יופיטר אתה כועס סימן שאינך צודק
 בדיחה יהודית מפורסמת מספרת על שני יהודים הנוסעים ברכבת. "לאן אתה נוסע?" שואל האחד, "לפינסק," הוא משיב.
"אם אתה אומר לי שאתה נוסע לפינסק זה בגלל שאתה רוצה שאני אחשוב שאתה נוסע למינסק, אבל בעצם אתה נוסע באמת לפינסק." אומר השואל.
היטלר אהב לספר את הבדיחה הזו המראה לדעתו על השקרנות הטבועה ביהודים הוא נהנה להשתמש בשמות היהודיים המשובשים בפיו: פוזמוקל פוזמוקל. (שאול פרידלנדר: "גרמניה הנאצית והיהודים", ת"א, 1998, עמ' 408)
לא יכולתי שלא להיזכר במשחק השמות שעשה היטלר כשקראתי את דבריו של יוסף גיסינוביץ'-אחימאיר: "תגובה: אהוד, הפעם (גיליון 1.6.19) האדון כוגן-שמוגן-דוהן-קאהן-כהן נעמן הגראפומן הגדיש את הסאה. באוסף כזה של שטויות, הבלים וסילופים, בורות וזדון-לב – באיצטלה של יומרה אינטלקטואלית – כבר מזמן לא נתקלתי בעיתון המקוון. על כך ייאמר: חבל"ז."
אז באמת חבל"ז. אני שמח שיוסף גיסינוביץ'-אחימאיר אישר את כל דבריי, וההוכחה לכך היא שבמקום לטעון לגופו של עניין, ולהוכיח כי מה שכתבתי הוא "שטויות, הבלים וסילופים, בורות וזדון-לב – באיצטלה של יומרה אינטלקטואלית," (מה שכנראה אין ביכולתו לעשות), הוא מגדף אותי בדרך אינפנטילית, וקורא לי בשמות: "כוגן-שמוגן-דוהן-קאהן-כהן נעמן הגראפומן" (מזלי עוד שהוא לא הוסיף "פויה", "קקי", "חרא" כמנהג התינוקות).
איך אמר הפתגם הרומאי: "יופיטר אתה כועס סימן שאינך צודק."
זה האיש, זה החינוך שקיבל בבית אבא ("מצבי הרוח הפשיסטיים"), וזו לשונו וסגנונו.

נ.ב. שפר עליי עוד גורלי. לפחות הוא לא הטיח בי אשמה נוראה כפי שעשה (בהשפעת "מצבי הרוח הפשיסטיים" שירש מבית אבא), כשטפל עלילת דם בזויה על יצחק רבין שהאשימו ב"רצח" אנשי אלטלנה בכותבו: "מורשת רבין במלואה היא: רצח אנשי 'אלטלנה'." ["מה לרבין ול'דג נחש'?" "חדשות בן עזר" 491]."

