(אזהרת קריאה: יש בכתובים הבאים שמות מקוריים)
קיתונות של זעם נשפכו בעיתון "הארץ" על קביעתו של נתניהו: "בשמאל שכחו מה זה להיות יהודים."
כאילו כדי להזים את הטענה החליטו שוקן ונבזלין להוציא בעיתונם מוסף מיוחד ליהדות. המוסף יצא לרגל חג החנוכה, ואם בחנוכה עסקינן, הנה כך מוצג חג החנוכה בעיתון "הארץ", סיפור מוסר עם מוסר השכל. (לא שיניתי דבר, רק הכותרות שלי):

הניצחון במרד החשמונאים היה אסון
"סיפור מרד החשמונאים הוא ניצחונה של הקנאות הדתית הלאומנית על הרוח הליברלית, החילונית והאוניברסלית. מתתיהו ובניו לא רק נלחמו באנטיוכוס הרביעי, מלך מטעם האימפריה הסלווקית שניסתה למחוק את זהותם, אלא גם הנהיגו מלחמת אזרחים עקובה מדם נגד אחיהם היהודים ה"מתייוונים" — אותן אליטות יוונופיליות בירושלים שאימצו לחיקן ערכים הלניסטיים כמו אסתטיקה, השכלה ומודעות לגוף ולנפש.
"מתתיהו הקשיש 'קינא לאלוהים' וטבח ביהודי ממודיעין שהקריב קרבן על מזבח יווני. אחרי המעשה הזה ברחו הוא ובניו להרים ופתחו בפעולות גרילה נגד היוונים.
"בפרפראזה לימינו, אפשר לומר שהמתייוונים היו חלק גאה מ–Woke Culture: כאלה ששותים הפוך על חלב שקדים ומצייצים בטוויטר פניני חוכמה מספרו החדש של יובל נח הררי. המכבים, מנגד, היו סוג של נערי גבעות ונאמני הר בית עם שמות מוזרים כמו חנמאל ויהומדף, שחולמים בלילות על טיהור בית המקדש. הפסד המתייוונים הצורב במערכה הוביל לכינונה של מדינת הלכה."

ניצחון החשמונאים מהווה אסון לנשים היהודיות
"למיתוס המכבים המושרש בכל ילד וילדה יהודים בישראל, יש זווית מגדרית. לצד המיתוסים על דוד המלך ויהושע בן נון – נולד המצ'ואיזם הישראלי, הגרעין שממנו צמח האתוס של הגבר הישראלי המיליטריסט וחובב הכיבושים על כל מובניהם. תחלואים רבים כל כך של החברה הישראלית – מיליטריזם, הומופוביה, מיזוגיניה, כוחניות, הדרת נשים, אלימות מגדרית ותרבות האונס –נובעים מהאתוס של הגבריות הרעילה, שפוגעת לא רק בנשים בחברה – אלא גם בגברים עצמם.
"סיפורו של יהודה המכבי, בנו של מתתיהו, שהנהיג את המרד ביוונים, הוא סיפור על גבר צעיר ומזוקן — טרנדי כבר אמרנו? — אשף של טקטיקות צבאיות, מעין שילוב בין גנרל פאטון למאיר הר ציון של המאה השנייה לפני הספירה, שאפילו זכה לכינוי הפאלי "יהודה הפטיש" (הכינוי "מקבי" הוא מלשון מקבת, פטיש קרב). ממש כמו תור, רק אחרי ברית מילה.
"מאז ימי דוד המלך, רודף הנשים המציצן וחובב הרוגטקות בעל הבלורית הג'ינג'ית, לא זכו היהודים – שאיך לומר זאת, לא ממש היו ראשונים בכיתה בשיעורי ספורט – בזכר אלפא עשוי ללא חת שכזה כמודל לחיקוי. אם הוא היה חי היום, יהודה הפטיש כבר היה מזמן מככב בקמפיין לקפה שחור עלית או בירה גולדסטאר. אפשר רק לדמיין כמה נמוך הידרדר מעמד האישה במדינת ההלכה של החשמונאים. הכוהן הגדול הוכתר למצביא העליון, צאצאי מתתיהו כבשו את הארץ וגיירו את שכניהם בכפייה."

נשים יהודיות רצחניות
"סיפור המכבים הוא אולי סיפור על גבריות, אבל מוזכרות בו גם כמה נשים, שלמרבה הצער מתגלות כקיצוניות ורצחניות אפילו יותר מהגברים – ואחת מהן ששה לשחוט את ילדיה למען קידוש השם. דמויותיהן רק מאשררות ומכפילות את האתוס האלים נוטף הלאומיות, ולא באמת מציעות אלטרנטיבה לתפיסת הגבריות הרעילה. למשל, סיפור יהודית, שלפי האגדה, ניצלה את יופייה כדי לפתות מפקד צבא יווני, האכילה אותו וערפה את ראשו. וסיפורה של 'האם ושבעת בניה'.
"דמויות הנשים בסיפור רק מאשררות ומכפילות את האתוס האלים נוטף הלאומיות, ולא באמת מציעות אלטרנטיבה לתפיסת הגבריות הרעילה.".

חנוכה – אשמת הציונות ונתניהו
הכיבוש הרומאי היה בזמנו הצלה, כמו הכיבוש הערבי בעתיד
"חנוכה מוצג כחג לאומי שמספר על יהודים אמיצים שניצחו במלחמת שחרור לאומית. המכבים הצטרפו בכך לשורה של מיתוסים אחרים שהותאמו לאידיאל הציוני, בהם מרד בר-כוכבא וסיפור מצדה. האלמנטים המיליטריסטיים הפונדמנטליסטיים לא נעלמו מהחשמונאים, כשהשושלת שיצאה ממתתיהו הקימה מדינה חשוכה ואלימה, ששרדה 80 שנה. במדינת ההלכה של החשמונאים הוכתר הכוהן הגדול למצביא העליון, והגבולות בין דת למדינה וצבא התאדו לחלוטין. צאצאיו של מתתיהו כבשו עוד ועוד פיסות מהארץ, 'ייהדו אותה בחרב' וגיירו את שכניהם בכפייה. הם הקימו צבא שכירים, ומי יודע, אולי גם הם כינו אותו 'הצבא המוסרי בעולם'.
"יוחנן הורקנוס מל בכפייה מאות אלפי אדומים. אלכסנדר ינאי טבח במאות יהודים (הפרושים, מעצביה של היהדות האורתודוקסית), קיבע את מעמדו מעל לחוק והחריב כל עיר שתושביה סירבו להתגייר. אריסטובלוס והורקנוס השני כבר היו עריצים של ממש, ששיעבדו את האזרחים וביצעו מעשי רצח על ימין ועל שמאל. הם דירדרו סופית את מדינת החשמונאים, שניוון מוסרי וסכסוכים פנימיים פשו בה כמו גידולים ממאירים, עד שנפלה כפרי בשל בידי הרומאים.
"ראש הממשלה בנימין נתניהו מקפיד לכנות את חיילי צה"ל 'המכבים החדשים'. לפני שנתיים אמר בטקס הדלקת נרות: 'לכל אלה שמנסים היום לשכתב את ההיסטוריה, אני רוצה להזכיר: המכבים לא היו פלסטינים. הם היו יהודים, אחים, לוחמים. איזו גבורה, איזו גאווה, ואנחנו ברוח המכבים הופכים היום את ישראל למדינה חזקה מאוד, לכוח עולמי עולה!'
שירי חג כמו 'מי ימלל גבורות ישראל', על הגיבור שקם בכל דור וגואל את העם ('מכבי מושיע ופודה, ובימינו כל עם ישראל, יתאחד, יקום וייגאל') מעבירים את המסר הזה בדיוק. כך גם 'באנו חושך לגרש', שנהפך להמנון הלא רשמי של פעילי השכונות בהפגנות נגד מבקשי המקלט השוהים בישראל."
(שירה מייקין, "מי ימלל גברי ישראל, כך המיתוס של חנוכה בנה את המצ'ואיזם הישראלי", "הארץ" מוסף "יהדות" 28.12.19, עמ' 3)
https://www.haaretz.co.il/100/judaism/.premium-MAGAZINE-1.8320832
מאמר נוסף שיש במוסף היהדות מאפיין לא פחות. כותרתו היא: "ברני סנדרס הוא אנחנו."
(בתיה אונגר סרגון, "ברני סנדרס הוא אנחנו, הפופולריות שלו הובילה יהודים-אמריקאיים מהשמאל להגדיר מחדש את זהותם", שם עמ' 22)
אין ספק, עיתון "הארץ" לא שכח מה זה להיות יהודים...

