בְּעוֹד שֶׁהַתִּקְשֹׁרֶת מְחַרְתֶּתֶת כָּאן עַזּוֹת
עַל כָּל מָה שֶׁצָהֹב וְסֶנְסַצְיוֹנִי וּבּוֹמְבַּסְטִי
כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִרְגַּשְנוּ כְּלָל בַּיְּדִיעָה הָזֹּאת
שֶׁנֹּכַח כָּל הַבְלֵי הַמֶּדְיָה יֵשׁ לָהּ תֹקֶף דְּרַסְטִי:

סְטֶפָן, חַיָּל בּוֹדֵד בְּצַהַַ"ל, בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם
אֲשֶׁר שֻׁחְרַר מִן הַשֵּׁרוּת בִּגְלָל סְעִיף נַפְשִׁי
נִמְצָא בְּחַדְרוֹ שֶׁבְּ"בֵית הַחַיָּל" בְּחֵיפָה כְּשֶׁהֻבְרַר לְכֶל עַיִן
שֶׁלֹּא רַק בְִּחֶבֶל-תְּלִיָּה מְאֻלְתָּר הוּא יָצָא מִסִּבְלוֹ לַחָפְשִׁי

אֶלָּא גַם מִמְּרִירוּת, הִתְנַכְּרוּת וְקַדְרוּת הַחַיִּים הַקְּצָרִים שֶזֻּמְּנוּ לוֹ
בְּלִי אֵם וּבְלִי אָב כְּשֶׁשָּׂם קֵץ לְחַיָּיו לְאַחַר מְצוּקָה נוֹרָאָה
כְּשֶׁגַּם מוֹסְדוֹת צַהַ"ל, שֶׁזֶּה תַפְקִידָם, כִּי בָּאָרֶץ קְרוֹבִים לֹא הָיוּ לוֹ
הָיוּ אֲמוּרִים לְטַפֵּל בּוֹ בְּחֹם וְאֶמְפַּתְיָה כָּל יוֹם וְשָׁעָה

וְהֵם – לֹא מִלְּאוּ תַפְקִידָם כָּרָאוּי וּמוּתָר וַאֲפִלּוּ חוֹבָה הִיא
לִשְאֹל אוֹתם דּוּגְרִי לְאָן נֶעֱלְמָה לָהּ עַרְבוּת יִשְׂרָאֵל זֶה בָּזֶּה
וּמָה גַם לְחַיָּל בּוֹדֵד שֶאֵין לוֹ פֹּה לֹא בַּיִת,
לֹא מִשְפָּחָה וְלֹא תְמִיכָה וְאִיש אֵינוֹ חוֹזֶה

עַד מָה פָטָלִי הוּא חֶסְרוֹן הַחֹם הַפָמִילְיָרִי
לְנֶפֶש אִיש צָעִיר הַמִּתְיַסֶּרֶת בִּמְצוּקָה
בְּאֶרֶץ חֲדָשָה שֶבָּהּ נַפְשוֹ כְּנֶפֶש זָר הִיא
וּמָה אַכְזָר הוּא הַלְּבַד לַלֵּב הַמְּדֻכָּא.

אָז אֵיפֹה הַחֶמְלָה הָאֱנוֹשִׁית הַמְּקָרֶבֶת
חַיָּל בּוֹדֵד הַמִּתְנַדֵּב אֶצְלֵנוּ לַשֵּׁרוּת
וְאֵיפֹה הַמּוּסָר הַיְּהוּדִי כְּשֶנֶּעֱזֶבֶת
נַפְשׁוֹ הַמִּתְחַנֶּנֶת לְמַגָּע, לֹא לְזָרוּת?

וּמָה עִם הָאִכְפָּתִיּוּת, הַיַּחַס, הַטִּפּוּל?
וּמָה עִם הַצָּבָא וּתְשׂוּמֶת-לֵב קַבָּ"ן שֶׁלָּנוּ
מוּל הַזְנָחָה פּוֹשַׁעַת זוֹ? שׁוּם כְּלוּם, מַמָּשׁ אִפּוּל
והֶלֶם וְחֶרְפָּה צוֹרֶבֶת עַל חֶשְבּוֹן כֻּלָּנוּ.
יוסי גמזו