make Deutschland great again
(אזהרת קריאה: יש בכתובים הבאים שמות מקוריים)

פראו המרמן (איש פטיש בגרמנית) יצאה כהרגלה לנופש בגרמניה. והפעם ב"כרי אחו עסיסיים ירוקים, אגמים תכולים, נהר, נחלים ויובלים, כפרים קטנים, שבילי אופניים, ובאופק מתנשאים האלפּים: חבל ארץ יפהפה בבוואריה, ובבירת המחוז העיירה לנדסברג."
בלנדסברג חיבר היטלר את "מיין קאמפף", בשבתו שם בכלא בעקבות ניסיון ההפיכה שלו במינכן ב-1923. בזכות זה נהייתה העיר מקום עלייה לרגל לנאצים, ובין השנים 1937 ל-1945 אף התכבדה להיות העיר המרכזית השלישית בחשיבותה, אחרי מינכן ונירנברג, של הנאציונל-סוציאליזם, ונקודת מפגש של "נוער היטלר".
חברי תנועת הנוער עלו אל העיר במצעדים המוניים שהסתיימו בנאומים ובטקסים בכיכר העתיקה הציורית (הרמתי את עיניי וסקרתי אותה שוב), והצעירים היו מקבלים עותק של "מיין קאמפף" בתא מספר 7, תאו של האסיר לשעבר היטלר.
כבר ב-1933 כינתה את עצמה לנדסברג "עירו של הפיהרר", העיר שבה נֶהגו עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, והתברכה בשגשוג הכלכלי שהביאה לה התיירות ההיטלראית. (והיום את התיירת המרמן).
בעיר הוקמה התשלובת הגדולה ביותר של מחנות ריכוז בתוך גבולות "הרייך": 12 מחנות שנקראו כולם "קַאוֹפֶרינג". הועסקו בהם עובדי כפייה יהודים שפונו במסע המוות משם ורובם נרצחו.
ומה למדה פראו המרמן (איש פטיש בגרמנית) במהלך חופשתה?
פראו המרמן (איש פטיש בגרמנית) יצאה בהלם מהעובדה שהשנה קרה בבירת בוואריה –מינכן, בירת התנועה הנאצית בשעתה, מעשה איום המזכיר לה את נוראות העבר הנאצי.
ראש הקהילה היהודית בעיר, שרלוטה קנובלוך, דרשה מהארגון הקתולי קַריטַס לבטל חוזה השכרה של אחד מאולמותיו לקבוצת אקטיביסטים פרו-איסלמים תומכי החרם הערבי, שהתכנסו במטרה לשלול את ההגדרה "אנטישמים" מתומכי תנועת הב.ד.ס.מ (מ. מזוכיסטים יהודים).
(לדידה של פראו המרמן, השולל את זכות היהודים למדינה אינו אנטישמי).
"אילו קיבלה גרמניה באמת ובתמים אחריות לעברה הנאצי היא היתה מסיקה ממנו," כותבת פראו המרמן – "תמיכה במאבק הערבי-מוסלמי נגד ישראל."
(אילנה המרמן, "נסעתי לבוואריה לנופש בין אגמים לכפרים ציוריים. זו היתה טעות", "הארץ", 29.11.19)
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.8191050
בעוד שהגרמנים הסתירו מהיהודים את תוכנית השמדתם, הערבים אומרים זאת בגלוי:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
פראו המרמן (בגרמנית איש פטיש) האקטיביסטית הפרו-איסלמית התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, אינה מסתפקת בכך שהמדיניות הגרמנית-נאצית הנוכחית של ממשלת גרמניה היא ששטחי יו"ש חייבים להיות "יודנריין" (אפילו לא קטע קטן של רכבת לירושלים) – אלא תובעת מגרמניה להיכנע בשנית לחרם הערבי. כפי שעשתה עד 1965 (החרם הערבי שמטרתו חיסול המדינה היהודית נוסד עוד לפני הקמתה ב-1945 עם סיום ניסיון השמדת היהודים ע"י הגרמנים).
דויטשלנד, לדידה של המרמן, צריכה להשיב עטרה ליושנה, ולשוב למדיניות הרייך כלפי המופתי, על גרמניה היום לחזור למדיניות הנאצית של פעם, תמיכה בערבים אויבי היהודים.
הנופש של פראו המרמן (בגרמנית איש פטיש) במקום בו נכתב "מיין קמפ", של היטלר יאה לה כתומכת הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי ממשיכי דרכו.
פראו המרמן האקטיביסטית הפרו-איסלמית המתנאה כ"הומניסטית" אינה יכולה שלא להזכיר את הכרזתו של היטלר: "אני הומניסט אדיר" ( Ich bin so colossal human"") .

