מי יקים מחדש את "פועלי ציון"?
ב- 11 בינואר 1963 פרסם יצחק נוסבוים-בן אהרון, חבר קיבוץ גבעת חיים "הקיבוץ המאוחד", שר התחבורה ומזכיר ההסתדרות מטעם מפלגת "אחדות העבודה פועלי ציון", בכל עיתוני מפלגות הפועלים – למרחב", "על המשמר" ו"דבר" מאמר בשם: ""עוז לתמורה בטרם פורענות".
במאמר קרא נוסבוים-בן אהרון לאיחוד תנועות הפועלים, שאם לא כן תתפרק תנועת הפועלים לגורמים ותיעלם מן המפה הפוליטית. מאמר זה היה גורם מרכזי ביצירת "המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" איחוד בין אחדות העבודה ומפא"י, (שנודע בשם "המערך"), ולימים עם האיחוד עם מפ"ם הפך ל"מפלגת העבודה הישראלית".
למרות האיחוד ההיסטורי של אז, הנה בכל זאת, גם אם באיחור התגשמה נבואתו של בן אהרון.
 השבוע התקיים איחוד נוסף בין מפלגת העבודה-גשר, לבין מר"צ, והאיחוד הזה מסמל את קבורת החמור של "מפלגת העבודה". "הציונות-הסוציאליסטית" ההיסטורית, שהקימה את היישוב והמדינה אינה קיימת עוד. תהליך הניוון של מפלגת העבודה לא התרחש ביום אחד, הוא היה ארוך וממושך.
 
מציונות סוציאליסטית לאנטי ציונות של הפ.ק.פ.
מפלגת האם של מפלגת "העבודה" - מפלגת "פועלי ציון" (בטאו את השם במלעיל), מפלגתם של דב בר בורוכוב, דוד יוסף גרין-בן גוריון, ויצחק שימשלביץ-בן צבי, היתה מפלגה שלמרות היותה מרקסיסטית  וחילונית, היתה בעלת "נפש יהודי", וביטאה זאת בהמנונה "השבועה" שם נשבעו חברי המפלגה אמונים ל"ביי ציון, איהר פאהן, ביי איהר הייליגער ערד," (לציוֹן "ארץ הקודש").
"השבועה":
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=103
ארגון "השומר", שהקימה התנועה, לקח את המוטו שלו "בדם ואש יהודה נפלה ובדם ואש יהודה תקום" משיר הבריונים של יעקב כהן (שיר שאומץ מאוחר יותר ע"י בית"ר ואצ"ל).
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2849
הפלמ"ח שר בהימנונו נאמנות לארץ ישראל משתי גדות הירדן:
"מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב, מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר" –
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=129
תנועת העבודה – הציונות הסוציאליסטית, ניהלה מאבק איתנים על הציונות עם התנועה הקומוניסטית העולמית ששללה נחרצות את הציונות. המאבק התנהל לא רק בחו"ל, אלא גם עם שלוחת התנועה הקומוניסטית בארץ, מפלגת הפ.ק.פ (פאַלעסטינישע קומוניסטישע פרטײ) שפרשה ב-1919 מ"פועלי ציון", ושיתפה פעולה עם הערבים אויבי הציונות.
בחירת שפת היידיש לשם המפלגה נבעה משלילת הציונות, שתחיית השפה העברית היתה מעיקריה.
ב- 1923 אימצה המפלגה החלטה שגינתה את הציונות כ"תנועת בורגנים יהודים המשרתים את האימפריאליסטים הבריטים," והביעה תמיכה בתנועה הלאומית האימפריאליסטית הערבית.
מפלגת "פועלי ציון" לימים מפא"י ומפלגת העבודה, ראתה את ההתיישבות בארץ ישראל כעיקר הגשמת חזונה, ונתנה לה את השם: "ההתיישבות העובדת".
 הנה דברי בן גוריון ב-1918 על "ההתיישבות העובדת" בארץ ישראל.
https://benyehuda.org/read/6754
תנועת העבודה המשיכה את פעולת ההתיישבות בארץ ביתר שאת עם הקמת המדינה, ולא פסקה גם לאחר מלחמת ששת הימים עם שחרור יו"ש מהכיבוש העבר-ירדני.
