המדינה במצור. כל הכבישים חסומים. מחר אולי גם תנותק הדרך לנתב"ג, ולעולם.
שלא כמו בפרוץ האינתיפאדה השנייה – כוחות הביטחון חוששים להתערב.
סכנה אסטרטגית.

ארמנד-עמיר פרץ – טרגדיה ופארסה
קארל הלוי-מרקס מתחיל את חיבורו "השמונה-עשר בברימאֶר של לואי בונאפרט" בהערה על הגל שאמר שכל העובדות ההיסטוריות-העולמיות הגדולות וכל האישים הקשורים בעובדות הללו כאילו חוזרים ונשנים. "הגל שכח להוסיף," אומר מרקס: "פעם בצורת טרגדיה, פעם בצורת פארסה."
אי אפשר שלא לראות כך את חזרתו של ארמנד-עמיר פרץ לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה.
נכון עמיר פרץ ישר מאהוד ברוג-ברק (פה ושם מפקדי ארגזים) – אבל הוא בפעולתו תרם לא פחות ממנו לחיסולה של המפלגה של בן גוריון ברל כצנלסון ויגאל אלון, המפלגה שיסדה את המדינה, ולא רק בעובדה שפרש ממנה כמה פעמים והתמודד במפלגה אחרת.
עמיר פרץ יחד עם חיים וישניה-רמון, וחיים אורון-ג'מוס – פירקו ביחד את ההסתדרות ומסרו בחצי חינם את נכסי "חברת העובדים" לטייקונים. שחיתות שטרם נחקרה, אבל מעשה ששינה את החברה הישראלית הסולידרית של פעם.
והחמור מכל. עמיר פרץ נטש את מדיניות מפלגת העבודה ההיסטורית שדגלה בפשרה טריטוריאלית ברוח תוכנית אלון, ותוכנית אלון המורחבת ע"פ יצחק רבין, ואימץ את תוכנית רק"ח של נסיגה טוטלית ללא גבולות ביטחון.
יתכן שפרץ ישמור על עצמאות העבודה וימנע ממנה להיבלע לתהום הנשייה של מפלגת האווירה של אהוד ברוג-ברק, ואולי יוביל אותה לתהום הנשייה של האיחוד עם מר"צ, אבל לא הוא המנהיג שיקימה מחדש כעוף החול. וחבל.

בעל המאה הוא בעל הדעה
השתתפות שגריר ארה"ב בישראל דוד פרידמן והשליח למזה"ת ג'יסון גרינבלט בטקס חנוכת דרך עולי הרגל מנקבת השילוח להר הבית העירה את חמתו של כתב "הארץ", נחמיה גאנצפריד-שליו.
"הפטיש שהניף פרידמן, כשברק משיחי בעיניו." הוא כותב, "חיזק את ההכרה שבעידן טראמפ אין גבול לטרלול. כיכובם של צמד שליחיו בטקס, כשהנתניהוז, האדלסונים ובכירי אלע"ד באקסטזה לצידם, מציב את ממשל טראמפ עמוק בתוך הימין המתנחלי המשיחי, וזורה עוד מנה גדושה של מלח על פצעיהם של הפלסטינים.
"אין זו גוזמה לטעון, אפוא, שהבחירות לנשיאות ב-2020 גורליות לחוסנה ולשפיותה של ישראל."
(חמי שליו, "פטיש בראש", "הארץ" 2.7.19)
https://rotter.net/forum/gil/26903.shtml
הבנתם? מנחם גאנצפריד-שלו, האקטיביסט הפרו-איסלמי, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של ירושלים, מייחל ומצפה לנשיא אמריקאי שיהפוך את הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל ויתמוך בכיבוש ערבי-מוסלמי של ירושלים העתיקה.
כשכיר-עט נטול דעה, מנחם גאנצפריד-שלו מוכיח תמיד את האימרה "בעל המאה הוא בעל הדעה." מרגע שהפסיק להיות שכיר עט של אדלסון והפך להיות שכיר העט של שוקן, דומונט, ונבזלין – הוא הפך מיידית להיות אקטיביסט פרו-איסלמי הנאבק למען כיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי את ירושלים.
אם קארל הלוי-מרקס קבע ש"אלוהים של היהודי הוא הממון" הרי מנחם גאנצפריד-שליו הוא אחת ההוכחות לכך.
נ.ב. האימרה האנטישמית הזו אינה תופסת לגבי כל היהודים.