"הארץ" לא לבד
עיתון "הארץ" לא לבד. תנא דמסייע לרוח העיתון הוא עבדאללה כנעאן, מזכ"ל הוועדה המלכותית לענייני ירושלים, שפירסם מאמר בעיתון הערבי-ירדני אל-ר'ד: "חג האורים (חנוכה) – טקס קולוניאליסטי ציוני ולא חגיגה דתית יהודית," כי חג החנוכה – בהיותו מבוסס על מסורות אודות 'בית המקדש השקרי' – הוא המסוכן ביותר למקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בירושלים." לדבריו, ישראל וארגוני הימין שלה, מנצלים את חג החנוכה לביצוע תוכניות לייהוד ירושלים ופולשים למסגד אל-אקצא "באמתלה של עריכת טקסי פולחן על פי התלמוד."
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5151

ישו השהיד המוסלמי הראשון
בניגוד ליהודים, הערבים שלטובתם מגויס עיתון "הארץ", מתגאים כמובן בשהידים שלהם המקריבים את חייהם למען כיבוש ערבי-מוסלמי.
הטענה שעיסא (ישו בערבית-מוסלמית) היה ערבי-פלישתי ולא יהודי, היא טענה ישנה, אבל עתה נוספה לה טענה חדשה. ישו היה הקדוש האיסלאמי – השהיד האסלאמי – הראשון.
בערב חג המולד – תאופיק טיראווי, חבר מרכז הפת"ח, פרסם פוסט בפייסבוק: "זהו חג המולד המבורך, יום הולדתו של אדוננו עיסא המשיח, הפלסטיני הראשון והשהיד הראשון."
בתקשורת הפלסטינית ציינו כי התייחסותו של טיראווי ל"אדוננו עיסא" אינה קבלת הנצרות, אלא נכתב לפי מיטב המסורת האיסלאמית המלמדת שישו היה בכלל מוסלמי שהטיף לאיסלאם.
המופתי מוחמד חוסין, הדמות הדתית הבכירה ביותר ברשות הפלסטינית, הבהיר את הנקודה הזו בעבר ואמר: "אנחנו מדברים על שרשרת מתמשכת, מאדם למוחמד. זו שרשרת מתמשכת המייצגת את הקריאה לאמונה באל אחד והשליחות של האיסלאם...
"הנביאים היו כולם מאותה דת ... ישוע נולד בארץ זו, הוא חי בארץ זו," אמר. "ידוע שהוא נולד בבית לחם... הוא גם גר בנצרת, עבר לירושלים. אז הוא היה פלסטיני פר אקסלנס. אנחנו מכבדים את ישוע, אנחנו מאמינים בו, בדיוק כמו שאנחנו מאמינים בנביא מוחמד."
https://www.jpost.com/Middle-East/Senior-Palestinian-claims-Jesus-was-an-Islamic-martyr-612519
https://rotter.net/forum/scoops1/594769.shtml
עכשיו נראה אם הערבים ישנו גם בכל כנסייה את הכתוב על הצלב
מ-INRI –  Iesus Nazarenus Rex Iudaeorum – "ישו הנוצרי מלך היהודים,"
ל-INRA Iesus Nazarenus Rex Araborum – – "ישו הנוצרי מלך הערבים."

השיר הטוב ביותר בעשור האחרון
לרגל תחילת העשור החדש הביא מוסף הספרות של "הארץ" את השירים הטובים של העשור.
התופעות הבולטות של העשור לפי בחירת המוסף הן השירה העברית של היהודים הערבים – חבורת "ערספואטיקה", והשירה הערבית של הערבים.
השיר שנבחר ע"י כתב העיתון אילן ברקוביץ, כשיר הטוב ביותר של העשור, הוא השיר של המשוררת הערבייה איאת אבו שמיס, שלדעתו התבלטה מעל כולם: "אִם הָיִיתִי אִמָּא יְהוּדִיָּה":

אִם הָיִיתִי אִמָּא יְהוּדִיָּה
וְהָיִיתִי צְרִיכָה לִשְׁלֹחַ
אֶת בְּנִי לַצָּבָא
הָיִיתִי נִלְחֶמֶת
הָיִיתִי קוֹשֶׁרֶת
אֶת לְשׁוֹנִי לְאָזְנָיו
הָיִיתִי מַדְבִּיקָה אֶת יָדַי
לְרַגְלָיו
הָיִיתִי תּוֹלָה אֶת לִבִּי
עַל עֵינָיו
שֶׁלֹּא יֵלֵךְ.

