפן הפוליטי בלבד.
מאז במקום לקרוא לפעיליו "שמאל" אני מכנה אותם "אקטיביסטים" פרו-איסלאמים".
בערב יום העצרת המסיימת את "חול המועד רבין", ניסה פרופסור דניאל גוטווין לאחד שנית את המושגים ל"שמאל" אחד. סוציאליזם עם אקטיביזם פרו-איסלמי ותמיכה בכיבוש ערבי-מוסלמי.
פרופסור דניאל גוטווין כתב כך:
"על השמאל להבחין בין 'רצח רבין' ל'מורשת רבין'.
יש להדגיש את האופי הפוליטי של הרצח, ואת הרקע האידיאולוגי ומסע התעמולה של הימין שיצרו את 'אקלים הרצח'.
מצד שני, על השמאל להינתק ממורשת רבין, שיצרה קשר כוזב בין 'שלום' ל'הפרטה', שכן ההפרטה משמרת את הכיבוש, בעוד שהשלום מותנה במדינת רווחה."
ביום השנה לרצח רבין על השמאל להזכיר את הקשר הממאיר בין המשך הכיבוש למשטר ההפרטה, המזין את הפאשיזם.
רבין שיקף את העיוורון המעמדי של השמאל לקשר זה: הוא התנגד להתנחלויות, אך האיץ את ההפרטה (פירוק ההסתדרות, הפרטת הבריאות, החינוך והמשק הציבורי), המגדילים את אי-השוויון והרס הדמוקרטיה."
https://twitter.com/gutweind
ואכן כדברי גוטווין מפלגות הציונות הסוציאליסטית החלו לאט לאט להשיל מעצמן את המרכיב הסוציאליסטי, כאשר השיא הגיע בתקופתו של יצחק רוביצוב-רבין (בנה של "רוזה האדומה"). רבין החל במדיניות של הפרטה, והתנגד להטלת מס על רווחי הבורסה ועל רווחי הטבק של דובק. ב-1994 השתלטו שלושה אנשים יוצאי הציונות הסוציאליסטית על "ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י". "הטריומווירט": חיים רמון (וישניה) המזכ"ל, עמיר (ארמנד) פרץ הסגן, וחיים אורון (ג'מוס) הגזבר. הם ביחד פירקו את ההסתדרות ומכרו בחצי חינם את נכסי "חברת העובדים" לבעלי הון. מכירה שערורייתית שטרם נחקרה עד תום. (לאן הלך הכסף?)
לכן מציע פרופסור גוטווין לציין את רצח רבין אך להתנגד ל"מורשת רבין" שהיא לדידו הפרטת נכסי העובדים.
מורשת רבין לדידו של פרופסור גוטווין היא קפיטליזם והפרטה. אבל בכוונת מכוון פרופסור גוטווין משמיט נדבך נוסף ב"מורשת רבין" והיא עמידתו של רבין על המשך הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ע"פ תוכנית אלון המורחבת ועמידה על ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל. מורשת זו הרי מגדירה את רבין התומך ב"כיבוש" כגזען פשיסט.
הבנתם? רבין לדידו של פרופסור גוטווין, במדיניות ההפרטה שלו, היה אוייב השלום והדמוקרטיה והביא לכיבוש ולפשיזם (היהודי).
פרופסור גוטווין, שקורא להקים מפלגה סוציאליסטית (ודוק: לא סוציאל דמוקרטית) אומר: בואו נלאים את הכול, כמו במדינה קומוניסטית, או אז לא נהיה פשיסטים, כי ברגע שאין רכוש פרטי אז אוטומטית ייעלם "הכיבוש" (היהודי) קרי: יגיע הכיבוש הערבי-מוסלמי.
והנה פרופסור גוטווין (לנין החדש) שמנסה להחזיר לשמאל את הסוציאליזם על ידי הלאמת הכול, הופך בעצם גם הוא לאקטיביסט פרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי ללא הסכם שלום. שהרי זו משמעות הביטוי "סוף לכיבוש" (היהודי) – במקום המורשת של רבין שדיבר על פשרה טריטוריאלית בתמורה להסכם שלום.