קילר אינסטינקט
אהוד ברוג-ברק ידוע כמושחת גם על ידי חסידיו, אך הערצתם אליו היא בגלל ה"קילר אינסטינקט" שלו לחיסול נתניהו. אז הנה הוא קיבל חיזוק מפתיע. נועה בן ארצי-פילוסוף-רוטמן מצטרפת לשורותיו.
נועה בן ארצי-פילוסוף-רוטמן גם היא בעלת "קילר אינסטינקט" המופנה נגד נתניהו כאשר היא מביעה את תקוותה: "אולי ברצח נתניהו יהיה חופש..."
https://www.maariv.co.il/gossip/Article-502914

רֶווַח
בְּ-4 בְּנוֹבֶמְבֶּר, בְּכִיכָּר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל,
נִרְצַח יִצְחַק רָבִּין.
נֹעָה אַרְצִי, הַנֶּכְדָּה, קִבְּלָה מִילְיוֹן דּוֹלָר
על הַסֵּפֶר שֶׁכָּתְבָה על סַבָּא.
רֹונִּי קֶמְפְּלֶר, הַצַּלָּם, קִבֵּל מִילְיוֹן שֶׁקֶל
על צִלּוּם הַוִּידֵאוֹ שֶׁל הָרֶצַח.
ד"ר גוּטְוָין, הַהִיסְטוֹרְיוֹן, קִבֵּל חֲצִי שָׁנָה
שֶׁל הִתְפַּנּוּת מֵעֲבוֹדָה, מָלוֹן-פֶּנְסְיוֹן בְּתֵּל אָבִיב,
כְּדֵי לִכְתֹּב על הָרֶצַח.

לא כָּל רַע בָּא לְהַזִּיק.
לְכֻלָּם.

"אנחנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית-דרוזית בארץ ישראל,
היא מדינת ישראלדרוזיסטאן"
קבלת הכנפיים של הטייס ה"מייחד" הראשון. ("דרוזי" הוא כינוי גנאי מוסלמי)* החזירה לכותרות את מאבק הדרוזים לשינוי חוק הלאום.
בתגובה לדרישת ה"מייחדים" לבטל את חוק הלאום צייץ יאיר האן-נתניהו: "אנחנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית-דרוזית בארץ ישראל, היא מדינת ישראלדרוזיסטאן."
אחד ממובילי המאבק בחוק הלאום, תת אלוף אמל אסעד, הגיב על דברי יאיר נתניהו ונתן אשל: "הם לא ראויים לתגובה, מדינת ישראל שייכת לאזרחיה לפני שהיא שייכת לוודי אלן בארצות הברית ולפני שהיא שייכת לכל יהודי אחר, היא שייכת לי בדיוק כמו שהיא שייכת לך. אנחנו אזרחי המדינה שייכים למדינה, לאף אחד מאיתנו אין קניין פה, בטח לא ליהודים שנמצאים אי שם בעולם. לא יודע מה יהיה כאן בעוד עשרים שנה, מה שאני יודע שהדרוזים יישארו על הכרמל."
מקור: חדשות ערוץ 13
https://rotter.net/forum/scoops1/560887.shtml
ודוק: לפי אמל אסעד מדינת ישראל אינה שייכת לעם היהודי, ובכך הוא מצדיק את האירוניה של יאיר האן-נתניהו.
אי אפשר שלא לזכור את החוצפה בהתבטאותו הקודמת של אמל אסעד ששאל: "מהיכן שאבתם את החוצפה לקבוע שייכות של הארץ ליהודים? על מה מבוססת טענת הזכות והבעלות של היהודים על הארץ?"
אמל אסעד מעולם לא שאל את השאלה מאין שאבו הערבים את החוצפה לכבוש 13 מיליון קמ"ר ולהכריז שזו ארצם? והרי בשום מדינה ערבית לא תבעו ה"מייחדים" את ביטול מהותה הערבית של אותה מדינה.
בהינתן שהדרוזים נאמנים תמיד למדינה בה הם חיים, ואם ישראל תהיה תחת שלטון כיבוש ערבי-מוסלמי יעבירו הדרוזים את נאמנותם לשלטון זה (גם כיום חלק ניכר מהדרוזים נאבק למען כיבוש ערבי-מוסלמי), אמל אסעד מוביל את הדרוזים אזרחי ישראל למסלול מסוכן.
יש לומר לדרוזים בכנות שאל להם לפעול נגד חוק הלאום היהודי מפני שזה מנוגד לאינטרס שלהם. במדינת היהודים יתייחסו תמיד בכבוד רב ובשוויון אזרחי (לא לאומי) ל"מייחדים" (דרוזים זה הרי כינוי גנאי ערבי-מוסלמי).
הם הדרוזים לא יזכו ליחס הרודף והמשפיל אותו קיבלו היהודים ממי שהם רואים בו את התגלמות אלוהיהם, אבו עלי מנסור, המכונה על ידם "השליט מטעם אלוהים" (אל חכים באמר אללה)*. לעולם הם לא יזכו לזכויות אזרחיות שוות כמו שהם מקבלים במדינה היהודית בכל 13 מיליון הקמ"ר של השטחים הכבושים ע"י הערבים, המוגדרים ככאלו בחוקי הלאום הערבי.
קיום מדינת היהודים הוא אינטרס דרוזי ולכן עליהם לתמוך בחוק הלאום, ולחוקי שוויון אזרחיים המקבעים את השוויון האזרחי (לא הלאומי).

* בגין האמונה שלהם בהתגלמות האלוהות באבו עלי מנסור השליט הפטימי, הם הוכרזו ע"י המוסלמים כדת כפירה שאינה זכאית לחוקי ההשפלה של "בני החסות" (בדומה ליהודים, הנוצרים, והשומרונים), ולכן יש לסלקה מן העולם. כינוי הגנאי שלהם "דרוזים" ניתן להם ע"ש אחד ממפיצי הדת פרסי בשם "אל-דרזי.