הסכנה הגדולה
הבהמה סמוטריץ' – "מדינת הלכה"
הבהמה (מארגן מצעד הבהמות), ח"כ בצלאל סמוטריץ', פרש את חזונו לעתיד ואמר: "מדינה יהודית. מדינתו של העם היהודי תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה."
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5519441,00.html
היות שהנביאים התנגדו למשפט התורה שהתנהל ע"י דוד המלך ושלמה, סביר שסמוטריץ' לא הוזה על משפט התורה אלא על אלף נשותיו של שלמה המלך, או למצער תשע עשרה נשותיו של דוד המלך שיענגו אותו, וכמובן על עבדיהם הרבים.
סמוטריץ' הוסיף ש"מדינת ההלכה" שלו תהיה מותאמת ל-2019 ולא יסקלו מחללי שבת באבנים.
מיד עלו פרשנים רבים ואמרו שההלכה שמה כל כך הרבה סייגים עד שכמעט לא ניתן להוציא להורג על פיה, טעות גדולה.
הסכנה של "מדינת ההלכה" ע"פ חזונו של סמוטריץ', איננה סכנה מופשטת אלא סכנה קונקרטית וממשית. שכן לא צריך את כל סייגי ההלכה אם מקבלים את פרשנות "מדינת ההלכה" של הרמב"ם, דבר שיכול להיעשות ע"י כל פוליטיקאי פשוט.
בשעה שבניגוד לגרמנים, ששמרו בסוד את תוכנית ההשמדה, מכריזים הערבים בריש גלי שזו תוכניתם, ובשעה שטרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען, ושאינו רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לרצוח את כל היהודים מופת מוסרי – קשה לשמוע על יהודי ששורף חי ילד קטן, ועל יהודי הרוצח בדם חם בלהט דתי נערה תמה רק בשל השתתפותה במצעד הגאווה. מאוד קל לומר מטורפים, קשה יותר לבער את התמיכה במעשה.
הנאצים, והמדינה האיסלמית רצחו ורוצחים יהודים והומואים, האם נהיה כמותם?
זהו חוק היסטורי, היכן שיש חופש ליהודים והומואים – שם יש חופש לכולם, וההיפך.
בדומה לנאצים שעשו דה הומניזציה ליהודים, והישוו אותם לחולדות, ח"כ הכנסת סמוטריץ אירגן את "מצעד הבהמות", בנצי גופשטיין מארגון להב"ה נתלה בפסיקת הרמב"ם וקורא לשרוף כנסיות, ומה יהיה ההמשך? הרי אם ילך לפי הרמב"ם יהיה עליו להרוג כמעט את כל עם ישראל.
במסגרת מאבקו של הרב חיים אמסלם במפלגת ש"ס, פירסם אמסלם בזמנו ראיון בעיתון "הארץ", ואלו דבריו:
"ש"ס אינה מפלגה ספרדית, נקודה. ש"ס היא מפלגה ליטאית חרדית ספרדית. או במלים אחרות גוף ספרדי עם נשמה אשכנזית... כשאני מדבר על אשכנזים וספרדים איני מדבר במובן האתני או הגזעי אלא הרוח הספרדית – רוחו של הרמב"ם וגדולי ישראל בכל הדורות, רוח של מתינות וקירוב לבבות. אם יש מתנה יפה שהיהדות הספרדית נתנה לעמי זו אותה מתינות שהיא ההיפך הגמור של מה שש"ס מסמלת." ("אמסלם, ש"ס הטביעה ציבור ענק בעוני." יאיר אטינגר, "הארץ" 11.1.13).
דבריו של אמסלם על "הנשמה האשכנזית" בשקר יסודם.
והנה העובדות:
גדול הפוסקים הספרדים הרמב"ם, הוא גם הרחוק ביותר ממתינות וקירוב לבבות. הרמב"ם הוא גדול הפוסקים התובעים טוטליטריות רצחנית.
הרמב"ם (ממשה עד משה לא קם כמשה) ניסח תורה טוטליטרית רצחנית, שמעולם לא היתה קודם לכן, ומאז – ביהדות, קל וחומר בין הרבנים האשכנזים.
בניגוד לתפיסה הנוהגת ביהדות שעבירות חלות רק על מעשים, החיל הרמב"ם את כללי ההלכה גם על "דוגמות" – עקרונות אמונה. כל מי שאינו מקבל את הדוגמה שניסח הרמב"ם (בדומה לנצרות הקתולית) נחשב על-ידי הרמב"ם לכופר שיש להורגו. הרמב"ם ניסח י"ג דוגמות (עיקרים) ליהדות שיש להאמין בהן ועל כל מי שאינו מקבלן אומר הרמב"ם: "ואם יתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא 'מין' ו'אפיקורוס' וקוצץ בנטיעות, וחייבים לשנאו ולהורגו." (הקדמת הרמב"ם למשנה, אחרי ניסוח י"ג היסודות. – עקרונות האמונה).