(אילן ברקוביץ, "אם הייתי אמא יהודייה", ספרות "הארץ", 3.1.20)
https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.8345100

השירה אומרת תמיד את האמת. המשוררת הערבייה-מוסלמית-פלישתית, איאת, רואה בדברי מוחמד לפיהם יש לרצוח את כל היהודים הקופים והחזירים מופת מוסרי:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
ולצורך זאת אסור כמובן שחיילים יהודיים לא יאפשרו למוסלמים לרצוח את אימותיהם.
מובן שהתפיסה הערבית של המשוררת לגבי האימא הערבייה-מוסלמית-פלישתית, היא האימא השולחת את ילדיה לרצוח יהודים ולמות כשהידים כדי שיזכו לבתולות ובתולים בגן העדן המוסלמי:
הנה עדותה של אמא ערביה-מוסלמית-פלישתית המתגאה בבניה השהידים:
https://www.youtube.com/watch?v=b296GwuZD2M
חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס לשעבר, בנאומו בוועידה האסלאמית בקואלה לומפור, על תפקיד האישה הפלסטינית במסגרת ההתנגדות מול ישראל: "הנשים מוכנות להקריב את חייהן ולהכין את אלו המוכנים להקריב את חייהם. הן גם ממלאות את תפקיד הגבר בהיעדרו, אם הפך לשהיד, אסיר או מגורש."
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?162_2

ביוונים נלחמנו ויש לנו גם ברית
דומה שסיפורי מרד החשמונאים ביוונים, ושירי חנוכה כגון "ביוונים נלחמנו ולנו הניצחון" משכיחים מאיתנו את העובדה שהחשמונאים לא נלחמו נגד כל היוונים, אלא רק נגד הממלכה הסלווקית.
החשמונאים פעלו בתבונה מדינית רבה ע"פ העיקרון "האוייב של אויבי הוא ידידי", וכרתו ברית עם הסנט ברומא, ועם העיר ספרטה שהיתה בת ברית של רומא. שתיהן אויבות של הממלכה הסלווקית.
יונתן החשמונאי כרת ברית עם אראוס מלך ספרטה. באגרות המובאות בספר מקבים א' שנמצאו גם בספרטה, היהודים כותבים לספרטנים שהם מתפללים לשלומה של ספרטה בחגיהם בבית המקדש, ואין להם כוונה להטריחם בסיוע צבאי, והספרטנים כותבים שהם כאחים להם וגורל אחד להם.
לראשונה מאז הברית שכרתה ממלכת החשמונאים עם ספרטה, כרתה ישראל ברית עם היוונים. ברית עם מדינות יוון וקפריסין, ברית היסטורית שאי אפשר להמעיט מחשיבותה. יוון היתה המדינה היחידה באירופה שהצביעה ב-1947 באו"ם נגד הקמת המדינה היהודית, ומאז ניהלה מדיניות אנטי-ישראלית תקיפה. זכורה הכרזת המוזיקאי היווני האנטישמי תיאודורקיס שהכריז כי "היהודים הם שורש כל רע," והודה שהוא אנטישמי.
והנה ישראל כורתת ברית כלכלית ומדינית עם יוון וקפריסין להנחת צינור גז לאירופה. נכון, ככל ברית זו ברית של אינטרסים משותפים נגד האימפריאליזם הטורקי-מוסלמי, אבל היא המוכיחה את עוצמתה החדשה של ישראל, שגם האנטישמיות היוונית (בעצם הביזנטית) הישנה לא יכלה לה. עוד הישג היסטורי של ישראל, ושל נתניהו ושטייניץ שעמלו קשה על הפעלת מתווה הגז נגד כל המתנגדים.

הנבואה ניתנה לשוטים
"אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה מן הנביאים וניתנה לתינוקות ושוטים" (בבא בתרא י"ב ב') למרות שבמקרא היו נביאות, כמנהג הימים ההם לא הוסיף רבי יוחנן שהנבואה ניתנה גם לשוטות.
הנה הנביאה רחל יחימוביץ מנבאת שתגלית הגז במצרים מייתרת את מתווה הגז:
https://www.youtube.com/watch?v=SnwdCQSwjDs&t=22s

הברית הבלתי קדושה
בשעה שהחמאס קורא לרצוח את היהודים, הנוצרים, והקומוניסטים:
https://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=1062&fld_id=1062&doc_id=4145
נפגש ישמעאל הנייה, מראשי החמאס, עם הערבי-הנוצרי עזמי בישארה, הקומוניסט לשעבר, ומרגל החיזבאללה:
https://rotter.net/forum/scoops1/595208.shtml
לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב. באשארה לא ניסה לשכנע את הנייה שאין כלל עם פלסטיני, כי גם החמאס המדבר על "האומה המוסלמית" מסכים איתו. בשארה גם לא ניסה לשכנע אותו לא לרצוח נוצרים. השניים, נמסר, דנו במצב ברצועת עזה ובאתגרים העומדים מול הסוגייה הפלסטינית, בעיקר אל מול "עסקת המאה". ברית מוסלמית-נוצרית להשמדת ישראל.