תהילה לגיבור ללא חת העומד בפני הרשע טראמפ
ומיהו האדם ש"בלי כסף, כלכלה, צבא, נפט, הייטק, עשה את המהלך שאיש ממנהיגי המעצמות הגדולות לא העז לעשות מול הבריונות של דונלד טראמפ, ולא למצמץ?"
לא מקרון החנפן, לא טרודו, לא אנגלה מרקל, ולא תרזה מיי. נו מי?
האקטיביסט הפרו-איסלאמי כתב "הארץ" היים לוינסון נותן את התשובה:
אבא של מאזן, קובע לוינסון, "עשה את המעשה המוסרי ביותר: הוא הציב מול מנהיגי העולם הרופסים, הנרפים, החלשים, אלטרנטיבה מנהיגותית. אם תרזה מיי היתה לומדת מאבו מאזן, מצב העולם היה טוב יותר. היום איננו יודעים להעריך זאת. אבל בהיסטוריה ייזכר מי התלקק ומי התייצב, מי התרפס ומי עמד, מי הצטלם ומי התעלם, למי היה האומץ לעמוד מול המגלומן העריץ, נשיא ארצות הברית ה-45".
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6613255
שירו שיר תהילה לאבא של מאזן, איש "המוסר" האנטישמי, האיסלמו-נאצי ("היהודים טמאים ומטמאים"), שירו "מה יופיס".
בא להקיא.

ערפלישתים
מה המשותף בין תושבי עזה, רמאללה ורבת עמון?
המשותף ביניהם הוא שהם ערבים-מוסלמים-סונים. האם הם מחולקים לעמים שונים?

מהו עם?
אין הגדרה אמפירית ואובייקטיבית למושג "עם". לכל היותר ניתן להשתמש בהגדרה שהיא טאוטולוגיה – "עם" הוא קבוצת אנשים המגדירה את עצמה כ"עם".
האם הפלישתינאים עצמם מגדירים את עצמם כעם?
האם העבר ירדנים מגדירים את עצמם כעם?