אברהם הרצפלד, אבי "ההתיישבות העובדת" שהיה מלווה כל הקמת יישוב בשירת "שורו הביטו וראו מה גדול היום הזה":
https://www.youtube.com/watch?v=2Qg3aON4IRs
 אמר, מיד עם סיום מלחמת ששת הימים: "תכלית המאבק והניצחון היא, כי תוסר חרב-הדמים המתהפכת עלינו מאז קום המדינה, ותינתן לנו האפשרות להתנחל בכל אזורי הארץ. נוספו לנו שטחים עצומים שהיו מקום מחסה למרצחים ולזורעי-מוות בדרכים. כל שממה וכל שטח-הפקר, אינם אלא מרחב-מחייה למתנקש וסם-מוות לנו. וכל יישוב מוקם – תריס הוא בפניו. אמת זאת, אותה למדנו מניסיוננו בארץ, בעינה עומדת, כאז כן היום, וכוחה עתה ככוחה בימי חומה ומגדל ימי תל-עמל וחניתה. ההבדל הוא רק בכך כי אז מצווים היינו לעשות את הדבר מאחורי גבם של השליטים הזרים, בחשכת הלילה – ואילו היום השליטה בידינו היא, ואני חוזר ואומר כי על-אף הסייגים המדיניים, חייבים אנחנו לשוב ולעשות. כל אפס מעשה, לאחר ימים אלה, כישלון איום הוא, וכל מעשה של התנחלות חדשה, כמוהו כהמשך טבעי לשלל הגילויים המופלאים אותם הזכרתי לעיל. הברזל עודו מלובן, חייבים אנחנו לנַגדו ואוי לנו אם נחמיץ את השעה הגדולה."
(אברהם הרצפלד, "שורו הביטו וראו", הרצפלד מספר, ת"א, תשכ"ט, עמ' 287)
יצחק טבנקין, מנהיג מפלגת ל"אחדות העבודה", ו"הקיבוץ המאוחד", קרא מיד להתיישב בכל השטחים המשוחררים.
יגאל פייקוביץ-אלון הסתייג מהתנחלות בכל השטחים. הוא פחד משליטה על המוני ערבים. הוא הציג תוכנית מדינית שונה מטבנקין. לפי תוכניתו של אלון – ישראל תוותר על רוב השטחים המיושבים ביהודה ושומרון ותשאיר ברשותה את בקעת הירדן שאליה תחובר גם חברון. בגלל תודעתו היהודית תמך אלון, ועזר בהקמת קריית ארבע. ודוק: אלון לא שלל את הזכות היהודית להתיישב, אלא רק רצה להימנע מלהתיישב בכל השטח בגלל בעיית השליטה על הערבים.
ב-1981 הוציא חיים סוויטץ-גבתי, שר החקלאות מטעם מפא"י-לשעבר, את הספר "מאה שנות התיישבות", בו הוא סקר את תולדות ההתיישבות בארץ ישראל. בכהנו כשר חקלאות לאחר מלחמת ששת הימים פעל גבתי להמשך ההתיישבות בבקעת הירדן ובגולן, ואף הגה הקמת שכונה יהודית בעזה. ממשלת "הציונות הסוציאליסטית" – תנועת העבודה, הקימה את היישובים היהודים בקריית ארבע, בגוש עציון, בקעת הירדן, רמת הגולן, וכן, גם את "התנחלות" ירושלים המזרחית.
ארמנד-עמיר פרץ, יליד מרוקו, היהודי המסורתי, יו"ר מפלגת העבודה, היושב לכאורה על כסאו של בן גוריון, יצא נגד ההצהרה של פומפיאו על חוקיות ההתיישבות היהודית ביו"ש.
