עקיבא נוף
הירהורים בדרך להלווייתו של שלמה בר שביט
כָּלים בני דורי והולכים
אל יער שאין בו פְּתָחִים,
ולי, שעדיין, בארץ האור,
רק נותר להמשיך ולספור
ימים שנותרו, ומתי לי התור.
כך, אחוז באימה לְהַבְעִית,
סביב להביט, מהיכן המשחית
יגיח לנעוץ קלשונו בִּבְשָׂרִי,
ואין לי מגן, ואין לי צרי,
רק בזעם לקפּוץ אגרוף מול שמיים,
ויונה לא תשוב להגיד כי – כָּלוּ המים.
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר