בערב יום העצמאות התקשר אליי שכני פאן קנטורוביץ בן ה-102 שיאריך ימים. הוא הזכיר לי את היום בו רקד ברחוב ב-29 בנובמבר 47', וביקש ממני שאתן את מוט הדגל שיש לו לראש ועד הבית שיתלה אותו בחזית הבניין, עשיתי כבקשתו, אבל כשפניתי אליו הוא אמר לי שהשנה הוא לא תולה דגלים כמחאה.
לא הבנתי מחאה נגד מה, האם נגד עצמאות ישראל? תיארתי לי שזו סוג של מחאה פוליטית, אבל לא התעמקתי בדבר. אני מעולם לא נכנס לפוליטיקה עם משפחה ועם שכנים. מוטב שלא, אבל אמרתי לו שלמרות זאת, אני מאחל לו חג עצמאות שמח. (מעניין אם הוא גם לא יחגוג את חג פסח כמחאה על האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים?)
בעיון ברשת האינטרנט ראיתי שאכן השנה, לאור תוצאות הבחירות, קמה תנועה פרוטסטנטית (מחאה) נגד חג העצמאות (אולי גם נגד העצמאות כשלעצמה, ובעד כיבוש-ערבי-מוסלמי).
פרופסור דניאל גוטווין, הנאבק לכינונו של משטר סוציאליסטי בארץ כתב: "ציוצים מימין ומשמאל מדווחים על אי-כיבוד הצפירה וירידה במספר הדגלים. ייתכן שזו 'מחאה שקטה', שמבטאת מספר תהליכים. למשל: הצלחת משטר ההפרטה לפורר את ישראל ליחידים, שהפנימו את המסר התאצ'ריסטי ש'אין דבר כזה חברה, יש רק יחידים ומשפחות,' ומואסים בסולידריות המאולצת שמזייף 'שלטון הנאמנות'."
https://twitter.com/gutweind/status/1126361971903930368
למיטב ידיעתי "אבירי ההפרטה" חיים וישניה-רמון, ארמנד-עמיר פרץ, וחיים אורון, ג'מוס – שמסרו את נכסי חברת העובדים בחצי חינם לבעלי ההון הישראלים והזרים, דווקא כן הניפו דגלים, מכאן שלא ההפרטה הכלכלית היא שהביאה ל"פרוטסט" נגד עצמאות ישראל, ומכאן שגם לא הלאמה היא שתביא להנפת דגלי הלאום (אולי לדגלים אדומים, ולדגלי אש"פ כאות סולידריות עם האוייב בדומה למסורת של חד"ש).
אינני יודע למדוד את התופעה במציאות, מהי עוצמתה בפועל, אבל ללא ספק ברשתות החברתיות השנאה לנתניהו הביאה רבים לרגשי ניכור ושנאה למדינה, והזדהות עם אויביה. (אינני בטוח שעד כדי רצון לאיבוד עצמאות ורצון לחיות תחת כיבוש ערבי. בטוחני שאותם פרוטסטנטים המוחים נגד חג העצמאות יהיו גם הראשונים שיעזבו).
תגובה בולטת של אחת מ"התנועה הפרוטסטנטית נגד חג עצמאות ישראל", היתה התגובה של העיתונאית לשעבר, סילביה-שניידר-חיה-קשת בת ה-89.
סילביה-שניידר-חיה-קשת, החלה את הקריירה שלה ב"עולם הקולנוע", משם עברה ל"העולם הזה", של הלמוט אויסטרמן (אורי אבנרי), משם עברה ל"ידיעות אחרונות", ולאחר רומן רומנטי עם גרשום שוקן עברה ל"הארץ", ומשנגמר הרומן הרומנטי איתו היא חזרה ל"ידיעות אחרונות", ומשפרשה היא ממשיכה להתבטא ב"ספר פנים" ובטוויטר, שם התבטאה כך ביום העצמאות: "71 שנה זה הרף עין בהיסטוריה. אך מדינתנו הצעירה נראית רקובה כרייך של אלף שנים. דמוקטטורה פשיסטואידית, מיליטריסטית, תיאוקרטית קיצונית, גזענית, פאלוקרטית וקלפטוקרטית. בזה ומתעמרת בחלשים, כובשת כ-5 מיליון פלסטינים ומדכאה בדואים. ויש לה עוד החוצפה המתחסדת לשחק את הקוזאק הנגזל."
https://twitter.com/SylvieKeshet/status/1126189939241123840
סילביה-שניידר-חיה-קשת נודעה כבר בעבר בהתבטאויות קשות. היא טבעה את המושגים: "ביביהו", "נהנתניהו", "מתנחבלים", "דגנרלים", ועוד. אבל ההתבטאות האחרונה משותפת לה ולרבים משונאי נתניהו המוחים נגד העצמאות, קל וחומר גם לכל שונאי ישראל השואפים לחסלה.
(קשת הותקפה מספר פעמים פיזית ואוימה בשל תוכן טוריה. כאשר קראה לרחבעם זאבי "החנרל המקסיקני קסטנייטס", הוא שלח את חברו טוביה אושרי להניח לה לבנת חבלה, והיא טענה גם כי בשנת 1963 ניסה יוסף למפל-לפיד לאנוס אותה בלונדון, שם שהה אז ככתב "מעריב").
דמות נוספת ב"תנועה הפרוטסטנטית נגד עצמאות ישראל" היא זינב נסראללה, בתו בת ה-33 של מזכ"ל חיזבאללה. בראיון עימה היא אומרת שישראל תימחק: "גורלה של ישראל ברור לנו. הצבא שפעם היה בלתי מובס יימחק מעל פני האדמה ואנחנו נתפלל באל-אקצה, אין בכלל ספק לגבי זה." ארה"ב בעיניה של זינב היא "השטן הגדול", וישראל בעלת בריתה,
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5506862,00.html

