ואלה שמות...

תשובה לד"ר משה גרינברג-גרנות. אני מעריך מאד את כתיבתך ואת עצותיך, דא עקא, כוונתי איננה כלל כדבריך ("חדשות בן עזר" 1460) – להזכיר לאלו הנטמעים בהוויה הישראלית את מוצאם, אין לי כל כוונה כזו כלל ועיקר, ודאי לא לגלוג.

באותה מידה אני כותב את שמם המלא של אלו המנסים להיטמע בין הגויים ולהסתיר את מוצאם היהודי כקרל הלוי-מרקס, לייב דוידוביץ ברונשטיין-טרוצקי, לייב רוזנפלד-קמנייב, גרשון אהרונוביץ רדולסימסקי-זינובייב, ברני גוטמן-סנדר-סנדרס, זיגיסמונד שלמה פרויד, או איסר דנילוביץ דמסקי-קירק דגלס.

ובלי כל קשר ליהודים אני גם מביא את שמם המלא של אלו הרוצים להסתיר את מוצאם הגרמני, למשל אליזבט אלכסנדרה מרי וינדזור סקסה קובורג גוטה, השם המלא הוא הנותן את הדמות המלאה, ואת הסיפור המלא. נשגב מבינתי למה הוא מעורר אנטגוניזם כזה.

מעבר לכל בטוחני שאי הזכרת השם המלא תחסר לקוראים, גם לאלו המוחים נגדה. ואפילו לזמרת המקהלה, אביבה קם טובת הלב.

(איך אני יודע שהיא טובת לב? כי היא טוענת שמי שכותב שמות מלאים (אני למשל), הוא רע לב, והיות והיא אינה עושה כך, משמע היא טובת לב).

ובכלל, אני חייב לציין, מוזרה לי מאד ההתייחסות האובססיבית המוזרה לשם הבאה במקום התייחסות לתוכן.

העיר לי מישהו שאני צריך לקבל את הביקורת כמחמאה כי מתקיפים אותך רק על השמות ולא על התוכן סימן שמסכימים עם מה שאתה כותב, אבל הרי לא ייתכן שכולם מסכימים לדבריי רק לא עם אזכור השמות המלאים.

התייחסו בבקשה לתוכן.

התנצלות. אני מתנצל בפני יונתן זמיר. אכן כדבריו הוא מעולם לא אמר על אזכור השמות המלאים שלי שזה "מעשה מגונה". הוא רק אמר שזה "מנהג מגונה" ("חדשות בן עזר" 1458), ועל כך התנצלותי.

האדון יונתן (אני נוקט בצורה זו רק כחיקוי לך) אל תיתמם. יכולת לכתוב ביקורת על הבאת השמות המלאים בלי קשר לצנזורה (ביקורת לגיטימית בהחלט), אך התחלת את הביקורת שלך בכך שהעורך אינו עושה צנזורה, כשהסבטקסט הוא שיש לעשותה.

צר לי מאד שאיזכור השמות שאני מביא גורם לכל כך הרבה צער ורוגז הגובל אפילו בבעיות בריאות ובחילות. לכן מעתה אתן תמיד הערת אזהרה. ולכל המתרגזים אני חוזר וממליץ פשוט עברו הלאה בעזרת העכבר.

"ג'מוס ולא ג'ומס"

אני תמה על אורי הייטנר שהוא משתתף ותיק ב"חדשות בן עזר", (אולי יותר ככותב מאשר כקורא), שנתן לי הערת "תיקון" על הכינוי "ג'מוס" ("חדשות בן עזר" 1461), כי מזה שנים רבות כל פעם שאני מזכיר את השם "ג'מוס" אני מקבל "תיקון", ופעמים רבות כבר נאלצתי לכתוב כאן תיקון לתיקון.

הנה דוגמה אחת מרבות שמצאתי בגיגול: (גיליון 410):

https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00410.php

בין ג'מוס לווינינגר

ד"ר יענקלה ניר נפגע ממני עמוקות. "נפגעתי," הוא כותב, "מהכינוי 'ג'מוס' שנתת לחיים אורון," מפני ש"יש הבדל בין ג'מוס (תאו) לבין ג'ומס (שקמה)." [גיליון 409].

לא ברור לי כלל מדוע מעדיף ד"ר ניר את הכינוי "ג'ומס" (שקמה) על "ג'מוס" (תאו), האם חיים אורון דומה יותר לעץ שקמה? אבל שיהיה כך.

בכל מקרה, ד"ר ניר, אינני נוהג לפגוע באף אדם, ומעולם לא המצאתי כינויים לאנשים.

על מנת שלא תיפגע, לך ובדוק מהו באמת הכינוי המקורי הנכון של החבר אורון, לצורך זה, יש לשאול ישירות את "פי הסוס" (הג'מוס). ובכן, בראיון שנתן החבר אורון לעיתון "הארץ", הוא מספר, "כי בשכונה ובתנועת הנוער ברמת גן קראו לו, "ג'מוס", כי הוא היה "שחור וגדול".

והנה הקישור לראיון עם חיים אורון ג'מוס:

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1299857

ד"ר ניר, אם נפגעת ממני אני מתנצל בפניך, אבל דומני שאת עלבונך עליך להטיח לא בי, אלא בחברי תנועת "השומר הצעיר", חבריו של אורון, שהמציאו לו את כינויו זה.

בשורה התחתונה דומני שכל הכינויים ה"כאילו" חבריים של אנשי "השומר הצעיר" כגון: "ג'מוס", "ג'ומס", "אבו וילן", וכדומה הם קצת ילדותיים ונלעגים ושייכים לתקופה אחרת.

 הערה לסיום מהיום. חיים אורון מסתיר ומעלים את שם משפחתו המקורי מכל המקורות הכתובים. האם מישהו מהקוראים יודע מהו?

נעמן כהן