לדידו של ארמנד-עמיר פרץ – "ההתיישבות העובדת" ותנועותיה המיישבות: "הקיבוץ המאוחד", "איחוד הקבוצות והקיבוצים", ו"תנועת המושבים" – הן תנועות עברייניות, לא לגיטימיות, וראשי "ההתיישבות העובדת", לוי שקולניק-אשכול, יגאל פייקוביץ-אלון, וכל הבאים אחריהם שהקימו את ההתיישבות ביו"ש – הם עבריינים לא לגיטימיים.
ודוק: "ההתנחלות היהודית הבלתי חוקית" לפי באראכ-חוסיין אובמה, ו"האיחוד האירופי" – כוללת גם את "ההתנחלות היהודית" בבית המקדש" (הר הבית) בירושלים.
התנחלות בית המקדש (הר הבית) גם היא לפי ארמנד-עמיר פרץ, היהודי המסורתי ממרוקו, "התנחלות יהודית בלתי חוקית".
ודוק: ארמנד-עמיר פרץ יכול היה לומר שיש זכות יהודית להתיישבות, אך אין לממש אותה מפאת המצב מהצורך להגיע לשלום, אך הוא בחר לומר שהיא אינה חוקית.
בפאראפראזה על אימרה בנוסחים שונים המיוחסת לג'ורג' קלמסו, וברנרד שאו: "מי שאינו סוציאליסט בצעירותו סימן שאין לו לב ומי שנשאר סוציאליסט בבגרותו סימן שאין לו שכל" – נאמר על ארמנד-עמיר פרץ (ומפלגת העבודה): מי שלא היה ציוני בצעירותו סימן שאין לו לב, ומי שלא נשאר ציוני בבגרותו, סימן שאין לו לב, וגם אין לו שכל כאחד.
ברגע שתנועת העבודה הציונית המפוארת שהקימה את היישוב, ואת המדינה, זנחה את דרכה המדינית ההיסטורית, ומחקה את הכתוב בהמנון "פועלי ציון" "השבועה" המדבר על "הייליגער ערד" – והיא רואה את ההתיישבות ביו"ש כלא לגיטימית, ואפילו נטשה את דרך יגאל אלון ויצחק רבין המדברת רק על פשרה טריטוריאלית, וריבונות רק בבקעת הירדן, וירושלים – ואימצה את דרך הפ.ק.פ, ורק"ח (היום חד"ש) – היא בהכרח בדרך לפח האשפה של ההיסטוריה.
הדבר האחרון שתנועת העבודה הציונית זקוקה לו עתה הוא ללכת פוליטית עם הערבים השוללים את קיומו של העם היהודי, זכות, קיומו, וזכותו למדינה יהודית.
הדרך היחידה ל"עבודה" לשוב להגמוניה ולשלטון, ולהחזיר עטרה ליושנה, היא לא הזדהות עם הגזענות הערבית, התובעת "יודן ריין" ביו"ש, אלא לחזור ולהיות בעלי "נפש יהודי".
עתה, עם קבורת החמור של מפלגת "העבודה" והשלכתה לפח האשפה של ההיסטוריה, מי יעלה ויקים מחדש את מפלגת "פועלי ציון". מי יחזיר עטרה ליושנה?
 
על "שמאל" ו"הומניזם"
ניצן הורוביץ ראש מפלגת מר"צ, המתנאה תמיד ב"שמאליותו" ב"הומניותו" וב"להט"ביותו" – והמתנגד (ובצדק) לאיתמר בן גביר, הכריז השבוע את ההכרזה הבאה:
"במאזן הכללי, 50 שנה למותו, צ׳ה גווארה בחייו הקצרים (בן 39!) הביא לעולם הרבה יותר טוב מרע."
https://mobile.twitter.com/ricmuly/status/1218174066630197248
ארנסטו (צ'ה) גווארה היה רוצח המונים, סדיסט, ששימש כשופט ותליין. לאחר המהפכה בקובה, מינה פידל אלחנדרו קסטרו רוס, את גווארה לתפקיד מפקד המשטרה של כלא "לה קבאנה", אליו הובלו אנשים שכיהנו תחת משטר פולחניו בטיסטה די סאלדיבר, עיתונאים אנשי עסקים סוחרים וכו', גווארה היה השופט המענה והתליין ושידר את ההוצאות להורג בטלוויזיה.
