1.

"אין זה – לא – הגעגוּע לַילדוּת, שאין לי געגוּעים אליה."
(פרננדוֹ פּסוֹאה: "ספר האי-נחת")

אֲנִי זוֹכֵר יֶלֶד קָטָן אֶחָד, בְּגֶבַע,
אָבוּד כָּזֶה, עָמֹק-עָמֹק בִּשְנוֹת הָאַרְבָּעִים:
מֻבְעַת מָמוּטַת צְלָלִיתוֹ הָאֵימְתָנִית, כְּהַת-הַצֶּבַע
שֶל הַגִּלְבֹּעַ בַּלֵּילוֹת, מֻבְעַת פְּחָדִים לֹא נִרְגָּעִים
(Maman, pourquoi t’es morte?).(2)
גָּרוֹן שְנוּק-אֵלֶם. יָד שְבוּרָה, בְּגֶבֶס.
שְׂפָתַיִם נְשוּכוֹת גַּעְגּוּעִים.

חַלְפִי, בְּאֵיזֶה שִיר יָשָן, כּוֹתֵב
בְּעֶצֶב הַמּוּמוֹס שֶלּוֹ, כְּמוֹ אַרְלֶקִין סוּטִינִי:
"גַעְגּוּעִים אֶל מַשֶּהוּ אַחֵר". אֲבָל בְּלֵב
הַיֶּלֶד זֶה אַף פַּעַם לֹא אַחֵר כָּזֶה, תָבִינִי,
תָמִיד, בְּסַךְ-הַכֹּל,
אוֹתוֹ חֲסַךְ-הַכֹּל
וּכְאֵב.

וְדִיזְנְדְרוּק, אוֹ קְלַצְקִין, לֹא זוֹכֵר,
אוֹתוֹ פָּרָדוֹכְּס נִפְלָא, "זִכְרוֹן הֶעָתִיד". הַאִם
זֶה חָל, לְדַעְתֵּךְ, גַּם עַל הַמַּשֶּהוּאַחֵר,
עַל הָעַצְבוּת,
עַל הַגַּעֲגוּעִים?

מַה שֶּבָּרוּר: זוֹ לֹא נוֹסְטַלְגִּיָה. אַף פַּעַם
הוּא לֹא אָהַב אֶת עֲבָרָיו הַכּוֹאֲבִים. תָּמִיד כָּפוּי
הַחֵץ שֶבְּמַצְפֵּן-הָעֶרְגוֹנוֹת שֶלּוֹ לִכְסֹף אֶל
כָּל מַה שֶּלֹּא-הָיָה-עוֹד וְשֶרַק אֵלָיו גּוֹאִים
גַּלָּיו וּמִשְבָּרָיו, וְשָם, כְּאוֹר בִּקְתָּה בָּאֹפֶל,
כְּסוֹלְוֵיג לְפֶּר גִּינְט, כְּפֶּנֶלוֹפֶּה מוּל מְנוֹר-
אוֹרְגִים בְּחַכּוֹתָהּ לְאוֹדִיסֵיאוּס יוֹם וָלַיִל
עֲדַיִן מְצַפָּה אַתְּ כְּצ'וּפָּר, כִּגְמוּל צָפוּי
עַל כָּל גָּלֻיּוֹתָיו בָּהֶן כֻּדְרַר מִכְּפוֹר לְרַעַם,
מִנֶּכֶר לְזָרוּת, מֵאֶפֶס-חֵיק לְאֶפֶס-אוֹר
בְּטוּנְדְרוֹת שְנוֹת הַבְּדוֹד – כְּחוֹף, כְּעֹגֶן, כִּנְמַל-בַּיִת
בִּקְצֵה חַיָּיו, בִּקְצֵה הֲמוֹן דְּבָרִים לֹא-הֲגוּיִים:

יָפָה, כָּל-כָּךְ יָפָה עַד שֶמַּכְאִיב. כֻּלֵּךְ שְׂפָתַיִם,
שְׂפָתַיִם נְשוּכוֹת גַּעְגּוּעִים.

2.

"..אדם קרוב לךָ מאוד אינו יכול למוּת לחלוּטין."
(אלכּסנדר סולז'ניצין: "אגף הסרטן")

עַל קְסִילוֹפוֹן גַּגּוֹת הָעִיר מַקִּיש הַגֶּשֶם
אַלְפֵי טְרוֹכֵיאִים שֶל וִדּוּי סוֹעֵר וָלַח.
מַה הִיא קוֹבֶלֶת בּוֹ? עַל מַה כָּל-כָּךְ נִרְגֶּשֶת
הַהֶפְקֵרוּת הַזֹּאת שֶל פֶּרֶא מְשֻלָּח
הָעָט בִּמְחִי שְפֹךְ חֲמַתְךָ שֶל קֹר וָחֹשֶךְ,
שֶל רַעֲמֵי לֵיל עֲבָרוֹת וּפִרְעוֹנָם
שֶל אֵיזֶה עָוֶל לֹא נִסְלָח, שֶל אֵיזֶה עֹשֶק,
שֶל אֵיזֶה מַשֶּהוּ רוֹתֵחַ וְלֹא נָם
שֶמִּזְדָּעֵק חָמָס לֹא רַק מִמְּרוֹם הָעֹמֶק
שֶל שְחוֹר רָקִיעַ שֶחָדַל לִהְיוֹת אִלֵּם
כִּי אִם בְּךָ, בִּמְרִי תוּגָה וּנְהִי תַרְעֹמֶת
שֶכְּמוֹ תוֹבְעִים אֵיזֶה נָקָם, אֵיזֶה שִלֵּם.

שָנִים רַבּוֹת זֶה הִתְחַפֵּר בַּקָּטָקוֹמְבּוֹת
הַנִּסְתָּרוֹת מִן הַשִּגְרָה וְהַהֶרְגֵּל
אֲבָל תָּמִיד אָרַב בְּשֶקֶט בַּמָּקוֹם בּוֹ
הַחַד לָנֶצַח לֹא יִקְהֶה אוֹ יִתְעַגֵּל
וְקַבָּלַת דִּינוֹ שֶל שֹד יַלְדוּת נִטְרֶפֶת
שוּב לֹא תִצְלַח לְהַשְתִּיקוֹ כָּל עוֹד מַרְעוֹם-
כְּתַב-הַקִּטְרוּג הַהוּא מַמְתִּין לִפְרֹץ-הַנֶּפֶץ
בִּפְקֹעַ פְּתִיל-הַהַשְהָיָה –
כִּי כָּאן, פִּתְאֹם,
מִתּוֹךְ הַטֶּנְטְרוּם הַשּוֹצֵף שֶל מִטְרוֹת-פֶּרֶא,
מִמְחוֹל-שֵדָיו שֶאֵין לוֹ רֶסֶן וּפַלְצוּר
שֶל לֵיל וַלְפּוּרְגִיָּה שוֹקֵק עִוְעִים וָמֶרֶד
וְזִלְעֲפוֹת מַבּוּל פְּרוּק זַעַם לֹא עָצוּר
זֶה שָב לִדְלוֹת כְּמִחֶשְכַת בְּאֵר נִסְתֶּרֶת
אֶת הָאָצוּר בְּךָ הַקָּם עַל הַנָּצוּר.

זֶה קָם כְּמוֹ קַיִן עַל אָחִיו אֲבָל זֶה הֶבֶל
שֶשּוּם סְלִיחָה, שוּם שִכְחָה, שוּם הִתְיַשְּנוּת
לֹא יִצְלְחוּ לְהָמִיתוֹ בְּךָ. הַסֵּבֶל
הוּא מִכְוַת-אֵש שֶאֶת זִכְרָהּ לֹא יְיַשְּנוּ
לֹא הַשָּנִים, לֹא הַמֶּרְחָק וְלֹא קְשִי עֹרֶף
הַנּוֹגְדָנִים הַהֵם שֶל דַּוְקָא וְעַל אַף
קִנֵּי זָרִים בָּהֶם הֻשְלַכְתָּ לְמִשְמֹרֶת
כְּמוֹ כָּל גּוֹזָל שֶל קוּקִיָּה שֶטֶּרֶם עָף
אֶל בַּגְרוּתוֹ אֲשֶר הִבְקִיעָה מִן הָאֵפֶר
וְשֶעָשְׂתָה זֹאת לֹא הוֹדוֹת כִּי אִם לַמְרוֹת
נְסִבּוֹתֶיהָ שֶל יַלְדוּת שֶאֵין עוֹד תֶּפֶר
שֶיְּאַחֶה אֶת חֲתָכֶיהָ וְיִמְרֹט
מִסִּיּוּטֶיהָ אֶת הַבְּדוֹד וּכְלוֹת-הַנֶּפֶש
אֶל גַּן-הָעֵדֶן הָאָבוּד אֲשֶר נִנְצַר
בְּזֵכֶר זֹאת שֶאֶת כֻּלְּךָ הָיְתָה צוֹנֶפֶת
אַף שֶהָיְתָה רַק הַלְוָאָה לִזְמַן קָצָר.

וְשוּב הַכֹּל, כְּמִין קְלִפָּה דַקָּה שֶל קֶרַח
נִבְקָע בִּגְעֹש תַּחְתָּיו הַסְּטִיכְּס בַּחֲרוֹנוֹ,
וְשוּב שָבוֹת לִצְרֹב עַד מָוֶת, בּוֹ-בַּקֶּרַע
כָּל גֶּחָלָיו שֶל הֶעָבָר בְּזִכְרוֹנוֹ
שֶל הַחוֹזֵר כָּעֲבַרְיָן לִמְקוֹם הַפֶּשַע
אֶל הַדִּמּוּם הַלֹּא נִגְלַד וְהַיָּשָן
שֶבּוֹ הֵחֵל הַכֹּל, הַגֶּדֶם וְהָאֵש הַ-
לֹא מְכֻבָּה הַזֹּאת בְּשַן כְּבָר, יֶלֶד, שַן.

וְזֶה צוֹעֵק עַצְמוֹ בִּילֵל תַּנֵּי הָרוּחַ,
בְּטֵרוּפוֹ כְּחוֹל-הַזִּיגְזָג שֶל הַבָּרָק,
בַּחַיָּתִי
וּבָאַלִּים
וּבַפָּרוּעַ
כְּמוֹ אֵיזֶה אָוֶן שֶלָּעַד לֹא יְמֹרַק
וְזֶה עוֹלֶה בְּךָ בְּאוֹב, וּכְמוֹ בְּכֹרַח
רֶפְלֶקְס פַּבְלוֹבִי שֶל אִינְפוּזְיָה רְעִילָה
שָב לְחַלְחֵל וּלְהַחְזִיר אוֹתְךָ אֲחוֹרָה
אֶל הָאֵימָה הַהִיא קְפוּאַת הָאֲפֵלָה.

אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַזְּגוּגִית הַמִּצְטַמְרֶרֶת
מִקָּטַפּוּלְטוֹת אוֹתוֹ לֵיל סוּפָה רָחוֹק,
אֶת מִפְלְצוֹת הַבַּלָּהָה שֶאֵין לָהּ חוֹף וְאֵין לָהּ חֹק
בְּגוּר-אָדָם שֶכָּל-כֻּלּוֹ זְוָעָה סוֹמֶרֶת
מוּל שַאֲגוֹת דֻּבֵּי הָרַעַם הַמַּכִּים
בַּחוּץ, מֵעֵבֶר לַשִּמְשָה הַהֲמוּמָה,
עַל אֵינְאוֹנָיו הַמִּשְתַּסְּעִים בְּמַלְתְּעוֹת הַמַּחְשַכִּים
וְהַצּוֹעֵק בְּצָרְפָתִית "!Maman !Maman"(3)

וְזֶה בִּזְמַן שֶעוֹד הָיָה לְמִי לִקְרֹא
וְעוֹד הָיָה מִי שֶאִכְפַּת לוֹ, וּכְחֶתֶף-
קְפִיצַת-מַצִּיל אֶל הַטּוֹבֵעַ בְּלֵב-יָם בְּפַרְפְּרוֹ
בֵּין נַחְשוֹלֵי רִשְעוּת הַסַּחַף וְהַשֶּטֶף
הָיָה זוֹנֵק וּבָא מֵאֵיזֶה חוֹף נִכְסָף
שֶל מִבְטַחִים הַנֶּחְלָצִים לִמְשוֹת מִלֹּעַ
הַבִּעוּתִים הַפּוֹעֲרִים עַצְמָם לִבְלֹעַ
אֶת גּוּף הַיֶּלֶד שֶלְּפֶתַע נֶאֱסָף
מִצִּפָּרְנֵי כֹּחוֹת הַשְּחוֹר וְהַהֶפְקֵר
אֶל מִפְלָטָהּ שֶל הָאַחַת וְאֵין אַחֶרֶת
שֶהִיא מַהוּת הָאִמָּהוּת שֶמִּן הַנֶּפֶש הַזּוֹכֶרֶת
לְעוֹלָם לֹא תִמָּחֶה וְתֵעָקֵר.

מַהוּ הַסּוֹד הַזֶּה שֶל חֵיק וּמַחֲסֶה
שֶהָאִשָּה הַזֹּאת, בַּחֹשֶךְ, בּוֹ בַּלַּיִל
שֶלֹּא נוֹתְרוּ לָהּ בּוֹ כִּי אִם שָנָה-שְנָתַיִם
לִחְיוֹת בִּרְדֹף אוֹתָהּ הַצֵּל הַמְּכַסֶּה

כְּבִפְסִיעוֹת גַּנָּב וּבִמְזִמַּת רוֹצֵחַ
אֶת שְמֵי חַיֶּיהָ, גוֹנְנָה בּוֹ עַל תֻּמְּךָ?
מַהוּ הַסּוֹד הַזֶּה שֶמִּפָּנָיו נִדְחָה
חוּג הָאֵימָה הַהִיא עַל כָּל רוּחוֹת פְּרָצֶיהָ
וְהָאָיֹם פִּתְאֹם חָדַל לִהְיוֹת אָיֹם
בִּזְכוּת קִסְמָם שֶל הַחִבּוּק הַהוּא וְלֶטֶף
הָאֶצְבָּעוֹת הַהֵן שֶמִּפְּנֵיהֶן נִמְלֶטֶת
הַפַּלָּצוּת וּבְכֹחָן הִיא עַד הַיּוֹם
כְּמוֹ מַטְעִינָה חַשְמַל בְּסוֹלְלוֹת כָּל שְנוֹת-
הַזִּכָּרוֹן-הַלֹּא-נִמְחָק שֶל פְּלִיט-הַפַּחַד
שֶלֹּא יוּכְלוּ מִמֶּנּוּ עַד מוֹתוֹ לָקַחַת
אֶת מַה שֶּגַּם כְּשֶהוּא אֵינֶנּוּ הוּא יֶשְנוֹ?

מַהוּ שִׂיאָהּ שֶל הִתְגַּלְּמוּת הַנָּשִיּוּת
אִם לֹא יִפְעַת הַפָּרָדוֹכְּס הַזֶּה שֶל פֶּרֶץ
חֻמָּהּ שֶל אֵם שֶכָּל-כֻּלּוֹ מוּחָשִיּוּת
אֲבָל זִכְרוֹ, בְּמִין אַלְכִּימְיָה לֹא מֻסְבֶּרֶת,
הוֹפֵךְ לְרוּחַ שֶהַלֵּב מוֹסִיף לִינֹק
וְשוּם שְנוֹת חֶסֶר לֹא יִתְּנוּ לוֹ כָּאן לִשְכֹּחַ
כִּי עֶדְנָתָהּ אֵינָהּ הַהֶפֶךְ מִן הַכֹּחַ
וְחָסוּתָהּ הִיא כַּן-שִלּוּחַ, לֹא צִינוֹק.

לָמָּה הַוָּאקוּם הַפָּעוּר הַזֶּה כְּכִיב
בַּדֶּאוֹדֶנוּם שֶל הָאָז וְשֶל הַפַּעַם
אֵינוֹ חָדֵל לִרְדֹּף אוֹתְךָ וּלְהַכְאִיב
גַּם עַד הַיּוֹם כְּאֵיזוֹ סְפַּאזְמָה לֹא נִרְגַּעַת?
וְלָמָּה כָּל שְמוּרוֹת הַטֶּבַע שֶל הַטֹּהַר
שֶהוּא פִּרְחָהּ הַלֹּא-מוּגָן שֶל הַיַּלְדוּת
כְּמוֹ נִתְמַצּוּ בָּהּ, בָּאִשָּה יְפַת הַתֹּאַר
הָאֻמְלָלָה הַהִיא, לְזֵכֶר וְעֵדוּת?

הִנֵּה גַּגּוֹת הָעִיר מֵרוּחַ נִסְטָרִים,
הִנֵּה בִּצְלֹף מָטָר אַשְמֹרֶת מִתְלַיֶּלֶת
נֵעוֹר גּוּפְךָ הַלֹּא צָעִיר מִבְּכִי הַיֶּלֶד
שֶהִתְיַפֵּחַ בּוֹ שָנִים בַּמִּסְתָּרִים

וְהוּא מֵטִיחַ בּוֹ, בַּלַּיְלָה, כְּכוֹפֵר
אֶל תּוֹךְ שָמָיו הַמֻּרְעָמִים חֵמָה שוֹאֶגֶת:
זֶה לֹא צוֹדֵק, אֲדוֹן עוֹלָם, לֹא, זֶה לֹא פֵר
לַמְרוֹת שֶפֵר זוֹ אֶצְלְךָ מִלָּה נִלְעֶגֶת.

3.

"...ואחר-כּך חשבתי על המתים האלה וזה בּילבּל אותי.
לא, לא בּילבּל אותי, הביאני לידי כּעס. זה לא צודק, זה.
אלוהים עשׂה הכּל טוב, אבל זה, שיסלח לי, לא עשׂה טוב! יש אנשים שלא צריכים היוּ למוּת לעולם..."
(ניקוֹס קַזַנצַאקיס: "חירוּת או מוות")

זֵיְדֶע גוֹרֵר אוֹתוֹ כְּעֵגֶל לִשְחִיטָה
לְבֵית-הַכְּנֶסֶת שֶבַּצְּרִיף בִּשְכוּנַת בְּרֶנֶר
בֵּין מוֹהְלִיבֶר לְחַסַן בֶּק. זֶה עֶרֶב חֹרֶף
וְתֵל-אָבִיב כְּבָר הֲמוּמָה מִן הַשּוֹאָה.
לֹא, הוּא אֵינוֹ תוֹפֵס, מַמָּש כִּקְשֵה-קְלִיטָה
מַה זֶּה שִשָּה מִילְיוֹן אַךְ הַשְּקִיעָה מֻקְרֶנֶת
בֵּין עָבֵי דָּם, מַה שֶגּוֹרֵם לוֹ לִסְחַרְחֹרֶת
שֶל פַּלָּצוּת הַמְּשַוַּעַת לִישוּעָה.

הוּא בְּעַצְמוֹ הָלוּם, כְּמִי שֶהַתִּקְרָה
קָרְסָה עָלָיו בְּמֶגָטוֹנִים שֶל עוֹפֶרֶת,
מִמּוֹת אִמּוֹ שֶעַל אֵימָיו סִפֵּר לוֹ אַבָּא
לִפְנֵי שָבוּעַ, כְּשֶהוּבָא מִן הַקִּבּוּץ.
אַךְ זֵידֶע, כָּאן, דּוֹחֵק עָלָיו: "תִּקְרָא, תִקְרָא
'הַשֵּם נָתַן, הַשֵּם לָקַח'," עַד שֶמּוּפֶרֶת
אוֹתָהּ אִוְשַת מִתְפַּלְּלִים שֶצְּקוּן-כְּנִיעָה בָּהּ
וְקוֹנְפוֹרְמִיסְט כָּשֵר זוֹכֶה בָּהּ לְשִבּוּץ.

זֶה מִתְפּוֹצֵץ בּוֹ בַּמִּלִּים שֶל רֶבּ אִיּוֹב
עַל שֵם הַשֵּם שֶמְּבֹרָךְ יְהִי לָנֶצַח
בָּהּ-בְּמִדָּה עַל הַ'נָּתַן' וְהַ'לָּקַח'
כְּאִלּוּ אִמָּא זֶה כְּמוֹ אוֹבֶרְדְּרַפְט בַּבַּנְק
שֶמַּחְזִירִים לַ- tellerעִם רִבִּית מַכְאוֹב

שֶלֹּא יַגְלִיד כְּבָר לְעוֹלָם, עָמֹק מִפֶּצַע
וְלֹא יַשְאִיר שוּם בִּיּוֹגְרַפְיָה חֲלָקָה
מֵאוֹתוֹתָיו הַנִּבְזִיִּים שֶל הַחֻרְבָּן.

– "שֶאֲדוֹנָי נָתַן וַאֲדוֹנָי לָקַח
אֲנִי מֵבִין," הוּא מִצְטָעֵק פִּתְאֹם בְּלַהַם
שֶאֵין יוֹשְבָיו שֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת מֻרְגָּלִים בּוֹ
וְקַל וָחֹמֶר לֹא מִפִּי פַסְפוּס טִפְּשִי,
"אֲבָל לוֹמַר לוֹ 'מְבֹרָךְ' עַל הַמַּכָּה
שֶהָרָשָע הַזֶּה הוֹרִיד עָלַי כְּמוֹ רַעַם
שֶהוּא גִבּוֹר עַל חַלָּשִים וְאֻמְלָלִים בּוֹ –
בַּזְּמַן שֶהִיטְלֶר מִשְתּוֹלֵל אֶצְלוֹ חָפְשִי,
אֶת זֶה אַף פַּעַם לֹא יִשְמַע מִמֶּנִּי מִי
שֶהוּא רוֹצֵחַ שֶהָרַג לִי אֶת הָאִמָּא
הֲכִי יָפָה, הֲכִי טוֹבָה, הֲכִי אוֹהֶבֶת
שֶבָּעוֹלָם הַמְּזֻרְגָּג הַזֶּה, בְּשוּם
פָּנִים וָאֹפֶן לֹא!" וּכְבָר, כַּהֲמוּמִים
צוֹוְחִים שוֹמְעֵי אוֹתָהּ טִירָאדָה שֶהִדְהִימָה
בַּחֲצִיפוּת חִלּוּל הַשֵּם שֶבָּהּ אֶת צֶוֶת
מִתְפַּלְּלֵי הַשּוּל(4) בְּטוֹן שֶל כְּתַב-אִשּוּם:

