לפני מאה שנה, ב-11 בנובמבר 1918, בשעה 11:00 בבוקר, חתמו נציגי גרמניה על הסכם שביתת נשק בקרון רכבת ביער קומפיין שבצרפת.
"המלחמה הגדולה", לימים "מלחמת העולם הראשונה" באה לקיצה. פעמוני הכנסיות באירופה צלצלו באותו רגע.
במלחמה נהרגו למעלה מ-16 מיליון בני-אדם וכ-20 מיליון הפכו לנכים לשארית חייהם.
בזמן החתימה עוד היה צבא גרמני בשטח צרפת. את מדינות ההסכמה ייצג במשא ומתן המרשל פרדינאן פוש מעצב תורת המלחמה הצרפתית במלחמת העולם הראשונה.
גנרל פרדינאן פוש, טען שהרצון לנצח הוא תנאי ראשון לניצחון. בלשונו:  Victoire, C'est La volonté  – ללא רצון לנצח לא יכול להיות ניצחון, ואכן במלחמת העולם הראשונה הצבא הצרפתי ששיקף את החברה הצרפתית רצה לנצח, ובמחיר כבד ביותר, כ- 1,300000 אבידות, עצר את הצבא הגרמני, והביא לניצחון.
מאה שנה לאחר מכן, ב-11 בנובמבר 2018 בשעה 11:00 בבוקר, התאספו מנהיגים רבים מכל העולם (כולל נציגת המפסידים קנצלרית גרמניה, אנגלה דורותיאה מרקל), לציין את הפסקת האש. פעמוני הכנסיות באירופה צלצלו באותו רגע.
בין המנהיגים הצליח ראש ממשלת ישראל, בנימין מילקובסקי-נתניהו, (ואשתו) להגיע לשורה הראשונה באותו אירוע.
במסגרת אותו אירוע היסטורי, ובניגוד לדברי גנרל פוש (Victoire, C'est La volonté) הכריז נתניהו בריש גלי כי אין לו כלל רצון לנצח. הוא אינו רוצה כלל לנצח את החמאס, אלא להביא למה שהוא כינה "הסדרה" איתו.
גם הרמטכ"ל, גד אייזנקוט, שלאחר מלחמת לבנון השנייה הכריז על "דוקטרינת א-דחייה", הפחיד עכשיו דווקא את הציבור הישראלי בהציגו את הסכנה מהרקטות של החמאס, והעלה הצעות איך למנוע מלחמה. שיפור המצב הכלכלי בעזה, בניית נמל, וכדומה. והכל רק כדי שלא להילחם.
החמאס רשם זאת (גם חיזבאללה) בדיוק כשם שהיטלר רשם את חוסר הרצון הצרפתי לנצח ערב מלחמת העולם השנייה.
(במלחמת העולם השנייה. חלק גדול מהחברה הצרפתית לא רצה לנצח. חלק גדול מהחברה הצרפתית לא ראה בגרמנים אוייב אלא אפילו בני ברית. האויב של צרפת, הם גרסו, הם הקומוניסטים, החזית העממית, וכמובן רוטשילד ויהדות הממון הבינלאומית.
צ'רצ'יל מצידו אמר על הסכם ("ההסדרה") של מינכן: "בריטניה יכלה לבחור בין החרפה לבין המלחמה. היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה").
ברור שגם במקרה של עזה מלחמה אכן תהיה. ובכל מקרה גם כדי למנוע מלחמה יש לגבש מדיניות כלפי עזה.
לאחר שבעה חודשים של לחימה בעצימות נמוכה, בלונים, שריפות, הפגנות ומטענים על הגדר, ירי על אוטובוס חיילים, הגענו לשני ימי לחימה מול עזה.
סיכום המצב ביומיים של הלחימה:
1. 460 רקטות שוגרו על יישובי עוטף עזה, (כמה רקטות ארוכות טווח שוגרו לדרום חברון וים המלח, להראות שביכולת החמאס לשגר רקטות לתל אביב ולנתב"ג.
2. נהרג ערפלישתי אחד, מוחמד אבו עצבה בן 48 מאיזור חברון, אחיין של המחבל מקו 300.
3. בתמורה לירי הרקטות, במשך שני ימי הלחמה, העבירה ישראל לעזה 445 משאיות עם מזון ותרופות, (תקדים היסטורי בתולדות המין האנושי).
4. שמיים שקטים. שמי תל אביב היו שקטים לחלוטין. שום מטוס לא עבר בשמיה.
5. החמאס מתפאר, ובצדק, שהגיע למאזן-אימה אסטרטגי עם ישראל ו"שקט יענה בשקט" מצידו.
מה יש לעשות?
ראשית חוכמה יש להבין כי מטרת המלחמה של החמאס אינה שיפור הכלכלה, או הקמת מדינה ערפלישתית-מוסלמית, ודמוקרטית, אלא כפי שהחמאס מצהיר במצעו, (מצע החמאס סעיף 7) מטרת המלחמה בישראל היא: חיסול מדינת היהודים, ורצח היהודים בעולם כולו.
השאלה המהותית היא מהי מטרת המלחמה של ישראל?
מהי בכלל מטרת מלחמה? מהי האסטרטגיה:
איש הצבא והתיאורטיקן הצבאי הפרוסי קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ (1780-1831), הגדיר בספרו "על המלחמה" (Vom Kriege) מהי מלחמה:
"המלחמה היא מעשה אלימות שמטרתו לאכוף את רצוננו על יריבנו."
"המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים."
"המלחמה היא מכשיר מדיני במלוא מובן המילה, משום שהכוונות המדיניות הן המטרה, המלחמה היא האמצעי, והאמצעים חייבים להכיל תמיד את המטרה."
לפניו קבע נִיקוֹלוֹ מַקְיַאוֶולִי (1469-1527) בספרו "הנסיך" (פרק 18): "כל מעשה ממעשיהם (של הפוליטיקאים) נדון על פי סופו." כלומר על פי התוצאה.

מטרת המלחמה להוציא לעזה את החשק לתקוף
מטרת המלחמה של ישראל בעזה אינה צריכה להיות כיבוש עזה, או חיסול החמאס. למרבה הצער לישראל אין את הכוח הצבאי והמדיני לעשות את מה שעשו בנות הברית לגרמניה הנאצית.
מטרת המלחמה צריכה להיות רק: "להוציא לעזה את החשק לתקוף." כלומר, להשיג שקט. (בהיפוך דבריו של ולדימיר זאב ז'בוטינסקי: "שקט אינו רפש"). וזוהי הגדרת הניצחון במלחמה בעזה.
עדיין לא התפרסמה הסיבה העלומה שבגינה המליץ נתניהו להבליג. יתכן שמבצע כלשהו בלבנון או סוריה, או השלמת בניית המכשול בעזה, או מסיבה עלומה אחרת, אבל על ישראל לנקוט בכל מקרה את הצעדים הבאים בעתיד:
הטקטיקה:
1. "התותח הקדוש" של אלטלנה. כדי לנצח, צריך להיות בעל רצון לנצח, בדוגמת הנחישות של בן גוריון שרצה, העז, וניצח. כשם שבן גוריון הפסיק בירי תותח את ניסיון הפוטש המזוין של אנשי האצ"ל, ובכך הציל את מדינת ישראל, כך יש להכריז מראש, "כל ירי על מדינת ישראל ייענה בירי חוזר אוטומטי!"
השבת אש מיידית לעבר מקורות הירי. בכל מקום בו נורים בלון תבערה, רקטה או פצמ"ר על ישראל, יש להוציא אולטימאטום לתושבי רצועת עזה, שיישמע בכל העולם – שכדי למנוע פגיעות באזרחים שאינם לוחמים – הם נדרשים לפנות רצועת שטח של 4 ק"מ מנקודת הירי על ישראל, שטח שיוכרז כ"אזור מלחמה" ("Zone Militaire") האסור לשהייה לאזרחים, ובשפה הבינלאומית – "קורדון סניטר" Cordon sanitaire. איסור השהייה בשטח זה ייאכף בהפגזה מסיבית, ואז השטח יופצץ וייכתש. כך ניתן יהיה לכתוש מן האוויר את כל שטח וכל מנהרה מהם נורית אש. יש להמשיך בכתישה זו בנחישות ובאורך רוח עד שארגון החמאס יסכים לנקות את כל רצועת עזה מרקטות. אסור להסכים להפסקת אש ללא תנאי זה.
תושבי עזה מרגישים כעת בטוחים שהמלחמה רחוקה מהם והיא רק באנשי החמאס (המסתתרים בבונקרים) או בבניינים ריקים, ולכן הם ממשיכים לתמוך בה במקום לתבוע את הפסקתה. יישום דוקטרינת יוסף דוריאל ז"ל זו, גם תשחרר את ישראל מביקורת בינלאומית על פגיעה באזרחים. שכן החוק הבינלאומי מתיר השבת אש למקורות הירי, ואם מודיעים על אזור לחימה אין יכולים לבוא בטענות על קורבנות של לא לוחמים.
אסור בתכלית האיסור לחזור למצב הקודם. אסור להסכים יותר לטפטופי פצמ"רים או רקטות לכיוון ישראל.
2. מיקוש הגדר. יש למקש את גדר הגבול על מנת למנוע מפגינים או מפגעים לחצות את הגבול, ולפגע או לחטוף אזרחים או חיילים. יש להכריז כי כל הקרב לגדר יירה.
3. מאבק כלכלי. סינואר מתגאה בנזקים הכלכליים האדירים שספגה ישראל. יש להכריז כי כל הנזקים הכלכליים של ישראל מהלחימה בעזה ישולמו מהכסף המיועד לערפלישתים.
4. "הומניזם תמורת הומניזם". לא תותר כניסת תושב עזה לישראל מטעמים הומניטאריים טיפול רפואי וכדומה ללא החזרה של גופות חללי צה"ל והנעדרים. הומניזם תמורת הומניזם.
האם לראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין מיליקובסקי-נתניהו, יהיה הרצון והעוז לנצח?

למה ישראל העבירה את מעטפות הדולרים של קטאר לחמאס?
המחזה המוזר של מזוודת הדולרים בו העבירה קטאר 15 מיליון דולר במזומן לעזה היה גרוטסקי. קטאר מעבירה סכומים הרבה יותר גדולים של כסף דרך מצרים. נכון שמצרים רואה כעת את קטאר כאוייב בגלל תמיכתה בתנועת "האחים המוסלמים", אבל זה לא מונע מהקטארים (ומהאיראנים) להמשיך ולהעביר כסף לעזה דרך מצרים.
בסכומים האדירים האלו בונה החמאס את המנהרות ומערך הרקטות.
להצגה הגרוטסקית של העברת הסכום הקטן במזוודות דרך ישראל היתה מטרה אחת. הפיכת קטאר לשחקן ולצד לגיטימי בסכסוך עם עזה, ולזה לא היתה צריכה ישראל לתת יד.
הקטארים הם תומכי ומממני טרור, ותחנת הטלוויזיה שלהם אל-ג'זירה, שהוקמה ע"י הרודן הקטארי חמד אלחליפה אלת'אני, תומכת בכל תנועות הטרור האיסלמו-נאציות.
אסור לישראל לתת לגיטימציה כלשהי לקטאר.

נעמי בן בסט
בין אידיוטיזם שימושי לשיתוף פעולה עם האוייב
"ביתי במושב עין הבשור ממוקם מרחק קילומטרים ספורים מגבול רצועת עזה," מספרת לנו נעמי בן בסט, המתנאה במוסריותה ובאהבת האדם שלה.
"הפער בין החיים כאן לבין החיים שם הוא בלתי נסבל... המצור הממושך (שעושה ישראל) מפרק את החברה ברצועה: עוני ואבטלה שהופכים את החיים לכמעט בלתי אפשריים, שיעורי גירושין שלא ידעו כמותם, אלימות קשה מכל הסוגים, שיעורי התאבדות גבוהים, תלות בכדורים ובסמים, ועוד. בעזה מחצית מן האוכלוסייה היא מתחת לגיל 18, וסיבת המוות השכיחה בקרב ילדים היא מחלות כתוצאה משתיית מים מזוהמים.
"הדרישה של חמאס מישראל בשנים האחרונות איננה פלסטין השלמה, וגם לא חזרה לגבולות 67', כי אם הסרת המצור," קובעת בן בסט, ומסיימת: "האם יש דרישה לגיטימית מזו?"
(נעמי בן בסט, אסור להתעלם מאסונה של עזה, "הארץ", 13.11.18)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6653095
דומה שמאמרה של נעמי בן בסט היא הדוגמה הבולטת ביותר של מה שנקרא "אידיוטיזם שימושי", שהרי בניגוד לנאצים שהסתירו את תוכנית ההשמדה, אנשי החמאס מכריזים על כך בריש גלי במצעם. מטרתם לפי מצעם היא חיסול מדינת ישראל ורצח כל היהודים בעולם לפי דברי נביאם. (מצע החמאס סעיף 7)
ודוק: הם אינם מכריזים כי מטרתם היא שבירת המצור כדי להגיע לשלום, אלא למען המשך מלחמתם להשמדת ישראל והיהודים בעולם.
ישמעאל הניה מכריז בריש גלי כי החמאס ינצח את היהודים כי הערבים-המוסלמים אוהבים את המוות ואילו היהודים אוהבים את החיים. הנה ראו את נאומו:
איסמאיל הניה מצהיר: "אנחנו אוהבים למות, והיהודים אוהבים לחיות, ולכן אנחנו ננצח."
https://www.youtube.com/watch?v=Qjon9EceZg8
לכן החמאס הכריז מלחמת חורמה על ישראל והטיל מצור עליה תוך הרס כל שטחי התעשייה המשותפים.
ודוק: לא ישראל הטילה מצור על עזה, אלא החמאס הטיל מצור על ישראל.
מלחמת החמאס אינה מלחמה כלכלית למען העלאת רמת החיים, נהפוך הוא. הם לא מכתתים חרבותיהם לאתים, אלא מונעים מעצמם מזון חינוך ורפואות כדי לבנות מנהרות, ולייצר רקטות.
צריך אדם להיות "אידיוט שימושי" ברמה גבוהה כדי לא לראות את העובדות בעליל, ונעמי בן בסט המתנאה כאילו במוסריותה ובאהבת האדם שלה, היא בעצם "אידיוטית שימושית" לדוגמה.

אקדח וג'יהאד בטמרה
ראו כיצד חוגגין בטמרה את בחירת ראש העיר החדש:
https://twitter.com/okbi7b/status/1063036062463856642

אפלייה
נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר והשופט ניל הנדל קבעו שאפליה בין יהודים לערבים מן הבחינה הביטחונית היא מוצדקת.
כמובן אפלייה לטובת הערבים.
בית המשפט העליון דחה את העתירה נגד המדיניות המפלה יהודים בעת הבידוק הביטחוני בשערי הר הבית.
רק מתפללים יהודים נבדקים ביטחונית בעלייה להר הבית. מתפללים מוסלמים אינם נבדקים. וזאת בשעה שדווקא המוסלמים הם אלה שביצעו פיגועים, וכעת דווקא היהודים נאלצים לעבור בידוק במכונה ואילו כניסת המוסלמים היא ללא כל בדיקה.
"שוכנענו," קבעו השופטים, "כי ההבחנה בדרכי הבידוק (בין היהודים לערבים) יש לה הצדקה לשמירת הביטחון והבטחת הסדר של המבקרים במתחם, לפיכך אנו סבורים כי על אף השוני באמצעי הבידוק, בשערים השונים, שיקול הדעת הופעל על ידי המשטרה ולא מצאנו עילה להתערב בו."
http://rotter.net/forum/scoops1/511678.shtml

בכיר במשרד הנשיאות באיראן בכנס הכחשת שואה בטהראן:
התנהגות אנטישמית היא חלק מתרבותנו
ב-16.10.2018 נערך באולם האגודה להגנה על פלסטין בטהראן כנס על הספר "אנטישמיות: אמת או הצטדקות פוליטית," בנוכחות מחברו, עלי רזא סלטאן-שאהי, מזכ"ל הארגון לסיוע למהפכה האסלאמית של העם הפלסטיני במוסד הנשיאות של איראן וחבר בצוות חשיבה לפלסטין החופשית במכון למחקרים פוליטיים NEDA; ובנוכחות חוקר תחום פלסטין וציונות, שמס אל-דין רחמני, שהיה תלמידו של אמיר תוכל כאמבוזיא, סופר שהתנגד לשאה והיה "אחד מחלוצי המאבק בציונות," כדברי סלטאן-שאהי.
הספר, שבו שישה פרקים, יצא לאור השנה ע"י המוסד ללימודים ומחקר אסטרטגי בשיתוף הוצאת ספרים ע"ש שאהיד כאזמי ועניינו אנטישמיות וניתוח "המיתוס הפוליטי הזה תוצרת אירופה שהתפשט בכל העולם."
שני דוברים אלה בכנס הכחישו את קיומה של השואה. הם טענו שהיהודים הם מקור הרוע בעולם; שהם השתלטו על הכלכלה העולמית באמצעות שליטה על מקורות הכסף והנפט ושהם מנצלים את "האגדה הזו" [השואה] להשגת צרכיהם.
רחמני האשים את היהודים בחיסול כל מי שאינו משתף עימם פעולה וטען רוצחו של אמאם עלי היה יהודי. סלטאן-שאהי הדגיש כי התרבות האסלאמית היא אנטישמית במהותה ו"אין ספר בעולם שמפיץ את רוח האנטישמיות בעולם כמו הקוראן."
הדובר הראשון בכנס, עלי רזא סלטאן-שאהי, אמר: "אנטישמיות היא עניין שלא ניתן להכחיש. כוונתי היא שגם אם לעיתים אנו טוענים שאיננו אנטישמים, בפועל אנחנו מראים התנהגות אנטישמית, אם לא נעשה פעולה כלשהי נגד יהודים, נרגיש רע. זה חלק מהתרבות שלנו".
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?4860

