מאת משה גרנות

בהוצאת ספרי ספרא בעריכת ד"ר חיים נגיד

2018, 181 עמ'

הסיפור שהבאנו כאן מתוך קובץ סיפוריו החדש של משה גרנות, "המניות שלנו בארץ-ישראל", הוא הסיפור האחרון בקובץ, והוא אחד הסיפורים היפים והמרגשים שערכו לא רק ספרותי וביוגראפי אלא גם ציבורי ולאומי. ראוי היה לקרוא אותו בבתי-הספר. סיפורו של נער יהודי, יליד רומניה, שעלה עם משפחתו לישראל כאשר שרת החוץ היהודייה של רומניה, אנה פאוקר, הסכימה למכור תמורת דולרים טובים, ששילמו יהודי ארה"ב – את יהודי רומניה למדינת ישראל.

היופי של הסיפור, כפי שייווכח הקורא בו, שהוא מביא, תוך איזון ספרותי ורגשי מופלא, את קשיי החיים היהודיים ברומניה ואת העלייה לישראל ואת השנים הראשונות בה – אל מול אותה ישראל ואזרחיה הוותיקים, שכל כך הושמצו במרוצת השנים על דרך קליטתם את העולים החדשים בשנות החמישים למאה שעברה, עד כדי "עלילת הדם" של "חטיפת ילדי תימן".

נוגע ללב הוא גם הסיפור "ברברה" על קורותיה של נערה יהודייה שהסתתרה בתקופת המלחמה אצל משפחה נוצרית וראתה עצמה כנוצרייה, והנה בישראל היא פוגשת שני זוגות "הורים" שטוענים שהיא ילדתם. וכן סיפורו של סב יהודי בישראל, שעלה מרומניה ונעשה ישראלי גמור, והנה נכדו מודיע לו בגאווה שהצליח לקבל דרכון רומני.

כמעט כל הסיפורים בקובץ נסובים על שם וכאן ועל המעבר בין שם לכאן בתקופה שרובה במחצית השנייה של המאה העשרים. והם מאירים גם רומאנים וקובצי סיפורים קודמים שכתב גרנות על אותה תקופה, כמו "קרנטינה בקונסטנצה" ו"הפרומושיקאים".

גרנות אמנם לא המציא את הגלגל ואינו תומך בפלסטינים כמו סופרים חשובים שלנו שהם ורק הם זוכים ליוקרה ולפרסום וכל דבר שטות שיוצא מפיהם יוצר כותרות בתקשורת – אבל בכל זאת, סופר מעולה.

אהוד בן עזר