ודע מה שתשיב לפיליסטיני
("פיליסטיני" כינוי לבור חסר השכלה ותרבות)
מתי ואיך הומצאה פלשתינה?
מתי ואיך הומצא העם הפלשתינאי? והאם הוא בכלל קיים?
מקור השם פלשתינה בכתבי הרודוטוס (484-425 לפנה"ס). בספרו "היסטוריה", קרא הרודוטוס לארץ: "אשור הפלישתית" (ביוונית (SYRIA  PALESTINA על שם הפלישתים שכבר לא היו קיימים בתקופתו.
לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא בשנת 135 לספירה חיפש הקיסר האדריינוס שם חדש לפרובינציה הרומית שנקראה אז יהודה (ברומית JUDEA), שם שימחק את זכר היהודים מארצם, והוא החליט לאמץ את השם שנתן הרודוטוס, וקרא לפרובינציה  – SYRIA  PALESTINAשם שנשאר עד סוף התקופה הביזנטית, ועבר מהלטינית לכל השפות האירופאיות.
בהגות האירופאית נפוץ מאד  המושג: "פלישתיות" – פיליסטיניזם. מכיוון שהפלישתים הגיעו להישגים חומרים ניכרים אבל לא פיתחו כתב או תרבות כתובה, ציין המונח "פיליסטיני" (או "פיליסטר" בגרמנית) כינוי לאדם בור, נבער מדעת, חסר תרבות.
לפני הכיבוש הערבי של ארץ ישראל כינו הערבים את הארץ "ארץ שאם". הערבים שחיו בערב הכירו שני כיוונים – צפון שנקרא על ידיהם שמאל (שאם בערבית) או דרום שנקרא על ידיהם ימין (יאמן בערבית). כלומר כל הארצות מצפון לערב נקראו ע"י הערבים שאם-שמאל. (מושג שאומץ היום מחדש ע"י דעא"ש – המדינה האיסלמית בעיראק ובשאם).
בקוראן נקראת ארץ ישראל "ארץ בני ישראל". לפי מוחמד אללה אלוהיו (אלוהים הערבי-מוסלמי) נתן (רק) לעם ישראל את ארץ ישראל על שתי גדות הירדן (סורה 7 פסוק 32). השם "פלשתינה" או "פלסטין" אינו מוזכר כלל בקוראן.
במאה השביעית לספירה לאחר כיבוש הארץ אימץ שלטון הכיבוש הערבי של "ארץ ישראל" את השם ג'ונד (אזור) "פלסטין" ככינוי מינהלי לדרום א"י בלבד. צפון א"י נקרא "אורדון" – "ירדן".
בשלהי התקופה העות'מאנית החלו משכילים ערבים-מתמערבים (באופן בולט נוצרים-אורתודוכסים) להשתמש בשם האירופי "פלשתינה", וביפו נוסד ב-1911 העיתון "פלסטין". כך עבר המושג  היווני-רומי-אירופי במקורו – לערבית.
המונח פלסטין ככינוי פוליטי לארץ ישראל כולה, אומץ ע"י הערבים רק לאחר שהבריטים קראו לשלטון המנדט –PALESTINE . ראוי לציין שלמרות שערביי א"י אימצו לעצמם במשך השנים את הכינוי "פלישתים", אין כל קשר, אתני, תרבותי, או היסטורי, בין הערבים לפלישתים.
השלטון הבריטי יצר מלאכותית שלוש מסגרות מדיניות מלאכותיות, ויצר בתוכן "יש מאין" שלושה עמים מלאכותיים:
א. מדינת "עבר הירדן" ו"העם העבר ירדני".
ב. בתחומי מסופוטמיה יצרו הבריטים מדינה שקראו לה "עיראק" ויצרו את ה"עם העיראקי".
ג. בשטחי המנדט הבריטי שהבריטים קראו לו PALESTINE החל להיווצר העם "הערבי פלישתי" – בערבית "פילסטיני". ("היהודים" בתחום פלשתינה נשארו עם שמם המקורי, אבל כונו בשפות אחרות "פלשתינאים".
ככלל, היהודים התנגדו למונח הבריטי "פלשתינה" ודרשו להוסיף את השם העברי: "ארץ ישראל". רק לאחר מאבק הסכימו הבריטים להוסיף לפרסומים הרשמיים ולכסף, את שם הקיצור: "א"י".  
גם ערביי ארץ ישראל התנגדו למושג "פלשתינה" שנכפה עליהם ע"י הבריטים. לדידם המושג Palestine טעון במשמעויות אירופאיות, שיש להן זיקה ברורה לתנ"ך וליהודים. השם הרשמי Palestine בהצהרת בלפור שניתנה ליהודים וכתב המנדט שהתייחס אליה, קבר לדידם את חלום הממלכה הערבית הגדולה. כבר בהסכם פייצל-וייצמן ב-1919 – שהבריטים סייעו לנסחו, ציין המושג Palestine את הצד היהודי העומד מול הצד הערבי.
בשנים הראשונות אחרי מלחמת העולם, הערבים דרשו שהארץ תוגדר כ"סוריה הדרומית" ("סוריה אל-גֻ'נוביה") אשר בירתה בדמשק.
עארף אל אערף ממנהיגי הערבים בירושלים ייסד עיתון בשם זה, וטבע את הסיסמה "בשם הערבים נחיה ובשם הערבים נמות."
עמיתו המופתי הירושלמי מוחמד אל חוסייני שמונה ע"י הבריטים לעמוד בראש המועצה המוסלמית העליונה הקים את "הוועד הערבי העליון" כגוף הפוליטי העליון שהנהיג את הערבים בתקופת המנדט, ועמד בראשו.
ודוק: השם היה "הוועד הערבי העליון", ולא הוועד הפלישתינאי העליון.
במשך השנים גבולות המנדט הבריטי השפיעו על התודעה הערבית, וערביי א"י בתחום המנדט החלו לאמץ לעצמם בהמשך את השם "פלסטינים".
ב-1922 קרעו הבריטים מתחומי המנדט שקיבלו על Palestine פלשתינה (א"י), את עבר הירדן וב-1946 הקימו שם מדינה חדשה שהם החליטו לקרא לה, מדינת "עבר הירדן". למדינה הזו פיברקו האנגלים גם עם חדש שמעולם לא היה בהיסטוריה, וקראו לו: "העם העבר ירדני". (האנגלים גם פיברקו את מדינת עיראק, ואת "העם העיראקי", והצרפתים את מדינת סוריה ולבנון ואת העמים הסורי והלבנוני).
ב-1948 כבש מלך "עבר הירדן", עבדאללה ה-1, חלקים מ"יהודה" ושומרון", וקרא להם: "הגדה המערבית". מאחר שמעתה שלט על שני גדות הירדן, הוא החליט לשנות את שם מדינתו ל"מדינת ירדן", ואת שם עמו ל"עם הירדני".
שטחי יהודה ושומרון הכבושים על ידו קיבלו את השם "הגדה המערבית" (כי הם ממערב לירדן). כבמטה קסם נהפכו ערביי יהודה ושומרון ל"ירדנים".
הגדרת ערביי א"י כ"ירדנים" התקבלה גם ע"י השמאל הישראלי. לדוגמא אהרון כהן – איש "השומר הצעיר" (שנאשם בריגול למען בריה"מ), בספרו המונומנטאלי "ישראל והעולם הערבי", (ספרית פועלים, מרחביה, 1964), אינו מזכיר את המונח "עם פלשתינאי" או "פלסטינים" אפילו פעם אחת בכל 641 עמודי הספר. לפני 1948 הם היו לדידו "ערבים" או "ערביי ישראל". לאחר מכן "ירדנים". לפני מלחמת ששת הימים עדיין לא חדר המושג המומצא "עם פלשתינאי" לשיח השמאל הישראלי.
בשנת כתיבת ספרו של כהן, (לפני "הכיבוש) חוברה "האמנה הפלשתינאית" הטוענת שאין כלל בנמצא עם "פלסטיני". קיים רק "עם ערבי-פלסטיני", וגם הוא רק חלק בלבד מ"האומה הערבית".
הרבה לעג ספגה גולדה מאיר, מ"הפיליסטינים" הישראלים כאשר אמרה: "הלא גם אני פלשתינאית!"
אבל עובדתית הצדק היה עימה: היא אכן היתה פלשתינאית ונשאה בשעתו תעודת זהות פלשתינאית. היא צדקה מפני שלא קיים כלל עם-פלשתיני. (ספק גם אם קיים עם ערבי-פלשתיני). גולדה הייתה פלשתינאית אבל לא ערבייה-פלשתינאית.
המונח "עם פלסטיני" (ללא הערביות) הוא המצאה של השמאל הפיליסטיני הישראלי, המאוחר.
מחזק את הדברים הפילוסוף המדיני, האינטלקטואל הערבי-נוצרי, ד"ר לפילוסופיה, (ומרגל למען החיזבאללה) – ד"ר עזמי בשארה, הטוען  כי אין כלל בנמצא "עם פלסטיני", והמושג "עם פלסטיני" הוא רק המצאה של הקולוניאליזם האירופאי. "יש רק 'אומה ערבית' אחת," מדגיש ד"ר בשארה, "ופלסטין זו סוריה הדרומית".
http://www.youtube.com/watch?v=P3n5-yG-6dU
אין כלל בנמצא "עם סורי", "עם עיראקי", עם לבנוני", "עם פלסטיני", ואפילו לא "אומה ערבית", כולם רק המצאה של הקולוניאליזם האירופאי, קבע גם איברהים עוואד הידוע בשמו החליף אבו בכר אל בגדדי.
קיימת רק אומה מוסלמית אחת ומדינה איסלמית אחת!
היום לאחר שבישאר אל אסד הצליח להשתלט מחדש על מרבית סוריה וביצע בה טרנספר למוסלמים הסונים, הוא חוזר וקורא למדינתו "הרפובליקה הערבית של סוריה" כי הוא הרי אינו מוסלמי אלא עלאווי. ודוק: לא מדובר על "עם סורי", אלא על "עם ערבי-סורי", כשמו של הכובש הערבי של העם הסורי שקדם לו.