תהילה לדמוקרטיה הישראלית
צפיתי עד הסוף בסרט (המשעמם למדיי) על פרקליטת השטן, האקטיביסטית הפרו-איסלמית, לאה צמל.
הסרט מתרכז בפעולתה העכשווית, הגנה על טרוריסטים ערבים-מוסלמים תוך הבאת סרטים ישנים מתחילת פעולתה כפרקליטת הטרור, החל ממשפטו של סוכן הפשיזם הסורי, אודי אדיב שריגל למען הדיקטטורה הסורית.
בסרט גם מובאים עדויות עליה מבני משפחתה. בעלה, מישל (מיכאל) ורשבסקי, בן לרב אורתודוכסי מצרפת, גם הוא אקטיביסט פרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי, איש בל"ד והרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), היה בעברו תלמיד ישיבת חברון ומרכז הרב, מספר כיצד התאהב בלאה צמל. "התאהבתי בה בגלל אומץ ליבה."
הוא מספר שכצעיר דתי הוא ראה פעם אישה יפה וקטנה מנבלת הפה במילים שמעולם לא שמע או העז לבטא. אותה אישה התגרתה במתנגדיה במילים: גיבור גדול, בוא תזיין אותי! אני לא מפחדת יש לך זין כזה קטן... ומיד התאהב ברגליה... (באמת גיבורה גדולה. נראה אותה אומרת זאת לקהל ערבי...)
בנה מספר על המחיר ששילם בגלל פעילות אימו.
הסרט מסתיים בכתובת בה נאמר כי העוזר הערבי המסור שלה. עו"ד טארק ברגותי, נעצר יחד עם זכריה זביידי באשמת פיגועי ירי. צמל כמובן תגן גם עליו.
הסרט מציג בעצם שיר תהילה לדמוקרטיה הישראלית. הרי לאה צמל האקטיביסטית הפרו-איסלמית התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי ובחיסול מדינת היהודים לא תוכל לפעול כלל תחת אותו כיבוש ערבי-מוסלמי למענו היא נאבקת.
בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים, כ- 13 מיליון קמ"ר (24 דיקטטורות פשיסטיות) אין לה אפילו מקבילה אחת, ולא יכולה להיות, אבל למרבה הצער לא כך הוא יובן ע"י הצופים בעולם. הצופים בעולם יהללו את הגיבורה המגנה על הטרור האיסלמו-נאצי (כי הוא נגד היהודים), תוך עשיית דהומניזיציה ודהלגיטימציה ליהודים, כהכשר לרצח עם.
הוויכוח על הסרט על לאה צמל אינו ויכוח על חופש הביטוי, אלא נגד מימון תעמולה אנטי-ישראלית על חשבון המדינה.
האם המדינה צריכה לממן תעמולה למען מי שנאבק לחסלה?

מחרם נגד ישראל לחרם נגד היהודים
הסופר האמריקני-יהודי ריצ'רד זימלר עורר סערה גדולה בתקשורת הבריטית, אחרי שטען כי שני אירועי תרבות חשובים בבריטניה ביטלו את השתתפותו, בגלל יהדותו.
זימלר בן ה-63 היה אמור להשתתף באירועים לרגל צאת הרומן החדש שלו "הבשורה על פי לזארוס". הוא נולד וגדל בניו יורק, וחי בפורטוגל.
בטור אותו פירסם ב"גרדיאן", טען הסופר כי מתאמי שני אירועי התרבות החליטו שלא לפרסם ולשווק את הרומן החדש שלו, זאת מתוך חשש מפעילי ה-BDS האנטי-ישראלים.
המארגנים חששו כי יהדותו תעורר את תומכי הערפלישתים, מה שעלול לגרום להפגנות נגדו של תומכי BDS.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5541408,00.html
אבל מה לנו כי נלין על הבריטים, הרי עשרות ישראלים חתמו עצומה התומכת בקורבין האנטישמי חבר החמאס והחיזבאללה.
https://rotter.net/forum/scoops1/536520.shtml
ואפילו בין קוראי "חדשות בן עזר" יש תומך החרם המאיים משפטית על בן עזר, וצר לי לומר שהוא גם מצליח באיומו.

תורת השקר הגדול
בין דיוויד אירווינג ליוסף גיסינוביץ'-אחימאיר
בהשראת "מצבי הרוח הפשיסטיים" שקיבל בבית אבא, (כפי שהוא עצמו מגדיר זאת) מפיץ יוסף גיסינוביץ'-אחימאיר את עלילת הדם הבזויה לפיה "מורשת רבין היא רצח אנשי האצ"ל" בניסיון הפוטש של אלטלנה, ובהשראת אותם "מצבי רוח" הוא מאמץ גם את תורת השקר הפשיסטית של מתן תהילה לשקרים לשם יצירת מיתוס שקרי.
קשה לומר אם זו עזות מצח או סתם היתממות בחינת "תמימות קדושה", אבל השקר החדש של יוסף גיסיניביץ'-אחימאיר משאיר את הקורא שמוט לסת.
בדומה למכחיש השואה דיוויד אירווינג שטען שאין שום הוכחה שאושוויץ היה מחנה השמדה והושמדו בו יהודים, טוען יוסף גיסיניביץ'-אחימאיר ש"אין שום הוכחה שחיילי צה"ל נהרגו מירי אנשי האצ"ל." (יוסף גיסינוביץ'-אחימאיר, "מי קבע שהם נרצחו?" "חדשות בן עזר", 1456)
באמת? אין שום הוכחה שהם נהרגו מירי אנשי האצ"ל?
ואולי הם נהרגו מהאוייב הערבי, ואולי הם נהרגו סתם מחייזרים?
אני מפרסם כאן בשנית את עדותו של סא"ל (בדימוס) אלי דובדבני שאני מקווה שעדיין בחיים ובבריאות טובה, שפרסמתי כאן:

