לִפְנֵי יוֹתֵר מִשְּׁנוֹת מֵאָה, זְמַן-מָה אַחַר הַגֶּשֶׁם
יָצְאוּ לַשָּׂדֶה רִאשׁוֹנֵי פֶּתַח-תִּקְוָה בִּטְרַנְס חֲלוּצִי וְנַחְשׁוֹן
עִם זוּג שְׁוָרִים וּמַחְרֵשָׁה וּבִדְבֵקוּת נִרְגֶּשֶׁת
חָרַשׁ הַצָּעִיר שֶׁבָּהֶם, יְהוּדָה רַאבּ בֶּן עֵזֶר, תְּוַאי תֶּלֶם רִאשׁוֹן.

כְָּךְ נוֹלְדָה פֶּתַח-תִּקְוָה שֶׁאִישׁ מֵאַלְפֵי בְּנֵי הַנֹּעַר שֶׁלָּהּ לֹא יוֹדֵע
שֶׁסָּמוּךְ לְשָׂדֶה זֶה נִבְנָה רְחוֹב פִּינְסְקֶר וְקָמָה כִּכַּר הַמְּיַסְּדִים,
אַךְ עַד הַיּוֹם אֵין שׁוּם צִיּוּן וָאוֹת לְתוֹשָׁבֶיהָ
שֶׁל עִיר זוֹ עַל תֶּלֶם שֶׁרַק בִּזְכוּתוֹ חֲלוֹמָהּ קָרַם עוֹר וְגִידִים.

עִיר שֶׁאֵינָהּ מְכַבֶּדֶת אֶת זֵכֶר מוֹרֶשֶׁת יְמֵי עֲבָרָהּ,
עִיר שֶאֵינָהּ מַנְחִילָה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת גְּבוּרַת רִאשׁוֹנֶיהָ,
עִיר שֶׁאֵינָהּ מַכִּירָה וְאֵינָהּ מוֹקִירָה אֶת שָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ,
אֵיזֶה עָתִיד שֶׁל זֶהוּת אֲמִתִּית הִיא תוּכַל לְהַקְנוֹת לְבֶנֶיהָ?

הַגֶּשֶׁם כְּבָר יָבַשׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם כִּסְלֵו זָרוּחַ
אֲבָל בַּשָׂדֶה נִצְנְצָה לַחְלוּחִית עוֹד וְגַם בְּעֵינָיו הַדְּמוּעוֹת
שֶׁל יְהוּדָה שֶׁבְּחָרְשׁוֹ הִזְכִּירָה לוֹ הָרוּחַ
כִּי כָּאן כְּבָר חָרְשׁוּ אֲבוֹתָיו הַקְּדוּמִים לְפְנֵי שְׁנוֹת אֲלָפִים וּמֵאוֹת.

וּכְשֶׁלַּהַב אוֹתָהּ מַחְרֵשָׁה אֶת אַדְמַת שְׂדֵה-הַבּוּר שָׁם בִּתֵּק וּפִלֵּחַ
הוּא מִלְמֵל לוֹ: "מֵעֵמֶק עָכוֹר עַד לְפֶתַח תִּקְוָה" מוּל הַנּוֹף הָעֵירֹם
וְהוּא, שֶׁכְּשׁוֹמֵר רִאשׁוֹן הָדַף אֶת מִתְנַכְּלֶיהָ
וְהוּא שֶׁחָפַר בָּהּ בְּאֵר רִאשׁוֹנָה – כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁזּוֹכֵר זֹאת הַיּוֹם?

עִיר שֶאֵינָהּ מְכַבֶּדֶת אֶת זֵכֶר מוֹרֶשֶת יְמֵי עֲבָרָהּ,
עִיר שֶאֵינָהּ מַנְחִילָה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת גְּבוּרַת רִאשוֹנֶיהָ,
עִיר שֶאֵינָהּ מַכִּירָה וְאֵינָהּ מוֹקִירָה אֶת שָרְשָהּ וּמְקוֹרָהּ,
אֵיזֶה עָתִיד שֶל זֶהוּת אֲמִתִּית הִיא תוּכַל לְהַקְנוֹת לְבָנֶיהָ?
יוסי גמזו