מילון:
מאז 1967 נהוג היה בארץ לכנות את ערביי א"י פלשתינאים. מאוחר יותר בהשפעת האקטיביזם הפרו-איסלמי שינו את השם של ערביי א"י ל"לפלסטינים". על מנת לנתק את השם העברי ממקורו הפלישתי.
כשלעצמי שנים רבות אני קורא להם "פלישתינאים" השם שנתן להם יצחק נוסבאום-בן אהרון. ששמעתי בהרצאה בילדותי, שם המשמר את הקירבה לפלישתים.
לא עוד. אסור לעוות את הגדרתם הם. לקרא להם פלישתים בלבד זו גישה גזענית מתנשאת.
אסור לשלול מהם את הזהות הערבית, שכן שפתם ותרבותם ערבית (השפה שדיברו בה בארץ ערב). הם אינם דוברים כלל פלישתית.
הם מאמינים באל הערבי "אללה", ולא באל הפלישתי "דגון".
חמש פעמים ביום הם מפנים את פניהם לארץ ערב (הטוסיק לירושלים) ומתפללים לאללה אלוהים הערבי. (ומחרפים בערבית את היהודים והנוצרים).
ואם כאמור אין לשלול מהם את ערביותם יש לקרוא להם בעברית כפי שהם קוראים לעצמם בערבית – ערבים-פלישתים, ובקיצור "ערפלישתים".
לפי התעמולה הערבית במדינת עבר-הירדן יש שני עמים העם "הערפלישתי" והעם הערבי העבר-ירדני שהוא המיעוט השולט. מכיוון שאין אפילו הבדל אחד בין העמים גם אם ישרוד שלטון המלוכה, הרי בנו של המלך הערבי-העבר-ירדני (שמוצאו בערב) הוא בנה של ערפלישתית ולכן במוקדם ובמאוחר גם המלוכה העבר-ירדנית תיהפך לערפלישתית.
אמרו מעתה "ערפלישתים".

למה לא הצבעתי לרון אובז'נסקי-חולדאי?
בניגוד לדימוי שיצר רון אובז'נסקי חולדאי, העיר תל אביב נבנתה בשנים האחרונות ע"י יזמים פרטיים ללא כל קשר אליו.
שני הפרויקטים הציבוריים היחידים שהוא ביצע הם שיפוץ הטיילת (היפה) וכיכר דיזנגוף (המכוערת), ותו לו.
לא הצבעתי עבור אובז'נסקי-חולדאי כי:
1. הוא מונע חיזוק בניינים והוספת ממ"דים ברובעים 3 ו-4, ובכך מביא עשרות אלפי אנשים לסכנת מוות בעם מלחמה או רעידת אדמה.
2. לרדת לכביש ברכב, או ללכת רגלי במדרכה ברחובות תל אביב מהווים סכנת נפש של ממש. אין שום סדר תכנון, או אכיפה עירונית.
3. הוא הכריז שכל יצירה בה ישללו את קיומה של מדינת ישראל שלא תקבל מימון מהמדינה הוא יממן אותה.
4. לורד האו האו הישראלי, האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בפשיזם האיסלמו-נאצי, ובכיבוש ערבי-מוסלמי, גדעון לואי (לוי), קרא במאמר מיוחד ב"הארץ" להצביע עבורו.
(הגידו כן לזקן, גדעון לוי, "הארץ" 28.10.18)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6595545
בגלל כל אלו לא הצבעתי עבורו.
בכל זאת הוא נבחר.

האחראים לאנטישמיות – היהודים ונתניהו
מחלה יהודית עתיקה היא האשמה עצמית באנטישמיות. הנה מה שכתבתי כאן ב-9 במרץ 2017:

היהודים אשמים באנטישמיות
עוד טרם ידוע מי האחראי לגל האנטישמיות בארה"ב. בינתיים נתפש אשם רק שחור אחד תומך אובמה, אבל בדומה לטענת היטלר ברייכסטג כי היהודים אחראים לאנטישמיות ולמלחמה (ולמותם). שתי חברות כנסת, יעל כהן-פארן (המחנה הציוני), ותמר זנדברג (מרצ, המתנאה במסוממותה), טוענות כי המהלכים המדיניים של ישראל הם האחראים לאנטישמיות.
ח"כ זנדברג טענה כי "אנטישמיות היא נגד כל העמים השמיים." כנראה שמרוב סמים והזייה היא שכחה שהערבים לא הוגדרו ע"י היטלר "שמים", ומוחמד אל-חוסייני מנהיגם, היה ידידו הטוב ביותר של היטלר ותיכנן עימו את השמדת היהודים.
ח"כ "הציונית" (המחנה הציוני) כהן-פארן, טענה ש"גל האנטישמיות הכי גדול היה בשנים אחרי 'צוק איתן'. חרם על ישראל ואנטישמיות חדשה. אם אנחנו לא נתמודד עם הקונפליקט שישראל נמצאת בו – זה יבוא אלינו מבחוץ."
משמע הדברים מביא לייאוש גדול. אי אפשר לשכנע אנטישמים. לא את היטלר ולא את החושבים כמוהו. אנטישמיות (גם אנטישמיות עצמית) היא מחלה ללא מרפא.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01226.php
דומה שדבר לא השתנה. הרצח האיום בפיטסבורג שביצע הנאצי האמריקאי רוברט באוורס, הביא מיד להאשמת טראמפ ברצח ועוד יותר מזה האשמת היהודים ברצח. התסריטאי דיוויד סיימון (דוד שמעון) אף קבע מיד שנתניהו (היהודי) הוא האשם ברצח כי הוא תמך בטראמפ.
יש לומר ברורות. אין שום אשמה יהודית באנטישמיות. האנטישמים הם לבדם הנושאים באשמה. לא חשוב כלל מה יעשו או לא יעשו היהודים, האנטישמיות הינה מחלה שאינה תלויה ביהודים.
היהודים באמריקה (ובאירופה) מאוימים כיום ע"י סוגי האנטישמיות הבאים:
1. אנטישמיות נאצית-גרמנית קלאסית. הקיימת באמריקה, ובמדינות אירופה.
2. האנטישמיות האיסלמו-נאצית הקיימת ב-57 המדינות המוסלמיות ובריכוזי מהגרים מוסלמים באירופה ואמריקה.
3. האנטישמיות של תנועות שחורים באמריקה. (לואיס פרקאן: "היהודים הם טרמיטים").
4. האנטישמיות של תנועות "השמאל הרדיקלי".
האנטישמיות אינה תלויה במעשי היהודים היא קיימת גם במקום שאין יהודים.

אידיוטיזם מוסרי או טאנאטוס?
אחד הנימוקים של הרוצח הנאצי רוברט באורס לרצח יהודים, מלבד היות היהודים בני שטן, הוא שארגון הצדקה היהודי "היאס" (HIAS, ראשי תיבות: Hebrew Immigrants Aid Society) פועל למען הבאת פליטים ערבים-מוסלמים מסוריה לארה"ב. פליטים המסכנים את אמריקה.
בלי קשר לרוצח הנתעב שלא צריך סיבה לרצח, בכל זאת נשאלת השאלה – מדוע יהודים צריכים לתרום ולפעול למען הגירת ערבים-מוסלמים אנטישמים-איסלמו-נאצים לארה"ב. האם הם אינם מודעים לכך שיהודי אינו יכול היום להסתובב חופשי בריכוזי מהגרים מוסלמים בפריז, לונדון, וניו יורק? האם הם אינם מודעים לסכנה של עלייה בכוחם הפוליטי של גורמים איסלמו-נאצים?
האם היהודים באמריקה הם אידיוטים מוסריים או בעלי טאנטוס השואפים לכיליונם העצמי.
אם רוצים היהודים באמריקה להצטייר כבעלי מוסר, לפחות היה עליהם לבקש הצהרה מכל ערבי-מוסלמי שנתמך על ידיהם שהוא רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לרצוח את כל היהודים גזענות ולא מופת מוסרי.
לממן את מי שבא לחסלך?
מספיק מימנו היהודים בעבר את שילוחם למחנות המוות.