אבוי, האנטישמים אוהבים אותנו!
מדען המדינה, פרופ' זביגנייב אורלובסקי, הידוע יותר בשמו – זאב שטרנהל, ששימש בעבר כיועץ לענייני טרור של עראפת כאשר יעץ לו שמטעמים פוליטיים כדאי לו לרצוח יהודים בהתנחלויות ביו"ש בלבד. ("הארץ" 11.5.2001), מזועזע. "האנטישמים אוהבים אותנו," הוא מתלונן. (זאב שטרנהל, האנטישמים אוהבים אותנו, "הארץ", 16.11.18)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6657113
אבל חוקר הפשיזם שנהפך לתומך הפשיזם האיסלמו-נאצי לא איבד עדיין תקווה. האנטישמיות עדיין קיימת ולא פסה מן העולם. "האנטישמים שאוהבים אותנו," הוא מסביר, הם רק אירופאים עם עבר אנטישמי התומכים בישראל – לעומת זאת בקרב תומכי האנטישמיות האיסלמו-נאצית המצב שונה. האנטישמים האיסלמו-נאצים עדיין אינם אוהבים אותנו, וזה מוצדק לדעתו של מדען המדינה. מהם הוא אפילו לא תובע ערכים ליברלים, הם הרי צודקים באנטישמיותם.

במה מתעסק נשיא חצי המדינה
נשיא חצי המדינה ראובן ריבלין (המסרב להנציח את שלושת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בניסיון הפוטש של אלטלנה) קיים פגישה רשמית עם האפיפיור פרנציסקוס בוותיקן, והעלה את השבת חיילי צה"ל והאזרחים הישראלים המוחזקים על ידי חמאס, כתנאי הומניטרי בסיסי לכל הסדרה.
הנשיא אמר: "חמאס מוביל שוב ושוב להסלמה חמורה תוך ניצול ציני של מצוקת תושבי רצועת עזה." הנשיא הוסיף כי ישראל לא מעוניינת בהסלמה או בפגיעה בחפים מפשע, אך הדגיש: "לא נעמוד מנגד בעוד חמאס מבקש לערער את היציבות ולפגוע בחיי אזרחינו."
נשמע נחמד, נכון? אבל חסר תועלת לחלוטין. האם האפיפיור יכול להביא לשחרור הגופות והשבויים?
לעומת זאת נשיא מדינת ישראל היה צריך לבוא בדרישה אחרת מהאפיפיור ולומר לו כך:
"אתה האפיפיור, ולפי אמונתך, אתה הוא ממלא המקום של פטרוס, שהוא ממלא המקום של ישו עלי אדמות, חייב להאמין שישו הוא בן דוד, מלך ישראל, ולא בן גוליית הפלישתי, ולכן, היות וישו קרא לארצו 'ארץ ישראל' ולא 'פלשת', גם עליך כממלא מקומו לקרוא לארצו של ישו 'ארץ ישראל'", ולא פלשת".
אם היה תובע זאת ריבלין מהאפיפיור, יכול היה אולי להועיל במשהו.

(אבא של מאזן, הגזען המוסלמי, מכחיש השואה, ומכחיש קיומו של העם היהודי, קובע שישו היה פלישתי):
https://www.youtube.com/watch?v=QB-_bhyVFwA

נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).