על "לרוקמים חלום – עמוס מלר,

מבחר שירים ושני אלבומים מניגוניו ומלחניו"

בחרה וערכה: עדנה מיטווך-מלר

צבעונים 2018, 209 עמ'

עמוס מלר היה מה שנהוג לכנות בשם "איש אשכולות": הוא היה חלילן, מלחין מנצח תזמורות ומקהלות בעל שם בינלאומי, ומשורר שיצירתו מנותבת אל ההגות ואל המאבק לצדק ולשלום. המעלעל בספר המרשים הזה, שעדנה מיטווך-מלר הפיקה וערכה, מוצא תמונות של האיש, שכנפשו היתה גם חיצוניותו – איש יפה ומרשים. מסתבר שכשאלוהים מעטיר חסדים לאדם, הוא עושה זאת בלי קמצנות. אלא מה? האל הזה, שהוא האמין בו אמונה זכה (ראו "בקשה" עמ' 100, "איני שואל" עמ' 111, ימים הפכפכים עמ' 127, "פרח הלוטוס", עמ' 177; "בדרך אליך", עמ' 190), לא העניק לו אריכות ימים, והוא נפטר בגיל 69, כשהוא במלוא כוחו היצירתי.

במדור "מחוגת איכות הסביבה" (עמ' 85-69) כל השירים מגויסים כנגד ההרס שגורמת הקדמה לסביבה, והשיר שהרשים אותי ביותר הוא "בתי זיקוק" (עמ' 71), המצביע על עננת המוות המרחפת מעל מפרץ חיפה, מעשי ידינו לא להתפאר. המשורר נזעק כנגד עוולות הנחשפות על ידי המדיה: "ערפל מכביד על הראות" (עמ' 131) על תרומות הדם של יוצאי אתיופיה ועל ילדי תימן; "אזעקה" (עמ' 40) – חטיפת ילד מאביו בגרמניה; "ילדים שלא שבו" (עמ' 132) על יאנוש קורצאק שיצא בראש חניכיו אל המרצחים הנאצים; "הירושימה – מי בתור?" (עמ' 138) על הסכנה המרחפת על העולם מהנשק הגרעיני; "יללת קוסובו" (עמ' 172) על הזוועות שבוצעו בסוף המאה ה-20 ביוגוסלביה לשעבר; "הלאה עם הכאב" (עמ' 181) על לוחם השלום יצחק רבין שחייו נגדעו על ידי בן עוולה.

עמוס מלר הלוחם הפואטי לצדק, היה גם לוחם במערכות ישראל – הוא התנדב לצנחנים, ונלחם בפעולות תגמול ובמלחמת ששת הימים. על חוויותיו כחייל יש בקובץ שלושה שירים ("פיסת אושר", "שיר ללוחם", "זרקתי רימון" – עמ' 171-168).

שירים רבים בקובץ ניתן לסווגם כשירים ליריים הגותיים, כגון "כה פשוט זה אני" (עמ' 24), המזכיר במסר שלו את "רק על עצמי לספר ידעתי" של רחל; "משאלה" (עמ' 43) שעניינו רעות כנה; "חשבון אישי" (עמ' 99) על הקשר החזק אל הארץ הזאת; "פרפורי בטן" (עמ' 122) על אשראי באהבה; "שובלי הזמן" (עמ' 125) בכי על רגעי תהילה שנהפכו לבדידות צורבת (ראו גם עמ' 97, 98, 105, 111).

ניתן ללמוד על דמות המשורר על פי האישים שהוא מקדיש להם את שיריו – עמוס מלר מקדיש שירים לקרוביו: לעדנה רעייתו, לילדיו, להוריו (השיר שהכי ריגש אותי – "ראיתיך אימי", עמ' 119, על האם בזקנתה), בתוכם שיר על ההחמצה בקשר עם הוריו שהלכו לעולמם ("כבר אינכם", עמ' 141) ולסביו וסבותיו (האחרונים נספו בשואה).