"יש שופטים בישראל"
במאמרו הסוקר בצורה טובה את הדילמה המדינית והמשפטית של ישראל כעת, כותב עמוס גלבוע: "איך אמר מנחם בגין: 'יש שופטים בירושלים,' לאמור, יש משפט צדק!" (חדשות בן עזר 1497).
משפט יפה שמרבים להשתמש בו, אבל בגין מעולם לא אמר אותו.
ב-1935 סיים הסטודנט מייצ'סלב ביגון את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ורשה. בפראגה מראים את היום את החדר במעון הסטודנטים בו הוא התגורר כסטודנט.
מייצ'יסלב ביגון – מנחם בגין, שמעולם לא עסק במקצועו, גם לא תמיד היה בעד החוק והמשפט, ודאי לא כשפתח בפוטש נגד ממשלה מכהנת בעיצומה של מלחמת השחרור בפרשת אלטלנה, ולא כשהסתער על הכנסת בפרשת השילומים.
מכל מקום האימרה המיוחסת לו "יש שופטים בירושלים" מקורה בטעות.
מרכז מורשת מנחם בגין ערך מחקר מיוחד למציאת המקור למשפטו של בגין "יש שופטים בירושלים," ולא מצא. כל שאותר היה כי אמר: "יש שופטים בישראל."
לפני חתימת חוזה השלום עם מצרים פסק בית המשפט העליון, בעתירה בעניין בית אל, כי ההתנחלות האזרחית היא חוקית, בהיותה חלק של מערכת הביטחון של ישראל.
בגין ציטט את פסק הדין בכנסת ב-20 במרס 1979, בהביאו לאישור את חוזה השלום עם מצרים, והוסיף: "אם מישהו יאמר לי אי־פעם שההתנחלות היהודית בארץ ישראל היא בלתי חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בישראל!"
"מוקד הטעות הוא אצל שר המשפטים לשעבר, חיים צדוק, אשר הכתיר מאמר שכתב ב-1979, 'יש שופטים בירושלים'. הוא ציטט מנאומו של בגין על הסכם השלום עם מצרים, שבסיומו הכניס מילה מוטעית לחלוטין: 'יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בירושלים' – בעוד שבנאום המקורי בגין אמר 'בישראל'. קשה לדעת מה גרם למשפטן הבכיר הזה להחליף את המילה 'ישראל' ב'ירושלים'. אלא שמאותו רגע נפרצו כל הסכרים, וזה הביטוי המיוחס לבגין באלפי כתבות ומאמרים."
(שלמה נקדימון, "האם בגין באמת אמר 'יש שופטים בירושלים'?" "הארץ", 14.1.15)
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2539443

מגטו לודז' (1)
"אני ילדה קטנה אבל אני מבינה:" כתבה פרלה לוין בת ה-8 מכתב מרגש בעברית בתחינה לראש היודנרט בגטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי, שיסייע לאביה למצוא עבודה ומזון למשפחה.
פרלה כתבה את המכתב בעברית מפני שחשבה שהעברית תיגע לליבו של רומקובסקי שכציוני, בעברו חבר "הציונים הכלליים", ידע עברית.
בעברית משובשת היא תיארה את מעלותיו של אביה על פני היהודים האחרים בגטו.
את דבריה היא פתחה בדברי שבח והערכה למנהיג היהודים בגטו, ומודה על האהבה והדאגה הרבה שהוא מפגין ליהודים וליתומים. מיד לאחר מכן היא פונה בישירות ובתמימות ושואלת מדוע אותה הוא לא אוהב ("מדוע אתכם לא אוהבת?") ומבקשת שיסדר לאביה עבודה בגטו.
היא ממשיכה ומפרטת את תכונותיו ומעלותיו של אביה ("הו איש יפה והם יש לב יותר טוב מאלף היהודים.")
את המכתב היא סוגרת בברכת כתיבה וחתימה טובה לקראת חגי הימים הנוראים, ומבקשת את תשובתו של ראש היודנרט לתחינתה הכנה והמרגשת.
בקשתה של פרלה הקטנה היתה ממוקדת ומאוד בוגרת. "יהודי שלא עבד בגטו נחשב לאדם שנחתם גזר דינו."
מכתב מילדה יהודייה לרומקובסקי:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5631997,00.html#autoplay
המכתב לא עזר, ומשפחתה של פרלה לוין, יחד איתה, נשלחו להשמדה. וגם רומקובסקי נשלח לאושוויץ ברכבת האחרונה מהגטו.