"הֶער זֵיידֶע, שֶעמְט זִיךְ,"(5) מְלַוִּים הֵם אֶת נִשּוּל
הַסָּב מִמְּקוֹם שִבְתּוֹ הַדַּל אַךְ לֹא מִבֹּשֶת-
פָּנִים שֶל סִיד כָּבוּי, הָאָץ וְיַד הַיֶּלֶד
בְּכַף יָדוֹ שֶנִזְדַּקְּנָה פִּתְאֹם פְּלָאִים,
"אוּן נֶעם דַיין שֵייגֶץ אֵיינִיקְל אַרוֹיְס פוּן שוּל!!!"(6)
וְהֵם יוֹצְאִים מִשָּם, שְנֵיהֶם, אֶל תּוֹךְ הַחֹשֶךְ.
מֵאָז נִשְבֶּרֶת בּוֹ, בַּסָּב, אֵיזוֹ תוֹחֶלֶת,
מֵאָז נֶכְדּוֹ בְּכַּאסַח מַר עִם אֱלוֹהִים.

4.

"הילדים הם חשֵכה עבוּתה שבּה תועים לבבות הוריהם."
("מעשֹה גנז'י", סיפּוּר יפּאני מן המאה ה-11)

מִי שֶּאוֹמֵר עַזָּה כַּמָּוֶת לֹא מֵבִין
אֶת מְמַדָּיו שֶל הַמִּלְכּוּד, אֶת עִקָּרוֹ:
זֶה חָזָק מֵהַמָּוֶת, זֶה חַי וְנִמְשָךְ עוֹד הַרְבֵּה אַחֲרָיו, זֶה נָגוּעַ
בְּרֹךְ, שֶהוּא הַסַּם הַמְּמַכֵּר מִכֹּל, בִּכְוִי
רִשְעוּת הַהֶעֱדֵּר הַחַד בִּבְשַׂר הַזִּכָּרוֹן
הַשָּב וּמְאַזְכֵּר כְּמוֹ אֵיזֶה חֶרֶס אִיּוֹבִי
אֶת כָּל רַצְחָנוּתָם שֶל סַכִּינֵי הַגַּעֲגוּעַ.

מִי שֶאוֹמֵר כִּי בְּצִדּוּק-הַדִּין נִרְפָּה לוֹ
הִדּוּק הַחֶנֶק שֶל הַחֹשֶךְ הַתּוֹהֵם
וְשֶהַזְּמַן, כְּמוֹ אַנְטִיבְּיוֹטִיקָה, יִרְפָּא לוֹ
הוּא אוֹ שַקְרָן אוֹ חֲסַר-דַּעַת אוֹ שְנֵיהֶם.
אֵין צִדּוּק-דִּין שֶיֵּש בּוֹ צֶדֶק אוֹ אֲפִלּוּ
קֻרְטוֹב שֶל דִּין. הַזְּמַן אֵינֶנּוּ מְרַפֵּא
אֶת מַכְאוֹבוֹ שֶל שוּם נִחוּש מֶה הָיָה אִלּוּ
הִיא עוֹד הָיְתָה כָּאן. שוּם תֵּרוּץ לֹא יְחַפֶּה
עַל חֵרְשוּתָם הַמַּחְרִידָה שֶל הַשָּמַיִם,
עַל הָאוֹטִיזְם הַגָּמוּר שֶל שְמֵהּ רַבָּא
שֶעֵין הַיֶּלֶד לֹא סוּמָה וַאֲטוּמָה הִיא
מִלְּקוֹלְטָם אַף שֶהוּא יֶלֶד,
אַדְרַבָּא:

הוּא חָש בָּם וְקוֹרֵא לָהּ מִגָּבְהוֹ הַנַּנָּסִי
בַּחֹשֶךְ הַכָּפוּל הַזֶּה, זֶה שֶבְּלֵב הַחֶדֶר
וְזֶה שֶבְּחַדְרֵי הַלֵּב: כַּסִּי אוֹתִי, כַּסִּי,
אַתְּ, אַתְּ הַמְּכֻסָּה בְּכֹבֶד שַיִש וְעָפָר
אַךְ לֹא בִּיוֵן הַשִּכְחָה. אִתִּי, תָמִיד אִתִּי
בִּכְאֵב אוֹתָהּ סְחַרְחֹרֶת הַ-je t’aime(7) הַלֹּא נִכְחֶדֶת,
בְּפֶצַע אַשְלָיוֹת תְּמִימוּת לִבֵּנוּ שֶכָּפַר
בְּאַחְרִיתֵךְ שֶגַּרְזִנָּהּ יִגְדֹּם אֶת יַלְדוּתִי
בְּכָל רֶפֶּרְטוּאָר זְדוֹנָם שֶל כָּל שֵדֵי הַתֹּפֶת
שֶכְּבָר אָרְבוּ לִשְנֵינוּ שָם, מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
כְּעֵדֶר עַנְנֵי סוּפָה צוֹבְאִים עַל קַו הָאֹפֶק
בְּעוֹד אַתְּ מַשְבִּיעָה אֶת כָּל אוֹתוֹת הַסַּכָּנָה