המוסר והתנועה הפרוטסטנטית נגד עצמאות ישראל
יגאל סרנה, העיתונאי הלוחם בנתניהו, ודן זלצר, איש "תעיוש", שעבד כצלם בשטחים, הם אנשי מוסר, שניהם תומכים בכיבוש ערבי-מוסלמי של הארץ, מרוב מוסריותם הם החליטו לרדת לפורטוגל, ארץ נהדרת וזולה. (10 דונם ב-15 אלף יורו) והחשוב ביותר בטוחה, אין בה בעייה של ערבים, בעוד שבארץ הפשיזם האיסלמו-נאצי מאיים לרצוח את כל היהודים.
אמנם כל פורטוגל היתה תחת כיבוש ערבי-מוסלמי, אבל הפורטוגזים (בניגוד לישראלים) שיחררו את ארצם מהכיבוש הערבי-מוסלמי, פירקו את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות, וביצעו טרנספר בכל הערבים, או הכריחו אותם להתנצר (הם עשו זאת גם ליהודים) כך שהיום זו מדינה נפלאה ללא ערבים, וללא איום ערבי.
ועכשיו קיימת דילמה מוסרית. האם יגאל סרנה ודן זלצר ימשיכו במולדתם החדשה פורטוגל את פעולתם המוסרית? האם כאקטיביסטים פרו-איסלמים התומכים בכיבוש ערבי-מוסלמי של הארץ, הם ילחמו גם בפורטוגל להחזרת צאצאי הפליטים הערבים אליה, או ימשיכו ליהנות מהביטחון בארץ שהיא נטולת בעיית הערבים, וכך יוכלו גם ליהנות מארץ נטולת ערבים, וגם להרגיש צודקים?
(רועי צ'יקי ארד, "ישראל שברה לנו את הלב, פה אנו מרגישים רצויים", מוסף "הארץ", 10.5.19)
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.7209479