לאחר שקסטרו השתלט על קובה ב-1959, מונה צ'ה גווארה למפקד המשטרה של 'לה-קאבאנה', מצודה שהפכה לכלא. ולשופט הראשי של "בית דין המהפכה". בין האסירים שהובאו למצודת המאסר היו אנשים שכיהנו תחת בטיסטה בצבא ובמשטרה, עיתונאים, אנשי עסקים וסוחרים. גורמים רשמיים שעבדו במצודה סיפרו כי גווארה נהג לדחוק בהם לא לערוך חקירות והליכים משפטיים: "אל תדחו את ההליכים. זוהי מהפכה. אל תשתמשו בכלים חוקיים בורגניים. מימצאים הם משניים. עלינו להמשיך להרשיע."
בנאום התנאה בהוצאות להורג: "הוצאנו להורג המון אנשים על-ידי פלוגות סער, ללא ידיעה האם הם באמת אשמים. באותו זמן, המהפכה לא יכלה לעצור ולבצע חקירות."
ב-1960 העתיק מבריה"מ את שיטת מחנות הכפייה אליהם נשלחו אנשים בגין "התנגדות לאידיאולוגיה המרקסיסטית, שתיית אלכוהול, שוטטות, זלזול ברשויות השלטון, עצלות, השמעת מוסיקה מערבית, והומוסקסואלים (מחנה אליו היה נשלח גם ניצן הורוביץ עצמו).
זה ה"טוב" שהביא גווארה לדידו של הורוביץ, שלמזלו לא נקלע לשלטונו.
לאור "שמאליותו", "הומניותו" ו"להט"ביותו של ניצן – אין תימה אפוא שהוא תומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, ושמפלגתו מר"צ היתה המפלגה היהודית היחידה שהצביעה בכנסת בעד מימון למחבלים רוצחי יהודים. העיקר הטייטל.
 
גבלס היה גאה
במסגרת מסע ההסתה נגד נתניהו פרסם יונתן בן ארצי-פילוסוף (הנכד של יצחק רוביצוב-רבין) את הפשקוויל הזה:
"לפני 27 חדר לחיינו השרלטן הזה (נתניהו) והמציא סיפור בגידה באשתו כדי להיתפס מנהיג אמריקאי מזן חדש. אין באמת פלא שיש כאלו שחושדים שהוא גם שלח את נעמה יששכר לכלא כדי שיוכל לשחרר אותה כגיבור מושיע. התרגילים אותם תרגילים. האזרחים פחות פרייארים כי הנתניהו כבר דהוי. במרץ חייבים להשתחרר ממנו."
https://mobile.twitter.com/jbapkingdom/status/1218039283761721344
הבנתם? נתניהו המציא בגידה, ושלח את נעמה יששכר לכלא ברוסיה בקנוניה עם פוטין, והכל כדי לזכות בשלטון.
אין ספק גבלס היה מתגאה בתלמידו הנאמן יונתן בן ארצי-פילוסוף.
 
על השחיתות
במונולוג הפתיחה המפורסם של המחזה "בית התה של ירח אוגוסט" נאמר ש"פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה."
מסתבר ששחיתות גם היא עניין של גיאוגרפיה. 
כל זמן שמשה סמולינסקי-יעלון שימש כשר ביטחון בטעם הליכוד בממשלת נתניהו, הוא בירך עילה, שיבח, וקילס את נתניהו. מרגע שפוטר מתפקיד שר הביטחון (וסירב לתפקיד שר החוץ שהוצע לו) הוא החל במסע נגד "השחיתות" של מיליקובסקי-נתניהו, שחיתות שהחלה הפלא ופלא, לפתע פתאום מיום פיטוריו.
 בכל מפלגות ה"פיהרר פרינציפ": "חוסן לישראל", "יש עתיד", ו"תל"ם" (תנועה לאומית ממלכתית), חויבו הפעילים, קל וחומר חברי תל"ם, מפלגתו של סמולינסקי-יעלון לדבר ללא הרף ע"פ דף המסרים של המפלגה – על השחיתות של נתניהו.