האם "נומרוס קלאוסוס" חדש באוניברסיטאות ישראל?
פרופסור עמירם גולדבלום, האקטיביסט הפרו-איסלמי, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו נאצי-ג'האדיסטי – הכריז כי לא יאפשר לסטודנט עם סממן כזה או אחר של "אם תרצו" לשבת בכיתה שלו. כן הודיע, כי ינסה לחבל בעתידם האקדמי של חברי "אם תרצו" וכינה אותם נאצים, "נערי היטלר" ו"כלבים".
תנועת "אם תרצו" התלוננה לנשיא האוניברסיטה העברית, אשר התנער מדבריו של גולדבלום – אך סירב להעמידו לדין משמעתי.
בתגובה הגישה "אם תרצו" תלונה למועצה להשכלה גבוהה – וגם שם הסכימו עם "אם תרצו" כי הדברים שפירסם גולדבלום הם עבירה משמעתית ומפרים את חוק זכויות הסטודנט – אך סירבו לחייב את האוניברסיטה העברית להעמידו לדין.
ב-2016 פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף התוקף את האוניברסיטה העברית על כך שהיא נמנעת מלנקוט הליכים נגד מרצים שעברו עבירות משמעת.
בעקבות הדו"ח החליטה המל"ג לנקוט קו נוקשה המחייב אוניברסיטאות לקיים הליכים משמעתיים נגד מרצים, אך התנהלות המל"ג בפרשת גולדבלום מלמדת כי מדיניות זו לא מיושמת בפועל.
תנועת "אם תרצו" עתרה לבג"צ נגד שר החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטה העברית בדרישה להעמיד לדין את פרופ' עמירם גולדבלום. בעתירה נכתב כי לא רק שההתבטאויות החריפות של גולדבלום הן עבירה על תקנון המשמעת של האוניברסיטה אלא הן מהווות "אפקט מצנן" המרתיע תלמידים מלהצטרף לתנועה מחשש שייפגע העתיד האקדמי שלהם.
עו"ד ערן בן ארי, המייצג את אם תרצו בעתירה: "לא יעלה על הדעת שמרצה יאיים בפומבי על עתידם האקדמי של סטודנטים אשר רוצים להשמיע את קולם בשוק הדעות בקמפוס כחוק, ואילו האוניברסיטה, המל"ג ושר החינוך מטייחים זאת ומתחמקים מהעמדתו לדין משמעתי. במדינה מתוקנת פרופ' גולדבלום היה מפסיק להיות מרצה מן המניין כבר מזמן. העתירה הזו היא צעד חשוב במאבק על חופש הביטוי."
https://rotter.net/forum/scoops1/595191.shtml
המרצה עמירם גולדלבלום, האקטיביסט הפרו איסלמי, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי – הוא אוייב הדמוקרטיה וחופש הדיבור בדיוק כפי שפעלו מרצים באוניברסטאות באירופה בשנות השלושים. (איפה יאיר גולן מזהה התהליכים?)
גילוי נאות. כבר כתבתי עליו כאשר אותו עמירם גולדבלום כינה אותי נאצי, ומחק אמנם את הפוסט מפחד, כאשר איימתי עליו בתביעה, אבל הוא עדיין מסרב להתנצל על כך.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01428.php
למרבה האירוניה עמירם גולדבלום, האקטיביסט הפרו-איסלמי, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו נאצי-ג'האדיסטי – מגלה דווקא התנשאות גזענית נגד ערבים. בעוד שהערפלישתים (ערבים-פלישתים) מגדירים עצמם בראש וראשונה "ערבים". ובעוד שחמש פעמים ביום הם מפנים את פניהם למולדתם ערב, ומתפללים בשפה המדוברת שם ערבית לאללה – אלוהים הערבי (לא לדגון אלוהים הפלישתי) – (ותוך כדי כך הם מחרפים את היהודים הזעומים ע"י אלוהיהם), מדיר אותם גולדבלום מערביותם (ומפלישתיותם ע"פ ההגדרה שבחרו לעצמם), ומכנה אותם "ישראלים".