מגטו לודז' (2)
גיזה וידזר נולדה בלודז', וכשעלתה לארץ כילדה עיברתה את שמה ליעל אביב.
כיעל אביב עשתה גיזה וידזר קריירה כשחקנית, והתפרסמה בעיקר בסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק":
https://he.wikipedia.org/wiki/חדווה_ושלומיק
בסדרה היא שיחקה את חדווה עוזבת הקיבוץ לעיר. שני השחקנים ששיחקו את "חדווה ושלומיק", עוזבי הקיבוץ, ירדו לימים מהארץ (ועל כך אין סידרת המשך).
גיזה וידזר יעל אביב ירדה עם משפחתה לגואה בהודו, אחר-כך לבריסל, ולבסוף שבה לישראל.
בתה של גיזה וידזר יעל אביב, שנקראה בשם הסיני תאי, גדלה בקומונה היפית בגואה. כיום היא יושבת באנגליה ומועמדת לפרס טרנר באמנות.
בראיון עימה לרגל מועמדותה לפרס היא מספרת שהיא אינה מגדירה היום את עצמה אנגלייה, סקוטית או וולשית, וגם לא יהודייה גלותית, אלא "בריטית". וכ"בריטית" היא תומכת בחרם הערבי על ישראל, מחרימה את ישראל ולעולם לא תבקר בה עד חיסולה.
הריאיון עימה בעיתון הותנה במתן אפשרות להבעת תמיכתה בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי.
(אבי פיטשון, "גאווה לא ישראלית", מוסף "הארץ", 22.11.19)
https://www.haaretz.co.il/gallery/art/.premium-MAGAZINE-1.8155460
מכיוון שאימהּ גיזה וידזר יעל אביב – שבה לישראל, היא לא תבקר אותה יותר בארץ.
הנה עוד דוגמה לאישוש תורתה של רחל קומלוש כי שנאת ישראל נובעת תמיד מהיחס להורים.

הגניוס היהודי מלודז' (3)
יצחק בז'וז'וביץ-לבני נולד בלודז' ובגיל צעיר עלה לארץ וניצל מהשואה, ונהיה לימים מנכ"ל ראשות השידור. בנו רמי לבני רואה את עצמו למייצג "הגניוס היהודי". במאמר שפרסם בעיתון "הארץ" הוא טוען שנתניהו הוא אויב הגניוס היהודי:
(רמי לבני, "נתניהו הוא אויב הגניוס היהודי" "הארץ", 24.11.19)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8168208
כבר מכותרת המאמר "נתניהו הוא אויב הגניוס היהודי" עולה שרמי לבני בטוח שהוא הוא "הגניוס היהודי", שהרי הוא הרי האוייב של נתניהו. הנה עוד ביטוי מובהק למחלת הנפש "ביביפוביה" – שנאת נתניהו.
"הגניוס היהודי" רמי לבני, (בן הפליט מלודז' שניצל בנס מהשואה) קבע שנתניהו הוא "אוייב הגניוס היהודי" מפני שהוא, נתניהו, אינו מבין שאבא של מאזן הוא-הוא התקווה לשלום.
"הגניוס היהודי" רמי לבני שכח רק עובדה קטנה – שאבא של מאזן קיים רק בזכות ישראל. ללא ישראל, וצבאה צה"ל, היה אבא של מאזן נזרק כבר מזמן מהגג ע"י החמאס...
אבל מי אמר כי ל"גניוס יהודי" בדמות רמי לבני יש בכלל תפישת מציאות?
נעזוב רגע את "הגניוס היהודי" של לבני ונפנה לגניוס הערבי.
הנה המופתי של אש"פ, מינוי אישי של אבא של מאזן (הרוצה שלום ע"פ "הגניוס היהודי" רמי לבני), תובע לרצוח את כל היהודים הקופים והחזירים ע"פ דברי מוחמד:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
ודוק: בעוד שיש יהודים המתנגדים לגזענות יהודית טרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען, הרואה בדברי מוחמד אלו מפי המופתי של אש"פ המינוי האישי של אבא של מאזן, גזענות ולא מופת מוסרי.
אם אתם מכירים כזה אנא הציגוהו.
הטרגדיה של "הגניוס היהודי" היתה שהיהודים הקשיבו תמיד טוב יותר למבטיחים להם, מאשר למאיימים עליהם.