לכן יש להעריך את אורי הייטנר שעל אף היותו עסקן מפלגתי של תל"ם השואף לקבל ממנהיגו סמולינסקי-יעלון ג'וב פוליטי – יצא לראשונה גם נגד השחיתות של מפלגתו, כאשר קרא להתפטרותו של גבריאל אשכנזי. ("חדשות בן עזר" 1506)
בכל זאת, אם הייטנר באמת מאמין לדבריו: "מפלגה שמובילה את המאבק נגד השחיתות השלטונית והרס מדינת החוק, חייבת להחמיר עם עצמה בדרישה ממנהיגיה לדוגמה אישית. הדבר נכון במיוחד במקרה של אשכנזי, כיוון שעוד כרמטכ"ל הוא נהג בחוסר ממלכתיות קיצוני" – עליו לתבוע גם את פיטורי בנימין גנץ בגין שחיתות "המימד החמישי", ואת פיטורי יאיר למפל-לפיד בגין קשריו עם מילצ'ן ומוזס.
הדילמה: מצד אחד פיטורי כל המושחתים יעלו את סיכוייו של הייטנר לקבל מועמדות לכנסת מטעמו של סמולינסקי-יעלון, אבל מצד שני פיטוריהם יביאו אולי לחיסול המפלגה כולה.
 
דיקטטורה מאפיוזית במשטר מפלגות ה"פיהרר פרינציפ"
יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, חושף את דרך שיבוץ המועמדים במפלגת כחול לבן. מה שהוא קורא: "הדיקטטורה המאפיונרית של כחל"ב," והצורה היא "כמו שמדובר בארגונים מאפיוזיים."
לדבריו "נמסרה לו הודעה מבנימין גנץ: 'או שאתה זז למקום 45 או שאתה עף מהמפלגה!'" – "מפלגה שהמנהיג שלה (גנץ) והסביבה הקרובה שלה, בוחרת להתנהג ביוהרה, בביריונות בדיקטטורה האמת השחורה מתגלה מדי יום! ואנשים מבינים ומתפכחים."
הנה ראו את דבריו:
https://mobile.twitter.com/Mot_Tal/status/1217864902548893697
 
מכתיר המלכים Kingmaker
המושג "מכתיר מלכים", או באנגלית  Kingmaker, ידוע מההיסטוריה. הכוונה לאדם בעל השפעה פוליטית גדולה היכול לקבוע מי יהיה המלך במדינה.
הנה דוגמאות מההיסטוריה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Kingmaker
מסתבר שגם בארץ קם "מכתיר מלכים" חדש, אדם בעל השפעה הקובע מי יהיה ראש ממשלת ישראל.
ומיהו "מכתיר המלכים"? אחמד כמאל אחמד א-טיבי הוא "מכתיר המלכים" החדש.
הנה אחמד כמאל אחמד א-טיבי מאיים על בנימין גנץ שהוא לא יהיה ראש ממשלה בלי אישורו, וכמובן הוא גם לא יעשה דבר כולל סיפוח בקעת הירדן בלי אישורו.
https://rotter.net/forum/scoops1/598040.shtml
ובהקשר לסיפוח בקעת הירדן קובע א-טיבי כי "עמק הירדן הוא שטח פלסטיני שנכבש ב-1967. בכנסת אנחנו עושים מה שעולה בקנה אחד עם הרשימה המשותפת והציבור שלה. קיבלנו הבהרה מכחול לבן שהם נגד סיפוח הבקעה."
ודוק: אליבא ד-א-טיבי, בקעת הירדן היתה "שטח פלסטיני", ולא שטח "עבר ירדני" ולכן הוא נכבש ממדינת פלסטין ולא ממדינת עבר הירדן...
https://mobile.twitter.com/kann_news/status/1216973849402707973
אוי לבנימין גנץ אם יוכתר ע"י אחמד כמאל אחמד א-טיבי, ואוי לנו אם יקרה כך לכולנו.
