שעתיים ועשר דקות של סרט נהדר

בימוי: פיטר פארלי. משחק: ויגו מורטנסן, מאהרשלה עלי

טוני ליפ (ויגו מורטנסן) גר עם אשתו וילדיו בניו יורק, הוא איטלקי-אמריקאי לפי הסרט – הוא לא סיים תיכון, והחיים שלו מסתכמים במשפחה שלו ובפיצה.

ד"ר דון שירלי (מהרשלה עלי) הוא ההיפך הגמור – פסנתרן מחונן בעל שם עולמי, אפריקאי-אמריקאי מעודן שנהנה בעיקר מהדברים היוקרתיים שיש לעולם להציע, וסולד מכל דבר וולגרי או בוטה.

כשטוני נאלץ לקחת חופשה מהעבודה ומחפש דרך חדשה להשתכר כסף למשפחה, הוא מופתע לגלות שהתקבל לעבודה כנהג הפרטי של ד"ר שירלי בסיבוב ההופעות שלו ברחבי דרום ארה"ב – לא המקום הכי מזמין לגבר שחור בתקופה ההיא, 1960. השניים יוצאים למסע אנושי מרגש במהלכו הם ייאלצו להתמודד עם גזענות וסכנה, אך גם לחוות רגעים מפתיעים ומלאי הומור. מסע בו הם ייאלצו לשים בצד את המחלוקות הטבעיות ביניהם בשביל לשרוד – ואפילו להגיע להפי-אנד מרגש.

הסרט "הספר הירוק" מספר עך אודות המסע האמיתי אל דרום ארצות הברית בשנת 1960 של הפסנתרן הג'מייקני-אמריקאי דון שירלי ושומר ראשו הניו יורקי ונהגו, טוני ליפ. התסריט נכתב על ידי ניק ואללונגה, בריאן הייז קורי ופיטר פארלי.

לנוכח אורכו של הסרט היו לנו תחילה ספקות אם בחרנו נכונה ללכת לראותו. אבל השעתיים ועשר הדקות, ללא הפסקה, ב"סינמה סיטי" – עברו כהרף עין מבלי שהשתעממנו אפילו פעם אחת. איזה סרט רגיש ונהדר. שני שחקנים נושאים אותו לכל אורכו בתפקידים הראשיים של דון שירלי וטוני ליפ, שהוא ממוצא איטלקי, אבל ויגו מורטנסון המצויין, שאינו ממוצא איטלקי, משכנע בסרט במאה אחוז שהוא אכן ממוצא איטלקי.

דון שירלי הוא שחור, פסנתרן גאון, הומוסקסואל, משכיל ומצפוני מאוד. לעומתו טוני ליפ הוא טיפוס איטלקי ניו-יורקי, קצת שומר ראש, קצת קשור בעצמו לעסקי מאפיה, והוא גם ראש משפחה, אישה ושני ילדים, בעל לב חם ודאגה למשפחתו. ההווי שסביבו מזכיר סרטי מאפיה איטלקיים בניו-יורק. לי הוא הזכיר את דמותו של השחקן הנהדר רוברט דה נירו.

מומלץ. מומלץ. מומלץ. לכו לראות את הסרט. הוא ילווה אתכם עוד ימים רבים אחרי שתראו אותו. ותרצו להיזכר ברבות מהסצינות שמתרחשות בו.