מתוך היומן
7.9.2018. יום שישי. בודפשט. אנחנו קמים קצת יותר מוקדם מהרגיל לארוחת הבוקר הנהדרת במלון קורינתיה, ועד השעה תשע מסתדרים לצאת לטיול שאותו הזמנו שלשום דרך המלון. בא זוטובוס ולוקח אותנו עד למקום ההתכנסות, על גדת הדנובה, ושם אנחנו מצטרפים לזוטובוס חדש עם המדריכה ג'ודי. טיול באנגלית ובספרדית גם יחד, מפיה.
נוסעים שעה ארוכה בנוף ירוק מיוער ויפה להפליא עד שחוצים את הדנובה בגשר המחודש, גשר ארפאד, ומגיעים לסלובקיה ושם נכנסים להתרעננות למסעדה קטנה שבה התשלום הוא ביורו בלבד.
ממול, מעבר לדנובה, נשקפת – בהונגריה הקתדרלה הענקית של אסטרגום. אנחנו חוזרים בגשר להונגריה, אין שום ביקורות ומעברי גבול, ומטפסים במכונית לעבר הקתדרלה הגבוהה.
בספר ההדרכה העברי של אַייוִיטנס שלקחנו איתנו כתוב: "אישטוון הקדוש, המלך הנוצרי הראשון של הונגריה, הוטבל והוכתר ממש כאן (אסטרגום) בחג המולד של שנת 1000 לספירה. העיירה, שנחרבה כמעט לחלוטין בפלישה המונגולית, כ-250 שנה לאחר מכן, נבנתה מחדש בהדרגה במאות ה-19-18.
"אסטרגום של ימינו היא העיר הקדושה ביותר בהונגריה, מקום מושבו של הארכיהגמון ההונגרי. על קו הרקיע חולשת הקתדרלה הענקית והקתולית, שנבנתה בתחילת המאה ה-19. ליד הכניסה הדרומית שבנו במאה ה-16 בעלי מלאכה מפירנצה, תוכלו לראות את קפלת הקבורה של משפחת באקוץ', העשוייה שיש אדום. בצד הדרומי נמצא האוצר, ובו אוסף יקר-ערך של כלי קודש שנתגלו בין שרידי כנסייה מהמאה ה-12 שעמדה כאן. מתחת לקתדרלה נמצאים גם שרידי מצודה מהמאה העשירית, שנבנתה מחדש כמה פעמים, ובהם הקפלה מהמאה ה-12." (עמ' 164).
עד כאן ציטוט מהמדריך. אנחנו מגיעים לכנסייה הענקית בדיוק באמצע מיסה רבת פאר ומשתתפים בגלימות אדומות ולבנות, כולם משרתי קודש של הכנסייה. עוגב ענקי משמיע קולו ממעל. אם איני טועה אומרת המדריכה שעיצב אותו פרנץ ליסט. פנים הכנסייה ענק ומאוד מרשים. אנחנו נישארים עד שהמיסה מסתיימת וכל המשתתפים יוצאים בתהלוכה מחלל הכנסייה לפתחים פנימיים.
ביציאה מהכנסייה אנחנו חולפים על פני מוכר מזכרות נחמד ואני מגלה שם פטנט, ומצטער שקנינו רק אחד. זוהי משאבת דבש צהובה מפלסטיק עם מכסה, שמצמידים אותה לצנצנת בגודל של קילו, ובבואנו ארצה מתברר שהיא פועלת מצויין ומוציאה כל פעם כמה טיפות דבש לפרוסה. המחיר 150 פורינט שהם כ-20 שקלים.
מכאן ממשיכים בזוטובוס למבצר של וישגראד. במדריך נכתב: "הכפר וישגראד יושב בנקודה הצרה ביותר של הדנובה, והוא יעד תיירותי פופולרי מאוד בזכות חורבותיה המרשימות של המצודה. זו נבנתה במאה ה-13 בידי המלך בלה הרביעי, והיתה בעבר מארמונות המלוכה היפים ביותר בהונגריה. החומות האדירות נותרו על תילך, ונשקף מהן נוף מרהיב של איזור הכפר מסביב."
אני מטפס בדי עמל. ההליכה קצת קשה לי ובייחוד שיש מקומות תלולים או בעלי רצפה של אבנים לא מסותתות, מסלולים שאין בהם מעקה להיאחז בו, ובייחוד מדרגות, וגם לא לקחתי לביקור הזה את מקל הטיולים שלי. בקושי אני מטפס עד נקודה מסויימת לרגלי המבצר, שיש ממנה נוף יפה על הדנובה, ושמה נשאר לשבת. יהודית עוד עולה גרם מדרגות אחד של עץ. מצלמת אותי ואת הנוף. בקושי אני חוזר מבלי למעוד במדרון תלול של אבנים.
אהוד בן עזר

ויקיפדיה: מצודת וישגארד הוקמה במאות ה-13-14 לספירה, המצודה נבנתה בידי צארלס רוברט אנזו במאה ה-13 אחרי הפלישה המונגולית. היא ממוקמת בפסגת הר שגובהו 328 מטר והשולט על עיקול נהר הדנובה הנקרא ברך הדנובה. וישגארד היתה מקום מושבם המלכותי של מלכי הונגריה במאה ה-14. בשנת 1335, התקיימה פגישה היסטורית בין מלכי צ'כיה, הונגריה ופולין בארמון Visegrad.