עמי פופר – רצח הוא טרור הוא טרור הוא טרור
בהחלטה מוזרה בלשון המעטה, קבע הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט המחוזי מרכז כי לא ניתן לקבוע כי עמי פופר, שרצח שבעה פלסטינים, ביצע מעשה טרור. המשמעות היא כי פופר יוכל להופיע בפני ועדה שתבחן אם להעניק לו שחרור מוקדם.
בשנת 1990 רצח פופר שבעה פועלים פלסטינים בצומת גן הוורדים בראשון לציון, וניסה לרצוח עשרה נוספים.
על פי העובדות בהן הודה, הוא הגיע למקום שבו התקבצו בשעות הבוקר פועלים פלסטינים מהשטחים, דרש מהם לשבת בשורות ובדק את תעודות הזהות שלהם. לאחר מכן פתח באש אוטומטית. במשפט העלה טענות לפיהן היה במצב נפשי קשה בעת האירוע בשל אונס שעבר כשהיה נער, בידי פועל ערבי, אך נקבע שהוא כשיר לעמוד לדין. בסופו של המשפט נגזרו עליו שבעה מאסרי עולם, שנקצבו ב-1999 בידי נשיא המדינה עזר ויצמן ל-40 שנות מאסר.
"מפסק הדין שניתן בעניינו של המשיב בבית המשפט העליון ניתן ללמוד שהמשיב היה חדור רגשות נקם כלפי אדם ערבי ואחרים ערבים שצפו במעשה במהלך אירוע מיני טראומטי שחווה מצעירותו," כתבו השופטות בפסק הדין. "בנסיבות אלו, כמו הוועדה, גם אנו איננו יכולות לקבוע כיום, האם מעשיו של המשיב בוצעו על רקע של מניע לאומני כמשמעותו בחוק הספציפי בו עסקינן."
https://rotter.net/forum/scoops1/595013.shtml
יאמר ברורות – רצח שבעה בני אדם, ותהיה הסיבה אשר תהיה, הוא טרור, הוא טרור, הוא טרור. החלטת בית המשפט השערורייתית תביא לכך שכל טרוריסט ערבי המצוי בבעייה פסיכולוגית יוכל כעת לצאת זכאי בנימוק זה על רצח יהודים.
טרוריסט רוצח מקומו בכלא לכל חייו. בין אם הוא ערבי ובין אם הוא יהודי.

אחדות הניגודים
"אחדות הניגודים" הוא מושג המעסיק את האדם מתחילת הפילוסופיה, מהדיאלקטיקה של הרקליטס עד ניקולס קוזאנוס והגל, וגם ביהדות, ובבודהיזם. מסתבר שהמושג קיים גם ברשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) שמלבד האחדות בשנאת ישראל יש בה גם ניגודים.
חד"ש – המפלגה הקומוניסטית בראשות האחמדי איימן עודה, ובל"ד, שהם תומכי איראן ואסאד – הקצב מדמשק, מגנים את חיסול סולימני.
ואילו רע"ם תע"ל בראשות אחמד טיבי המייצגים את "התנועה האיסלמית הסונית" "האחים המוסלמים"-"החמאס", הלוחמים בשיעה האיראנית – אינם מגנים את חיסול סולימני.
השייח כמאל ח'טיב, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית הסונית, אמר שסולימני היה פושע שנהרג ע"י פושע גדול יותר.
בדבר אחד מאוחדים כולם, בחיסול ישראל.

"אני מוותר"
משה גרנות: "אני מוותר לנעמן כהן על האובססיה שלו להזכיר שמות קודמים של האישים עליהם הוא כותב." ("חדשות בן עזר", גיליון 1502).
אני תמה למה בדיוק התכוון הסופר משה גרנות, הרב מג בעברית, במילה מוותר? האם הוא השתמש במילה מוותר במובן מתיר?
הסופר הצרפתי אמיל זולא התפרסם בכותרת מאמרו J`accuse"" – "אני מאשים" (מופיע לרגע בסרטו האחרון של פולנסקי), האם "אני מוותר" פירושו "אני מאשים"? אבל מוותר על האשמה? על מה הוויתור?
אשמח להסבר. אני מכל מקום אמשיך להתאמץ ולהביא לקוראים את השמות המלאים המביאים תמיד את הסיפור השלם.

נעמן כהן
התנחלות תל אביב, מרכז הגדה המערבית.
(עזה היא בגדה המערבית, רבת עמון ודגניה הן בגדה המזרחית).