הפגנה מוסיקלית נהדרת במוצ"ש האחרון בפילהרמונית

בקושי פילסנו במוצ"ש האחרון את דרכנו בין מיליוני המפגינים שנהרו ועיניהם בוערות באש השינאה שהפיצה התקשורת – לשמוע את בני גנץ ואיימן עודה מגינים על הדמוקרטיה הישראלית מפני הרודן בנימין נתניהו-ארדואן – ברחבת מוזיאון תל-אביב, ואיכשהו הצלחנו להשתחל להיכל התרבות, שהיה מלא עד אפס מקום – בזכות הופעתו של הפסנתרן דניל טריפונוב, שהוא כיום אחד מגדולי הפסנתרנים בעולם, אשר למזלנו לא השתתף בהפגנה וכך היה יכול להיות נוכח ליד הפסנתר בהיכל.

בחלק הראשון של הקונצרט, בניצוחו המדוייק והבוטח וגם מלהיב של סשה גצל, שזו לו הופעתו הראשונה עם הפילהרמונית, שמענו את טריפונוב מנגן את הקונצ'רטו מס' 5 במי במול מג'ור לפסנתר ולתזמורת, אופוס 73, קונצרט "הקיסר" של לודוויג ואן בטהובן [1770-1827]. הקונצ'רטו נוגן לראשונה ב-1811, רק לפני 208 שנים. ואיזה ביצוע מלהיב זה היה הפעם! יצירה גאונית, תזמורת ומנצח מעולים, עם פסנתרן בעל כישרון מדהים, ממש גאוני. אין צורך להכביר מילים. נכסי צאן ברזל של המוסיקה העולמית אינם מאבדים מרעננותם, מה עוד שהם מבוצעים ברמה הגבוהה ביותר.

לאחר הנגינה הסוחפת, הצלולה והווירטואוזית, ממש פלא אנושי, נתן טריפונוב הדרן שקט, ואילו זה היה תלוי בהתלהבות הקהל היה נדרש לתת עוד כמה הדרנים אבל הוא היה כנראה עייף ולא חזר לנגן לאחר ההדרן היחיד.

בחלק השני ניגנה התזמורת את הסואיטה הסימפונית אופוס 35, "שחרזדה", של המלחין הרוסי ניקולאי רימסקי-קורסקוב (1844-1908). היצירה חוברה בשנת 1888, רק לפני 131 שנים, והיא עד היום פופולארית מאוד בזכות הנעימה החוזרת ונשמעת בה על פני כ-42 דקות; ואולם הביצוע החי מגלה בה ממש אוצרות, שבהם כמעט כל כלי וקבוצת כלים נותנים בהבלטה את החלק שלהם ביצירה, וכך נפרש העושר הצלילי הרב שלה וגם כישרונם של נגנים בודדים בתזמורת, שהם ברמה של סולנים.

מלהיב במיוחד הוא הפרק האחרון, שבו התזמורת כולה מגישה את הנעימות המוכרות של "שחרזדה" בביצוע מלהיב שאולי רק היכל התרבות בתל-אביב מסוגל להכיל אותו.

זה היה ערב גדול ומהנה, יופי של קונצרט, ובשום רגע לא היה צריך לסבול מוסיקה של יצירות מעצבנות.