מעבר לעבירה על י"ג הדוגמות הללו, לגבי הרמב"ם, כל יהודי שאינו מאמין בתורה שבעל-פה, יש להורגו ואין צורך בבית דין לשם כך. כל ההורג אותו יעשה מצווה:
"[א] מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים, ומיתתו ביד כל אדם.
"[ב] מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה – מורידין ולא מעלין, כשאר המינים והאפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמיים והמוסרים והמשומדים: כל אלו אינן בכלל ישראל, ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינין; אלא כל ההורג אחד מהן, עשה מצווה גדולה והסיר מכשול." (רמב"ם, משנה תורה, הלכות ממרים פרק ג' הלכה א').
הרמב"ם אינו מסתפק בחיסול כופרים פשוטים, לתפישתו יש להרוג גם את הפילוסופים שטעו בעיונם: "כל איש מבני אדם שאין לו אמונת דת, לא מדרך עיון ולא מדרך הקבלה קבוצת התור"ך המשוטטים בצפון, והכושים המשוטטים בדרום, והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה, ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם ומדרגתם נמצאות למטה ממדרגת אדם ולמעלה ממדרגת הקוף. בני אדם בעלי אמונה ועיון אלא שעלו בידם דעות בלתי אמיתיות, אם מטעות גדולה שנפל ביום עיונם, או שקיבלו ממי שהטעם... ואלו הם אשר יביא הצורך בקצת העיתים להרגם ולמחות זכר דעותם שלא יתעו זולתם." (מורה נבוכים, משל הארמון, חלק שלישי, פרק נא, עמ' סה)
הרמב"ם, שסבל מהקיצוניות המוסלמית של כת האלמוחידין, שחיסלה את הקהילה היהודית בקורדובה, ובעטייה נאלץ לעזוב את עיר מולדתו ולחיות כאנוס מוסלמי כמה שנים – אימץ את תפיסתם הקיצונית, וקבע שיש לראות בנצרות עבודה זרה שיש להעביר מן העולם: "הנוצרים עובדי עבודה זרה הם (הלכות ע"ז פרק ט' ד'): ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצוות, עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדול ובוזזין כל ממונם וטפם, ואין הורגין אישה ולא קטן שנאמר והנשים והטף זה טף של זכרים." (הלכות מלכים פרק ו' הלכה ד')
לעומת היחס הקשה לגברים יהודים, יחסו של הרמב"ם לאישה חנון ורחום משהו. הסנקציה נגדה פחות קשה. האישה לפי הרמב"ם חייבת להישמע לבעלה: "כל אישה שתימנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה ועושה אפילו בשוט." (הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה י', בפסיקה זו הוא הושפע מהקוראן סורה 4 פסוק 24).
למזלו של העם היהודי לא התקבלו פסיקות אלו של הרמב"ם על-ידי כלל רבני ישראל הספרדים והאשכנזים. שכן קבלת פסיקותיו היתה מחייבת להוציא להורג גם את רוב היהודים האורתודוכסים של ימינו, שאינם מאמינים עוד באחדות האל (דוגמה מחייבת ע"פ דרישת הרמב"ם בי"ג העיקרים) אלא בשכינה ובתורת הספירות מיסודו של משה די ליאון. (רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה, נלחם שנים נגד החסידות ותורת הקבלה, אבל לקראת סוף חייו שינה דעתו וקיבל את תורתו של משה די ליאון. לכן כיום, כל היהדות החרדית מלבד קבוצת ה"דרדעים" התימנים הנאמנים ל"ייחוד" של הרמב"ם, מאמינים בשכינה ובספירות).
הרב קוק סבר שליהודים היה יתרון בכך שלא היתה להם מדינה משלהם במשך אלפי שנים משום שללא מדינה השתחרר עם ישראל מפעולות כוחניות: השתלטות, כפייה, שררה, אלימות ועשיית עוול לבני אדם, והנה יש לנו מדינה.
סמוטריץ' וחזונו מהווים סכנה מוחשית שחס וחלילה אם יצליח ניאלץ להעדיף לחזור לגולה כדברי הרב קוק.
במינויו של אמיר אוחנה, ההומו המוצהר הראשון לשר המשפטים, אמרו מקורבי נתניהו: "הלכה מדינת ההלכה," זה לא מספיק. אדם כסמוטריץ' אסור שיקבל שום תפקיד ביצועי בממשלה.

