לוּ יכולתי להיות בְּבִידוּד
עִם מי שֶצַמְאָה לו נפשי,
וּבַּסֶּגֶר הזה של יִיחוּד
להרגיש כָּלוּא, אבל כל כך חופשי.

לוּ יכולתי להיות בבידוד
בַּיַּחָד של שנֵי הַגּוּפים,
הַדְבֵקים לחיים בְּצִימוּד
במיסתור של בָּתים מוּגָפים.

לוּ יכולתי להיות בבידוד
בזיווּג, שֶהכול בוֹ בִּפְניםּ,
לחוּש אלכוהול האיחוד
של שניים שְׁטוּפים וקורנים.

אֶכָּנֵס אז אל בֵּית הַהסְגֶר
בְחֶדּוָוה של נדון לחיים,
ואֶשְׂמח כי הזמן יֵיאַגֵּר
בקופה אָטוּמה של זוֹכים.