הַמַּמְתִינִים סָבִיב-סָבִיב כְּאַמְבּוּש שְלוּף נִצְרָה
וּמַרְחִיקָה אוֹתָם מִחוּג אָשְרֵנוּ הַהֶרְמֶטִי
בְּשִיר עַרְשׂוֹ שֶל בְּרַהמְס, בַּצְּחוֹק הַיֶּקִי שֶנִּצְרַב
בְּקוֹמְפַּקְט-דִּיסְק-הַזִּכָּרוֹן כְּבִצְרִיבָה מַגְנֶטִית
שֶלֹּא תַרְפֶּה מִמֶּנּוּ כָּל חַיָּיו וְיִסּוּרָיו,
בַּ"הוֹפָּה-הוֹפָּה-רַיְטֶר" שֶהַפַּחַד וְהָאֹפֶל
נָמוֹגוּ מִפָּנָיו אַךְ רַק זְמַנִּית, זְמַנִּית בִּלְבַד,
בַּ-time out הַקְּצַרְצָר שֶלָּנוּ, גְרֶטִי, גְרֶטִי,
עֵת מוּל יָפְיָהּ שֶל גְּרֶטְכֶן שֶנִּבְגַּד וְשֶאָבַד
הִשְחִיז עַצְמוֹ בַּלָּאט צְחוֹקוֹ הַקַּר שֶל מֶפִיסְטוֹפֶל
עַל גּוּש סַלְעוֹ שֶל סִיזִיפוּס שֶעַד יֵאוּש כָּבַד.

5.

"אהבת האֵם זו הבטחה עִם שחר שהחיים אינם מקיימים.
לאחר-מִכּן אתה אוכל כּל חייך מזון קר. עברתָּ ליד המעיין
מוּקדם מאוד ושתיתָ את הכּל. וּכשאתה צמא שנית אתה יכול
להשליך את עצמךָ... אין בּארות, יש רק הזיות."
(רוֹמֶן גָארִי: "הבטחה עם שחר")

בְּכָל פְּרֵדָה, אוֹמְרִים, יֵש קַב מַמְאִיר שֶל מָוֶת
אַךְ הוּא יוֹדֵעַ: לֹא כָּל מָוֶת הוּא פְּרֵדָה
כִּי רֹב שְנוֹתָיו הֲרֵי נִסּוּ עָלָיו לַשָּוְא אֶת
כָּל תַּכְסִיסֵי הַהַשְכָּחָה וְהַבְּגִידָה,
אֲבָל שִנֵּי הַזִּכָּרוֹן לֹא תִתְקַהֶינָה
וְכִנְשִיכַת שָבוּי אֶת סְגוֹר חַבְלֵי כְּבָלָיו
הֵן יְבַתְּקוּ אֶת קַו הַגְּבוּל בֵּין שָם לְהֵנָּה,
בֵּין הַמֵּתִים וְהַחַיִּים, וּמֵאֵלָיו
יֻזְרַם הַחֹם הַמַּחְתַּרְתִּי הַזֶּה, כְּמֹהַל
שֶל אַף-עַל-פִּי וְחֵרֶף וְלַמְרוֹת הַכֹּל
גַּם בְּדָמוֹ הַמִּתְעַקֵּש לִהְיוֹת כָּמוֹהָ,
כְּלוֹמַר רָאוּי לָהּ וְזוֹכֵר תָּמִיד אֶת קוֹל
הָאַהֲבָה שֶגִּפְּפָה אוֹתוֹ בְּקֹצֶר-
רוּחָהּ שֶל מִי שֶכְּמוֹ יָדְעָה שֶאֵין לָהּ זְמַן
מוּל חֶפְזוֹנוֹ וּגְזַר-דִּינוֹ הָאָץ לִנְעֹץ אֶת
גְּרוּרוֹת אַרְסוֹ שֶל הַסָּדִיסְט הַלֹּא מֻזְמָן

אַךְ הַפּוֹשֶׂה כִּצְבָא פּוֹלְשִים בְּעִיר מֻסְגֶּרֶת
לְאֵיזֶה גַיִס חֲמִישִי הַבָּא וְשָב
לַגּוּף הַצַּח וְהַיָּפֶה הַזֶּה כְּוֶרֶד
שֶהַטֶּרְמִיטִים כְּבָר נוֹגְסִים בְּשֳרָשָיו.

כֵּן, הוּא מַכִּיר בִּמְלוֹא הָעַיִן הַנִּפְקַחַת
בְּרִיּוֹת רַבּוֹת בְּעוֹלָמוֹ שֶל אֱלֹהִים
אַךְ אִיש מֵהֶם, מֵאָז עַד כָּאן, לֹא חַי בּוֹ כָּכָה
כְּמוֹ עוֹר שֵנִי גַם מֵעֶבְרָם שֶל הַחַיִּים
כִּי הִיא צְמוּדָה אֵלָיו כְּמוֹ צֵל, כְּמוֹ אוֹר זָרוּחַ,
כְּמוֹ סוּג דָּמוֹ, כְּמוֹ גוֹן עֵינָיו וּכְמוֹ הַלְמוּת
לִבּוֹ שֶלֹּא שָכַח לְרֶגַע כִּי, בָּרוּחַ,
כָּל עוֹד הוּא חַי גַּם הִיא בְּעֶצֶם לֹא תָמוּת.