בקובץ יש שירים המוקדשים לאישים כמו לאנואר סאדאת בתודה על האומץ לחתור לשלום ("שיר תפילה-ברכה לסאדאת" עמ' 46), למרדכי אנילביץ' ("בצל הגבעה" עמ' 60), למוריו בקיבוץ עין החורש: אבא קובנר, יהודה באואר, חנוך ברטוב, משה פרופס ("חשבון אישי" עמ' 99), לשמעון פרס ("בקשה", עמ' 100), לפסח מיילין (עמ' 120), לאלי כהן ("גזר-דין" עמ' 165), לראול ולנברג ("חסיד אומות העולם" עמ' 174), למרגוט קלאוזנר ("לאישה שאכפת" עמ' 176), לגבריאל מוקד ("ברכת שיר ממוקדת" עמ' 178), ליצחק רבין ("הלאה עם הכאב" עמ' 181).

תשעה שירים בקובץ מתורגמים לאנגלית, אחד (לכבוד סאדאת) תורגם לערבית. העורכת צירפה מכתבי תודה והערכה לעמוס מלר מאנואר סאדאת ומביל קלינטון (עמ' 48, 184).

כצפוי, נמצא בקובץ שירים שעניינם הוא המוסיקה: "שיר על שיר", שנושאו התפילה והחזנות (עמ' 42), "תפילה על תפילה לשוברט" (עמ' 54), "לאחר קונצרט" (עמ' 56), "שירתך בשני קולות" (עמ' 143), מי ששר מאושר", על מעמדו כמנהל וכמנצח לאורך שנים של מקהלת צדיקוב (עמ' 150), "דואטים שחברו לסקסטט השלום" על ההקבלה שבין הנגינה ליחסי מדינאים (עמ' 180).

מבחינה פרוסודית נדמה שעמוס מלר לא התרשם במיוחד מהמרד של נתן זך כנגד נתן אלתרמן, ובאמת חלק גדול משיריו מחורזים. מאפיין נוסף (שמצוי בשפע גם אצל נתן זך) הוא האנאפורה:

שיר לי טל מבין טיפותיך

שיר לי טל מבין דמעותיך

שיר לי טל ממרחב הדשאים בכל העולם

שיר לי טל ניגון מוכר המקרין אל כולם.

(עמ' 22)

(ראו גם עמ' 23, 3626, 27, , 38, 39, 57, 79, 90, 105, 112, 123, 140, 176).

בן דודה של האנאפורה הוא הפזמון, שגם הוא מצוי בקובץ זה: שיר תפילה" (עמ' 52), "היית ואינך עוד" (עמ' 134), "בת שלושים" (עמ' 185), "גבעתיים עירי" (עמ' 186).

השיר "בין טיפות הגשם" (עמ' 30) מזכיר במבנהו את הקונסיט (שיר הנתמך על דימוי), ויש שורות שיריות בקובץ שממש נטבעות בזיכרון: "בהשתייכם למחול קבוע באתמול" (עמ' 37), "הן מציאות היא ראשיתו של כל חלום" (עמ' 44), "המציאות היא חניית ביניים במשא ארוך ומתמשך של חלומות" (עמ' 52).

מסתבר שלא די ביכולות מולטימדיות, כדאי שיהיה מי שבמסירות יביא את הכישרון יוצא הדופן הזה לידיעת אוהבי השירה והמוסיקה. את התפקיד החשוב הזה מילאה עדנה מיטווך-מלר, שהפיקה וערכה ספר יפהפה, המביא מבחר מתשעה ספרי השירה שעמוס מלר פרסם, ומאינספור הפקות מוסיקליות בהן היה מעורב – באמצעות שני הדיסקים המוצמדים לכריכות הספר ("עמוס מלר קורא משיריו ומנגן בחליליו", "עמוס מלר שירים מולחנים – מבחר"). וכן, חובה נעימה היא לשבח את ההפקה המהודרת מאוד של הספר בידי הוצאת הספרים "צבעונים".

משה גרנות