בסרט "החיוך האטרוסקי"

רורי מק'ניל (בריאן קוקס) הוא סקוטי מחוספס, מבוגר וחולה, הנאלץ לעזוב את ביתו באי ליד סקוטלנד ולנסוע לטיפול רפואי בסן פרנסיסקו. הוא עובר לגור עם בנו אותו לא ראה שנים, ועם כלתו המכורה לעבודה ולמושגי חינוך תינוקות מודרניים, והוא מתעב כל רגע. להפתעתו, כשהוא חושב שלחיים כבר אין יותר מה להציע, משתנה כל עולמו דרך הקשר עם נכדו הפעוט ועם אישה העובדת במוזיאון, שאת דמותה מגלמת באופן יוצא מן הכלל רוזנה ארקט בת ה-60.

בריאן קוקס, בן 73, מצליח לגלם דמות שהיא אולי יותר מבוגרת ומופיעה בהרבה צילומי תקריב. הוא קצת דומה לשמואל רודנסקי בשנותיו האחרונות.

הסרט קצת ארוך אבל מלא רגש וחכם מאוד. השחקנים נהדרים ומשכנעים. הצילום מעולה. ההפקה מאוד מושקעת ורבת משתתפים. הסרט כובש את הלב. בייחוד הנכד התינוק, וכמובן הסב. מומלץ בהחלט. שני הבמאים הם כנראה ישראליים: מיכל ברזיס ועודד בן נון – כל הכבוד להם! הסיפור הוא מאת חוסה לואיס סמפדרו.

החיוך האטרוסקי הוא חיוך של גבר אישה שוכבים מחובקים בחצי-הסבה ומחייכים – בפסל משותף שלהם, שנמצא על מכסה של ארון קבורה, סרקופג, אטרוסקי עשוי טרה-קוטה כתומה במוזיאון בסן פרנסיסקו.