ואיך אחמד טיבי חגג את חג העצמאות?
אלפים השתתפו בתהלוכת "השיבה" ה-22 באזור ואדי ערה לציון 71 שנים ל"נכבה". המשתתפים בתהלוכה הניפו דגלי פלסטין וקראו קריאות לא לוותר על הזכות השיבה.
התהלוכה הסתיימה בעצרת מרכזית שהתחילה עם ההמנון הפלסטיני "מאוטני".
ח"כ אחמד טיבי, בתהלוכה לציון 71 שנים ל"נכבה": "נתניהו אמר שלאזרחים ערבים יש 22 מדינות – לא. לנו יש מולדת אחת, כאן. אנחנו מדגישים את הזכות שלנו על המולדת ואנו נגד חוק הלאום, שמתייחס לציבור הערבי כאל אורחים, אלא שאנחנו בעלי המקום ונאבקים כדי להיות אזרחים שווים במולדתנו."
http://rotter.net/forum/scoops1/550704.shtml
"התנועה הפרוטסטנטית היהודית נגד חג עצמאות ישראל" ודאי הזדהתה איתו. מעניין גם אם הם יניפו את דגלי אש"פ ב- 15 במאי, יום חגיגת הנכבה?

בעיית הפנסיה ומשלם המיסים
כלת פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול בתשע"ט, נעמי פולנסקי-פולני(ת), בת ה-92 מדגישה בכל ראיון עימה את מצבה הכלכלי הקשה. את ההכרח שלה להמשיך להתפרנס בהיעדר פנסיה.
מצבה הכלכלי העכשווי של פולנסקי-פולני בולט יותר על רקע בואה ממשפחה וותיקה בארץ, ומבוססת. סבהּ, ד"ר חיים חיסין, היה ידוע כרופא על החמור. עלה ארצה פעם ראשונה עם הבילויים בשנת 1882, אך עזב כמה שנים לאחר מכן כדי ללמוד רפואה בברן שבשוויצריה, ובשנת 1905 חזר ארצה כרופא. משפחה עשירה שגרה ברחוב רוטשילד בת"א.
איך זה כל השנים לא חשבה לחסוך לפנסיה?
יותר מכל מסמל את מצבה "שיר השוק" של נעמי שמר שהיא העלתה בתוכנית הראשונים של "התרנגולים" מ-1961, ומוסר ההשכל שלו:

על כן שתה ואכול ושמח ביין
היום צעיר אתה מחר תזקין
כן רק היום בזול ומחרתיים
על הסכין, על הסכין.

הנה שמעו:
https://www.youtube.com/watch?v=51Dn9vbe6GU
אנחנו שומעים על עוד ועוד אמנים ותיקים הנמצאים לאחר קריירה גדולה במצב כלכלי קשה עקב אי חסכון לפנסיה, ומייחלים לעזרת משלם המיסים.
על כל אדם להיות אחראי על עצמו, גם אמנים.
צעירים קחו אחריות על עצמכם חסכו לפנסיה! אחרת "על הסכין, על הסכין..."
(חבל שאת "חדשות בן עזר" קוראים רק זקנים...)

ערפלישתי נפגע פעולות איבה ומשלם המיסים
אבו-עסבה, בן ה-48 מהכפר חלחול הסמוך לחברון, החזיק באישור עבודה, שהייה ולינה בישראל כאשר רקטה מעזה פגעה בבניין מגורים בו שהה באשקלון לפני כחצי שנה, והוא נהרג. על פי חוק נפגעי פעולות איבה, בני משפחתו זכאים גם הם להכרה ליווי ופיצוי.
משרד הביטחון הכיר בהם כנפגעי פעולות האיבה, והמשרד יפצה אותם כספית ויעניק להם קצבה חודשית של מעל עשרת אלפים שקלים.
לטענת המשפחה, המוות נגרם לא בשל הרקטה מעזה אלא בשל מחדל חמור של לוחמי כיבוי האש שעזבו את הזירה מבלי לאתרו אחרי נפילת הקסאם. והם הגישו תביעת נזיקין של מיליונים.
http://rotter.net/forum/scoops1/550559.shtml
ייאמר ברורות – יש לשלם לו את המגיע לו אבל לקזז את הסכומים מהתשלומים המועברים לרשות ולחמאס. לא יעלה על הדעת שהערבים יהרגו ערבי, ומשלם המיסים היהודי עוד יפצה אותו על כך.
האמת שבכלל מן הראוי שהרשות והחמאס תשלם פיצויים על כל הנזקים בנפש ובכלכלה שהן גרמו לישראל.