וְהוּא חַיָּב לָהּ אֶת הַכֹּל וְהוּא יוֹדֵעַ
שֶאֵש חֻמָּהּ בּוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתְיַשְּנָה,
וְהוּא אַף פַּעַם, גַּם לְבַד, לֹא בִּלְעֲדֶיהָ
כִּי כָּאָמוּר, גַּם כְּשֶאֵינֶנָּה הִיא יֶשְנָהּ.
וּכְמוֹ פִּקֵּחַ הַמּוֹלִיךְ שָנִים בִּזְרוֹעַ
אֶת הַסּוּמָא הַמְּגַשֵּש בָּעֲלָטָה
הִיא עוֹד מַנְחָה אוֹתוֹ בִּשְׂדוֹת מוֹקְשֵי הָרֹעַ
בִּשְלַט-רָחוֹק עַל פְּנֵי מַפַּת-אַהֲבָתָהּ.

6.

"אבל בּשעה שאין שיוּר וקיוּם לעָבָר הרחוק, לאחר מותם של הבּריות,
לאחר חוּרבּנם של הדברים, יחידים וענוּגים יותר, אבל גם עזים יותר,
רוּחניים יותר, מתמידים יותר ונאמנים יותר, עוד עומדים הריח והטעם ימים רבּים,
וּבדומה לַנשמות, הם קוראים זה לזה וּממתינים זה לזה ומקווים בּתוך חרבות עולמם
ונושׂאים על גבּי טיפּה קטנה אחת שאין בּה ממש, בּניין גדול זה של הזיכּרון."
(מרסל פּרוּסט: "עוּגת המאדלֶן הקטנה")

רַק בְּמוֹתוֹ שֶל הַזּוֹכֵר תִּכְבֶּה גַם אֵש הַזִּכָּרוֹן,
רַק בִּגְוִיעַת זִכְרוֹן הַמֵּת בַּחַי מִמֶּנּוּ
יָמוּת הַמֵּת וְזֶה יְהֵא אָכֵן מוֹתוֹ הָאַחֲרוֹן
שֶל הַזָּכוּר בְּלֵב זוֹכְרוֹ שֶכְּבָר אֵינֶנּוּ.

אֲבָל עוֹד קֹדֶם, כָּל עוֹד לֹא נִשְבַּר מַטֵּהוּ
שֶל לֵב אָכוּל בְּגַעֲגוּע-אֵין-מַרְפֵּא
אֶל לֵב מֵתוֹ שֶכְּמוֹ עֵיטוֹ שֶל פְּרוֹמֵתֵיאוּס
זִכְרוֹ נוֹקֵר אֶת בְּשַׂר כְּבֵדוֹ בְּאֵין מַרְפֶּה,
בּוֹעֵר זִכְרוֹן הַמֵּת בַּחַי וּכְמוֹ כּוֹפֵר בָּהּ
בַּאַגָּדַת מֻחְלָטוּתָהּ שֶל הֵעָלְמוּת
הַמֵּת בַּתְּהוֹם הַהִיא שֶהַקַּבְּרָן חוֹפֵר בָּהּ
רַק אֶת קָצֶהָ הָעֶלְיוֹן, שֶיֵּש לוֹ דְמוּת
שֶל אֵיזֶה לֹעַ זוֹלֵל-כֹּל שֶשּוּם אֲפֵר בָּהּ
לֹא יְחַפֶּה עַל זַעֲקַת אוֹתָהּ אִלְּמוּת
שֶכְּבָר אוֹבִידְיוּס אֶת שְרִירוּת דִּינָהּ הֵפֵר בָּהּ:
"Non omnis moriar" ("לֹא כָּל-כֻּלִּי אָמוּת").

רַק לַבָּשָׂר הַמִּתְכַּלֶּה וְהַלָּקוּחַ
מִן הֶעָפָר אֶל הֶעָפָר בַּטֶּרְמִינָל
שֶל הָרִמָּה וְהַבְּלִי-מָה יֵש קֵץ רָקוּחַ
מִן הַפִינִיטוֹ הַסּוֹפִי שֶבּוֹ נִנְעָל
גַּם הַסִּכּוּי הָאַחֲרוֹן, הַמֵּלַנְכוֹלִי
לְהִנָּצֵל בְּשֵן וָעַיִן מֵאֵימַת
כַּדּוּר-אוֹיֵב אוֹ מִבְּגִידָה שֶל גּוּף שְבוּר-חֹלִי
אוֹ מִזִּקְנַת עֶלְבּוֹן הָעוֹר אֲשֶר קֻמַּט,
שֶאַף מֵהֶם עוֹד אֵין שוּם נֶפֶש שֶעָרְקָה
מִלְּבַד אֶל עוֹד דְּחִיַּת-הַקֵּץ וְעוֹד אַרְכָּה.

אֲבָל אִם מִישֶּהוּ זוֹכֵר עָמֹק כְּפֶצַע
הַחַי תָּמִיד בּוֹ בַּנִּמְנָע וּבַנִּבְצָר
שֶהֶעֱדְרָם שֶל הַמֵּתִים פּוֹעֵר לָנֶצַח
אַף כִּי נִצְחָם שֶל הַזּוֹכְרִים גַּם הוּא קָצָר
עַד חַלְחָלָה, זֶה כְּמִין פֶּלֶא שֶנִּבְדָּה
בַּחֲלוֹמוֹ שֶל אֵיזֶה יֶלֶד דְּמוּעַ-נֶכֶר
הַמְּנַצֵּחַ אֶת הַזְּמַן בִּזְכוּת הַזֵּכֶר
וְאֵיכְשֶהוּ אוּלַי גַם קְצָת אֶת הָאָבְדָן.