 
בראש מחנה השמאל איימן עודה
מזה זמן יש נטייה בקרב מה שקרוי בארץ חוגי ה"שמאל" (אני מכנה אותם אקטיביסטים פרו-איסלמיים) לתמוך ברשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) כמייצגת אותם.
כתבת "הארץ" איריס פרומרמן-לעאל, פירסמה מאמר בשם: "בראש מחנה השמאל איימן עודה" – והיא מתבשמת מאישיותו.
איימן עודה, היא מתפעלת, לקח אפילו פסק זמן וציטט שיר מלאה גולדברג לרגל פטירתה לפני חמישים שנה. לא יאומן היא מוסיפה, הוא קיבל 200 לייקים, יותר מכל איש מר"צ. "כל אחד ממנהיגי השמאל היה יכול רק לחלום עליהם, הצליח לו לעודה, ובגדול."
ואו.
"אם רק לפני שנתיים נראה שהיתה בידי מרצ האפשרות לעשות את השינוי המתבקש ולהיות למפלגה יהודית -ערבית, עכשיו כבר ברור שעודה הוא שיחולל את המפץ הגדול בשמאל. "המצע של הרשימה המשותפת הוא השמאל האמיתי במדינה." מצטטת אותו פרומרמן-לעאל.
"אבל לא רק את לאה גולדברג עודה אוהב לצטט," ממשיכה פרומרמן-לעאל, "אלא גם את מחמוד דרוויש, המספר כיצד הוא מתבונן בעולים הבאים לנמל חיפה וחולצים את נעליהם כדי לחוש את אדמת הקודש תחת כפות רגליהם – והוא לעומתם אינו צריך לחלוץ את נעליו, כי הקשר שלו לאדמה אינו מוטל אצלו בספק. כשעודה חוזר על דברי המשורר הפלסטיני הגדול, הוא מתכוון לדבר על זהות שאין בה ספק. וזה בדיוק הדבר שאבד בשמאל הציוני. לכן איימן עודה הוא שיעמוד בראש המחנה בעוד כמה שנים, וזה יהיה דבר טוב. דבר טוב מאוד."
(איריס לעאל, "בראש מחנה השמאל, איימן עודה", "הארץ" 17.1.19)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8407965
הפיליסטינית הזעיר בורגנית, גברת פרומרמן-לעאל, קובעת שעודה עומד בראש מחנה ה"שמאל" בשעה שמפלגתו, "הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל)" היא דווקא מפלגת ימין לאומני קלריקלי גזעני. המייצגת את הלאומנות הערבית-מוסלמית.
עודה תומך בקצב מדמשק ובמשטרו. מפלגתו אינה מכירה בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו ובזכותו למדינה, ופועלת להפיכת ישראל למדינה ערבית-מוסלמית. מפלגתו מייצגת את הגזענות המוסלמית של "התנועה האיסלאמית" "האחים המוסלמים"-"החמאס" התובעת לרצוח לפי דברי מוחמד את כל היהודים הקופים והחזירים.
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
וכן, עודה אכן אוהב לצטט את המשורר הקניבל, מכחיש העם הפלשתינאי, הגזען האנטישמי, מחמוד דרוויש שכתב:
"תִּרְשוֹם! אֲני עֲרָבִי. (ודוק: ערבי לא פלישתינאי) מִסְפָּר תְּעוּדַת הַזְּהוּת שֶלִי הוּא חֲמִישִים אֵלֶף. אִם אֱהֱיֶה לְרָעֵב בְּשָרוֹ שֶל הַכּוֹבֵש (היהודי) יִהֱיֶה לִי לְמָאֳכָל. הִזָהֵר... מְהַרָעָב שֶלִי מְהַזָעָם שֶלִי!
"לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו, בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו, צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתנו, צאו מהיבשה, מהים, מהכול. וטלו עימכם את מתיכם..."
ולסיכום מי שתומך במפלגה גזענית אנטישמית כמו "הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל)" ראוי לתואר גזען. וזו ההגדרה שניתן לתומכי המפלגה היהודיים המתנאים בתמיכתם, כמו למשל פרומרמן-לעאל, ירון לונדון, יהונתן גפן, ורבים אחרים. כולם גזענים.