אמנות כמייצגת מציאות
פירוק הברית ההיסטורית?
המחזאית והשחקנית הדרוזית, פִדאא זידאן, מהכפר בית ג'אן, ילידת 1989, מייצגת דור חדש של צעירים דרוזיים המזדהים עם הפלסטינים.
מותם של שניים מאחיה בעת שירותם הצבאי, והחברוּת של משפחתה בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, יצרו אצלה קונפליקט זהות.
את השקפותיה האנטי-ישראליות מעלה הדרוזית פדאא זידאן בהצגה שכתבה, בערבית, והיא מעלה אותה עתה בעברית בשם "בסוף האביב".
"ברור שאני פלסטינית, בדיבור ובחיים, ושההצגה הזו היא פלסטינית. אבל בתוך כל הסיפור שלי יש חלק שאני מכנה 'תוצרת הארץ': השכוֹל," אומרת זידאן. בהצגה היא חושפת את תהליך הפיליסטיניזאציה שעברה.
לדברי זידאן היא לא היחידה. "הדור הצעיר בחברה הדרוזית," היא אומרת, "עובר תהליך פלסטיניזציה. אחיה הגדול, למשל, קיבל פטור מצה"ל אך עבד תקופה בשירות בתי הסוהר, ושם פגש אסירים פלסטיניים. לימים למד משפטים ורוב עיסוקו הוא בתיקי אסירים מסוג זה."
בנו, שהגיע לגיל גיוס, סירב להתגייס. "האחיין שלי סירב וישב בכלא חצי שנה, יוצא ונכנס ממנו," היא אומרת.
מטרת ההצגה שהיא מעלה בעברית, אומרת זידאן. "זה לגמרי לא פיוס. זו הצגה בעוד שפה, בגלל שהעברית נגישה לנו והשפה חזקה. יש פה מטרה, שעוד סיפור יישמע. מעבר לזה, בהצגה בעברית יש למעשה פירוק של הברית מ-1956, כי הקהל מבין מתישהו שהוא המפקיע של האדמה ושל האח, של גופת האח."
(יאיר אשכנזי, "מחזאית הסירוב", "הארץ" גלריה 22.11.9)
https://www.haaretz.co.il/gallery/theater/.premium-MAGAZINE-1.8138222
תהליך הפיליסטיניזציה של הדרוזים אזרחי ישראל אינו חדש, אבל דומה שחל בו לאחרונה האצה.
"דרוזים" הוא כינוי גנאי מוסלמי. הדרוזים מכנים עצמם "המייחדים" כלומר מייחדי האל.
בגלל אמונת הדרוזים בהתגלמות אלוהיהם באבו עלי מנצור, שליט מצרים הפטמי במאה העשירית, שכונה על ידיהם "אל חכים באמר אללה" (השליט מטעם אלוהים) – לפי האיסלם הדרוזים הם דת כפירה אלילית והם אינם זכאים אפילו לתנאי ההשפלה של "בני החסות" היהודים, הנוצרים, והשומרונים, ויש להכחידה כאת עובדי האלילים.
בגלל רדיפות המוסלמים יכלו הדרוזים לחיות רק בהרים בשולי היישוב.
אסטרטגיית הקיום הדרוזית מבוססת על קיום סודות הדת, והתחזות למוסלמים תוך נאמנות תמידית לשלטון בכל מקום.
בניגוד לעלאווים ברמת הגולן, ששומרים אמונים למדינת ישראל למרות שלטון בני עדתם בסוריה, התנהגות הדרוזים ברמת הגולן מראה שהם מבחינים בחולשה ישראלית. ולאחרונה החולשה הישראלית ניכרת גם אצל הדרוזים בשאר הארץ.