שכר מצווה – בגידה
לפני שזהות האנטישמי – שריסס בבית כנסת את הכתובת: "להרוג את היהודים" – האשימו הפוליטיקאים הדמוקרטים את הרפובליקנים.
מסתבר שהחשוד בוונדליזם בבית הכנסת הוא דווקא פעיל דמוקרטי שעבד דווקא בצוות שמטרתו להיאבק בפשעי שנאה...
האיש, שחור שמגדיר עצמו גיי "קוויר", אומץ באופן לא רשמי על ידי זוג יהודי, ופרויקט צדקה של ה"ניו יורק טיימס", ששילמו על לימודיו כדי שיוכל ללמוד במכללה, שם למד לימודים "אפרו-אמריקאיים".
אותו גיי שחור התנער מאלו שתמכו בו וראה אותם "ליברלים ניו-יורקים מתנשאים," והסית נגד ישראל ב"ספר הפנים" שלו.
ה"ניו-יורק טיימס תיאר את החשוד, ג'יימס פולייט, וציין כי הוא צעיר שגדל בערוגות הלהט"ב, ואשר "יכול לגדול לזה שינצח את הסטטיסטיקה."
מסתבר ש"פולייט" ("מנומס") לא היה מנומס מספיק להכיר טובה לדמוקרטים, ליהודים ולעירייה שכל כך סייעו לו לרכוש השכלה גבוהה ולקבל עבודה.
https://dailycaller.com/2018/11/03/nyc-synagogue-vandalism-suspect/
על זה נאמר: "שכר מצווה – בגידה".

חוק התרבות והאמנות מציל את התרבות והאמנות
האקטיביסטים הפרו-איסלאמיים מנהלים עכשיו קמפיין תעמולתי. לטענתם הם נלחמים למען הדמוקרטיה אבל למעשה הם נלחמים נגד הדמוקרטיה.
במסגרת אותו קמפיין הם מכנים את חוק התרבות והאמנות בכינוי השקרי: "חוק הנאמנות בתרבות", ומציגים כמובן את "הנאמנות" כמושג פשיסטי נאצי.
אז הנה לשון החוק הנקרא: "חוק התרבות והאמנות":
המדינה מגדירה מהי הפעילות שלא תמומן ותיתמך על ידי המדינה.
"פעילות שאינה נתמכת":
1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
2. הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור.
3. תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
4. ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל.
5. מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_518302.pdf
מעבר להיגיון החולה הסבור שגורם כלשהו צריך לממן את חיסולו (כזכור היהודים מימנו בכספם את שילוחם למחנות המוות) הרי מימון לחיסול מדינת ישראל והדמוקרטיה בה, ומימון הסתה לגזענות אלימות וטרור, ותמיכה במאבק מזוין נגד המדינה וכו' אינם דמוקרטיה, אלא להיפך הם מאבק נגד דמוקרטיה. מימון קריאה למשטר פשיסטי או איסלמו-נאצי הוא פגיעה בדמוקרטיה. לכן חוק התרבות והאמנות הוא דווקא חוק המגן ומציל את הדמוקרטיה הישראלית.
האם יש מדינה אחת בעולם המממנת את הקריאות לחיסולה?
הערה קטנה לגבי הסעיף "ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל." כאן צריך להיזהר מפני שהנכבה היתה עונש צודק ולא מספיק. ותמיד יש להציגה ככזו.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01074.php

ארגון "שלום עכשיו" אינו מכיר בירושלים כבירת ישראל
ארגון "שלום עכשיו" יוצא נגד הכרה בירושלים של הנשיא החדש של ברזיל, ונגד העברת השגרירות הברזילאית אליה.
http://rotter.net/forum/scoops1/510513.shtml
אם אשכחך ירושלים יבוא שלום על ישראל.

טרור ערבי-מוסלמי נגד יהודים – "שיחדש"
כתב "הארץ", ליאור קופולוביץ, המתנאה בשם "אישתון", כלומר איש-עיתון, פרסם תגלית חדשה: "כך המציאו ארגוני החקלאים, התקשורת והפוליטיקאים את עלילת "הטרור החקלאי" (ליאור קופלוביץ, המכונה "אישתון", "הארץ" 29.10.18)
https://www.haaretz.co.il/blogs/eishton/EXT-MAGAZINE-1.6567649
תגלית מדהימה. לא רק שאין טרור ערבי-מוסלמי נגד חקלאים יהודים, אלא להיפך יש יותר טרור יהודי נגד ערבים-מוסלמים. כל הטיעונים על טרור ערבי נגד חקלאים יהודים הוא שקר יהודי גזעני.
ואיך זה מסתדר עם העובדות?
פשוט מאןד.
ההיסטוריון האנגלי אדוארד הלט קאר, שכתב את הספר "מהי היסטוריה?" – טען שבהיסטוריה יש שני דברים. עובדות ופרשנות, אבל עצם בחירת העובדות בהיסטוריה, היא כבר פרשנות.
אז מה הפרשנות? במקום טרור, טוען קופלוביץ-אישתון, יש פשיעה חקלאית. ("טרור" זה פחד) ואיך נסביר את הפרופורציות על כך שיש יותר פשיעה חקלאית נגד יהודים? פשוט מאוד. ליהודים יש הרי הרבה יותר אדמות מאשר לערבים לכן יש נגדם בצדק יותר "פשיעה חקלאית".
הבנתם? פשיעה חקלאית של ערבים נגד חקלאים יהודים איננה טרור. היא לא מפחידה.
"שיחדש" אורווליאני. היהודים הגזענים ממציאים טרור ערבי, ובעצם עושים טרור לחקלאים הערבים.
הטיעון האנטישמי ישן מאד. הצורה חדשה.