מר נעמן כהן הנכבד,
ידידי יהודה בן צור מעמותת הפלי"ם העביר אליי את המידע בדבר פעילותך הבלתי נלאית להנצחת שלושת חללי צה"ל שנפלו בפעולת אלטלנה.
אני כקצין ולוחם בגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני הייתי על החוף בוויתקין, ושיכתוב ההיסטוריה מרתיח את דמי עד עצם היום  הזה. בפעולה זו נהרג לוחם שלי כאשר הוא נורה ללא התגרות והם היו הראשונים שפתחו באש.
בעצרת שהתקיימה לאחרונה במרכז רבין על אלטלנה בעבר ובהווה קיבלתי את רשות הדיבור כאחד מן הקהל, וניסיתי להזים שקרים שנתקבעו לאחר עלות הליכוד לשלטון.
ברצוני להוסיף שאריה נאור, שהיה מזכירו של מנחם בגין כראש הממשלה, סיפר לקהל בכנס שאחד הדברים הראשונים שבגין עשה היה לעלות לקברם של 16 אנשי האצ"ל וביקש סליחה ומחילה בשם צה"ל על מותם, וכאשר אני דיברתי ציינתי שבגין לא ביקש מחילה בשם האצ"ל על נפילתו של החייל שלי שקבור בבית העלמין בכפר ויתקין.
אני מצרף את כתובת אתר החטיבה בו תוכל ללמוד על מבצעי החטיבה במלחמת תש"ח.
www.alexandroni.org
פרשת אלטלנה – עדות נוכח
מאת אלי דובדבני מ.א 30233
מדי פעם עולה וצפה מחדש הפרשה האומללה הזאת ומדי עיסוק היא מקבלת שידרוג ושיכתוב היסטורי על ידי מעוניינים לצורך ניגוח פוליטי, ובמיוחד בימים אלה על רקע הפעילות להעלות את שרידי הספינה ממעמקי הים ולהנציחה.
אני כקצין מפקד על אחת המחלקות בגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני שפעל בחוף ויתקין מבקש להנציח עובדות ראייה ולא שמועות ושיכתובים.
תפקידי בגדוד היה קצין מפקד מחלקת הסיירים הגדודית שכללה שתי כיתות סיירים, כיתת צלפים אחת ויחידת מודיעין שעסקה במפות רישום מודיעין והכנת שולחנות חול, לימים התמניתי לקצין המודיעין של הגדוד.
בפעולה זו של אלטלנה מוניתי למ"מ של מחלקה בפלוגה ב', ואשר מפקדה נפצע בקרב ערב ההפוגה בעת כיבוש קאקון שמול טול כארם.
בצהרי היום בו התקרבה הספינה לחוף ויתקין, נקראה קבוצת פקודות דחופה על ידי המג"ד בנץ פרידן, לימים מח"ט אלכסנדרוני, הקבוצה כללה את מפקדי הפלוגות, וקציני המודיעין, הקשר והרפואה.
בישיבה זו נמסרה לנו פקודת המח"ט דן אבן לפעולה בחוף ויתקין לעצירת נחיתת הספינה ופריקת מטענה.
המג"ד הסביר את שיטת הפעולה והקצאת הכוחות כאשר שתי פלוגות מתוך חמשת פלוגות הגדוד לא תשתתפנה בפעולה, אלה היו הפלוגה המסייעת ופלוגת המטה פרט למחלקת הקשר ומחלקת הרפואה, מחלקת הסיירים לא נדרשה לפעולה וכך התמניתי למ"מ המחלקה בפלוגה ב' לצורך הפעולה הזאת.
פקודת המבצע שהוצגה לאחר פרק המודיעין היתה דלהלן, ליצור שתי חגורות מצור סביב הספינה.
פלוגה ג' תחסום את כל המעברים האפשריים לאזור כפר ויתקין לאורך הכביש מאזור בית ליד לכוון חדרה, אשר תהיה החגורה החיצונית כדי למנוע זרימת אנשים מן החוץ לכוון הספינה.
פלוגות א' ו-ב' תיצורנה חגורה צמודה לאזור הנחיתה סביב מזח האבטיחים הנמצא צפונית לבית ינאי כדי למנוע הוצאת המטען של הספינה.
הפקודות שניתנו בהדגשה ונחרצות רבה היו הוראת הפתיחה באש, אין לפתוח באש בכל מקרה, אלא אם הם יפתחו באש בעת ניסיון פריצת הטבעת, יש לאפשר לאנשים בלתי חמושים בלבד לצאת מהסגר מאחר ולפי הידיעות יש עולים על הספינה.