 
מגזענות אנטי-אשכנזית לגזענות אנטישמית אנטי-ציונית
אם מישהו חשב שרק אשכנזים הם אקטיביסטים פרו-איסלמיים, טעות גדולה בידיו. קיימים ביניהם גם לא מעט יהודים-ערבים, או אלו המעדיפים להגדיר עצמם ערבים-יהודים.
כתבתי כבר בעבר לא מעט על הגזענים האנטי-אשכנזים המזהים את הציונות עם האשכנזיות, ונהפכים עקב כך לאנטי-ציונים-אנטישמים.
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר כפי שעבר הבאתי בעבר הוא הגזען האנטי-אשכנזי רון מוסא-כחלילי.
הנה רון מוסא-כחלילי מעיד על עצמו שהוא "מצביע לערבים מפני שהוא תומך בחיסולה של מדינת היהודים והקמתה של מדינה ערבי-מוסלמית במקומה.  
"בטח!!! בטח שאני מצביע לערבים!!!
"לתמוך ב'התנגדות' זה לא לתמוך בטרור. התנגדות קוראים לזה."
https://mobile.twitter.com/EyalZivIL/status/1217191490629271554
 
השקר של עמית סגל
לא מובן למה, אבל עמית סגל ומפלגת בל"ד הגיעו לפשרה לפיה עמית סגל יבהיר בטוויטר כי בל"ד  (ברית ערבית-לאומית דמוקרטית) אינה ארגון טרור.
בל"ד הגישה תביעה נגד סגל, לאחר שכינה אותה בתוכנית "פגוש את העיתונות" "ארגון טרור עם מימון מפלגות". בעקבות הפשרה התביעה נגד סגל תידחה והוא לא יחויב בהוצאות משפט.
על פי ההסכם, סגל יכתוב בחשבון הטוויטר שלו את ההודעה הבאה:
"לפני כשנה אמרתי שבל"ד היא ארגון טרור. המפלגה נפגעה מההתבטאות ואף הגישה תביעה. ובכן, בל"ד איננה ארגון טרור או תומך טרור מבחינה משפטית וחוקית, וכך קבע בית המשפט העליון."
בנוסף סגל יקריא את הנוסח ללא תוספת במסגרת אחת מתוכניות אחר הצהריים של חדשות 12.
כאשר הוגשה התביעה, מסר יו"ר בל"ד ד"ר מטאנס שחאדה כי "המדיניות של בל"ד היתה לא להגיש תביעות נגד המסיתים, כדי לא להפוך את הוויכוח הפוליטי לוויכוח משפטי יבש. אך סגל, הידוע בהשתייכותו לימין הקיצוני, עבר את הגבול והשתמש במעמדו על מנת לפגוע במפלגה בתקופת בחירות. לא ניתן שיפגעו בלגיטימציה של בל"ד, המייצגת את הזרם הלאומי בחברה הערבית והדוגלת במצע הכי דמוקרטי – 'מדינת כל אזרחיה.' (בכיבוסית מדינה ערבית-מוסלמית)
בכתב ההגנה שהגיש במסגרת ההליך המשפטי כתב סגל, המיוצג על ידי עורכי הדין ד"ר ישגב נקדימון, ליאת ברגמן וטלי ליבליך, כי "אין מקום לספק כי רשימת בל"ד חותרת בגלוי תחת היותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותומכת בריש-גלי במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל."
http://www.ice.co.il/media/news/article/775068
https://rotter.net/forum/scoops1/597497.shtml
לא מובן למה נאלץ עמית סגל לשקר?
האם מפלגת בל"ד איננה תומכת טרור?
הנה "ספר הפנים" הרשמי של בל"ד. מפלגת בל"ד מציינת את יום מותה של השאהידה דלאל מוגרבי, המחבלת הפלסטינית שהובילה חוליית מחבלים מלבנון. ואנשיה פוצצו אוטובוס על יושביו ורצחו 35 ישראלים, ביניהם 12 ילדים.
https://rotter.net/forum/scoops1/597497.shtml
אם זו לא תמיכה בטרור מהי תמיכה?