הקוד הוורוד – סמל הצביעות
בצל הדיווחים על הטלת סנקציות נוספות על איראן ע"י ארה"ב, שיתף הארגון הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי, "קוד ורוד: נשים למען שלום", החבר בתנועת החרם על ישראל – ציוץ של רשת "אל-ג'זירה" והוסיף את הכיתוב: "סנקציות הן סוג של אלימות" (בתוספת אימוג'י של "ראש מדבר" לפני כל מילה במטרה להדגיש את המסר).
הגולשים כמובן לא נשארו אדישים והצביעו על צביעות הארגון ותמיכתו ב- BDS– אשר ראשי התיבות שלו הן –: "Boycott, Divestment, Sanctions" כלומר: "חרם, משיכת השקעות וסנקציות."
בינואר ובמרץ, ביקרו חברי ארגון ה"קוד ורוד" באיראן, שם השתתפו, בין היתר, בכנס השנתי של "ניו הוריזון" (אופק חדש). האחרון נמצא תחת סנקציות של משרד האוצר האמריקאי ומואשם בכך שהוא משמש ככיסוי של "כוח קודס", הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה, במטרה לגייס סוכנים לשורותיו – כפי שקרה עם קצינת המודיעין לשעבר בחיל האוויר האמריקאי, מוניקה וייט, אשר ערקה לאיראן לאחר שהשתתפה בכנסים של הארגון. משרד האוצר האמריקאי אף האשים את הארגון כי בכנסיו נשמעות הערות אנטישמיות והכחשת השואה.
כך נשמעו מקימי "ניו הוריזון", נאדר טלבזאדה ואחמד מונטזמי, בטלוויזיה האיראנית מוקדם יותר השנה, כשהם מאשימים את הסנקציות נגדם כמהלך ציוני של שר האוצר היהודי-אמריקאי סטיבן מנוחין, טוענים שאויביהם הראשיים הם הישראלים-האמריקאים בארה"ב וכי כנסיהם אינם אנטישמיים מכיוון שמשתתפים בהם יהודים כנורמן פינקלשטיין ומיקו פלד (בנו של מתי פלד).
טלבזאדה אף טען כי פיגועי ה-11 בספטמבר היו מפוברקים (מסתמך על מומחים לכאורה הטוענים כי הושתלו חומרי נפץ במגדלים) וכי 3,000 יהודים הוזהרו יום לפני שלא להגיע לאזור (מסתמך על הקונספירציה של האנטישמי כריסטופר בולין).
בשנת 2018, התווסף הארגון "קוד ורוד" לרשימת 20 הארגונים תומכי החרם שכניסתם לישראל מנועה.
http://rotter.net/forum/scoops1/550591.shtml
וכאן אני חייב להזכיר את ביקור אותה תנועה בישראל, וההפגנה אותה ניסו לעשות:

נעמן כהן
כיצד בשתי דקות, חירבתי הפגנה אנטישמית
("חדשות בן עזר", 456)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00456.php
ביום חמישי בערב הסתובבתי בין דוכני שבוע הספר העברי בכיכר רבין והנה אני רואה קבוצה מאורגנת של שתים עשרה נשים ושני גברים הולכים בסך. החבורה צועדת בשתי שורות, ובראשם גיברת עם מכשיר הגברה. הנשים, לבושות בבגדים צבעוניים וכל אחת תיק גב על גבה. החבורה הולכת לאט, עם שלטים, שעליהם כתוב:
AHAVA – there is no Love in occupation
והן הולכות וצועקות קריאות קצובות:
Peace – no occupation
כמה מהצופים החלו לחרף ולקלל אותן. איני יודע מה קרה לי, (אולי מפני שהנשים נראו מאוד נחמדות ומקרינות "אהבה"), אבל, בלי לחשוב שנייה, באופן ספונטאני, הצטרפתי אליהן, והתחלתי ללכת בסך איתן. לאט לאט התקדמתי עד שהגעתי לאמצע התהלוכה, בין שני הטורים.
הן צועקות:
Peace – no occupation
ואני צועק מביניהן לעבר הקהל:
Peace – not Islamic jihad!
והן ממשיכות:
Peace – no occupation
ואני ממשיך:
Peace – no Arab occupation
והן ממשיכות:
Peace – no occupation
ואני אחריהן שוב ושוב:
Peace – not Islamic jihad!
הן צועקות ואני צועק איתן. לאט-לאט התקרבתי אל המנהיגה כאשר אני מגביר את קולי שהחל מאפיל עליהן. הן הביטו בי במבטים מלאי "אהבה", אבל היות שלא יכלו לעשות דבר, (הן, בדומה לאינקוויזיציה, טוענות הרי שבאו בשם האהבה והשלום) הן המשיכו ללכת ואני ממשיך איתן – ביניהן. הן מרימות את הידיים ומסמנותV באצבעותיהן, ואני עושה כמותן.
תוך שתי דקות הן הבינו שהמסר שלהן נעלם. קהל הצופים עלול להבין שזו הפגנה בעד "שלום ואהבה" אבל, נגד הג'יהאד האיסלמי... מיד הן הפסיקו ללכת ופירקו את ההפגנה.
אז ניגש אליי אמריקאי מבוגר, מושיט לי את היד ואומר: "שמי קן."
אמרתי לו: "נעים מאוד, אתה ודאי נגד אמנת החמאס שבסעיף 7 מכריזה על מטרתם: השמדת היהודים?"
"אני בעד שלום," הוא ענה לי.
"ולכן אתה נגד החמאס, הלא כן?"
הוא לא ענה עניינית, ושב ואמר סתמית: "אני בעד השלום."
אמרתי לו: "גם אני בעד שלום, אבל אם אתה בעד השלום עליך להפגין נגד הג'יהאד האיסלמי."
הוא לא ענה יותר. שאר בנות הקבוצה הסתכלו בי כלא מאמינות, ופשוט קמו והלכו להן.
מוסר השכל: לצעוק סתם נגד מפגינים זה ללא תועלת. יש להצטרף, ולצעוק איתם את דבריהם נגדם!
למחרת קראתי ב"העיר" שזו קבוצה של נשים "אוהבות", שנקראת codepink ופעילותן היא נגד הסיוע האמריקאי לישראל ובעד חרם צרכנים על חברת טיפוח מוצרי הקוסמטיקה AHAVA, הנמצאת בשטחים [בחוף המערבי של ים המלח, בין עין-גדי לקליה] ולכן לטענתן היא מטפחת "שנאה".
לצערי הרב אינני יכול לפרסם פעם נוספת את שכתבתי על תומך החרם הערבי הכותב כאן, כי הוא איים בתביעה משפטית נגד העורך אם אפרסם את שמו.

סרט תדמית לקידום ישראל
האם סרטון התדמית שהופק כדי לקדם את ישראל לבאי האירוויזיון יצליח?
הסרטון האנטישמי מדבר על "ארץ הכיבוש והמלחמה", ארץ הערבים והיהודים, שהיהודים ברחו מרוסיה (ולא מארצות ערב) וש"אמנם רובנו יהודים אבל רק חלק רודפי בצע" (חלק מהערבים כמובן שלא).
נכון נכון, הכל כאילו בהומור:
https://mobile.twitter.com/kann/status/1126745772228145152
שפטו בעצמכם.

נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).