רמאדאן כרים
הרמאראן, הג'יהאד, והכיבוש הערבי
לרגל חודש הרמאדאן ציינו חכמי הדת המוסלמים את חשיבות החודש הדתי הזה מבחינה היסטורית. בגלל ההתחזקות הדתית של המוסלמים ברמאדאן, התחזקות שבאה בעקבות הצום, זכו הערבים לניצחונות רבים דווקא בחודש הזה, ניצחונות שהביאו לכיבוש ערבי-מוסלמי נרחב.
בין הניצחונות: קרב בדר וכיבוש מכה במאה ה-7 לספירה, כיבוש אנדלוסיה וחלקים מדרום צרפת במאה ה-8 לספירה, קרב קרני חיטין  במאה ה-12 לספירה, קרב עין ג'אלות במאה ה-13 לספירה, וכמובן הניצחון במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5023
רמאדאן כרים, יחי הכיבוש הערבי!

קדימה הכיבוש!
השיח' אבו חניפה עאודה, נתן דרשה במסגד הקצה (אל-אקצא) בירושלים, ובה הוא פרש את חזונו לעתיד: נטיל מצור על רומא; נשחיר את הבית הלבן; נטיל מס גולגולת על לונדון; נתפלל בהרי הרוקיס והאנדים:
https://www.memri.org/tv/aqsa-mosque-address-palestinian-sheikh-hanifa-awda-brigade-conquer-world-jerusalem-seat-caliphate
והאקטיביסטים הפרו-איסלמים היהודים, המתנגדים ל"מדינת ההלכה" היהודית, ממשיכים בכל המרצ לתמוך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי.
למשל מיכאל גיצין, האקטיביסט הפרו-איסלמי, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי כראש ה"קרן לישראל חדשה", מתקיף את מינויו של אמיר אוחנה לשר המשפטים וקובע: "יש פה תפיסה שגויה של ייצוג, זה כמו אישה לא פמיניסטית, או ערבי שמסרב להתייחס לעצמו כחלק מהעם הפלסטיני ועוד ועוד."
https://mobile.twitter.com/Mickeygitzin/status/1136584013349564416
הבנתם? האם בתמיכתו בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי שיביא לסוף חייהם של הומואים (בערבית לוטים) ויהודים, גיצין מאותת שהוא עצמו יהודי שמסרב להתייחס לעצמו כחלק מהעם היהודי, אלא כחלק מהעם הערבי-מוסלמי?