בזה שעמית סגל התכחש לכך שבל"ד היא מפלגה תומכת טרור הוא נמצא שקרן.
 
לא תמו רקדני ה"מה יפית" בפולניה
הקהילה היהודית של פולניה תומכת בהחלטתו של נשיא פולין, אנדז'יי דודא, לבטל את השתתפותו באירוע מרכזי לזכר השואה שייערך בירושלים ומביעה תמיכה בטענתו כי הפולנים לא היו מעורבים בפשעים נגד יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
ארתור הופמן, יו"ר ההתאחדות החברתית והתרבותית של יהודי פולין – הארגון היהודי הגדול במדינה – אמר בריאיון כי "הקהילה היהודית בפולין וכל הארגונים היהודיים" תומכים בהחלטתו של דודא.
דודא הודיע בשבוע שעבר שלא ייטול חלק בפורום השואה החמישי, שיפתח ב-23 בינואר בירושלים. דודא ביקש לנאום באירוע, כמו פוטין, אולם המארגנים לא כללו אותו ברשימת הדוברים בטקס.
במקום זאת, צפוי הנשיא הפולני לנאום ב-27 בינואר במוזיאון אושוויץ במהלך טקס לציון יום שחרור המחנה.
"אלה נשיאנו וממשלתנו. אנחנו תומכים בהם במאת האחוזים. אם הזיכרון הפולני נמצא תחת מתקפה, אנחנו נגן עליו. הטקס הגדול ביותר בעולם לציון מלאת 75 שנה לשחרור אושוויץ ייערך בפולין," אמר הופמן.
בריאיון טען הופמן שהישראלים יודעים שהפולנים לא היו שותפים לשואה וכינה את הניסיון הרוסי להאשים את הפולנים בשיתוף פעולה עם היטלר – "פרובוקציה."
"רוב רובם של הישראלים מכירים את ההיסטוריה ויודעים מה היתה המציאות במלחמת העולם השנייה," הוא מסביר, "ייתכן שלמהגרים הרוסים אין ידע היסטורי והישראלים ערים לכך," אמר הופמן.
https://rotter.net/forum/scoops1/597431.shtml
מוטב לו לארתור הופמן רקדן ה"מה יפית" לפריץ הפולני, שלא לדבר בשם הישראלים. הישראלים ושאר יהודי העולם, יודעים היטב שפולניה כמדינה לא השתתפה ברצח יהודים בשואה, אבל פולנים רבים שיתפו פעולה עם היטלר ברצח יהודים. שום ניסיון לא יצליח למחוק את האמת ההיסטורית הזו.
ודוק: נכון הוא שהמדינה הפולנית לא ביצעה את השואה, אבל עליה מוטלת האחריות לשוד רכושם של הנרצחים.
 
הנה הסתיו עבר
סתיו שפיר (מישהו יודע את שם משפחתה המקורי?) אשר הודיעה על אי התמודדותה לכנסת ה-23, לאחר שבע שנים בכנסת, תקבל סכום עתק של 270 אלף ש״ח, לרגל סיום עבודתה כחברת כנסת, כמענק פרישה.
רווח לא רע בתמורה ל"מחאה חברתית".
בנוסף חשף אתר ׳כלכליסט׳, כי המפלגה בראשה עומדת שפיר, "המפלגה הירוקה", חייבת לכנסת מעל 4 מיליון ש״ח.
https://rotter.net/forum/scoops1/598136.shtml
שפיר כזכור, עמדה בראש הוועדה לשקיפות בכנסת בתקופה האחרונה, והיתה מהמבקרות הבולטות כנגד הוצאות כספי ציבור שלא לצורך.
מעניין אם שותפהּ (וגם השותף של אפשטיין), אהוד ברוג-ברק, יתרום משהו מרווחי הקנאביס שלו כדי לכסות את חוב המפלגה?
נעמן כהן