על "הר של חלומות"

מאת אילנה אבן טוב-ישראלי

איורים – ענבל ורמוס

צבעונים 2019, 36 עמ' (הספר לא ממוספר)

המיתולוגיה המצרית היתה הראשונה שתיארה את עוף החול שחי מאות שנים, נשרף כליל, ומתחדש מתוך האפר. המוטיב מופיע גם במיתולוגיה יוונית ובמיתולוגיות נוספות, כולל המקורות שלנו. האגדה הזאת נוצרה בוודאי כדי להעניק לאדם אופטימיות כי המוות (ועוד מוות אכזרי בשריפה!) איננו סוף פסוק.

אינני בטוח אם המשוררת אילנה אבן טוב-ישראלי כיוונה את דבריה לילדים בספר זה אל אגדת עוף החול, אבל להתרחשות המסופרת בו יש בהחלט קווים מקבילים אליה: מסופר על הר שנולד (בסיפורי ילדים רבים הדומם והחי מקבלים תכונות אנושיות), ומלידתו יש לו געגוע לים, ולכן החל לנוע לשם, ומגשים את שאיפתו. ההר זוכה לאושר שמתבטא בכך שהוא מריח פרחים ושומע ציוץ ציפורים.

להר יש סודות וחלומות – הר של חלומות, וברור שמדובר בהיגד דו-משמעי: הר שחולם, הר של חלומות, כלומר, להר יש המון חלומות.

ההר נשרף כולו באסון נורא. מן הסתם המחברת מרמזת על שריפת הר הכרמל ב-2010, שריפה שאיימה על ביתה, ובוודאי גם על אסונה במות עליה בנה רונן ישראלי ז"ל שנפל בעת מילוי תפקידו – ראו השיר הפותח את הספר, שם מתוארת אהבתו של הבן להר ולים – שני המוטיבים בספר זה.

לא נותר דבר מהר – רק צל שחור – זה מה שחש האדם בהימוט עליו עולמו.

אבל – "השמש לא שכחה / והגשם עוד זכר / את ההר / ידידים אינם שוכחים." הבית הזה מרמז על הנחמה הגדולה שחווה מוכה האסון מהשתתפות הכנה של ידידים שזוכרים, שאוהבים, שאינם שוכחים.

הספר נגמר ב"סוף טוב" (ספר ילדים חייב להסתיים בסוף טוב; סוף טראגי נועד רק למבוגרים): הר חדש החל לנבוט, הר שונה, לא דומה לקודמו, ושוב יש עליו ילדים וציפורים. אילו קם לתחייה ההר הקודם – הסיפור היה ואריאציה של אגדת הפניקס, אבל תחיית מתים יש רק באגדות, סתם בני אדם צריכים להתנחם בכך שאת מקומם של המתים ממלאים בני הדור המתחדש.

ההר בסיפור שלנו חולם חלומות, ומגשים אותם – אני אישית מעולם לא חלמתי חלום טוב, אבל הקלישאה הנפוצה מצביעה על חלום כעל מטרה חיובית רחוקה שעם טיפת מזל – ניתן אולי להגשימה.

ומה משתמע מ"חלום" הסיפור? שניתן להתנחם בידידים, בצמיחה מחודשת, בתקווה.

האיורים של ענבל ורמוס קלעו לרמזי הרמזים של הטקסט, ולי רק חבל שהספר המיוחד הזה איננו מחורז כולו (יש פה ושם חרוז ואסוננס).

אני מניח שפרופ' אדיר כהן צודק שלספר הזה יש גם ערך ביבליותרפי.

משה גרנות