היש תרבות יהודית-ערבית?
בתגובה למאמרו של ראובן שניר, "זהות יהודית-ערבית: כבר מזמן אין דבר כזה" ("הארץ", "תרבות וספרות", 10.4) – פירסמו יורם מיטל, אורית בשקין, ננסי ברג, יובל עברי, עמיתים במכון כץ באוניברסיטת פנסילבניה וחברי סגל באוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס וקינגס קולג' לונדון – מאמר ובו הם טוענים שיש דבר כזה "תרבות יהודית-ערבית".
"תרבות יהודית-ערבית יש דבר כזה", "הארץ" תרבות וספרות, 24.5.19
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.7271460
הטענה שלהם לעומת הגורסים שהתרבות היהודית-ערבית חדלה להתקיים עם הקמת מדינת ישראל והתרוקנות מדינות ערב מהקהילות היהודיות. היא שבשנים האחרונות פועלים במדינות ערב "לשימור המורשת ההיסטורית והתרבותית של יהודי ארצות ערב והאסלאם."
"הטיעון." הם כותבים,"שמאפייני התרבות והזהות היהודית-ערבית נעלמו אינו עולה בקנה אחד עם המציאות. בהמשכיות שניכרת במנהגים, מאכלים ותוצרי תרבות של יהודים-ערבים, ובראשם הפיוט היהודי-ערבי שזוכה לעדנה, האולמות שממלאים תזמורת ירושלים מזרח ומערב שמבצעת את מיטב הרפרטואר של אוּם כּוּלְתוּם ופיירוּז (בניצוחו של תום כהן), והביצועים המלהיבים של זיו יחזקאל ודודו טסה. עשרות שירים, יצירות ספרותיות וסרטים דוקומנטריים שהופקו בשנים האחרונות בעברית מתעדים את תרבותם העשירה של יהודים מארצות האסלאם."
נכון שבני הדור השני והשלישי אינו מדבר כלל ערבית, אבל "ההשערה שידיעת שפה היא מדד בלעדי להגדרה וקיום של זהות קולקטיבית אינה עומדת במבחן המציאות. למשל, בקרב בני הדור השני והשלישי בקהילות מהגרים מארצות ערב (לא יהודיות) החיות באירופה ובארה"ב ניכרת ירידה דרמטית בשליטה בערבית ספרותית לטובת שפות מקומיות שרכשו. אולם אין זה מצביע על מחיקת הזהות הערבית שלהם, שלובשת צורה חדשה במפגש עם תרבות המקום."
זו ההוכחה לדעתם שיש עדיין תרבות ערבית גם ליהודים שעלו לארץ ואינם מדברים עוד ערבית.
אז ככה, יש תרבות ערבית, אבל אין תרבות יהודית-ערבית, לפחות לא בעת המודרנית.
במאה העשירית חיו בעולם כמיליון יהודים. תשעים אחוז מהם חיו תחת כיבוש ערבי. אחרי אלף שנה, בתחילת המאה העשרים, חיו בארצות ערב כמיליון יהודים שמנו רק כשבעה אחוזים מהעם היהודי.
בגרמניה אחוז היהודים היה קצת גבוה מחצי אחוז, אבל לא ניתן לדבר על התרבות הגרמנית ללא תרומת היהודים לה. אחוז גבוה יותר של יהודים היה במרוקו אבל יהודי מרוקו הושפעו מהתרבות הערבית, אבל לא השפיעו עליה במאום. אין יצירה ספרותית אחת בערבית שכתב יהודי.
הכותבים מדברים על המשך השפעת התרבות הערבית על ערבים שהיגרו לאירופה, זה נכון אבל זה בעקבות דתם המוסלמית.
ליהודים אין שום סיבה תרבותית לשמר בימינו את התרבות שהכירו בארצות ערב.
אף אחד מכותבי המאמר, חובבי התרבות הערבית, לא עשה דוקטורט באוניברסיטה ערבית, למשל במצרים, או עבר הירדן איתן יש לנו הסכמי שלום. הסיבה פשוטה אין בעולם הערבי רמה מדעית מספיקה.
הדוגמה הטובה היא דמות מופת בקרב היהודים-הערבים, ג'קלין שוחט-כהנוב, שניסתה כל חייה להשתחרר מהתרבות הערבית ו"להשתאכנז", קרי לאמץ את תרבות המערב, אנגלית וצרפתית. (גם לקחה בעלים אשכנזיים).
אגב מעניין למה יורם מיטל מחק את שם משפחתו הערבי המקורי?
מה שכן כותבי המאמר צודקים בציינם את השפעת המוזיקה הערבית על צאצאי יהודי ערב.
בארץ קיימות שתי תזמורת של מוזיקה ערבית. תזמורת "אנדלוסית" (מוזיקה של ערביי מרוקו) ותזמורת מזרח ומערב ("מזרח" מוזיקה ערבית מצרית ועיראקית, ו"מערב" (מוסיקה ערבית מהמגרב) ורק תזמורת סימפונית אחת של מוסיקה מערבית ("אשכנזית").
גם על המוסיקה הפופולארית העכשווית הרווחת בארץ יש השפעה רבה של המוסיקה הערבית.

הרצחת וגם ירשת?
ראש ממשלת פולניה, מתאוש מורבייצקי, הכריז כי פיצוי פולני על מה שהוא כינה: "נזקים שנגרמו במלחמת העולם השנייה ליהודים, יהיה בגדר ניצחון עבור היטלר."
בעצרת פוליטית בעיר לודג', אמר מורבייצקי כי כל עוד מפלגתו, מפלגת "חוק וצדק", בממשלה, פולין לא תשלם פיצויים לאף אחד על מה שהתרחש במלחמת העולם השנייה. "אם מישהו אומר היום שפולין צריכה לשלם על נזקים כלשהם למישהו, אנחנו אומרים שלא נסכים לכך," אמר.
בהמשך הוסיף כי אם פולין תיאלץ לשלם על נזקי המלחמה, יהיה בכך משום היפוך בין הפושעים (הגרמנים) והקורבנות (הפולנים). הדבר, לדבריו, מנוגד לחוק הבינלאומי ויהווה "ניצחון שאחרי המוות עבור היטלר."
אלפי פולנים צעדו לעבר שגרירות ארה"ב בוורשה במחאה על החוק האמריקני התובע החזרת הרכוש שהופקע ליהודים. המפגינים, שיצאו לדרך מלשכת ראש הממשלה הפולני, הניפו כרזות שעליהן נכתב בין השאר "לפולין אין שום חובות" ו"לא לתעשיית השואה."
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5511763,00.html
יש לומר באופן חד וברור. מתאוש מורבייצקי משקר במצח נחושה. אין מדובר בנזקים שעשו הגרמנים, אלא רק ברכוש שהפקיעו הפולנים.

אשמת המדינה הפולנית והאומה הפולנית
על ממשלת ישראל להבהיר לפולנים את הדבר הבא:
המדינה הפולנית והעם הפולני אינם אשמים בהשמדת היהודים. אמנם כמאתיים אלף יהודים נרצחו ע"י פולנים (לפני השואה ואחריה), אבל הפולנים הרוצחים פעלו כפרטים, ולא בשם האומה הפולנית והמדינה הפולנית*.
האחריות הקולקטיבית לשואה מוטלת אך ורק על גרמניה והעם הגרמני. וכל מחנות ההשמדה היו מחנות גרמניים.
לעומת זאת המדינה הפולנית והאומה הפולנית אשמים בשוד הנרצחים כאשר לא התירו לשרידי השואה לקבל את רכושם שנלקח מהם במהלך המלחמה.
האומה הפולנית והמדינה הפולנית הריבונית אשמים בכך שלאחר המלחמה, תחת הממשלה הפולנית העצמאית, יהודים רבים שרצו לחזור לביתם נרצחו על ידי פולנים שהשתלטו על בתיהם ורכושם במהלך המלחמה.
אליהו הנביא שאל: "הרצחת וגם ירשת?" ממשלת פולניה הריבונית המייצגת את האומה הפולנית לא רצחה, אבל ירשה את רכוש הנרצחים, ובזה יש היא נושאת באשמה קולקטיבית. ואת זאת יש לזכור ולהזכיר לפולנים.

*טבח קדושי פינסק ב-1919 בוצע ע"י הצבא הפולני.

ומה עושה ממשלת ישראל:
הפולנים ביטלו הזמנת משלחת רשמית מישראל שעמדה לדון בהשבת הרכוש היהודי שהופקע ע"י ממשלת פולניה, למרבה הפלא המשלחת בכל זאת נסעה לפולניה מבלי להיפגש עם הפולנים, וגם לא עם השגריר האמריקאי:
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7286470
למה נסעה המשלחת?
למה לא? למה לא לנסוע לחו"ל בחינם ע"ח משלם המיסים?

אלוהים של היהודי הוא הממון
אלוהים של הפולנים הוא יהודי
אחד הדימויים האנטישמיים הנפוצים ביותר הוא אהבת הממון של היהודים. היהודי המשומד קרל הלוי-מרקס אף קבע ש"אלוהים של היהודים הוא הממון." (הוא השתמש במילה העברית "ממון").
אנטישמיות כרוכה תמיד עם הערצת כוחם של היהודים.
הפולנים מאמינים ביכולת המיסטית של היהודים להביא להם כסף. כל פולני מחזיק בביתו קמע, ספק איקונין למזל, של יהודי דתי עם זקן האוחז בידו מטבע. הם קוראים לזה בפולנית "יהודי עם מטבעות." הקמע אמור לתת מזל של שפע לבני הבית.
https://he.wikipedia.org/wiki/יהודי_עם_מטבעות
מסתבר שהדימוי היהודי בעיני האנטישמים הפולנים נכון דווקא לגביהם. הם, הפולנים, אוהבים כסף. בייחוד את כספם ורכושם של היהודים. לכן הם גם הפקיעו אותו.

ומי הרוויח מהשואה?
הגזענות האנטישמיות הערבית-מוסלמית טוענת תמיד שהמרוויחה הגדולה מהשואה (שלא היתה) היא ישראל שמשתמשת בה כהצדקה כדי לחסל את הפלסטינים.
https://www.memri.org/tv/al-jazeera-holocaust-denial-israel-biggest-winner-same-justification-annihilate-palestinians
ודוק: לגביהם השואה לא היתה, אבל צריכה להיות, כאשר במצוות מוחמד יש לרצוח את כל היהודים הקופים והחזירים.
יש פולנים רבים שאינם אנטישמים, ושאינם מסכימים עם האנטישמיות של ממשלת פולניה, אבל למרבה הצער טרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו אנטישמי.
אם אתם מכירים כזה אנא הציגוהו.

האדון כוגן-שמוגן-דוהן-קאהן-כהן נעמן הגראפומן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).