בארכיון משפחת בן עזר ראב נמצאים בין השאר החומרים הבאים:

1. דיסק. דודתי אחות-אבי אסתר ראב קוראת את השיר "לאב" שנכתב ב-1928, במלאת 50 שנה לעלותו של אביה יהודה ראב על אדמת פתח-תקווה. פורסם ב"הארץ", י"ד שבט תרפ"ט, 25.1.1929.

2. דיסק. סבי יהודה ראב בן עזר בן ה-85 מספּר על חריש התלם הראשון במושבה פתח-תקווה ביום ו' חנוכה, ל' כסלו תרל"ט, 8 בדצמבר 1878. העתקה מתקליט ישן של "קול ירושלים" משנת 1943, בטקס למלאת 65 שנה לפתח-תקווה. התקליט המקורי מצוי בידי.
מאחר שהקְלטת דברי יהודה ראב קצת משובשת, מובא כאן פיענוח דבריו:
"התאספנו: דוד גוטמן, דוד רגנר, נתן גרינגארט, אבי אליעזר ראב, יהושע שטמפפר ואנוכי – הצעיר שבחבורה [היה אז בן 20]. יצאנו לשדה, שמקומו נקבע צפונה מן הכביש לחיפה החוצה כיום [1930] את המושבה, ומזרחה מרחוב פינסקר של עכשיו. בתור חקלאי מנוסה בנעוריו, נפל הגורל עליי לנעוץ את המחרשה הראשונה ולמתוח את התלם הראשון. מתחתי כמה תלמים לשם הכנת המענית ולאחר כך התחילו הכיבודים. ר' דוד גוטמן נתכבד הראשון, ובעזרתי הלך אחרי המחרשה כשכולם מלווים אותו. השני לכבוד היה ר' יהושע שטמפפר, אשר בתופסו במחרשה נתרגש ופרץ בבכי, ויאמר בערך כך: 'אשרינו שזכינו לכך, היותנו מהלכים אחרי התלם הראשון שחורשת מחרשה יהודית באדמת הנביאים, לאחר שנעדרנו מארץ אבותינו משך שנות הגלות הארוכה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.'
"כולנו נרעדנו לשמע הדברים, וכשעינינו דומעות מהתרגשות ומשמחה, תפשנו חליפות את המחרשה מיד ליד, בלהט ובדביקות של יהודים לספר-התורה בהקפות של שמחת-תורה. ככה חזרו ה'הקפות' כמה וכמה פעמים ללא כל דיבורים נוספים. לאחר זמן-מה התפזרו הנאספים ונשארנו רק אבי ואנוכי בשדה, להמשיך בעבודת החולין הרגילה."

3. ראיון עם המשוררת אסתר ראב בת ה-80, בתו של יהודה ראב, בתוכנית טנדו של ירון לונדון בשנת 1974.
https://www.dropbox.com/sh/ntodrx6ewdzji69/AABFQMmcYonuFZcQuTsL-G3Ea?dl=0

4. אהוד בן עזר: קיצור תולדות פתח-תקווה. קובץ מחשב בוורד עברי.

ביום ו' חנוכה, ל' כסלו, שנת תשע"ט, 8 בדצמבר 2018, החל השנה בשבת – תמלאנה 140 שנה לחריש התלם הראשון במושבה פתח תקווה בידי צעיר המתיישבים, יהודה ראב בן עזר (1858-1948).