כְּבָר יוֹתֵר מִשָּבוּעַ עָבַר מִן הַמֶּקַח
וְהַמִּמְכָּר הַתִּחְמוּנִיצִיפָּלִי, וּכְבָר יֵש
סִבָּה טוֹבָה לְהַסָּקָה שֶל מַסְקָנוֹת וְלֶקַח
מִכָּל הָרַחַש-בַּחַש הָרוֹחֵש וְהַבּוֹחֵש

סְבִיב הַמֵּרוֹץ הַזֶּה שֶל מָאכֶערִים וּקְנָאקֶערִים
בְּמִשְׂחֲקֵי-הַכֵּס שֶל רָאשֵי עִיר אוֹ שֶל מוֹעֶצֶת
שֶלֹּא מִתַּחַת לָרָדָאר וְלֹא בַּמִסְתָּרִים
הִמְחִיש לְכָל אֶזְרָח מָה שֶשּוֹרֵץ שְרִיצָה נִמְרֶצֶת

בְּבִצָּתֵנוּ הַמְּקוֹמִית בָּהּ כָּל נִבְחָר מַבְטִיחַ
שֶכָּל תַּעֲלוּלָיו הִנָּם "גְּלַאט כֹּשֶר" לִמְהַדְרִין,
אַךְ לֹא כָּל מָה שֶהוּא אָמְנָם כָּשֵר אֵינוֹ מַסְרִיחַ
וְהַקְּנוּנְיוֹת וְהַקּוֹמְבִּינוֹת שֶכָּל צַד מַקְרִין

עַל הַקַּמְפֵּין שֶלּוֹ בַּמַּאֲבָק הַזֶּה הַקְּרִיטִי
וּמִלְחֲמוֹת הָאֵגוֹ עַל קוֹלוֹ שֶל הַבּוֹחֵר
לֹא פַּעַם מַזְכִּירִים לָנוּ שֶאֵין דּוּקְרָב פּוֹלִיטִי
עַל הוֹן, שִלְטוֹן וּקְבִיעַת-טוֹן בּוֹ כָּל נִבְחָר עוֹכֵר

אֶת תַּדְמִיתוֹ שֶל יְרִיבוֹ, שֶאֵין בּוֹ גַם אַסְפֶּקְטִים
מְאֹד בִּלְתִּי מוֹרָלִיִּים בְּג'וּנְגֶּל הַבְּחִירוֹת
וּבֵין הַמַּסְקָנוֹת שֶמַּעֲלִים אוֹתָם דֶּפֶקְטִים
רָאוּי כָּאן לְצַיֵּן כַּמָּה רַעוֹת חוֹלוֹת בְּרוּרוֹת.

תּוֹפָעָה רִאשוֹנָה, וַדָּאִית וְנֶחְרֶצֶת
שֶרַבִּים מַשְלִימִים עִם עֻבְדַּת קִיּוּמָהּ
הִיא רִבּוּי מִסְפְּרֵי רָאשֵי עִיר וּמוֹעֶצֶת
שֶאֶת דְּבַר שְחִיתוּתָם מַכִּירָה הָאֻמָּה

מִכִּתְבֵי אִשּוּמָם שֶקָּלוֹן מְפֹרָש בָּם
אַך עַל אַף אוֹתוֹ רֵקוֹרְד מֻכָּר לְשִמְצָה
הֵם עָטִים כָּאן עַל ג'וֹבִּים שֶיֹּשֶר נִדְרָש בָּם
בַּבְּחִירוֹת לְרֹאש עִיר אוֹ לְרֹאש מוֹעֵצָה

כִּי אֶצְלֵנוּ כַּיּוֹם, לֹא פִּתְאֹם וְלֹא פֶּתַע,
בְּאַקְלִים צִבּוּרִי הֶעָכוּר וּמָכוּר
לִמְצִיאוּת בָּהּ סוֹפְסוֹף הַבּוּשָה מִזְּמַן מֵתָה,
לֹא מְעַט בּוֹחֲרִים כַּמֻּכָּר וְזָכוּר

כָּאן מוֹדִים בְּגָלוּי שֶרֹאש עִיר אוֹ מוֹעֶצֶת
מָאֳשָם בִּפְלִילִים וּמֻכְתָּם בְּקָלוֹן
אַךְ אוֹמְרִים: "זֶה נָכוֹן, הוּא בַּנְדִּיט אַך בְּעֶצֶם,
הֶשֵּׂגָיו מְחַפִּים עַל אוֹתוֹ כִּשָלוֹן.

הוּא אָמְנָם נוֹטֵל שֹחַד תְּמוּרַת רִשְיוֹנוֹת פֹּה
וּזְכִיַּת קַבְּלָנִים בְּאֵין סְפוֹר מִכְרָזִים
אַךְ הָעִיר מִתְפַּתַּחַת, מַרְבִּים בָּהּ לִבְנוֹת פֹּה
כְּשֶגּוֹרְמֵי הַשְּחִיתוּת מַשְמִינִים, לֹא מַרְזִים..."

וְשׂוֹרֵר אַקְלִים צִינִי שֶבּוֹ בּוֹחֲרָיו שֶל
מָעֳמָד זֶה שֶשֶּרֶץ מַצְחִין בְּיָדוֹ
מֻשְחָתִים לֹא פָּחוֹת מִרְשִימַת כִּשּוּרָיו שֶל
אוֹתוֹ ז'וּלִיק שֶהֵם מַצְבִּיעִים בַּעֲדוֹ.

אַךְ הָיוּ גַם תּוֹפָעוֹת חִיּוּבִיּוֹת בַּעֲלוֹת טֶבַע
מְעוֹדֵד בִּקְרַב-בְּחִירוֹת זֶה בּוֹ כַּמָּה רָאשֵי עָרִים
שֶשָּנִים רַבּוֹת מִדַּי דָּבְקוּ מַגְנֵטִית דֶּרֶךְ-קֶבַע
בְּמֵאָה עַכּוּז אֶל הַכִּסֵּא, לְפֶתַע נִזְכָּרִים

שֶעוֹד לֹא נִבְרָא שוּם דֶּבֶק שֶל מַגָּע אוֹ דֶבֶק פְּלַסְטִי
שֶאֵינוֹ עָלוּל לִפְקֹעַ יוֹם אֶחָד וּלְהִסָּדֵק
כְּשֶצִּבּוּר הַבּוֹחֲרִים מַחְזִיר אוֹתָם בְּאֹרַח דְּרַסְטִי
לַפְּרוֹפּוֹרְצְיָה הָאוֹתֶנְטִית שֶלָּהֶם – וְזֶה צוֹדֵק.
יוסי גמזו