וּכְמוֹ נָגְהָם שֶל כּוֹכָבִים מֵתִים, שֶאוֹר
הָאַחַרמָוֶת בָּם שוֹטֵף כִּנְהַר-זָהָב אֶת
עֵינֵי הַיֶּלֶד שֶאֵלָיו מוֹסִיף לִנְהֹר
אוֹרָם הַחַי שֶלֹּא כִּבָּה אוֹתוֹ הַמָּוֶת,

אוֹרָם שֶאַף כִּי תָם לִגְוֹעַ לֹא הוּעַם
בְּרַק נִצְנוּצָיו הַמִּתְעַקְּשִים לִשְׂרֹד, מֵעֵבֶר
לִגְבוּל הַזְּמַן וְהֶחָלָל בְּהַגִּיעָם
כִּמְטַחֲוֵי שְנוֹת-אוֹר, כְּמֵת חוֹלֵף עַל קֶבֶר
חַיָּיו שֶתָּמוּ – כָּךְ מַמָּש גַּם מְמָאֵן
זִכְרוֹן הַמֵּת לְהִקָּבֵר וְחַי לוֹ הַלְאָה
בְּכֹחַ קֶסֶם קִיּוּמוֹ שֶל אֵיזֶה "אֵין"
שֶהוּא בְּעֶצֶם "יֵש" מְאֹד, אִם לֹא לְמַעְלָה
מִזֶּה, וְעוֹד הוּא מְמַלֵּא אֶת לֵב זוֹכְרָיו
וְחַי בָּהֶם כְּנֵר-תָּמִיד שֶל קַשְיוּת-עֹרֶף,
כְּכִיב שֶאֵין עוֹד שִכְחָה, וְלוּא גַם קֹרֶט
שֶתַּגְלִידוֹ מִן הַדִּמּוּם שֶבְּעוֹכְרָיו.

וְהוּא עוֹבֵר עַל גְּדוֹת הַזְּמַן כְּנֵס מוּאָר
בִּזְכוּת אוֹתָהּ הַהַצָּתָה הַמְּאֻחֶרֶת
שֶל אוֹתוֹ טְוָח בֵּין הַחוֹלֵף וְהַנִּשְאָר,
בֵּין הַיֵּאוּש וּבֵין אוֹתָהּ עֶרְגָּה נִחֶרֶת
שֶהִיא עָבָר שֶהוּא בְּלִי הֶרֶף גַּם הוֹוֶה,
שֶהִיא צִנַּת-אֵימִים שֶאֶת הַכֹּל צוֹנֶפֶת
וּצְבָא רוּחוֹת הָרְפָאִים שֶלָּהּ גוֹבֶה
בְּאִינְקְוִיזִיצְיַת לֵילוֹתָיו אֶת דַּם-הַנֶּפֶש.

כִּי גַם בַּתְּהוֹם הַהִיא שֶל אֵבֶל וּנְכָאִים
יֵש אֵיזוֹ סְטָמִינָה עַזָּה וּמְצַמְרֶרֶת,
גַּם אִי-הַכֹּשֶר לְהַשְלִים הוּא אוֹת-חַיִּים
שֶל אֵיזֶה לָאו נְטוּל-פְּשָרוֹת, שֶל אֵיזֶה מֶרֶד
בַּהַכְנָעָה לָעָרִיצוּת הַכָּכָה-זֶה,
לִגְזַר צִדּוּק-הַדִּין, לָאֲדֹנָי נָתַן פֹּה
וָאֲדֹנָי לָקַח (כְּמוֹ לֵב מִן הֶחָזֶה,
כְּמוֹ נְשִימָה מִן הָרֵאוֹת) וְהַשָּׂטָן פֹּה
יָכוֹל לִצְרֹחַ עַד מָחָר מִתְּהִלִּים
"לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ", כָּל עוֹד יֶלֶד
קָטָן אֶחָד, דַּל בְּכֹחוֹת וּבְמִלִּים
חָש כִּי גַם הוּא, הַחַי, לָעַד לֹא יְהַלֵּל אֶת
הַ"יָּהּ" הַזֶּה שֶאִם נָתַן – לָמָּה לָקַח?
וְאִם הוּא כָּל-יָכוֹל – מַדּוּעַ הוּא מֵנִיחַ
לְחֶרְמֵשֵי מַלְאַךְ דּוּמָה לִקְצֹר בּוֹ כָּךְ
בְּלִי רַחֲמִים שֶאֶת חַסְדָּם הֲרֵי הִבְטִיחַ?

מַה שֶּכּוֹאֵב נִשְאָר בִּכְלוּב הַזִּכָּרוֹן
אֲבָל עַל תֶּקֶן שֶל חַיָּה לֹא מְבֻיֶּתֶת
וְהִיא נוֹשֶכֶת, הִיא שֹוֹרֶטֶת, הִיא בּוֹעֶטֶת
בְּכָל קוֹלֶקְצְיַת הַשְּלָדִים שֶבָּאָרוֹן
וּכְמוֹ הַרְבֵּה חֵמָה שֶל טֶרֶף מִתְגָּעֵש
הִיא מְשַכְפֶּלֶת אֶת הַמֵּת בַּחַי מִמֶּנּוּ.
רַק בְּמוֹתוֹ שֶל הַזּוֹכֵר תִּכְבֶּה גַם אֵש
זִכְרוֹ שֶל זֶה שֶהוּא יֶשְנוֹ גַם כְּשֶאֵינֶנּוּ...
_______
(1) - (לטינית): "לֹא כֻּלִּי אָמוּת" (אובידיוּס).
(2) - (צרפתית): אמא, מדוע מַתּ?
(3) - ( " ): אמא, אמא.
(4) - (יידיש): בּית-כּנסת.
(5) - ( " ): מר סבּא, בּוֹש והִכָּלֵם.
(6) - ( " ): וקח את נֶכדךָ השייגץ החוּצה מבּית-הכּנסת!!!
(7) - (צרפתית): אני אוהבת אותךָ.