בשעת אחר הצהריים המוקדמות נערך מסדר גדודי לקראת היציאה בו הסביר המג"ד את הפקודה והצורך לביצועה. המג"ד פנה אל הגדוד והודיע שכל חייל שאינו שלם עם ביצוע הפקודה רשאי במקרה זה להשתחרר, אף חייל לא ניצל אפשרות זו.
עם רדת החשיכה החלה היציאה ליעדי הפלוגות. פלוגה א' ו-ב' יצאו במשאיות היחידה ליישוב אביחיל דרך נתניה ובשעה תשע לערך התחלנו לנוע בשדרת מסע רגלי כשמחלקתי מובילה את המסע מתוקף היותי קצין הסיירים.
בעת התקדמות הטור הופיעו על דרך העפר לכיוון דרום שתי משאיות עמוסות בנשים וגברים ובחולפם על פנינו הם צעקו לעבר החיילים קללות וכינו אותנו נאצים וזאת עוד בטרם היות אף חייל באזור החוף.
הכוח נכנס לבית ינאי מדרום והתפזר למנוחה לאחר המסע ולארוחת הערב. בהגיענו היו בתוך הכפר מספר זחלמי"ם של גדוד משה דיין כנראה שלאחר שעה לערך הם הסתלקו מהשטח.
בחצות לערך נערכנו ליציאה לאחר קבוצת פקודות וחלוקת גזרות. ערכתי מיסדר למחלקתי לוודא את הציוד, אז פנה אליי אחד המכי"ם בשם ישי שיבובסקי ואמר לי: "המפקד, אני מצטער אבל אני איני יכול להשתתף בפעולה מאחר ואני בית"רי מזיכרון יעקב," לימים הוא היה ראש המועצה המקומית בזיכרון, "וגם חייליי לא יכולים," בבירור עימם היה לכל אחד תרוץ משלו לסירוב והיה לי ברור שהם הוסתו, הודעתי למ"פ, ולאחר התייעצות עם המג"ד נקראה המשטרה הצבאית שעצרה את כל הכיתה ומפקדה ומחלקתי יצאה לפעולה חסרת כיתה אחת.
פלוגה א' התמקמה על הצוק מול הספינה ופלוגה ב' תפשה עמדות מול מזח האבטיחים כ-250 מטרים מקו המים, באזור הזה נמצא כיום מרכז מסחרי "אם הדרך".
הפלוגה נפרסה  בין השעות 2-3 בלילה  לכוון נחל אלכסנדר  כאשר מחלקתי במרכז מול המזח, היחידה התחפרה בדיונה וחיכינו לבוקר, עם אור יום התרומם אחד מחיילי לחילוץ עצמותיו כאשר  לפתע פרץ ירי מטורף מכיוון החוף והחייל כ"ץ משה חיים נורה בצווארו  ונהרג במקום, חייליי השיבו אש וגם לוחמי פלוגה א', האש נמשכה כ-10 דקות ואז חדלה האש משני הצדדים.
הלוחם ההרוג כ"ץ משה חיים פונה לאחור ונקבר בבית העלמין הצבאי של כפר ויתקין.
ההפוגה נמשכה כל הבוקר, ובשעות הצהריים לערך הפליגה הספינה ללב ים כאשר על החוף נותרו אנשים רבים וכמות גדולה של ארגזים.
בשעות אחה"צ המוקדמות הוחלפנו על ידי יחידה אחרת ואנו פנינו לתוך מרכז כפר ויתקין, במקום הוקמה מכלאה אליה הובאו האנשים שנותרו על החוף לאחר הפלגת הספינה.
במקום התחוללה טרגדיה למול עיניי הנדהמות. בתוך המכלאה הייתה בחורה שזיהתה את אחיה החייל בגדוד ששמר על המכלאה והחלה מערכת קללות ונאצות שהיתה מחרידה עד אשר הועבר החייל הרחק מהמכלאה.
לסיכום שתי הערות שוליים:
1. עם סיום ההפוגה חזרנו לקרבות ובאותה עת נערך גם משפטם של הסרבנים, אז נבצר ממני לבוא ולהעיד במשפטם, ונדרשתי לתת עדות בכתב. מסמך זה נמצא היום בארכיון צה"ל. עד היום איני יודע מה היה גזר דינם.
2. לימים הוכן סרט בשם "אלטלנה", צוות ההסרטה והבמאית ריאיינו אותי בביתי במשך מיספר שעות על האירוע בחוף ויתקין, אף הוזמנתי להקרנת הסרט בסינמטק בתל אביב, והתכבדתי לשבת בשורה שבה ישב ראש הממשלה יצחק שמיר, ולתדהמתי כי רבה – שום דבר וזכר מהריאיון איתי לא הופיע בסרט, ברור היה לי שעדותי לא תאמה לשכתוב ההיסטוריה עם עלות הליכוד לשלטון.
נכתב על ידי אלי דובדבני  (סא"ל בדימוס).
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00996.php