תקציב חדש ומפתיע למחקר – החוקר אהוד ברוג-ברק
המחקר בישראל סובל מחוסר משווע של תקציבים. לצורך זה הוקמה "הקרן הלאומית למדע". הקרן הלאומית למדע היא הגוף המרכזי בישראל התומך במחקר בסיסי בכל תחומי הדעת, במגוון רחב של ערוצי תמיכה, על סמך מצוינות מדעית.
https://www.academy.ac.il/RichText/GeneralPage.aspx?nodeId=785
והנה נתקבלה תרומה כספית חשובה למחקר בישראל.
נודע לאחרונה שאהוד ברוג-ברק קיבל תקציב מחקר בסך של 2.3 מיליון דולר.
https://www.israelhayom.co.il/article/601955
לא ידוע מה בדיוק טיבו של "המחקר", ומה בדיוק גילה אהוד ברוג-ברק באותו מחקר.
בדרך כלל נהוג שהמדע הוא אוניברסאלי ועל איש המדע לפרסם את תוצאות מחקרו לכול.
אנחנו מחכים בסקרנות לתוצאות המחקר. מה גילה אהוד ברוג-ברק שהמדע לא ידע עד כה?

המאפיה החמאסית
ע"פ התפיסה המוסלמית הגזענית על היהודים (והנוצרים) בני הקופים והחזירים להיות מושפלים תחת כיבוש מוסלמי ולשלם מס גולגולת "ג'יזיה" (קוראן סורה 9 פסוק 29)
ארגון הטרור המוסלמי החמאס תובע מישראל ומצרים את התביעה הבאה: "אם לא תעבירו לנו שטרות כסף במזומן מקאטר נירה רקטות על היהודים."
ארגון החמאס פועל ובהצלחה כמעין ארגון מאפיה הסוחט כספים באיום.
למרבה הצער החמאס הגיע למעין מאזן אימה עם ישראל באשר הטילים שלו מאיימים על נתב"ג מה שיביא לשיתוק המדינה. לאט לאט מוקמת בעזה מעין צפון קוריאה קטנה.
העיתון הלבנוני אל-אחבאר פירסם את טיוטת ההבנות להסדרה שהגיעו אליהן ישראל וחמאס. לפי הדיווח בעיתון המקורב לחמאס, דורשת ישראל מחמאס לרסן את המפגינים בגבול ולהעניש כל מתפרע שיפר זאת. בנוסף סוכם כי תימשכנה "צעדות השיבה" במתכונת החדשה עד סוף השנה. במקביל, מצרים תפעל להסיר 70% מהמצור על עזה עד שהצעדות יפסקו לחלוטין. בתמורה, בין היתר, המעברים לרצועת עזה ייפתחו באופן קבוע, יינתנו אישורי עבודה ל-5,000 פלסטינים מעזה בשטח ישראל ומרחב הדיג יגדל.
ימים יגידו מה יעלה עם ניסיון ההסדרה. בינתיים יש למקש את הגבול למען לא יוכלו מפגינים לפגוע בגדר ולפרוץ אותה, כי אם ימשיך המצב הנוכחי, בסופו של יום הם יצליחו לפרוץ את הגדר, ולחטוף חייל או אזרח.
נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).