יבואו גם יבואו
ימים טובים כמו פעם,
נצא מתוך התוהו.
נחזור אל טיב הטעם
של יציבות ורוֹגָע
של חופש התנועה,
ושוב נחזור, נָחוֹגָה
חיבוק, בלי רתיעה;
לא עוד גומָץ, לא עוד מרפֵּק,
נוכל לשוב להתרפק,
נחזור לבוא שוב בקהל,
וקץ לסֶגר מבוהל.
וכשנצא מתוך הבוֹר
של מגפה, זכור ניזכור,
כמה יפים הם החיים
בזכות פרטים שגרתיים.