את המכתב שלחתי לנשיא חצי המדינה, ראובן ריבלין, בבקשה להנציח גם את חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל, אבל נשיא חצי המדינה סירב לכך ממניעים פוליטיים. לדידו יש להנציח את זכרם של חללי האצ"ל בפרשת ניסיון הפוטש של אלטלנה, חיילים שחלקם ערקו מצה"ל בעיצומה של מלחמת השחרור, כשצבא הכיבוש המצרי נמצא כ-30 ק"מ מתל אביב, אבל אין להנציח את חללי צה"ל שלא ערקו מהצבא, ומילאו את חובתם, ונפלו מאש אנשי האצ"ל למען הגנה על הדמוקרטיה הישראלית.
בושה וחרפה.

נ.ב. אהבתי את תגובתו של אהוד בן עזר לדברי יוסף גיסינוביץ'-אחימאיר, מכחיש הרג חיילי צה"ל:
אהוד: מעתה אשתדל לדייק: בפרשת "אלטלנה" – 16 אנשי אצ"ל נרצחו בידי חיילי צה"ל, ואילו 3 חיילי צה"ל לא נרצחו בידי אנשי אצ"ל, שהיו עריקי צה"ל – אלא רק נהרגו מיריותיהם! [גיליון 1456].

נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).