הדרוזים יש לזכור, נאמנים תמיד בכל מקום לשלטון.
אין חולק שלדרוזים יש תרומה עצומה לביטחון ישראל. אחוז המתגייסים אצלם בחובה ובקבע (בקרב בנים כי הדרוזים לא מתירים לנשים להתגייס) הוא גבוה מזה היהודי. אבל לאחרונה חל מפנה לרעה אצל הדרוזים, מפנה המוצג במחזה של זידאן.
לאור המצב כדאי לזכור את תרומתו של אמין עז א-דין – הדרוזי שתרם הכי הרבה לביטחון מדינת ישראל. בראשית אפריל 1948 מונה אמין עז א-דין, דרוזי מלבנון, קצין לשעבר בחיל-הספר העבר-הירדני, למפקד הכוחות הערבים בחיפה. עימו הגיע צוות של לוחמים חמושים וכמות ניכרת של נשק ותחמושת. משימתו העיקרית היתה לארגן מחדש את הכוח הערבי בחיפה ולתאם מתקפה משולבת של הכוחות הערבים במרחב, והכוחות הדרוזים שפלשו לארץ ישראל מסוריה.
עז א-דין הדרוזי יצר קשר עם יחידותיו של שכיב ואהב, מפקד הגדוד הדרוזי שפעל בגזרת רמת-יוחנן, ועם יחידות 'צבא ההצלה' של קאוקג'י, ערב התקפתן על משמר-העמק. המטרה היתה התחברות אל כוחותיו וכיבוש חיפה.
תבוסתו של קאוקג'י בקרבות משמר העמק, ושל הדרוזים בקרב רמת יוחנן, הכריעה את הכף. רק בעקבות תבוסת הדרוזים ברמת יוחנן הם החליטו שמוטב להם, לדרוזים, לצאת ממלחמת הערבים נגד היהודים, ולהגיע לברית עם היהודים.
ב-22.4.48 בבוקר, יום קרב ההכרעה על השליטה בחיפה, מפקד הכוחות הערבים אמין עז-א-דין ברח משדה הקרב. הוא עלה על סירה ונמלט לעכו בטענה כי הוא יוצא להביא תגבורת באדם ובנשק. בריחתו של מפקד הכוחות מוטטה את החזית הערבית כולה והערבים החליטו להיכנע.
לאור הפצרותיו (האוויליות) של ראש העיר שבתאי לוי בערבים שיישארו בחיפה, (ושל סטוקוול המפקד האנגלי) – ביקשו הערבים שעה וחצי להתייעצות. הם התקשרו עם הוועד הערבי העליון בביירות וביקשו הוראות. פקודת המופתי הירושלמי היתה, כי עליהם לעזוב את העיר ולא לקבל את תנאי כניעה מידי היהודים, היות שפלישת צבאות ערב קרובה, והארץ כולה תיפול ממילא בידיהם. (58 שנים מאוחר יותר ייעץ נאסראללה לערבים לנטוש את חיפה על מנת שלא ייפגעו מהטילים שהוא שולח וכך ייקל עליו להרסה) וכך הנציגים הערביים הודיעו כי הם מעדיפים לעזוב כולם עד אחד על נשיהם וטפם.
בריחתו של המפקד הדרוזי אמין עז א-דין איפשרה את הקמת המדינה, ואת קיומה לאחר מכן.
בשנים האחרונות החברה הדרוזית נעה בין שתי קצוות – מצד אחד דרוזים תומכי המדינה כאיוב קרא, ומאידך תומכי חיסול המדינה כח"כ לשעבר מבית ג'אן, הסוכן הסורי, תומך בשאר אל אסד, סעיד נפעא, ועד המחבל הדרוזי סמיר כונתאר.
ההצגה משקפת את השינוי שחל בחברה הדרוזית של ימינו והמעבר של רבים מהדרוזים מ"לנו" ל"צרינו".

א ערבישע מאמא
אום איאד אל-אשקר, אימו של פעיל הג'יהאד האסלאמי איאד אל-אשקר, שנהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל, קראה בריאיון לערוץ אל-קדס אל-יום, (המזוהה עם הג'יהאד האסלאמי), לאימהות הפלסטיניות, לעודד את בניהן לצאת לג'יהאד: "המוות הוא ודאי, אז מדוע לא למות כשהידים?"
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?130_9

"יד ושם" להיטלר
לאחר שעבדאללה שתילה, איש עסקים לבנוני החי בשוויץ, קנה את הפריטים של היטלר שנמכרו במכירה פומבית והורישם ל"קרן היסוד", תבע מיד "יד ושם" להעביר לידיהם את הפריטים. שהרי לדידו של מוסד "יד ושם" יש להקים "יד ושם" להיטלר למען זיכרון עולם.

עברי נותן שם ערבי
דליה גבריאלה קורנבליט, ניצולת שואה מגיטו ורשה, ואשר לידר – שעלו לישראל מארגנטינה, החליטו לקרא לבנם שנולד ב-1974 עברי, כי הלא בארץ העברים הם. עברי לידר החליט לקרוא לבנו, שנולד מפונדקאית ב-2019, בשם ערבי: "אַלְבִּי" (בערבית הלב שלי).
בחוגים מסוימים כבר אין נותנים עוד בכלל שמות עבריים.
השמות מלמדים רבות על טיב החברה בה הם ניתנים.

ברית המיעוטים האנטי-ציוניים
ח"כ משה ויינברגר-גפני מדגל התורה תמך בחברי הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) ואמר: "הופכים את הנציגות של הרשימה המשותפת לדרגה שנייה, כאילו שהם לא לגיטימיים. אז אני אומר שגם האזרחים הערבים וגם הנציגות הערבית לגיטימיים, ולפעמים אפילו נדמה לי שאחמד טיבי נציג דגל התורה." בדבריו הציג ח"כ גפני את יחסי הנציגות החרדית-הערבית, ושימר וייצב את ברית המיעוטים, הקיימת מתחת לפני השטח בכנסת כבר זמן רב.
למחרת הודה ח"כ טיבי לגפני על דבריו האמיצים ועל המשך שיתוף הפעולה בין הסיעות.
ראשי המפלגות החרדיות זוכרים היטב מי סייע להם מאחורי הקלעים (גם אם רק באופן פסיבי, בהימנעות מהצבעה) בנושאים החשובים להם, כגון גיוס תלמידי הישיבות ושמירת השבת במרחב הציבורי. גם נציגי המיעוט הערבי זוכרים מי נלחם למענם במאבק על חוק המואזין ובנושאים נוספים. (ישראל כהן, "ברית המיעוטים למרות הבלוק", "הארץ" 21.11.19)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8156876
יש הרבה מן המפריד בין המפלגות החרדיות לתנועה האיסלמית האנטישמית, אבל יש גם הרבה משותף. התנגדות לציונות, לדמוקרטיה, למתן זכויות לנשים ולהט"בים, ועוד.

הגם אתם צאצאי הרב מיליקובסקי?
הרב נתן מיליקובסקי (1879-1935) בוגר ישיבת וולוז'ין שהתמנה לרב העיר רובנה, נתפס לציונות, ובניגוד לרבנים החרדים הפך לעסקן ציוני. הוא עלה לארץ ב-1920 לראש פינה, והיה ממקבלי פניו של הרב קוק במסעו במושבות. לקראת עלייתו לארץ הוא עיברת את שמו לנתניהו.
בהמשך חייו בארץ היה מקורב לרוויזיוניסטים. לרב נתן מיליקובסקי-נתניהו היו תשעה ילדים שרובם ירדו מהארץ. חלקם הפכו לגבירים גדולים.
שמואל ודוד רוט, הנכדים של בנימין מיליקובסקי-נתניהו, נכדו של הרב נתן מיליקובסקי, "ראש ממשלת הכויפרים", מהבת נועה, מנישואיו לד"ר מרים ויצמן-הרן – באו השבוע לחלות את פניו (וכספו) של הרעבע מסאטמר עוכר ישראל האנטי-ציוני שר"י.
https://www.bhol.co.il/news/1052027
מה היה אומר הרב הציוני נתן מיליקובסקי על נכדיו הלא ציונים?
הולך ופוחת הדור.

נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(עזה היא בגדה המערבית, רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).