תהֵא השנה שֶׁבַּשַׁעַר
מְשׂוֹש כל שְנוֹתֵינוּ עד כאן,
יִמוֹגוּ יגון וכל צער,
נטְבול בִּשְׂמָחות עָד עוֹמְקָן.

אז שחר חדש בוֹא יַפְציעַ,
מֵאיר אלוּמוֹת של תקווה,
וְרוּח אדיר בה יניעַ –
אוקיאנוס גלֵי אהבה.

נמְריא אל חופַּת הרקיע,
פורְשׂים שוב כנפיים לעוּף,
עוֹרְגים כי יבוא ויגיע
מַַרְְפֵֵּא לנשמה ולגוף.

רָעָב לְיחדיו אז נַשְׂבִּיעַ
נמוֹץ ונירְוֶוה אֶת הצוּף,
נָחוּש במגע המַרְגיעַ
בְּבוֹא עֵת אחדות גוּף עם גוף.

תישוֹף התש"פ ותַשְפּיע
רוב אושר על כל בנֵי האור,
בהּ צֶדֶק וְחֶסֶד יַבְקיעַ
ויְהי העקוֹב למישור.

תהא התש"פ שנת פיוּס,
תהא התש"פ שנת פריחה,
דוחָה כל גָסוּת וחיסְפּוּס,
לְרוֹך וּלְחוֹפֶש – פתוחה.

הארץ תָניב פירותיה,
בּנֵיהָּ יֵשְבו בְּבִיטְחָה,
שלום לה בכל אוֹרְחוֹתֵיהַ,
צדקה ומישפט בשימחה.

תהא נא שנה זו נוטעת
אחוות ידידות עד שִׁיכְרוֹן
ובה תימָצֵא לנו דעת
לְרוב מכאובֵינו פִּתְרון.

תרחיב השנה ותגביה
שיפעת עדנים לאין ספור,
רוב טוהר עלינו תגיהָ,
יהיו כל חיינו – מיזמור.

שנה בה עַמִּי שוב יֵיעוֹרָה
לחזור מִקַּצְוֹות התבל,
לחיות, בלי ללכת אחורה,
חופשי בארצו, ישראל.
עקיבא נוף